כללי 1. הערעור נשוא פסק דין זה הנו ערעור על החלטת כבוד הרשמת עפרון, מיום ה - 12/07/04 בבש"א 161301/04 , שבה ניתנה למשיבים ארכה להארכת המועד להגשת התנגדות לביצוע שטר , וכן התקבלה בקשת המשיבים להתנגדות לביצוע השטר. מהלך הדברים 2. ביום ה - 02/03/04, נתנה כבוד הרשמת לוי, החלטה בבש"א 152755/04 שבה מחקה את התנגדות המשיבים לביצוע השטר, ובד בבד ציינה כי פתוחה הדרך בפני המשיבים להגיש בשנית התנגדות לביצוע שטר בצרוף בקשה להארכת מועד וזאת בכפוף להוראות כל דין. ביום ה 18/03/04 הגישו המשיבים בקשה חדשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר. ביום ה - 19/05/04 דנה כבוד הרשמת עפרון בבש"א 161301/04 אשר עסקה בבקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר, כתולדה של ההחלטה בבש"א 152755/04. ביום ה - 12/07/04 נתנה כבוד הרשמת עפרון החלטתה בבש"א.החלטתה עסקה ראשית בשאלת סיכויי ההגנה, ולאחריה בעניין הארכת המועד. כבוד הרשמת קיבלה את הבקשה להארכת מועד ואת ההתנגדות. 3. טענות המערערת 1. על המשיבים היה להציג "טעם מיוחד" על מנת שהבקשה להארכת מועד תתקבל וזאת מכוח הסיפא של תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד - 1984 ק"ת 4685 (להלן: ה"תקנות"). 2. "טעם מיוחד" על פי תקנה זו איננו קשור כלל לסיכויי ההגנה, ויש לדון קודם בבקשה להארכת המועד ורק לאחריו בסיכויי ההגנה שכן בהעדר "טעם מיוחד" אין מקום לדון בהתנגדות ובסיכויי ההגנה אם קיימים. הדיון עצמו התחיל בשיקוליי ההגנה, ומתוך כך נדונה הבקשה להארכת המועד. 3. כבוד הרשמת עפרון טעתה בכך שהכניסה לגדרו של "טעם מיוחד" את עצם הקביעה של כב' הרשמת לוי, דהיינו שהחלטת רשמת משמעו טעם מיוחד. 4. "טעם מיוחד" על פי הפסיקה הנו גורם חיצוני שלבעל הדין אין כל שליטה עליו, ויש להוכיח את אותו גורם חיצוני. 5. כל אשר המשיבים מעלים, אלו טענות הקשורות למצבם הכלכלי הקשה אשר על פי הפסיקה (בש"א 2972/02) לא נכנסים בגדרו של "טעם מיוחד". 6. על פי הפסיקה, גם איחור של יום אחד טעון הסבר וצידוק ויש לתת "טעם מיוחד". 7. הדיון היה צריך לסוב סביב עילת התביעה שהנה שטרית ולא כפי שכבוד הרשמת עפרון החליטה, עילה חוזית. 4. טענות המשיבים 1. הגשת הבקשה להארכת מועד והתנגדות לביצוע שטר נעשית לאחר הדיון בפני כבוד הרשמת לוי ולאור הנחייתה. 2. עורך הדין הבטיח שיטפל בבקשה לבצוע ובהגשת התנגדות ולא עשה זאת ובכך גרם לאחור. 3. המשיבים לא היו מיוצגים והנם חסרי אמצעים. 4. האיחור בהגשת ההתנגדות היה בנסיבות מיוחדות, איחור בן יום בלבד, לאחר שביתה ממושכת בבתי המשפט. 5. המערערת מבקשת לבצע שטר בטחון להסכם שכירות לגבי שכירות שכלל לא נתקיימה. 5. דיון והכרעה כאשר מוגשות לפתחו של בית המשפט שתי בקשות במקביל, האחת התנגדות לביצוע שטר, והשנייה בקשה להארכת המועד, שכן המועד להגשת ההתנגדות לביצוע השטר חלף,הרי שעל בית המשפט לדון ראשית בבקשה להארכת מועד, שכן לא ברור בשלב זה האם בית המשפט יאריך את המועד או לאו ואין להדרש לטענות ההגנה. הגשת התנגדות לביצוע שטר הנה על פי הכללים המנחים כפי שמצוינים בתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם - 1979, ק"ת 4057 ( להלן: "תקנות ההוצל"פ") . תקנה 106 (א) לתקנות ההוצל"פ מורה כי ההתנגדות לביצוע שטר תוגש תוך 20 יום, מיום שהומצאה האזהרה, וזאת על פי הכללים המנחים בסעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז, - 1967. ס"ח 507, ( להלן: ה"חוק"). משתם הזמן שהוקצב על פי החוק להגשת ההתנגדות, על המבקש לבקש מבית המשפט הארכת מועד כפי שנקבע בתקנה 528 לתקנות. הסיפא של תקנה זו מתייחס להארכת מועד של זמן הקצוב על פי חוק ומורה כי יש להציג בפני בית המשפט "טעם מיוחד". 6. טעם מיוחד שאלה עיקרית בבחינת קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה היא, האם הארכה עלולה לפגוע בציפיותיו של בעל הדין שכנגד לכך שלא יוטרד עוד, דהיינו עמידה בעיקרון הוודאות הניתנת לבעלי הדין, אל מול השאלה האם לבעל הדין הייתה יכולת אובייקטיבית להגיש את ההתנגדות במועד.היכולת האובייקטיבית נמדדת על פי הטעם המיוחד אותו יש להציג. טעם מיוחד אינו מונח המוגדר בחוק, ורשימה של טעמים מיוחדים אינה מופיעה בתקנות, כך עולה מדבריה של כבוד השופטת מרוז (בר"ע 1532/97 אלומנרקיס בית מסחר לפרופילי אלומיניום נ' ארביב אשר). הפסיקה והספרות מצביעים על מגמה אחת וברורה, " טעם מיוחד" הנו טעם הנגזר מגורם חיצוני אשר איננו קשור לבעל הדין ואין לו שליטה על כך. (ראו: ד"ר י.זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית עמ' 890, בש"א 480/86 אטלנטיק חברה לדיג וספנות בע"מ נ' מדינת ישראל פ"ד (מ) 3 159, בש"א 1038/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ' עומר גלבוע-חברה לבנין ועבודות עפר פ"ד מ(1) 57, בש"א 8835/01 ברוך סיגלר נ. משרד הרווחה ). הפסיקה נותנת דוגמאות למה שאינו "טעם מיוחד" לאיחור להלן חלק מצומצם מהן: גרימת נזק רב לבעל הדין, פסק הדין נוגד את תקנת הציבור, פניה להליך בלתי מתאים, שיקול דעת מוטעה של עורך דין לא לנקוט בהליך,( פרו' אוטולנגי סמדר בוררות דין ונוהל מהדורה שלישית ומורחבת, עמ' 475), התרשלות בעל דין ( רע"א 7533/03 נאשד כבהא נ' איל בן שלוש - המפקח על הביטוח ), יועץ המשפטי שהיה נוכח בחו"ל ולא היה זמין להתיעצות,נושא בעל השלכה מהותית (בש"א 6145/00 הזרע (1939) בע"מ נ' תערובות הצפון בע"מ) הפסיקה אף נותנת דוגמאות למה נכנס בגדר "טעם מיוחד" להלן חלק מצומצם מהן: הליך התלוי ועומד בערכאה אחרת (ע"א 7044/93 אסתר גורה נ' מרדכי גורה תק-על 94(4) 218), שינוי ההלכה ובהתקיים שני תנאים מצטברים (בש"א 1069/86 הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' יהודה שטרית פ"ד מא (1) 533), טעות של בעל דין שנגרמה מטעות של בית המשפט (בש"א 17/86 אלפחיא אגודה שיתופית למים נ' גורג' שוקייר פ"ד מ(1) 318) 7. המשיבים מעלים שני טעמים מיוחדים לאיחור, האחד - החלטת כבוד הרשמת לוי המאפשרת למשיבים הגשת בקשה להארכת מועד. השני - המשיבים חסרי אמצעים וחסרי ייצוג. שני הטעמים לעיל אין ביכולתם להיכנס לגדרו של טעם מיוחד, שכן אינם מהווים גורם חיצוני שלבעל הדין אין שליטה עליו. באשר לטעם הראשון הרי שנאמר כבר בפסיקה שאמרה של שופט כי "הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות עליונה" איננה מהווה טעם מיוחד (דבריו של כבוד הרשם שחם בבש"מ 3108/03 קבוצת ברן בע"מ נ' מקורות חברת מים בע"מ), ומשכך החלטה המאפשרת הגשת בקשה חדשה איננה מהווה גורם חיצוני לאיחור שכבר התרחש. בנוסף אמרתה של כב' הרשמת לוי כי פתוחה הדרך למשיבים להגיש בקשה חדשה כל מטרתה הייתה להביא לידיעתם של המשיבים, שלא היו מיוצגים, את האפשרות העומדת להם ממילא עפ"י הדין, ותו לא. באשר לטעם השני, אף זה הוזכר בפסיקה שמצוקה כלכלית איננה מהווה טעם מיוחד (בש"א 8068/03 שלמה חלק נ' בנק לאומי לישראל בע"מ). 8. בקשתם של המשיבים להארכת המועד והתנגדות לביצוע השטר הוגשה לאחר שכבוד הרשמת לוי הסבה את ליבם לאיחור. בבוא בית המשפט לשקול את משקל האיחור, הרי שככל שהאיחור גדול, מצבו של מבקש הארכה קשה יותר (ד"ר י.זוסמן סדר הדין האזרחי מהדורה שביעית), וקל וחומר ככל שהאיחור קטן, מצבו של מבקש הארכה קל. מניין הימים לספירת האיחור נספר מיום ההגשה המקורית, המשיבים הגישו את בקשתם כ- 16 ימים לאחר החלטת כבוד הרשמת לוי, ובתוספת לכך יום איחור המקורי הרי שאיחור מגיע ל 17 ימים . איחור שכזה אינו יכול להתקבל. בית המשפט היה מצפה כי הבקשה החדשה תוגש בזריזות רבה ולא בטווח זמן של שבועיים מיום ההחלטה של כבוד הרשמת לוי. אחור בהגשת בקשה, ולו גם אחור של יום אחד, טעון טעם מיוחד להארכת המועד ותהיה הגנתו של הנתבע טובה ומוצקה ככל שתהיה. טרם שיבחן ביהמ"ש את טענות ההגנה, על הנתבע להתגבר על מכשול הטעם המיוחד לקבלת הארכת מועד. המשיבים נכשלו ולא הציגו טעם מיוחד שיצדיק הארכת המועד. סיכום 9. ער אני לתוצאה הקשה למשיבים אם יתקבל הערעור ולא תנתן להם הארכת מועד להגשת ההתנגדות, ולמרות זאת התוצאה המתבקשת, לעניות דעתי, היא קבלת הערעור. הערעור מתקבל בזאת ועל כן מתבטלת החלטתה של כב' הרשמת עפרון. משלא מוארך המועד, ממילא אין לדון בהתנגדות. המשיבים ישלמו למערער את הוצאות הערעור בסך של 1,000 ש”ח בתוספת מע"מ, כפי שקבעה כב' הרשמת עפרון בהחלטתה ובתוספת אגרת הערעור בסך של 541 ש”ח. הסכומים הנ"ל יהיו צמודים למדד וישאו ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל. לאור התוצאה מבוטל הדיון שנקבע בתיק העיקרי והמערער רשאי לחדש את הליכי ההוצל"פ בתיק מס' 01-56697-03-3 . אגרהשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר