במסגרת תביעה זו אשר הוגשה בהליך של סדר דין מהיר, נתבקש בית המשפט להורות על סילוק התובענה על הסף משהוגשה בניגוד לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), וכן בגין התיישנות. גדר הדיון ביום 20.06.06, הגיש המשיב (להלן: התובע) כתב תביעה בהליך של סדר דין מהיר בת.א (שלום-י-ם) 7844/06. ביום 19.10.06 מחק כב' השופט ד. מינץ את התובענה מפאת חוסר מעש. במסגרת תובענה זו, הגיש התובע שוב את כתב תביעתו ביום 15.11.09 ללא תצהיר לאימות כתב התביעה וללא רשימת מסמכים. כתב התביעה נסמך על שלושה נדבכים; ראשית טען התובע, כי ביום 09.02.03 אירעה פריצה לביתו, במהלכה נגנבו מביתו מספר פריטים בשווי 26,100 ₪ (להלן: "הפריצה לבית התובע/אירוע הפריצה") וכי המבקשת (להלן: הנתבעת) נמנעה מלשלם עבור פריטים אלה חרף פוליסת הביטוח. שנית, טען, כי הנתבעת חידשה את ביטוח רכבו ללא הסכמתו, בעקבות זאת שילם דמי ביטוח לחברת ביטוח נוספת (להלן: "כפילות הפוליסה"), כך לשיטתו הנתבעת חייבת לו 3,000 ₪. שלישית, התובע טען כי רכבו היה מעורב בתאונה עם רכב נוסף בחנייה, בעקבות זאת הופיע מספר פעמים בהליכים משפטיים בהם הנתבעת לא השתתפה, בעקבות כך וכן עקב ירידת ערך רכבו טוען התובע כי הנתבעת חבה לו 10,000 ₪ (להלן: "התאונה בחנייה"). המבקשת, היא הנתבעת, טענה בבקשתה כי יש לסלק את התובענה על הסף בניגוד להוראות המנויות בפרק ט"ז1 תובענות בסדר דין מהיר בהיעדר תצהיר לאימות כתב התביעה, רשימת מסמכים והעתקיהם כהוראות תקנות 214ג' ו-214ח' ולחילופין ליתן לנתבעת אורכה להגשת כתב ההגנה עד לאחר שישלים התבוע את הנדרש על-פי התקנות ועד שיגיש כתב תביעה מתוקן הכולל פירוט העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה כנדרש בתקנה 9 לתקנות. בתגובה לבקשה, הגיש התובע השלמת כתב תביעתו. הנתבעת טענה בהודעתה לבית המשפט כי אף לאחר השלמת כתב התביעה, טענות התביעה אינן ברורות דין, וכי כתב התביעה אינו עומד בדרישות התקנות. לטענה, בכתב התביעה חסרים פרטים רבים ועובדות רבות אשר מקשים עליה להתייחס לטענות לגופן, כך למשל פירטה הנתבעת כי בעניין התביעה בגין פריצה לבית התובע, לא צוין מהו סוג הפוליסה ומהי הסיבה בגינה סירבה הנתבעת לשלם למשיב את תגמולי הביטוח, בעניין כפילות הפוליסה שהוצאה לרכב התובע לא פורטה זהות המבטחת, ובעניין התאונה בחניית בית התובע לא צוין מהו מועד התאונה. ואולם מתוך זהירות התייחסה הנתבעת ענינית לכל אחד מנדבכי התביעה. בנוסף על כך, טענה הנתבעת בכתב הגנתה כי התביעה על כל מרכיביה התיישנה, וכן כי התביעה הוגשה תוך שיהוי ניכר: באשר לאירוע הפריצה אשר אירע ביום 09.02.03, טענה כי חלפו למעלה מ-3 שנים מיום האירוע הביטוחי ועד להגשת התביעה הראשונה, באשר לכפילות הפוליסה, טענה כי מדובר בפוליסה אשר חודשה בסוף שנת 2003, ובאשר לתאונה בחניית ביתו של התובע, מדובר בתאונה שאירעה ביום 02.07.00 כאשר התובע ביקש להפעיל בתקופה הנוכחית את פוליסת ביטוח צד ג' שעמדה לו במועד התאונה. סיכומו של דבר, הנתבעת טוענת כי שלוש העילות המנויות על כתב התביעה התיישנו משחלפו להן שלוש השנים הקבועות כתקופת ההתיישנות במקרי ביטוח. במהלך הדיון שהתקיים בפני ביום 23.06.10 חזרה הנתבעת על טענתה, כי מדובר בתביעה שהוגשה בעבר במסגרת תא 7844/06 וכי תביעה זו נמחקה משהוגשה בניגוד לתקנות, וכן כי התובע טרם שילם לנתבעת את הוצאות המשפט שנפסקו לטובתה בסכום של 750 ₪, בנוסף, חזרה וטענה הנתבעת להתיישנות. מנגד, טען התובע כי אינו מעוניין לפנות לייצוג על ידי עו"ד "אני לא רוצה לפנות לעו"ד ואין לי כסף לשלם לעו"ד ואני לא רוצה לפנות ללשכת הסיוע המשפטי". ביום 25.07.10 הגיש התובע את המסמכים הנוגעים לשיטתו לתובענה וכן תצהיר שהוגש בהליך הקודם, בת.א (שלום-י-ם) 7844/06, לאימות העובדות בכתב התביעה. דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבבקשה, כתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לתיק בית-המשפט, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל. אי צירוף מסמכים בדיון המתקיים בסדר דין מהיר, חובה על בעל הדין לצרף את המסמכים שעליהם נסמך כתב טענותיו כאילו ניתן כבר צו לגילוי מסמכים נגדו. לכן קובעת תקנה 214ח לתקנות, שאם לא צורף מסמך כזה, תחול לגביו תקנה 114א (ראו: א. גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, 214). "העובדה שמדובר בסדר דין מהיר והסעד המבוקש מוגבל לסכום נמוך, אינה מפחיתה מחשיבות גילוי המסמכים וחשיפת האמת, וכן אינה גורעת מזכות הצדדים לעיין במסמכים הרלוונטים לתובענה. תקנה 214ח, השוללת את תחולתו של פרק ט' לתקנות על הליך סדר דין מהיר, יוצאת מנקודת הנחה שבעל הדין יגלה את כל המסמכים הרלוונטים, ואם אינו עושה כן, יורה לו בית המשפט לגלות את המסמך לאחר שיבחן את הרלוונטיות שלו למחלוקת שבין הצדדים." (ר. כהן מ.קליין, סדר דין מהיר, 39). במקרה דנא התובע לא צירף הן את המסמכים הן את תצהיר האימות לכתב תביעתו בהתאם לתקנות. ביום 22.07.10, הגיש התובע לבית המשפט מסמכים הנוגעים לתובענה ותצהיר אימות הנוגעים לת.א 7844/06 אשר נמחקה כאמור. כאשר מדובר בעניין הניתן לתיקון, יפעל בית המשפט ככלל, בדרך של מתן הוראה לתיקון כתב הטענות בשלב הראשון ואולם למרות שהתובע הגיש לאחר מכן מסמכים נוספים ללא רשות בית המשפט לא תמו מחדליו של התובע במילוי אחר הוראות התקנות. חוסר פירוט העובדות באשר לפירוט העובדות בכתב התביעה, קובעת תקנה 9(5) לתקנות כי כתב תביעה יכיל את "העובדות העיקריות המהוות את עילת התובענה, ואימתי נולדה". מעיון בכתב התביעה, השלמת כתב התביעה ובקשותיו של התובע אשר הוגשו לבית המשפט במסגרת תובענה זו, ניכר כי העובדות המפורטות לוקות בחסר, כך למשל התובע לא ציין את התאריכים הנוגעים לעילות התביעה בעניין כפילות הפוליסה, אף לא פעם אחת. את תאריכים אלה ניתן היה ללמוד לאחר עיון במסמכים אשר צירף לבקשתו מיום 25.07.10, וכן מכתב התביעה בת.א. 7844/06. למקרא מכלול המסמכים עולה, כי גם אם יוכיח התובע את כל העובדות שנטענו על ידו בכתב התביעה, עולה סוגיית התיינות העילות. התיישנות "דיני ההתיישנות נועדו להשיג איזון אינטרסים בין בעל הדין לכלל הציבור, שמשמעותו להניח לבעל הדין המבקש לתבוע את זכויותיו בערכאה שיפוטית שהות מספקת להיערך לכך. מנגד יש לקצוב מראש תקופת זמן סבירה להגשת תביעה, שמעבר לה תוסר אימת התביעה המשפטית מהנתבע. לזאת מימד בבכרה בזכות הגישה של בעל-דין לערכאות המשפט, המתבטא בנטייה להצר את תחום התפרשותה של טענת ההתיישנות, כמנגנון דיוני לחסימת בירור תביעה לגופה" א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי , מהדורה עשירית בעמ' 118. "מקום בו מתבקשת דחיית התביעה על הסף מחמת התיישנות, על בית המשפט לצאת מנקודת הנחה כי העובדות הנטענות בכתב התביעה הן נכונות... על בית המשפט לשקול את התכלית שבבסיס מוסד ההתיישנות, את אינטרס הנתבע ויכולתו להתגונן בראיות מפני תביעה שהוגשה לאחר זמן רב, ואת אינטרס הציבור שפעולות הערכאה השיפוטית יתרכזו בהווה ולא בעניינים שזמנם עבר" (עא 9292/07 חברת שדמות הדרום בע"מ נ' וועדה מקומית לתכנון ובנייה א שמעונים (לא פורסם, ניתן ביום 6.1.10). במקרה דנא, מדובר בשלוש עילות תביעה, בגין שלושה מעשים נקודתיים לכאורה, התאונה עם הרכב השנת 2000 והפריצה וחידוש הפולסה לביטוח הרכב בסוף שנת 2003, את המועדים הנוגעים לעילות התביעה ניתן היה ללמוד לאחר עיון מקיף בכל במסמכים אשר צורפו לבקשת התובע מיום 22.07.10, וכן מעיון בכתב התביעה אשר הגיש התובע במסגרת ת.א. 7844/06. המדובר בשלושה מקרי ביטוח, אשר תקופת ההתיישנות חלפה מכוח סעיף 31 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981, הקובע, כי תקופת התיישנות של תביעה לתגמולי ביטוח הינה בת 3 שנים בלבד לאחר קרות מקרה הביטוח. "כוח התביעה", היינו, האפשרות הממשית להגיש תביעה ולזכות בסעד המבוקש, בכפוף להוכחת הטענות העובדתיות, קמה לתובע במועדי קרות אירועי הביטוח ולכן חלפה לה תקופת ההתיישנות. בשולי הדברים, אעיר בנוגע לטענת התובע אשר הועלתה הן בכתבי טענותיו הן במהלך הדיון שהתקיים בפני, לפיה אינו מעוניין בייצוג משפטי, זאת חרף מחיקת תביעתו במסגרת תא 7844/06, כי מחד טוען התובע כי אין בידו ממון לשכור שירותיו של עו"ד, ומאידך טוען כי אינו מעוניין לפנות ללשכת הסיוע המשפטי, כמפורט לעיל. התובע הרבה לבוא בטרוניות כלפי הצד שכנגד, והביע את מורת רוחו בריש גלי, אולם אני סבורה כי אין לו להלין אלא על עצמו, בעודו פועל בניגוד להוראות הדין. הלכה ידועה היא, כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו לסילוק תובענה על הסף במשורה, מן הטעם שיש ליתן לתובע את יומו בבית המשפט. כך, כמדיניות שיפוטית, נוטה בית המשפט שלא לחסום את זכות הגישה לערכאות. "הסעד של סילוק תובענה על הסף הוא סעד קשה וקיצוני שבית המשפט יעשה בו שימוש במקרים נדירים ביותר פסוקה היא שסילוק תביעה על הסף היא אמצעי חמור שיש להפעילו בזהירות רבה ורק במקרים שבהם ברור שבשום אופן אין התובע זכאי, על יסוד הטענות שבתביעה, לקבל את הסעד שהוא מבקש" (תא (מחוזי-מרכז) 704-04-09 עו"ד אילן גלזר נ' זיווה הלברשטיין (לא פורסם, ניתן ביום 24.1.10)). במקרה דנא, פעל התובע פעם אחר פעם בניגוד לקבוע בתקנות, זאת חרף מספר ההזדמנויות אשר בית המשפט אפשר לו. התובע הגיש את כתבי הטענות בניגוד לדין בעודו נמנע מלפרט כנדרש את העובדות בכתב התביעה ולצרף את המסמכים הנוגעים לעניין. יתירה מכך, עילות התביעה התיישנו כאמור. סוף דבר אשר על כן, אני מורה על קבלת הבקשה ובהתאם מורה על דחיית התובענה על הסף. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסכום של 1,000 ₪ בצירוף מע"מ. ככל שהסכום לא ישולם בתוך 30 ימים, יישא תוספת ריבית והצמדה עד ליום התשלום בפועל. ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 ימים. סדר דין מהירמסמכיםצירוף מסמכים