א. רקע 1. עניינה של החלטה זו, היא בקשה לדחיית תובענתם של התובעים (המשיבים) על הסף, תוך חיובם בהוצאות ויציאות בקשה זו ובהוצאות ניהול המשפט, בתוספת שכ"ט עו"ד ומע"מ כחוק. 2. תובענתם של המשיבים מוכתרת כתובענה כספית לפיצוי עפ"י דיני חוזים ונזיקין, על סך 51,390 ₪, וכן למתן צו הצהרתי סופי. 3. שלושת התובעים-המשיבים, חתמו על הסכמי התקשרות עם הנתבעת-המבקשת, לצורך אספקת שירותי רפואה שונים מטעמה ובין היתר: שירותי מוקד רפואי, ביקור רופא, הגשת עזרה ראשונה, פינוי לביה"ח במידת הצורך, טיפול חירום בכאבי שיניים ועוד. 3 .1 במסגרת ההתקשרות נמסרו לנציגי הנתבעת גם שיקים ע"ח התמורה. 4. בסמוך לאחר מכן, הודיעו התובעים לנתבעת-מבקשת, כי הם מבטלים את הסכמי ההתקשרות, כל אחד מטעמיו, אולם המבקשת הגישה את השיקים לגבייה ומשלא כובדו, הגישה אותם לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. 5. התובעים-המשיבים עותרים ליתן פסק דין הצהרתי, לפיו הסכמי ההתקשרות בין הצדדים בטלים ומבוטלים; שהנוסח הסטנדרטי של הסכמי ההתקשרות עליהם הוחתמו התובעים נוגדים את הוראות חוק הגנת הצרכן וכן עותרים לחייב את המשיבה להשיב לתובעים את הסכומים שנגבו מהם בלשכת ההוצל"פ בגין השיקים שלא כובדו כמו גם פיצוי כספי בגין ההוצאות, שכ"ט עו"ד ומע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מירבית כחוק. ב. טיעוני הצדדים 1. לטענת המבקשת, המדובר בעצם בתביעת השבה של סכומים ששולמו בלשכת ההוצל"פ, שהוגשה במסווה של תביעה חוזית ו/או נזיקית ועל כן המדובר בתובענה שהוגשה בחוסר תום לב, תוך ניסיון ליצור חזות חיצונית של עילות אחרות, על מנת להתחמק מן המחסום הדיוני שמעמיד "מעשה בי"ד". 2. על כן, לטעמה של המבקשת, אין לאפשר לתובעים, שלא התגוננו כנגד מימוש השיקים במסגרת הליכי ההוצל"פ, להגיש תביעה למתן פס"ד הצהרתי ולהשבת כספים ששולמו במסגרת הליכי הוצל"פ, שלהם לא התנגדו, ובדרך זו להביא לדיון חוזר. 3. ב"כ המבקשת מפנה לפסיקה, לפיה: "לא יאפשר בית המשפט ניהולה של תביעה שכזו, באשר חותרת היא תחת יסודות יציבות המשפט ואינטרס יציבות הדיון". (בר"ע (ת"א) 1243/01 בנק עצמאות למשכנתאות ופיתוח בע"מ נ' גובס גיורא, דינים מחוזי כרך ל"ב (10) בעמ' 897. 4. המבקשת מנסה לקדם טענה של תוצאה בלתי צודקת לגבי חייב שיכול היה להתנגד בנקל לביצוע השטרות במסגרת הליכי ההוצל"פ ושבאמתחתו טענות כבדות משקל - בהפנותה לפסיקה, לפיה הצדק בבתי המשפט כפוף ומותחם בתחומים של סדר דין וחתירה לצדק אבסולוטי לגבי אחד יכולה להפוך לאי צדק לגבי האחר. 5. עוד מנסה המבקשת לקדם טענה, לפיה בקשת ביצוע היא תביעה שטרית וכיוון שבתביעה בה עסקינן העילה הינה פגמים בעסקת היסוד, אזי לפי "מבחן זהות העילות", אין מדובר בעילה אחת ועל כן אין מקום לדחיית התביעה על הסף, בהפנייה לפסיקה, לפיה מבחן זהות העילות, לעניין טענת מעשה בית דין, זכה לפירוש רחב למדי בפסיקת בית המשפט העליון ונקבע, כי עקרון מעשה בית דין יחול אף אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא זהה רק ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת נכללים פרטים שלא בא זכרם בתביעה הקודמת. 