בעניין: התנגדות לביצוע תביעה 1. לפניי התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב. 2. ביום 21.8.07 נערכו ונחתמו בין הצדדים, שני הסכמים הערוכים על גבי מסמכים שכותרתם "הזמנת עבודה". ההסכם הראשון שכותרתו "הזמנת עבודה מס' 3041",נוגע להחלפת צנרת מים בעלות של 7,500 ₪ כולל מע"מ, שישולמו ב-3 תשלומים של 2,500 ₪ כל אחד (להלן:"ההסכם הראשון"). ההסכם השני שכותרתו "הזמנת עבודה מס' 3042", נוגע להחלפת שתי מערכות ביוב וריצוף מחדש תמורת 12,000 ₪ כולל מע"מ, שישולמו ב-4 תשלומים של 3,000 ₪ כל אחד (להלן:"ההסכם השני"). על גבי הזמנת העבודה, נוסחו תנאי התשלום בזו הלשון: "בארבעה תשלומים, ניתן 3 צ'קים על סך 9,000 ₪ וצ'ק בתחילת עבודה על סך 3,000 ₪". 3. ביום 21.8.07 מסרה המשיבה למבקש שתי חשבוניות. החשבונית הראשונה, שעניינה ההסכם הראשון, מתעדת תשלום בשלושה שיקים על סך 2,500 ₪ כל אחד, שמועדי פרעונם 1.9.07, 1.10.07 ו-1.11.07. החשבונית השנייה שעניינה ההסכם השני, מתעדת תשלום בשלושה שיקים על סך 3,000 ₪ כל אחד, שמועדי פרעונם זהים לאלו של השיקים על סך 2,500 ₪. בתחתית החשבונית מופיע הכיתוב "יתרה 3,000". 4. המבקש נתן הוראת ביטול לגבי שני השיקים האחרונים שמועדי פרעונם 1.11.07 ולאחר שהשיקים הוצעו לביצוע, הגיש התנגדות לביצוע שטר במסגרת תיק בש"א 3110/08. 5. ביום 7.10.07 שלח המבקש מכתב למשיבה, בו הביע טענות בעניין התמשכות העבודה ואופן ביצוע העבודה. בסיפת סעיף 4 למכתב, ציין המבקש כי לא קיבל חשבוניות מס. 6. בתצהיר התומך בהתנגדות לביצוע השטרות, ציין המבקש בסעיף 9 כי במעמד מסירת השיקים, שילם למשיבה 3,000 ₪ במזומן. במסגרת הדיון בהתנגדות לביצוע השטרות מיום 26.5.08, חזר המבקש על גרסה זו והסביר כי האמור בסעיף 4 למכתבו מיום 7.10.07 בעניין זה, אינו מדוייק. 7. ביום 10.8.08 ניתנה החלטה בהתנגדות לביצוע שני השטרות. מרבית טענות הקיזוז שהעלה המבקש, נדחו בשל העדר פירוט וכיוון שלא נתמכו בתחשיב חשבונאי. לגבי הטענה לתשלום 3,000 ₪ במזומן,נקבע כי מדובר בטענה קלושה. כיוון שטענה זו אינה חלק משני השיקים שהוגשו לביצוע ולאור קיומן של טענות אחרות לגביהן ניתנה רשות להתגונן, נקבע כי יש ליתן רשות להתגונן גם בטענה זו. חרף האמור לעיל, בפרק הסיכום של ההחלטה ניתנה רשות להתגונן רק בטענה להתמשכות העבודה, תוך אובדן הכנסות משכירות במשך חודשיים ובטענה לתשלום עבור אריחים בניגוד למוסכם עם המשיבה. 8. בישיבה המקדמית מיום 16.11.08, איפשר בית המשפט לצדדים להגיש תצהירים נוספים. המבקש ניצל את האפשרות שניתנה לו והגיש תצהיר עדות ראשית מיום 22.1.09, בו לא חזר על הטענה לפיה שילם 3,000 ₪ במזומן. ביום 28.10.08 וביום 29.12.08, הוגשו תצהירים מטעם המשיבה, במסגרתם נטען כי כיוון שבמעמד עריכת ההסכמים, נגמר למבקש פנקס השיקים, סוכם שהתשלום האחרון בסך של 3,000 ₪ ימסר במהלך ביצוע העבודה, שכן ממילא מדובר בשיק דחוי. המצהירים מטעם המשיבה טענו כי תשלום זה לא בוצע כלל. 9. ביום 31.5.09 התקיים דיון בהליך העיקרי בתיק בש"א 3110/08. בפתח הדיון הבהיר בית המשפט כי הדיון יוגבל רק לטענות ההגנה בגינם קיבל המבקש רשות להתגונן. בפסק דין מיום 31.5.09 התקבלה התביעה השטרית, תוך קיזוז עלות רכישת האריחים בסך של 200 ₪ מסכום השטרות. בית המשפט קבע כי המבקש לא עמד בנטל המוטל עליו לשכנע כי המשיבה היא אחראית לכך שחלק קטן מהעבודה, הסתיים בחלוף חודש וחצי ממועד חתימת ההסכמים. 