בפני בקשת נתבעים 1 ו-3 (להלן: "הנתבעים") להורות על העברת הדיון לבית המשפט בעל הסמכות המקומית לדון בתביעה, הוא בית משפט השלום בתל אביב, וזאת לאור קיומה של תנית שיפוט בהסכם ההזמנה נשוא התביעה. תנית השיפוט הנטענת אינה תנית שיפוט ייחודית, ולכן רשאית היתה התובעת להגיש תביעתה גם לבית משפט לו סמכות מקומית לפי אחת החלופות הנקובות בתקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התובעת טוענת, כי לבית משפט זה סמכות מקומית לדון בתובענה בשל כל אחת מן החלופות הבאות: א. ההסכם בין הצדדים נכרת בחיפה. ב. המקום שנועד לקיום ההתחייבות, דהיינו למסירת המכונה נשוא התביעה, הינו חיפה. ג. המכונה נמסרה בחיפה. בבקשה טוענים הנתבעים, כי מכירת המכונה נעשתה במשרדי נתבעת 1 ביבנה. בעוד שהבקשה נתמכת בתצהיר לאימות העובדות הנטענות בה, התגובה אינה נתמכת בתצהיר. לפיכך לצורך בקשה זו מן הדין לקבוע, כי מקום כריתת ההסכם הינו ביבנה. בהסכם ההזמנה, אשר צורף לכתב התביעה, מצוין כי מקום ההספקה הינו יבנה. לאור זאת, ולאור אי צירוף תצהיר לתגובה, אני דוחה את טענות התובעת, כי המקום שנועד למסירת המכונה הינו חיפה, וכי המכונה נמסרה בחיפה. לפיכך בית משפט זה הינו חסר סמכות מקומית לדון בתובענה. אשר על כן הנני מורה על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט המוסמך לדון בה, הוא בית משפט השלום בתל אביב. הוצאותיה של בקשה זו ישקלו בפסק הדין הסופי. צירוף תצהירמסמכים