1. זוהי בקשת הצדדים לאישור הסכם פשרה בתובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 18 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו- 2006 (להלן - החוק). השתלשלות האירועים בתיק 2. הנתבעת, מכללת שנקר, הינה מוסד מוכר להשכלה גבוהה, ללא כוונת רווח המאוגדת כחברה לתועלת הציבור. 3. התובעת, מרצה מן החוץ במכללה, הגישה בקשה לאישור ניהול תובענה כתובענה ייצוגית בתיק שבכותרת בגין אי תשלום שכר במועד לחברי הסגל המועסקים בה במעמד "מורה מן החוץ". במסגרת הבקשה טענה התובעת, כי המכללה איחרה בתשלום שכרה כמו גם בתשלום שכרם של כלל המרצים מן החוץ וביקשה כי בית הדין הנכבד יאשר הגשה של תובענה ייצוגית בעילה זו ויקבע סעד של הפרשי הצמדה וריבית לקבוצה הרלוונטית, קרי מורים מן החוץ אשר הועסקו במשיבה במהלך שנות הלימודים תשס"ו- תשע"ב. 4. האיחור בתשלום, לטענת התובעת מקורו בעובדה כי שכרם של המרצים מן החוץ במכללה נקבע על בסיס שעות ההוראה בכל סמסטר, כאשר הסמסטר נפתח בחודש אוקטובר ומסתיים 14 שבועות לאחר מכן, לרוב בסוף חודש ינואר. המכללה משלמת את השכר בארבעה תשלומים שווים בחודשים נובמבר עד פברואר של השנה האזרחית העוקבת (בהתאם לסעיף 5 לחוזה העבודה) במקום שבכל חודש תשלם הנתבעת את החלק היחסי לאותו חודש כמצוות סעיף 9 לחוק הגנת השכר. כך יוצא ששכר חודש אוקטובר במלואו וכן חלק משכר החודשים נובמבר- ינואר משולמים רק במשכורת חודש פברואר. 5. במסגרת הבקשה העריכה התובעת את הסעד הממוצע לכל אחד מחברי הקבוצה בסך של 74 ₪ לכל שנת לימודים. בהתאם לתחשיב שערכה המבקשת עתרה היא לתשלום בסך של 510 ₪ בגין שבע שנים לכל אחד מחברי הקבוצה אשר הועסק בכל אחת מהשנים וקיבל שכר שהוערך בסכום של כ- 28,000 ₪ לסמסטר ובסה"כ לסך 207,816 ₪ בגין 400 חברי קבוצה. 6. ביום 3.6.12 הוגשה תגובת התובעת אשר טענה כי דין הבקשה להידחות במלואה. במסגרת תגובתה הבהירה התובעת, כי הטענה לפיה בנתבעת מועסקים כ-400 מורים מן החוץ, כאשר רבע מהם מתחלפים מדי שנה אינה נכונה. בהקשר זה הובהר כי בשנים הרלוונטיות לתובענה הועסקו במכללה בסמסטר א' בממוצע 251 מרצים מן החוץ , כאשר שיעור התחלופה הממוצע עומד על כ- 50 מרצים בשנה. עוד נטען כי לא ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית סעד של ריבית והצמדה בגין איחור בתשלום שכר וזאת לאור הוראת סעיף 10 לתוספת השנייה לפיה, עילת תביעה בגין סעד של פיצוי הלנת שכר לא תידון במסגרת של תובענה ייצוגית. 7. ביום 14.2.12 הגישו הצדדים בקשה משותפת ומוסכמת לאישור הסכם פשרה. בהתאם להוראות סעיף 18(ב) לחוק, צורפו לבקשה תצהירי ב"כ הצדדים בהם גילו את כל הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה לרבות העובדה כי לא קיבלו כל טובת הנאה במישרין או בעקיפין כתוצאה מחתימתם על הסכם הפשרה. כן צורף לבקשה הנוסח המוצע לפרסום מודעה בדבר אישור הסדר פשרה בשני עיתונים יומיים. 