5 .1 לטעמו של ב"כ המבקשת, העיקרון העומד מאחורי הגדרת עילת התביעה, לצורך מעשה בית דין, הינו אי הטרדת הנתבע בתביעות אחדות בגין אותו מעשה. 6. לעניין הטענה האפשרית ביחס לאי הבאת ראיות מצד המבקשת להוכחת קיומו של מעשה בית דין, מבהיר ב"כ המבקשת, כי הבקשה נסמכה על ההודאות הפורמליות של התובעים בכתב תביעתם, בכך ששילמו כספים בלשכת ההוצל"פ, שאת השבתם הם בעצם תובעים. 6 .1 בנוסף, טוען ב"כ המבקשת, כי נטל השכנוע בעניין כגון דא, מוטל על כתפי בעל הדין השואף להשתחרר מכבלי המניעות. 7. לטענת המשיבים-התובעים, טענת קיומו של מעשה בית דין הינה טענה מקדמית ולכן היה על המבקשת להעלותה בהזדמנות הראשונה, דהיינו: בכתב הגנתה ולא כעבור שנה מיום הגשת הגנתה. 8. עוד טוענים המשיבים, כי ניתן להעלות טענת קיומו של מעשה בית דין רק במקרה בו הוגשה בעבר תובענה אחרת באותה עילה, נידונה לגופה והוכרעה ע"י בית משפט מוסמך. 8 .1 במקרה דנן - כך טוענים המשיבים - לא הוגשה בעבר תובענה בעילה זהה לזו נשואת התיק דנן, שכן הצגת השטרות לפירעון בלשכת ההוצל"פ הינה עילה של אכיפת זכות, בעוד בתובענה דנן נבחנה שאלת ביטול חוזה מפאת הפרתו היסודית על ידי המבקשת. 8 .2 כך, גם לא נדון המקרה ע"י בית משפט המוסמך. 9. עוד טוענים המשיבים, כי בזמנים הרלוונטיים להצגת השטרות לביצוע בלשכת ההוצל"פ, לא היה ביכולתם ו/או באפשרותם להתנגד לביצועם, מנסיבות אישיות שונות - אולם אין הדבר מהווה הודאה ו/או הסכם ו/או ויתור כלשהו. 9 .1 לא צורף תצהיר מטעם המשיבים, או מי מהם, להבהרת טענה זו. 10. עוד טוענים המשיבים, כי נתונה להם זכות הברירה באיזה הליך להתגונן - בהליך של התנגדות לביצוע שטר, או שמא בהליך של תביעה להשבת כספים שנגבו שלא כדין, תוך עשיית עושר ולא במשפט. 10 .1 משבחרו המשיבים שלא להגיש את התנגדותם לביצוע שטר, אין לנעול את דלתות בית המשפט בפניהם לשם בירור האמת והגנה על זכויותיהם הבסיסיות ובלבד שהסוגיה ו/או זכאות המבקשת לקבלת הכספים מאת המשיבים לא נידונה לגופה בהליך של הוצאה לפועל שננקט ע"י המבקשת כנגד המשיבים. 11. לטעמו של ב"כ המבקשת, כל מעשה בית דין מבוסס על הרעיון בדבר כוחו של פסק דין, שניתן בסיומו של הליך שיפוטי כלשהו, להוליך לסיומה המוחלט של ההתדיינות בין הצדדים להליך או כל מי שהוא ביחסי "קרבה משפטית" עם אחד מהם, באופן שלא יוכלו לחזור להתדיין ביניהם בבתי המשפט בכל עניין או שאלה שנידונו והוכרעו בפסק הדין. 12. בתשובת המבקשת לתגובת המשיבים נטען, כי המשיבים הגישו תגובתם לבקשה לדחייה על הסף 51 יום לאחר קבלת הבקשה (במקום 20 הימים הנקובים בתקנות להשיב לבקשה בכתב) - וזאת ללא בקשת הארכת מועד. 13. ב"כ המבקשת מפנה להוראות תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי - התשמ"ד - 1984 (להלן: "התקסד"א"), לפיהן רשאי ביהמ"ש להאריך מועד או זמן שנקבע בחיקוק (במקרה זה תקנה 241 (ג) לתקסד"א) - רק מטעמים מיוחדים שיירשמו. 