1. בפני בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות ולחילופין מחמת אי צירוף חוות דעת רפואית לכתב התביעה. המדובר בתביעה לפיצויים בעקבות מותו של המנוח אשר נפטר ביום 6.7.05 שלושה חודשים לאחר שנולד. לטענת התובעים נפטר המנוח כתוצאה מרשלנות הנתבעים. 2. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, שוכנעתי כי יש לדחות את טענת ההתיישנות. עילת התביעה נולדה ביום פטירת המנוח 6.7.05. לפיכך, היום האחרון להגשת התביעה היה 6.7.12. מאחר שהיום בו הסתיימה ההתיישנות היה יום שישי, צודקים התובעים בטענתם כי לפי סעיף 4 לתקנות בתי המשפט וההוצאה לפועל (פגרות) התשמ"ג - 1983, נחשב יום שישי כיום פגרה. בהתאם לפי סעיף 10(ג) לחוק הפרשנות תשמ"א - 1981, הוארכה תקופת ההתיישנות וניתן היה להגיש את התביעה ביום ראשון 8.7.12. לאור האמור, ביום שהוגשה התביעה טרם התיישנה. 3. לעניין בקשתם החלופית של הנתבעים, הרי שצודקים הנתבעים כי ללא צירוף חוות דעת רפואית לא יוכלו התובעים להוכיח רשלנות רפואית. עפ"י תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד (להלן: "התקנות"): "רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין... אולם, רשאי ביהמ"ש או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו". על פי תקנה זו, ההלכה הפסוקה הינה שהוכחת רשלנות רפואית מותנית בהגשת חוות דעת רפואית בעניינים רפואיים, אשר יהיה בה לבסס רשלנות כזו (בר"ע 6098/92 זכאי נטלי נ' מדינת ישראל) גם כאשר אין המדובר ברשלנות רפואית דווקא, אלא ברשלנות כשלעצמה, ואולם הטענה הינה לנזק גוף, הרי שהוכחת הנזק, תלויה בהגשת חוות דעת רפואית. לפיכך, כתב תביעה בו שאלת הרשלנות, או שאלת הנזק, תלויה בעניינים שברפואה ולא צורפה אליו חוות דעת רפואית (ללא שבית המשפט פטר את אותו התובע מצירוף חוות דעת), יהיה כתב התביעה נעדר עילה, שכן על פי תקנה 137 לתקנות, לא יזקק בית המשפט להוכחת עניין שברפואה מטעם אותו התובע. 4. יחד עם זאת, ההלכה היא כי מחיקת תביעה, או דחייתה על הסף, "הן בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה" ובימ"ש יעדיף תמיד ביתרון ענייני של המחלוקת על פני סילוקה מחמת פגמים שנפלו בה (ע.א. 693/83 שמש נ. רשם המקרקעין, פ"ד מ(2) 668, גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שמינית עמ' 159-161). אכן עיון בכתב התביעה מעלה כי המדובר בתביעה אשר לא פורטו בה עובדות הרשלנות הנטענת וללא חוות דעת רפואית לא יוכלו התובעים כאמור אף להוכיח תביעתם. אולם ברי, כי מחיקת התביעה בשל אי צירוף חוות דעת תביא למעשה לדחייתה, שכן הוגשה כאמור ביום האחרון להתיישנותה והתובעים לא יוכלו להגישה בשנית באופן ראוי. במקרה הנ"ל ההליך נמצא בשלב מקדמי ביותר, שכן טרם הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים ולא נקבע אפילו מועד לדיון קדם משפט ראשון. משהתובעים הודיעו כי בכוונתם להגיש חוות דעת רפואית וכי זו לא צורפה רק מאחר שאיסוף החומר הרפואי ועריכת חוות הדעת לא הושלמו בטרם הגשת התביעה, אין למנוע מהם צירוף חוות דעת והכשרת התביעה בדרך של תיקונה. לאור האמור אני מאפשרת לתובעים לתקן את תביעתם ולצרף לה חוות דעת רפואית וזאת תוך 45 יום. התובעים יגישו כתב הגנה, לרבות חוות דעת מטעמם,45 יום לאחר תיקון כתב התביעה כאמור. רפואהצירוף חוות דעתחוות דעת