8. במסגרת הבקשה לאישור הסכם הפשרה נטען כי לאור המחלוקת המהותית הנטושה בין הצדדים באשר לשאלה האם ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית סעד לריבית והצמדה בגין איחור בתשלום ובהתחשב במורכבותם של ההליכים המשפטיים הכרוכים בבירור הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כמו גם עצם ניהול ההליך לגופו מחד גיסא והרצון לסיים את המחלוקות בעניין במהירות מאידך גיסא, הגיעו הצדדים להסדר הפשרה שעיקריו להלן - א. חברי הקבוצה עליהם יחול ההסדר הינם עובדי המשיבה, אשר הועסקו במכללה במעמד של מרצים מן החוץ, במהלך הסמסטרים הבאים: תשס"ו- סמסטר א' תשס"ז- סמסטר א' ו- ב' תשס"ח - סמסטר א' ו- ב'. תשס"ט - סמסטר א' תש"ע - סמסטר א' ו- ב' תשע"א - סמסטר א' ו- ב' תשע"ב - סמסטר א'. ב. הפיצוי בגין איחור בתשלום השכר ישולם לחברי הקבוצה, בגין הסמסטרים המפורטים לעיל, וזאת בסך של 20 ₪ לסמסטר. ג. תשלום הפיצוי ייעשה באמצעות שובר לרכישת ספרים באחת החנויות הבאות: סטימצקי או צומת ספרים או דיונון. ד. תשלום הפיצוי באופן הנ"ל משקף את תקופת עבודתם של חברי הקבוצה בסמסטרים בהם חל איחור כלשהו בתשלום שכר המרצים מן החוץ. הפיצוי המוסכם ישולם לכל אחד מחברי הקבוצה, אשר יפנה בבקשה מתאימה בתוך 3 שנים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסדר זה וזאת בכפוף להצגת פרטים מזהים ואיתורו במערכת המשיבה כמרצה מן החוץ בסמסטרים המפורטים לעיל. ה. לצורך איתור חברי הקבוצה תפנה המשיבה באמצעות הדואר ו/או הדואר האלקטרוני לכל אחד מחברי הקבוצה. ו. עם אישור הבקשה , יהווה הסדר פשרה זה משום מעשה בית דין לגבי זכותו של כל אחד ואחד מחברי הקבוצה לפיצוי כלשהו בגין איחור בתשלום שכרו בסמסטרים המפורטים לעיל, דהיינו פיצוי בגין הלנת שכר ו/או פיצוי בגובה הפרשי הצמדה וריבית. 9. בהתאם להוראות סעיף 18(ז)(2) לחוק המליצו הצדדים כי הנתבעת תישא בשכ"ט ב"כ התובעת בסך של 23,000 ₪ בתוספת מע"מ , ובגמול לתובעת בסך של 9,000 ₪ אשר ישולמו תוך 30 ימים ממועד אישור ההסכם ומתן פס"ד סופי בתיק סע 9177-01-02. 10. ביום 11.7.13 ניתנה החלטה המורה על ביצוע ההליכים המפורטים בסעיפים 5 ו- 6 לבקשה למתן הוראות שהוגשה מטעם הצדדים, ובין היתר המצאת העתק מהבקשה ליועץ המשפטי לממשלה, לקבלת עמדתו. 11. ביום 21.10.13 הגיש ב"כ היועץ המשפטי לממשלה הודעה לבית הדין ואלה עיקריה: א. באשר לסעיף 8 להסדר קובע כי ההסדר יהווה מעשה בית דין באשר לזכותו של כל אחד מחברי הקבוצה לתבוע סעד של הפרשי הצמדה וריבית וכן פיצויים בגין הלנת שכר ביחס לתקופה מושא ההסדר - מבקש ב"כ היועמ"ש להסב את תשומת הלב לכך שסעיף 10 לתוספת השנייה לחוק קובע כי לא ניתן לתבוע במסגרת חוק תובענות ייצוגיות פיצויים בגין הלנת שכר. כך יצור ההסדר מעשה בית דין ביחס לעילה אשר כלל אינה יכולה להיתבע בתובענה ייצוגית. ב. בסעיף 2.1.2 לבקשה לאישור התובענה כייצוגית הוגדרו חברי הקבוצה "כמורים מן החוץ אשר מועסקים במשיבה בסמסטר א' של שנת הלימודים הנוכחית (תשע"ב) וכן בסמסטר א' במהלך 6 שנות הלימודים שקדמו להגשת הבקשה..." ואילו בסעיף 6.1 לבקשה לאישור הסדר הפשרה הורחבה הגדרת חברי הקבוצה באופן המתפרש על ארבעה סמסטרים יותר מאלה אשר בגינם הוגשה התביעה הייצוגית. 