10. לאחר שהמבקש לא נענה לדרישת המשיבה לשלם את הסך של 3,000 ₪, הגישה המשיבה בגין סכום זה ללשכת ההוצל"פ בחיפה תביעה על סכום קצוב, היא התביעה נשוא ההתנגדות בתיק זה. 11. המבקש הגיש התנגדות לביצוע תביעה, במסגרתה חזר על טענת הקיזוז שהעלה בהליך הקודם וכן על גרסתו לפיה הסך של 3,000 ₪, שולם במזומן לאחראי של הפועלים במעמד מסירת ההמחאות. 12. היום התקיים דיון בהתנגדות במסגרתו נחקר המבקש על האמור בתצהירו. המבקש הבהיר כי אין לו אסמכתאות לתמיכה בטענות הקיזוז שהעלה, למעט הפרסומים של המשיבה שצורפו להתנגדות. המבקש הסביר את המילים "יתרה 3,000" בחשבונית מיום 21.8.07, בכך שהתשלום בוצע מספר ימים לאחר מכן , כאשר הפועלים החלו בביצוע העבודה. המבקש הסביר כי לא עמד על קבלת אישור בכתב לתשלום במזומן, כיוון שלא חשב על כך באותה עת וכיוון שלא מדובר בסכום משמעותי עבורו . המבקש הסביר את הסתירה בין גירסתו בדיון היום , לפיה ביצע את התשלום בתחילת העבודה , לבין גירסתו בס' 9 לתצהיר התומך בהתנגדות , לפיה התשלום בוצע במעמד החתימה על ההסכמים , בכך שהתצהיר הוכן ע"י האחיין שלו והוא לא שם לב לטעות לפני שחתם על התצהיר . 13. לאחר גמר חקירת המבקש סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה . המבקש ביקש לאמץ את גרסתו לפיה שילם את הסך של 3,000 ₪ במזומן בתחילת העבודה . ב"כ המשיבה טען כי אומנם ניתנה למבקש רשות להתגונן בטענה של תשלום הסך של 3,000 ₪ במזומן במסגרת ההליך הקודם , אך המבקש זנח טענה זו כאשר לא הזכיר אותה בתצהיר העדות הראשית. עוד הודגשה הסתירה בין הגרסאות של המבקש בכל הנוגע למועד ביצוע התשלום . ב"כ המשיבה טען כי המבקש מושתק מלהעלות את טענות הקיזוז בשל השתק פלוגתא לאור תוצאות ההליך הקודם . 14. הלכה היא כי מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתובענה רק אם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3)518, 524; י' זוסמן סדרי הדין האזרחי (מהד' שביעית, 1995), בעמ' 675, ע"א 3374/05 אליהו אוזן נ' בנק איגוד לישראל בע"מ ). לפיכך, נפסק כי גם מי שההגנה שבפיו דחוקה וסיכוייו לדחיית התביעה נגדו קטנים, יקבל מתן רשות להתגונן. לעומת זאת מי שהגנתו "הגנת בדים" תידחה בקשתו למתן רשות להתגונן (ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל (לא פורסם)). עוד נפסק, כי ככל שהנתבע מציג הגנה לכאורה, יש ליתן לו רשות להתגונן ואין לבדוק כיצד יצליח להוכיח את הגנתו או מהו טיב ראיותיו. עם זאת, נדרש ממבקש הרשות להגן להגיש תצהיר הנכנס לכל פרטי העובדות עליהן הוא מבסס את טענת הגנתו (ע"א 6514/96 חניון המרכבה חולון בע"מ נ' עירית חולון, פ"ד נג(1)390, 400). המבקש רשות להתגונן נדרש להראות בתצהירו תשתית עובדתית מלאה לכל אחת מטענותיו, שהרי לימים ישמש תצהירו, ורק הוא, גם כתב הגנה בתיק (ראה גם ע"א 594/85 זהבי נ' מגרית בע"מ, פ"ד מב(1)721 וע"א 1471/06 עגיב יעוץ וניהול בע"מ נ' יאיר רבינוביץ, רו"ח - יו"ר הרשות לבקרת תקציבית). 15. אני דוחה את טענת הקיזוז שעניינה עוגמת נפש והוצאות שונות בשל העדר פירוט . ברי כי אם תתקבל טענת המבקש ינתן לכך ביטוי בשאלת ההוצאות , אך בשלב זה אין הצדקה לאפשר קיזוז בגין טענה ערטילאית שכזו כנגד חיוב קצוב ומוגדר. 16. מצאתי לנכון לאמץ את המסקנה אליה הגיעה בית המשפט בהליך הקודם לגבי הפרת ההבטחה להתקין את צנרת המים בקירות ולא ברצפה . טענת המבקש בענין זה אינה ברורה שכן בתחילת סעיף 18 נאמר כי הובטח להתקין אינסטלציה בקירות ואילו בסוף הסעיף נאמר כי היה על המשיבה לבצע את העבודה כמו שסוכם ברצפה. 17. גם הטענה בענין צינור 4 צול שלא הוזז וצינור שלא הוחלף אינה ברורה , אינה מפורטת ואינה ואינה מכומתת . כך גם לגבי הטענה לפינוי פסולת , לגביה נטען כי לתשלום של 500 ₪ לעובדים ורכב פינוי , מבלי לצרף כל אסמכתא. 18. אני דוחה את הטענה בענין התמשכות העבודה בשל השתק פלוגתא . בפסק הדין בהליך הקודם נקבע כי העיכוב בביצוע חלק קטן מהעבודה נבע מהתעקשותו של המבקש לקבל מהמשיבה אריחים מסויימים , אותם רכש בסופו של דבר בעצמו. 19. למעשה ניתן לומר כי לו סבר המבקש שיש ממש בטענות הקיזוז שהעלה , היה המבקש פועל בהתאם להצהרתו בפתח הדיון מיום 31.5.09 ומגיש תביעה נגד המשיבה. 20. לעומת זאת , אני סבור כי טענת המבקש לגבי תשלום הסך של 3,000 ₪ במזומן , מקימה הגנה אפשרית מפני התביעה . יחד עם זאת , לאור ריבוי הגרסאות והסתירות הפנימיות עליהן הצביע ב"כ המשיבה , נראה כי טענת הגנה זו גובלת בהגנת בדים ולכן יש להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט. 21. יש קושי לא מבוטל לקבל את ההסבר שנתן המבקש לכך שלא ניתן ביטוי מפורש לטענת התשלום במזומן במכתב מיום 7.10.07 . כזכור המבקש טען כי לא קיבל חשבוניות מס וכיום אין מחלוקת כי קיבל שתי חשבוניות מס במעמד מסירת השיקים . הגרסה המאוחרת לפיה המבקש כתב בטעות "חשבוניות" במקום "חשבונית" נראית קלושה ומנותקת מתוכן המכתב. 22. כך גם הנסיון של המבקש ליישב בין האמור בס' 9 לתצהירו התומך בהתנגדות לביצוע השטרות לבין גירסתו בהליך זה בכל הנוגע למועד ביצוע התשלום. למעשה טוען מבקש לטעות כפולה . ראשית , של האחיין שלו אשר ערך עבורו את התצהיר ולאחר מכן טעות שלו, כאשר לא הבחין בטעות , טרם חתימתו על התצהיר בפני עו"ד. 23. כאשר הצדדים הקפידו להעלות על הכתב את פרטי ההסכמים ביניהם וכאשר נמסרו חשבוניות מפורטות לגבי התשלום שבוצעו בשיקים , יש קושי לקבל את גרסת המבקש לפיה דווקא התשלום במזומן בוצע ללא כל תיעוד בכתב במסגרתו מאשרת המשיבה את קבלת התשלום. 24. יחד עם זאת , אין הצדקה לקבוע כי המבקש זנח את הטענה , כאשר לא הזכיר אותה במסגרת תצהיר העדות הראשית שהגיש בהליך הקודם . יש להתחשב בכך שהמבקש אינו מיוצג ולקבל את טענתו לפיה לא ייחס חשיבות לענין זה . שנית , כיוון שבית המשפט עצמו לא ראה טענה זו כחלק מגדר המחלוקת בהליך העיקרי במסגרת ההליך הקודם , אין מקום לייחס משמעות משפטית להעדר התייחסות לטענה זו מצד המבקש במסגרת תצהיר העדות הראשית. 24. אשר על כן אני מורה על קבלת ההתנגדות בטענה של תשלום הסך של 3,000 ₪ במזומן עם תחילת העבודה , בכפוף להפקדת הסך של 3,487 ₪ בקופת בית המשפט , לא יאוחר מיום 1.9.10. הוצאות ההליך שלפני בסך של 2,000 ₪ תלקחנה בחשבון בעת מתן פסק הדין בהליך העיקרי. 25. לבקשת המבקש במהלך הדיון , אני מבהיר כי על החלטתי זו ניתן להגיש ערעור לבית המשפט השלום בחיפה תוך 20 יום ממועד קבלת ההחלטה. שכירות