13 .1 היות והמשיבים לא הצביעו על טעמים מיוחדים ולמעשה אף לא ביקשו כלל הארכת המועד ואף לא טרחו להעלות בתשובתם נימוק כלשהו לאי הגשת התשובה במועד - אין מקום להאריך להם את המועד, שכן אי הגשת תשובת המשיבים במועד ואי הגשת בקשה להארכת המועד והגשת התשובה באיחור תוך עשיית דין עצמית, מעידה על זלזול מופגן בביהמ"ש ועל התרסה גסה כלפי אשיות החוק וסדרי הדין. 14. ב"כ המשיבים מפנה לפסיקה המחייבת היצמדות לסדרי הדין ורואה בהתעלמות מהם אחד מ"סימני ההיכר של שיטה רופפת ופרומה" (בש"א 6708/00 יוסף אהרן נ' אהרן אמנון ואח', פד"י נ"ד (4) 702). 15. על כן, סבור הוא, כי יש להתעלם מתשובת המשיבים ואף לחייבם בהוצאות משפט. 16. מטעמי זהירות, מתייחס ב"כ המבקשת גם לטענות המשיבים בתשובתם וטוען, כי בהתאם להוראות תקנה 101 לתקסד"א, רשאי בית המשפט, בכל עת, לדחות תובענה בשל "מעשה בית דין" וממילא רשאי בעל דין לבקש זאת בכל עת. 17. עוד טוען ב"כ המבקשת, כי המועד לדון בבקשה מסוג זה הוא במסגרת קדם המשפט ואכן היא הועלתה בקדם המשפט הראשון שהתקיים בתיק. 17 .1 למעשה - כך טוען ב"כ המבקשת - בקשות לסילוק על הסף אמורות להידון ולהיות מוכרעות דווקא בקדם המשפט. 18. אם נדרש שהטענה תועלה כבר בכתב ההגנה, אזי מפנה ב"כ המשיבים לסע' 19 ו- 20 לכתב ההגנה וטוען, כי בקשה לסילוק על הסף גם פורטה כראוי במסגרת כתב ההגנה. 19. זאת ועוד, ב"כ המבקשת מפנה גם להחלטת בית המשפט מיום 7/2/06, ממנה עולה, כי בית המשפט כבר הכריע בטענה כי המבקשת איחרה את המועד להגשת בקשת דחייה על הסף. 20. יתרה מכך, טוען ב"כ המבקשת, כי אין בהלכה הפסוקה קביעה, כי בקשה לדחייה על הסף מחמת מעשה בית דין, יש לטעון בהזדמנות הראשונה. 21. לעניין הטענה בדבר העדר זהות בין העילות, מפנה ב"כ המבקשת שוב לפסיקה ברע"א - 6498/05 מרגלית צבעוני נ' בנק הפועלים בע"מ, ממנה עולה, כי מבחן זהות העילה לעניין טענת מעשה בית-דין רחב הוא וחל גם אם שתי תביעות מבוססות על עילה זהה רק ביסודה אפילו אם בתביעה מאוחרת נכללו פרטים ומרכיבים שלא פורטו בתביעה הקודמת. 22. לטענת ב"כ המבקשת, אילו היו המשיבים טורחים ומעלים את טענותיהם במסגרת ההתנגדות לביצוע השטרות, אזי היו הטענות מוכרעות לגופן והיה מתייתר ההליך הנוכחי. 23. לטענתו, בהיקש מפסק הדין הנ"ל ניתן ללמוד, כי אף אם פסק הדין בתביעה השטרית ניתן ללא בירור לגופו של עניין, היות ולא הוגשה התנגדות לביצוע השטר, עדיין מהווה פסק הדין "מעשה בית דין" מהסוג של "השתק עילה" ואף מקפל בתוכו "השתק פלוגתא", למרות שלא התקיים דיון כלל: זאת, מאחר ונסיבות מתן השיקים למבקשת הועמדו בלב המחלוקת העובדתית שהוכרעה בתוצאה הסופית של פסה"ד שניתן בתביעה השטרית ללא הגנה, שכן אי הגשת התנגדות לביצוע שטר, משמעה הודאה בטענות המשיב שהועלו בתביעתו השטרית. 24. באשר לטענת המשיבים, לפיה "להם זכות הברירה באיזה הליך להתגונן - בהליך של התנגדות לביצוע שטר או שמא בהליך של תביעה להשבת כספים שנגבו שלא כדין ותוך עשיית עושר ולא במשפט", מסיק מזה ב"כ המבקשת כי "המשיבים מודים, במו פיהם, כי עסקינן כאן בתביעה להשבת כספים שנגבו שלא כדין ותוך עשיית עושר ולא במשפט". 25. ב"כ המבקשת סבור, כי לגישתם של המשיבים, שטר שהוגש לביצוע ובוצע בהעדר התנגדות לביצועו, לעולם לא יהווה פסק דין סופי ולעולם לא יהא בו כדי לסיים את המחלוקת. 25 .1 גישה זו עומדת בניגוד להלכה הפסוקה, לפיה שטר כמוהו כפסק דין על תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מלהתנגד לביצועו, או שהתנגד והתנגדותו נדחתה. ג. דיון 1. הבקשה לדחיית התביעה על הסף הוגשה לבית המשפט בבוקר הדיון ביום 7.2.06 ובהחלטה, מאותו יום, נקבע, כי המשיבים רשאים להגיב עליה בתוך 20 יום. 2. התשובה לבקשה בכתב הוגשה, ע"י המשיבים, רק ביום 2.5.06, ללא בקשה להארכת מועד. 3. כבר מן הטעם הזה ראוי להתעלם מתשובת המשיבים לבש"א ולהיעתר לבקשה לדחייה על הסף. 4. אלא, שאף אם הייתה התשובה מוגשת במועד שנקצב למשיבים לצורך הגשתה, סבורני כי, אף לגופו של עניין, מן הראוי לדחות את התובענה על הסף. 5. על פי מהותה, מדובר בעצם בתביעת השבה של סכומים ששולמו למבקשת במסגרת תיקי ההוצאה לפועל שנפתחו כנגד המשיבים, לאחר שהמחאות שמסרו המשיבים למבקשת לא כובדו והוגשו לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. 5 .1 הדברים עולים מן האמור בסעיפים 15 (בעניין המשיב 1), 20 (בעניין המשיבה 2) ו- 24 (בעניין המשיב 3) והסעד שנתבע בסעיף 27 (ג) לכתב התביעה. 6. דבר מסירת ההמחאות למבקשת צוין, אף הוא, במסגרת כתב התביעה ומסתבר, כי המשיבים לא הגישו התנגדויות לביצוע ההמחאות והסכומים נגבו מהם במסגרת הליכי הגבייה שהופעלו. 7. אומנם, בכתב התביעה מעלים המשיבים, כמפורט לעיל, טענות כלפי זכות הקניין של המבקשת בהמחאות, במסגרת טענות כלפי עסקת היסוד, אולם המקום לבירור טענות אלו היה בלשכת ההוצאה לפועל, בהתאם להוראות שבחוק ההוצאה לפועל ובתקנות שהותקנו על פיו בקשר לביצוע שטרות ולהתנגדויות לביצועם ומשנמנעו המשיבים מעשות כך, אין הם רשאים להגיש תובענה המוכתרת "תביעה כספית לפיצוי עפ"י דיני חוזים ונזיקין" וכן "צו הצהרתי סופי" ובדרך זו ליצור חזות חיצונית של תובענה המבוססת על עילות אחרות. 8. יפים לעניין זה דברי כב' השופט לויט במסגרת ע"א (ת"א) 1154/84 אימפורט נ' ליזה יזלוביץ, פס"מ, (ת"א) מו (3) 485, 489-490: "...השאלה...שמא היה פגם בזכות הקניין...בשיקים, הייתה ראויה לבירור אך ורק בדרך המיוחדת שהמחוקק היתווה לכך ובמועד שהוקצב למשיבה לשם כך. הכוונה, כמובן, להוראות שבחוק ההוצאה לפועל ובתקנות שהותקנו מכוחו בקשר לביצוע שטר ולהתנגדות לביצוע שטר. משהמשיבה הוזמנה כדין להגיש התנגדות לבקשה לביצוע השטרות ובחרה, מטעמים שלה, שלא לעשות כן, בכך גילתה הסכמתה או כניעתה, ולו גם בשתיקה ובמחדל, לכך שהמערערת החזיקה בשטרות ושהייתה רשאית לבצעם נגד המשיבה... ...לא יתכן שמצבו של חייב שהוזמן ושלא התנגד לביצוע שטר יהיה טוב יותר ממצבו של חייב שהתנגד לביצוע שטר ושהתנגדותו נדחתה. כזה גם זה, מושתק ולא רשאי לעורר את הפלוגתא הזו במקום אחר". 9. אכן, נפסק כבר מקדמה דנא, כי: "שטר כמוהו כפסק דין על תנאי, והתנאי הוא שהחייב נמנע מלהתנגד לביצועו, או שהתנגד אך התנגדותו נדחתה". (בר"ע 78/72 משה אלבוים, נ' חברת פרץ אפשטיין, פד"י כ"ו (2) 145, 148, מפי מ"מ הנשיא (כתוארו אז) זוסמן). 10. על כן, בהעדר התנגדות, הפך כל שטר מן השטרות שמסרו המשיבים למבקשת, לפסק דין ואין מקום לאפשר, למי שניתן כנגדו פסק דין בהעדר הגנה, להגיש תובענה - ותוכתר בכותרת ככל שתוכתר, לרבות תובענה למתן פסק דין הצהרתי - כנגד הזוכה, במטרה "לעקוף" את המחסום הדיוני שמעמיד "מעשה בית דין" ולאיין בכך את תוקפו של פסק הדין. 11. כך נקבע גם בבר"ע (ת"א) 1243/01 בנק עצמאות למשכנתאות ולפיתוח נ' גובס גיורא, דינים מחוזי, כרך ל"ב (10) 897, מפי כב' השופט דן ארבל: "...גם אם מוגשת התביעה במסווה של עילת תביעה אחרת, אך במהותה מדובר למעשה בתביעה להשבת מה שנתבע בתביעה הראשונה, ואין במהותו של דבר בידי הנתבע אשר הפך לתובע, עילות תביעה אשר יוצאות מגדר מה שנתבע ממנו בתביעה הראשונה, או מגדר מה שצפוי היה להיות טענות הגנה כנגד עילת התביעה שהוגשה כנגדו בתביעה הראשונה, לא יאפשר בית המשפט ניהולה של תביעה כזו, באשר חותרת היא תחת יסודות יציבות המשפט ואינטרס סופיות הדיון". מבחן זהות העילות 12. אומנם, בקשת הביצוע בלשכת ההוצאה לפועל היא תביעה שטרית ובתובענה נשוא בקשה זו מועלות טענות של פגמים בעסקאות היסוד שבמסגרתן ניתנו ההמחאות, אולם נקבע לא אחת, כי לצורך בחינת טענת "מעשה בית דין", מבחן זהות העילות הוא רחב ביותר ומספיק כי שתי התובענות מבוססות על עילה שהיא זהה רק ביסודה ואפילו בתביעה המאוחרת נכללים רכיבים ופרטים שלא הוזכרו בתובענה המקורית. 12 .1 כך נקבע, למשל, בע"א 2035/03 לב יסמין בע"מ נ' ת.ג.י בע"מ, פד"י נ"ח (6) 447, 453 מפי כב' השופט גרוניס: "המבחן אשר על פיו מוכרעת שאלת קיומו של השתק עילה הינו 'מבחן זהות העילות'. השאלה הרלוונטית בהקשר זה היא אם עילתה של התובענה שהוכרעה זהה לזו של התובענה החדשה. מבחן זהות העילות לעניין טענת מעשה בית דין זכה לפירוש רחב למדי בפסיקתו של בית משפט זה. כך נקבע כי העיקרון של מעשה בית דין יחול אף אם שתי התביעות מבוססות על עילה שהיא רק זהה ביסודה, אפילו בתביעה המאוחרת נכללים פרטים ורכיבים שלא נזכרו בתביעה הקודמת. נודעת חשיבות לשאלה אם הזכות שנפגעה או האינטרס המוגן בשתי התביעות הינם זהים, וכן למידת הדמיון בין התשתית העובדתית העומדת בבסיסם של שני ההליכים". 12 .2 ההצדקה היא, שאין מקום להטריח נתבע בתביעות אחדות בגין אותו מעשה. (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פד"י כ"ב (2) 561, 592). עיתוי העלאת הבקשה 13. תקנה 101 לתקסד"א קובעת, כי: "בית המשפט או רשם רשאים לדחות תובענה, בין היתר בגין מעשה בית דין, בכל עת". 13 .1 מכאן, לא ברור על מה סומכת טענת המשיבים, כי המבקשת הייתה אמורה להעלות טענה זו בהזדמנות הראשונה. 14. אלא, שמבלי להיכנס לשאלה האם טענה לקיומו של מעשה בית דין ועתירה לדחייה על הסף צריכות להיטען בהזדמנות הראשונה הניתנת לבעל דין, הרי המבקשת העלתה טענה זו כבר בכתב הגנתה ואין ספק כי זו ההזדמנות הראשונה שניתנה לה להגיב לתביעה: 14 .1 הדבר עולה הן מנוסח סעיף 19 לכתב ההגנה והן מנוסחו של סעיף 20. 14 .2 בסעיף 19 טוענת הנתבעת, כי לתובעים אין כל עילת תביעה כלפיה ודין התביעה להידחות על הסף. 14 .3 עוד נאמר באותו סעיף, כי לתובעים היה "כל הזמן שבעולם להתנגד לביצוע השטרות בלשכת ההוצל"פ בעת הגשתם ו...אין זה מתקבל על הדעת לבוא עתה ולדון בעניין אשר נסגר מזה זמן רב בלשכת ההוצל"פ ללא כל התנגדות מטעם התובעים ולאחר ששילמו את מלוא חובם בתיקים. הנתבעת תטען, כי התובעים הודו בחובם לנתבעת ושילמו את חובם בתיקי ההוצל"פ אשר נפתחו כדין ולא זכו להתנגדות התובעים ו/או להתייחסותם". 14 .4 בהמשך נכתב במפורש, כי: "הנתבעת תטען כי לא עומדת לתובעים כל עילה לתבוע את הנתבעת וכי במידה והיו לתובעים טענות כלשהם, היו צריכים להעלותן במסגרת התנגדות לביצוע שטרות, דבר שמעולם לא נעשה...". 14 .5 בסעיף 20 לכתב ההגנה מתבקש ביהמ"ש, במפורש, "לדחות את התביעה על הסף". 15. כמפורט לעיל, טוען ב"כ המשיבים, בסיכומיו, כי: "הזמנים הרלוונטיים להצגת השטרות לביצוע בהוצל"פ, לא היה ביכולתם ו/או באפשרותם להתנגד לביצועם מנסיבות אישיות שונות...". 15 .1 לא הונחה כל תשתית עובדתית לטענה זו; לתשובה לבקשה בכתב לא צורף תצהיר להבהרת הטענה ולמעשה הדברים אינם מתיישבים עם דברי ב"כ המשיבים בדיון מיום 5.7.06, לפיהם: "התובע מס' 1 הגיש התנגדות להוצל"פ וצירף בקשה להארכת מועד ובהסכמה הייתה קיימת שם יתרת חוב, ננקטו הליכים ובהסכמת הצדדים תיק ההוצל"פ נסגר". (עמ' 6 לפרוט' מיום 5.7.06, ש': 8-9). 16. אשר לטענה, כי ההכרעה בתביעה השטרית ניתנה ללא דיון לגופו של עניין, הרי זה טיבו של הליך ביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל, שבהעדר התנגדות הוא הופך לפסק דין, שכן אי הגשת התנגדות כמוה כהודאה בטענות הזוכה בלשכת ההוצאה לפועל. 16 .1 מאחר והמדובר בביצוע שטרות, שניתנו לצד קרוב שקיבל את השיקים, ישירות מן התובעים, המשמעות היא שיש הודאה בקיומה של עילה שטרית שעיקריה הם: עסקת יסוד תקינה בין הצדדים, מתן תמורה מלאה למשיבים וחילול השיקים מצידם. 17. לאור כל האמור, הנני מקבל את עתירת המבקשת ומורה על דחייתה על הסף של תובענת התובעים. 18. המשיבים ישלמו למבקשת הוצאות בקשה זו בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין. שטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר