1. בפני התנגדות לביצוע שטר כנגד ביצועם של 7 שיקים בסכום כולל של 40,850 ₪ וכן בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדות לביצוע שטר. 2. טענות המבקש בתצהירו הן בתמצית כדלקמן: א. במהלך שנת 2003 פתח עסק לדפוס ושיווק עם שותף - מר לוי גיא. ב. השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל נחתמו ביום 12.01.04 בין המבקש לבין חברת "דפוס באר שבע" ("החברה") ונועדו לקבלת מוצרי דפוס. החברה לא סיפקה את הסחורה שהתחייבה לספק ולמעשה לא התקבלה תמורה בעד השיקים. ג. כנגד שני שיקים נוספים התקבלה תמורה. ד. ביום 22.03.04 מכר המבקש את חלקו בעסק לשותפו לרבות החובות. ה. בתקופה האמורה המבקש היה נתון במצב נפשי קשה, החל טיפול נפשי ותרופתי כאשר עד היום מקבל טיפול תרופתי. ו. החברה הפסיקה פעילותה, פשטה את הרגל והתפרקה. ז. לא ידוע למבקש כיצד ומדוע הועברו השיקים למשיב. ח. בתקופה שמיום 28.10.04 ועד ליום 02.12.05 שהה המבקש בחו"ל לסירוגין. ט. המבקש לא קבל הודעה על פתיחת תיק ההוצאה לפועל. 3. ביום 08.12.08 נערך בפני דיון. ב"כ המשיבה ויתר על חקירת המבקש על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה. בהחלטה מיום 08.12.08 נקבע כי החלטה תנתן לאחר עיון בטענות הצדדים ותשלח אליהם. יצוין כי לאחר הדיון וטרם שניתנה החלטה, הגיש המבקש בקשה להשלמת סיכומים בכתב במסגרתה אף נטענו הטענות שמבוקש להוסיף. לבקשה הוגשה תשובת המשיבה ותשובת המבקש. יצוין כי גם בתשובת המשיבה העלתה המשיבה טענות לגופו של ענין, מטעמי זהירות. 4. צודקת המשיבה כי היה על המבקש להמתין להחלטת בית המשפט באשר לרשות להגשת סיכומים משלימים טרם השלים טענותיו בגוף הבקשה עצמה. עם זאת, משטרם ניתנה החלטה לגופה בבקשה להארכת מועד ובהתנגדות לביצוע שטר, וכאשר המשיבה, במסגרת תגובתה, העלתה טענותיה לגופן של טענות המבקש, נראה כי לא נגרם נזק למשיבה בהשלמת הסיכומים. על כן, יהוו הטיעונים בכתב, חלק מסיכומי הצדדים. 5. ראשית, יש לדון בבקשה להארכת מועד. טוען המבקש כי לא בוצעה המצאה כדין. המשיבה אינה מכחישה טענה זו, אולם, לטענתה, בהסתמך על המ' 578/78 יוסף עזרא נ' "מרבק תעשיות" בע"מ (1970) פ"ד לג (1) 701, משהוגשה בקשה להארכת מועד על ידי המבקש, הלכה היא כי מי שמגיש בקשה כזו, מושתק מלטעון כנגד המסירה. בנוסף, נטען כי משהוגשה בקשה להארכת מועד, יש בכך הודאה שהמועד הוחמץ ומשנקבע המועד בחיקוק, הרי לצורך הארכת מועד, יש להראות טעם מיוחד. לענין זה נטען כי הסעיפים המתייחסים להארכת מועד בתצהיר, לא אומרים כלום באשר לענין הארכת המועד ואין בבקשה טעם מיוחד. המבקש טוען כי בפסק הדין עליו מסתמכת המשיבה, מדובר בתיק סבוך במיוחד וספק אם נסיבותיו הולמות את נסיבות ענין זה. כן נטען כי סדר הדין הינו אמצעי שמטרתו השגת משפט צדק וכי מצב בריאותי לקוי ושהיה בחו"ל, הוכרו בפסיקה כטעמים מיוחדים להארכת מועד. המשיבה טוענת מנגד כי בתצהירו של המבקש, בסעיפים שצויינו כסעיפים המתייחסים להארכת המועד בפרוטוקול מיום 08.12.08, אין כל טענה באשר למצב בריאותו וכי לא ברור הקשר בין שהותו בחו"ל לסירוגין מבלי שניתן פירוט לגבי התקופות בהן שהה בחו"ל לבין התצהיר, שנחתם חודשיים וחצי לאחר חזרתו. 6. לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני כי יש מקום לקבל את הבקשה להארכת מועד וזאת מן הטעמים הבאים במצטבר: א. טוענת המשיבה כי משהוגשה בקשה להארכת מועד, יש בכך הודאה שהמועד הוחמץ. גם אם תתקבל הטענה האמורה, הרי שיש לבית המשפט שיקול דעת להאריך את המועד. ולמה הדבר דומה? לאבחנה הקיימת בפסיקה בין בקשה לביטול פסק דין מ"חובת הצדק" כגון, בהעדר המצאה כדין לבין בקשה לביטול פסק דין על פי שיקול דעתו של בית המשפט. משהוגשה בקשה להארכת מועד כאמור, אין למבקש זכות כי יקבע שלא חלף המועד להגשת ההתנגדות בשל העדר המצאה כדין, אולם במסגרת הפעלת שיקול דעתו של בית המשפט, ינתן משקל גם לטענה האמורה. ב. מטרתו העיקרית של בית המשפט היא להכריע בגוף הסכסוך המובא בפניו ונעילת דלתות בית המשפט בפני צד הרוצה להשמיע טענותיו בגלל טעות, מחדל או רשלנות, אינה רצויה (ר' ע"א (ב"ש) 1068/99 רחל היבש נ' בני גבעתי ואח' תק-מח 2000 (1) 29860). ג. סעיף 90 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] תשמ"ד 1984, קובע את סמכותו של רשם וסמכותו להאריך מועדים שבחוק, רחבה יותר מן הסמכות על פי תקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 שכן לא נדרשים טעמים מיוחדים. ר' לענין זה ע"א (ב"ש) 1229/01 בנקסבאום נ' מלכה תק-מח 2002 (2) 4751. ד. יתרה מזו, גם אם נדרש טעם מיוחד, הרי שטיב הטעם המיוחד הנדרש להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע שטר בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, שונה ופחות נוקשה מזה הנדרש בהארכת מועד להגשת ערעור, שכן, בערעור זו הזדמנות שניה של אדם לשכנע ערכאה שיפוטית בצדקת טענותיו מה שאין כן במקרה של התנגדות בו טרם היה למבקש יומו בבית המשפט (ע"א 1356/00 הדאיה נ' פלדמן, תק-מח 2001 (1) 649). ה. בענייננו, כאמור, טען המבקש כי לא קבל אזהרה, כי שהה בחו"ל לסירוגין וכי סבל מבעיות נפשיות. המבקש לא נחקר על תצהירו ומשכך, טענותיו לא נסתרו. ו. בנוסף, גם הגנה אפשרית כנגד ביצוע השטר, מהווה טעם נוסף להארכת מועד. למבקש הגנה אפשרית כפי שיפורט להלן. 7. על כן, לאור האמור לעיל, כאשר ניתן הסבר לאיחור וכאשר למבקש הגנה אפשרית כנגד ביצוע השטר, יש לקבל את הבקשה להארכת מועד. 8. באשר להתנגדות לביצוע שטר גופה, טוען המבקש כי השיקים נמסרו במסגרת עסקה עם חברת "דפוס באר שבע" שלא עמדה בהתחייבויותיה. לענין זה נטען כי לא התקבלה תמורה בעד השיקים. המשיבה טוענת לענין זה כי אין למבקש הגנה לכאורה. בין השאר נטען כי כשלון התמורה הינו חלקי ולא ניתן לקבוע מן האמור בתצהיר כי מדובר בכשלון תמורה חלקי קצוב. בנוסף, כשלון התמורה הנטען הוא בין צדדים קרובים לשטר בעוד שהמשיבה הינה צד רחוק. כן נטען כי טענת כשלון תמורה מלא מהווה טענת הגנה לגבי צדדים רחוקים רק כאשר אין בהם אוחז כשורה, וכי המבקש לא העלה בתצהירו כל טענה לענין מערכת היחסים בין מושך השיק לצד ג'. 9. לאחר עיון בטענות הצדדים, סבורני כי למבקש הגנה אפשרית כנגד ביצוע השטרות. 10. למבקש טענת הגנה כנגד חברת דפוס באר שבע, הצד הקרוב, שכן הטענה כי החברה לא עמדה בהתחייבותה, לא נסתרה. לענין זה יצוין כי המבקש עושה הפרדה בתצהירו בין השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל בגינם נטען כי לא התקבלה תמורה, לבין 2 שיקים אחרים בגינם התקבלה תמורה ודי בכך כדי לקבוע, משהמבקש לא נחקר על תצהירו, כי בגין השיקים נשוא תיק ההוצאה לפועל, לא התקבלה תמורה מהצד הקרוב. על כן מדובר בטענת כשלון תמורה. 11. שאלה נוספת שבמחלוקת היא האם טענת הגנה כאמור, יפה גם כנגד המשיבה. טוענת המשיבה כי היא צד רחוק ובנוסף, כי הינה אוחז כשורה. המגמה בפסיקת השנים האחרונות הינה קירוב דיני השטרות לדיני החוזים תוך החלת דיני החוזים גם על שטרות. כך בדנ"א 258/98 צמח נ' שלשבסקי, פד"י נה (4) 193 נקבע כי: "אכן, בין צדדים קרובים דינו של שטר כדין חוזה. כל טענת הגנה העומדת לצדדים קרובים כנגד חבות על פי שטר, עומדת להם גם כנגד חבות על פי חוזה... אמת, השטר מעניק עילה עצמאית לאוחז. אך קיים קשר פנימי בין השטר לבין עסקת היסוד. קשר זה מאפשר לעושה השטר לטעון להגנתו בתביעה על פי השטר, כי חבותו השטרית פחותה היא לאור עסקת היסוד. ושוב: הגנה זו עומדת לחייב רק כלפי אוחז "סתם". היא אינה עומדת לחייב כלפי אוחז כשורה". משכך, טענת הגנה העומדת למבקש כנגד צד קרוב עומדת לו גם כנגד אוחז "סתם" (בשונה מאוחז כשורה). 12. באשר לאוחז כשורה נקבע כי: "נתבע שמבקש רשות להתגונן כנגד תביעה שהוגשה על-ידי צד שלישי בשטר, די לו בכך שיפרט בתצהירו את ההגנה שהיה מעלה אילו נתבע לדין על-ידי הצד הסמוך שעמו התקשר. הגנה זו פוגמת לכאורה בזכות הקניין בשטר, וכוחה יפה גם כנגד הצד השלישי שאליו סוחר השטר. וכעת צריך הצד השלישי להרים את נטל השכנוע המוטל עליו לפי סעיף 29(ב) לפקודת השטרות, ולהוכיח כי ניתן ערך בתום לב בעד השטר" (ד' בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה שמינית 2006 בעמ' 235). וכן, "השאלה אם התובע (שהוא צד שלישי) הוא אוחז כשורה אינה יכולה לבוא על פתרונה במסגרת הדיון בבקשה לרשות להתגונן" (ד' בר אופיר, לעיל, בעמ' 236). 13. הלכה היא כי די למבקש רשות להתגונן להראות כי יש לו הגנה אפשרית כנגד התביעה ולו בדוחק, על מנת שתנתן לו רשות להתגונן. כאמור, בשלב זה של הדיון, אין להדרש לשאלה האם המשיבה הינה אוחזת כשורה ועל כן, לאור האמור לעיל, נראה כי למבקש הגנה אפשרית כנגד המשיבה בהיותה, שלב זה, בגדר אוחז "סתם". 14. על כן ניתנת למבקש רשות להתגונן. 15. נוכח מחדליו הדיונים של המבקש בהם אי צירוף תצהיר לבקשה להארכת מועד והשלמת סיכומים, וכן משהוגשה בקשה להארכת מועד כאמור, אני מחייבת את המבקש בתשלום הוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. 16. לאור סכום התובענה, תידון התובענה בהליך של סדר דין מהיר והצדדים יתאימו כתבי טענותיהם להליך של סדר דין מהיר במועדים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד - 1984 בענין זה. צירוף תצהירהארכת מועדבקשה להארכת מועד להגשת תצהיריםמסמכים