12. חרף הערותיו, הותיר היועץ המשפטי לממשלה את ההכרה באם לאשר את הסדר הפשרה לשיקול דעתו של בית הדין. 13. ביום 4.11.13 הגישו הצדדים התייחסותם לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כדלקמן: לעניין קיומו של מעשה בית דין בעילת הלנת שכר, נטען כי ממילא בהתאם לסעיף 17א(א) לחוק הגנת השכר, תביעה להלנת שכר ששולם מתיישנת בתוך 60 יום מהיום שבו התקבל השכר, ובית הדין רשאי להאריך תקופה זו ל- 90 ימים. לפיכך אין משמעות ליצירה או אי יצירת מעשה בית דין בעילה זו בגין שכר ששולם לכל המאוחר בתחילת 2012, שכן עילה זו התיישנה זה מכבר. מעשה בית דין הנוצר במסגרת הסכם הפשרה בתובענה הייצוגית עניינו למעשה באפשרות לתבוע פיצוי בגין תשלום באיחור, בגובה הפרשי הצמדה וריבית בלבד. באשר להגדרת הקבוצה - נטען כי בעת הגשת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית סברה התובעת כי האיחור בתשלום השכר התבצע רק בסמסטר א' של כל שנת לימוד. במהלך המשא ומתן הוברר כי ב- 4 מתוך 7 השנים הרלוונטיות, עקב לוחות זמנים המושפעים גם מפריסת החגים באותה שנה, חל איחור בתשלום גם בסמסטר ב'. לפיכך ביקשו הצדדים להגדיר במסגרת אישור הסכם הפשרה את הקבוצה המיוצגת כך שתכלול את כל המורים מן החוץ שהתובענה רלוונטית אליהם. הגדרת הקבוצה הרחבה הופיעה בבקשה לאישור הסכם הפשרה ובמודעות שפורסמו בעיתונים, כך שהדברים פורסמו לכולי עלמא. 14. ביום 1.12.13 ניתנה החלטת בית הדין ולפיה התבקשו הצדדים לשקול שינוי ההסכם בכל הקשור לפיצויי ההלנה והגשת בקשה מתוקנת בהתאם. ב- 30.1.14 התקבלה הודעת הצדדים. במסגרת ההודעה ביקשו הצדדים להדגיש כי אחת הסיבות להסדר הפשרה נעוצה במחלוקת בהתייחס לאמור בסעיף 10 לתוספת השניה לחוק לפיו עילת תביעה בגין סעד של פיצויי הלנת שכר לא תידון במסגרת תובענה ייצוגית. בהתאם כך צוין בהסדר הפשרה, מעלה הבקשה מחלוקת משפטית מהותית באשר לשאלה אם ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית סעד לריבית והצמדה בגין איחור בתשלום השכר. הצדדים מציינים את רצונם כי הסדר זה יהווה סוף פסוק לתביעות בגין איחור במועד תשלום שכרם של המורים מן החוץ בתקופה הרלוונטית, ומבהירים כי הפיצוי שהוסכם הביא בחשבון גם את הסיכון הקיים בעילה של הלנת שכר בתקופה הרלוונטית. לפיכך מבקשים הצדדים כי ההסדר יאושר בנוסחו החתום וזאת אף בהתחשב בכך שלא הוגשו התנגדויות להסדר הפשרה. דיון והכרעה 15. המחוקק נדרש באופן מפורש במסגרת סעיפים 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות לכללים שעל בית המשפט להחיל עת שהוא מתבקש לאשר הסדר פשרה במסגרת תובענה ייצוגית. בהקשר זה קבע המחוקק כי הסכם ליישוב סכסוך שבעניינו הוגשה בקשה לאישור תובענה כתובענה ייצוגית ייעשה אך ורק באישור בית המשפט. זאת, תוך שהוא קובע את הכללים הפרוצדוראליים שיש להחיל כתנאי לאישור, ובכלל אלה צירוף תצהירים מטעם באי כוחם של הצדדים הכוללים גילוי נאות של הפרטים המהותיים הנוגעים להסדר הפשרה, פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה לפי סעיף 25 לחוק, משלוח הודעה ליועץ המשפטי לממשלה, למנהל בתי המשפט, או לגורם שלישי כפי שיורה בית המשפט, קציבת המועדים להגשת התנגדויות מטעם חברי הקבוצה עליה אמור ההסכם לחול או מטעמם של רשות ציבורית או מטעמו של היועץ המשפטי לממשלה, קבלת תגובה להתנגדות וכן מתן הזדמנות ליתן הודעה על ידי מי מחברי הקבוצה לפיה אין הוא מעוניין שהסכם הפשרה יחול עליו. 16. במסגרת הליך זה התקיימו התנאים הפרוצדוראליים המפורטים לעיל, כאשר עד למועד מתן פסק דין זה לא התקבלה אף בקשה ליציאה מן הקבוצה עליה אמור לחול ההסדר. 17. אשר לשיקולים המהותיים הרי שסעיף 19(א) לחוק קובע, כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא אם כן מצא כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית - כפי שארע במקרה דנן - נדרש בית המשפט אף לקבוע כי קיימות לכאורה שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכן כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות הענין. סעיף 19(ב) לחוק קובע כי בית המשפט לא יאשר הסדר פשרה אלא לאחר שקיבל חוות דעת מאדם שמונה לשם כך שהוא בעל מומחיות בתחום בו עוסקת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, אלא אם סבור בית המשפט שחוות הדעת אינה נדרשת מטעמים מיוחדים שירשמו. סעיף 19(ג) לחוק קובע כי ההחלטה של בית המשפט לאשר הסכם פשרה או לדחותו תהיה מנומקת ותכלול, בין השאר, את כל אלה: הגדרת הקבוצה שעליה חל הסדר הפשרה. עילות התובענה. השאלות המהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה. הסעדים הנתבעים. עיקריו של הסדר הפשרה. 18. כמו כן, קובע החוק כי בהחלטתו בנוגע לאישור הסדר הפשרה על בית המשפט להתייחס, בין השאר, למספר שיקולים כדלקמן: הפער בין הסעד המוצע בהסדר הפשרה לבין הסעד שחברי הקבוצה היו עשויים לקבלו לו היה בית המשפט מכריע בתובענה הייצוגית לטובת הקבוצה. ההתנגדויות שהוגשו לפי סעיף 18(ד) וההכרעה בהן. השלב בו מצוי ההליך. חוו"ד של בודק בהתאם לסעיף 19(ב)(5) לחוק, במידה ומונה כזה. הסיכונים והסיכויים שבהמשך ניהול התובענה הייצוגית אל מול יתרונותיו וחסרונותיו של הסכם הפשרה. העילות והסעדים שלגביהם מהווה ההחלטה לאשר את הסדר הפשרה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה שעליהם חל ההסדר. בנוסף נקבע כי ככל שבית המשפט מאשר את הסדר הפשרה אזי שעליו לקבוע גמול לתובע המייצג לפי העניין ושכ"ט לבא כוחו בהתאם לסעיפים 22-23 לחוק. במסגרת סעיף 23 לחוק, נקבעו השיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם לשם קביעת שכר הטרחה של בא כח המייצג, ובכלל אלה, התועלת שהביאה התובענה לחברי הקבוצה, מורכבות ההליך, הטרחה שטרח, הסיכון שנטל על עצמו בהגשת התובענה הייצוגית וניהולה וההוצאות שהוציא לשם כך, מידת החשיבות הציבורית של התובענה הייצוגית, האופן בו ניהל בא הכח המייצג את ההליך וכן הפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית (ר' סעיפים 19(ו) ו-23 לחוק). המחוקק אף קבע כי בית המשפט רשאי להתחשב בהמלצה מוסכמת שהוגשה לו על ידי הצדדים לעניין שכר הטרחה. 19. לאחר שעיינתי בכתבי בית הדין, בקשת הצדדים לאישור הסכם הפשרה, בתצהירים שהוגשו מטעם הצדדים ובאי כוחם, בעמדת היועמ"ש ובתגובות הצדדים, מצאתי כי ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה וכן כי קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין. 20. מן ההסדר המוצע עולה כי חבר הקבוצה המוגדרת יהיה זכאי לפיצוי בסך של 40 ₪ בגין שנה בה חל איחור בתשלום השכר בשני הסמסטרים, בעוד שבמסגרת התובענה הייצוגית העריכה התובעת את סכום התובענה בסך של 74 ₪ לחבר קבוצה לשנת לימודים. כך שהפער בין סכום התביעה המקסימאלי להסדר הפשרה עומד על סכום של 34 ₪ בלבד לשנה. 21. בהתחשב בכך שמדובר בסכום המהווה מעל מחצית מהפיצוי שהוערך על ידי התובעת בבקשתה ובמורכבות ההליכים המשפטיים הכרוכים בבירור הבקשה לאישור תובענה ייצוגית כאשר קיימת מחלוקת משפטית מהותית באשר לשאלה האם ניתן לתבוע במסגרת תובענה ייצוגית סעד לריבית והצמדה, סבור אני כי מן הראוי לאשר את הסדר הפשרה. 22. יצוין כי מן הבקשה לאישור הסכם הפשרה עולה כי בשנת הלימודים שלאחר הגשת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית, שינתה המכללה את אופן פריסת תשלומי השכר של המורים מן החוץ, כך שלא עוד משולם השכר באיחור. 23. לעניין הגדרת הקבוצה -הצדדים הבהירו מדוע נדרשה הרחבת הקבוצה וסיפקו הסבר אשר יש בו טעם ואין מאחוריו כוונה נסתרת כלשהי. על פי סעיף 13 לחוק, לבית הדין שיקול דעת לאשר תובענה ייצוגית, וממילא הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, בכל שינוי שיחליט עליו ביחס לבקשה לאישור. משהגדרת הקבוצה המורחבת הופיעה הן בבקשה לאישור הסכם הפשרה והן במודעות שפורסמו בעיתונים, לא מצאתי, כי יש בהרחבת הגדרת הקבוצה בבקשה לאישור הסכם הפשרה לעומת הגדרת הקבוצה בבקשה לאישור התובענה הייצוגית, בכדי לפגוע בזכות כלשהי. 24. לעניין קיומו של מעשה בית דין בעילת הלנת השכר - מתוך רצון להביא את המחלוקת שבין הצדדים לסיום סופי ומוחלט ובהתחשב בכך שממילא בהתאם להגדרת הקבוצה עליה יחול ההסכם (סעיף 6.1 לבקשה לאישור הסכם הפשרה) - לא ניתן עוד לתבוע הלנת שכר על שכר ששולם בשנת 2012, הרי שאין נפקות של ממש לקביעה כי ההסדר יהווה מעשה בית דין לגבי זכותו של כל אחד מחברי הקבוצה לתבוע פיצוי כלשהו בגין הלנת שכר. 25. מן הטעמים שלעיל ולאור העובדה כי לא הוגשו התנגדויות ואף היועץ המשפטי לממשלה לא הביע התנגדות לאישור הסדר הפשרה במתווה המוצע, ניתן בזאת תוקף של פסק דין להסדר הפשרה סוף דבר 26. משקבעתי, כי הסכם הפשרה הוגן וסביר אני מקבל את בקשת הצדדים, מאשר את הסכם הפשרה ונותן לו תוקף של פסק דין. 27. הקבוצה עליה יחול הסכם הפשרה היא כדלקמן: עובדי הנתבעת, אשר הועסקו במכללה במעמד של מרצים מן החוץ, במהלך הסמסטרים הבאים: תשס"ו- סמסטר א' תשס"ז - סמסטר א' ו- ב' תשס"ח - סמסטר א' ו- ב'. תשס"ט - סמסטר א' תש"ע - סמסטר א' ו- ב' תשע"א - סמסטר א' ו- ב' תשע"ב - סמסטר א'. 28. הנתבעת תפרסם על חשבונה מודעה בשני עיתונים יומיים (כאשר לפחות אחד מהם מבין שלושה העיתונים הגדולים במדינה) בדבר אישור הסכם הפשרה. נוסח המודעה יושלם כמפורט וכמצורף להסכם המאושר. המודעה תפורסם בתוך 14 יום ממועד האישור כאמור. 29. הגמול לתובעת המייצגת ושכר טרחת בא כוחה יהיו בהתאם להסכם, דהיינו 9,000 ₪ לתובעת המייצגת ו- 23,000 ₪ לב"כ התובעת המייצגת. 30.חוזההסכם פשרהפשרה