מבוא כנגד הנאשמים ועוד שניים אחרים הוגש בבי"ד זה כתב אישום. שני האחרים, סמל X אשר ורב"ט X חיים, נשפטו זה מכבר ונגזר עליהם עונשם (ר' הפירוט להלן). אתמול, לאחר שהוגש כנגד הנאשמים כתב אישום מתוקן, הרשענו אותם במיוחס להם. לאחר שלמדנו את העובדות המסוכמות, את ראיות הצדדים לעונש ואת טיעוניהם בעניין, גזרנו על הנאשמים את העונשים הבאים: על סמ"ר צX 140 ימי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום א', 19/01/03. ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור הנאשם עבירה שעניינה שליחת יד ברכוש הזולת. 30 ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור עבירה של אי קיום פקודה. ארבעה חודשי שלילת רנצ"א בפועל, שמניינם מתום ריצוי עונש המאסר בפועל. בדעת רוב, הורדה לדרגת טוראי. על רב"ט X 140 ימי מאסר לריצוי בפועל שמניינם מיום א', 19/01/03. ארבעה חודשי מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור הנאשם עבירה שעניינה שליחת יד ברכוש הזולת. 30 ימי מאסר על תנאי למשך שנתיים, לבל יעבור עבירה של אי קיום פקודה. ששה חודשי שלילת רשיון נהיגה אזרחי בפועל, שמניינם מתום ריצוי עונש המאסר בפועל. הורדה לדרגת טוראי. להלן נימוקינו לגזר הדין. נסיבות המקרה מעיון בכתב האישום המתוקן והפרטים הנוספים המוסכמים, כמו גם מעדויותיהם של הנאשמים, עולים הפרטים הבאים: הנאשמים ושני חבריהם ליחידה, X וX, שירתו במועד ביצוע העבירות כנהגים בגדוד xxx. באותה עת שהה הגדוד בתעסוקה מבצעית בנצרים. הנאשם רב"ט דוידזון שמש באותה עת כ"סמל המחלקה" ומפקדם של הנאשם צרטניק והאחרים. בתאריך 09/07/02, שעה 01:30 נקשרו ביניהם החיילים ליטול מיחידתם רכב מסוג "סופה" ממוגנת, ללא רשות, ולנסוע בו לצורכיהם הפרטיים מבסיסם למחסום "קרני". משם תכננו הנאשמים וחבריהם להמשיך בנסיעה ברכב צבאי מסוג "טויוטה" ללא אישור, למקומות מגוריהם של החיילים - ירוחם, דימונה, ירושלים וכרמיאל - "על מנת לקחת ציוד". זאת במטרה "ללכת לטייל". הנסיעה הופסקה לאחר שהארבעה נעצרו ע"י מ"י. לשם ביצוע התוכנית נטלו הארבעה ממשרדו של קצין הרכב, ללא רשותו וללא ידיעתו, את מפתחות רכב ה"טויוטה" שחנה במחסום "קרני". רכב ה"סופה" משמש חפ"ק בפעילות מבצעית מדי יום והכיל בתוכו ציוד צבאי, לרבות ציוד קשר, רימוני רסס, רימוני הלם וכדורים. הנאשמים הבחינו במכשיר הקשר ברכב אך לטענתם, לא הבחינו ברימונים ובכדורים. הנאשמים אישרו, כי לא בדקו את תכולת הרכב. הנסיעה למחסום "קרני", נעשית בדרך ציר "נצרים - קרני". ציר זה חשוף לסכנות 24 שעות ביממה. בתוואי הציר אירעו עשרות אירועי ירי ואירועים במהלכם הופעלו מטעני חבלה. לפיכך, ע"פ הפקודות, כל נסיעה, לרבות נסיעה ברכב "חום", החל מהשעה 19:00, מחייבת אישור סא"ל. הנאשמים וחבריהם יצאו לדרכם מבלי שקיבלו את האישור הדרוש ואף מבלי שיידעו את הכוחות אודות תנועתם. הארבעה החנו את הרכב במחסום "קרני" ועזבו את המקום ברכב מסוג "טויוטה", אשר שייך אף הוא ליחידה. רכב ה"סופה" נותר במקום שאינו מגודר, בסמוך לעמדת תצפית, כשהוא פתוח ובעוד המפתחות מצויים במתג ההתנעה. הנאשמים וחבריהם לא הודיעו לאיש - אודות הרכב שנותר מאחור, פתוח. הארבעה המשיכו בדרכם ברכב ה"טויוטה" לעבר מקומות מגוריהם - ירוחם, דימונה, י-ם וכרמיאל, וזאת, כאמור, על מנת ליטול עמם ציוד במטרה "ללכת לטייל". סגן סהר מוטי, מפקדם של הנאשמים שוחח עם רב"ט דוידזון בטלפון והורה לו לשוב עם חבריו אל היחידה, אולם הארבעה לא שעו לדבריו של המפקד והמשיכו בדרכם, כשהם נעדרים מיחידתם ללא רשות. לפיכך, התקשר סגן סהר למצ"ח ולמ"י. כאשר הגיעו הנאשמים לכרמיאל, נעצרו ע"י שוטרי מ"י. הנאשמים שיתפו פעולה בחקירתם במצ"ח. רב"ט דוידזון תיאר את הרקע למעשיו והבהיר, כי אלה נבעו מניסיונם להסב את שימת לב מפקדיהם לתנאים הקשים, בהם שירתו. הנאשמים הגדירו את מעשיהם כמעשים של "שטות" ורב"ט דוידזון הביע חרטתו אודותם. כאמור, רב"ט X חיים נשפט זה מכבר ונדון לעונש מאסר בפועל בן 100 ימים, לעונש מאסר מותנה, הורדה לדרגת טוראי ופסילת רשיונות נהיגה בפועל ומותנית. בגזר דינו צויין, כי הנאשם נטל חלק בנהיגה הן ב"סופה" והן ברכב ה"טויוטה" וכן, כי סייע למפקדיו לאתר את החיילים והרכב. סמל X נדון ל - 130 ימי מאסר לריצוי בפועל, מאסר מותנה והורדה לדרגת טוראי. התביעה לא עתרה לפסילת רשיון הנהיגה שלו ונימקה עמדתה בעובדה, כי בפועל, לא נהג ברכבים. נסיבותיהם האישיות של הנאשמים סמ"ר X סמ"ר צרטניק התגייס לשירות הצבאי בתאריך 09/11/99 וסיימו בתאריך 07/11/02. הנאשם, אשר עלה מרוסיה במהלך 1991, שירת כנהג משא כבד בגדוד xxx. עברו נקי ללא רבב ובמהלך שירותו הצבאי אף נבחר כנהג מצטיין "חטיבתי" וכנהג מצטיין "גדודי". כמו רב"ט דודיזון, אף נאשם זה שירת בתנאים מבצעיים, אשר היו כרוכים בשהייה במקומות מסוכנים. כאמור, לאחרונה, שוחרר הנאשם מן השירות הצבאי והוא מפרנס עצמו כטבח בבית קפה באזור מגוריו. רב"ט X נסיבות חייו של האחרון קשות. הנאשם הוא בן למשפחה בת 12 נפשות ומצבה הכלכלי גרוע. לנאשם 10 שנו"ל, אך חרף נתוניו מונה לשמש סמל מחלקה כבר בהיותו בעל דרגת רב"ט. הנאשם התגייס לשירות הצבאי בתאריך 10/12/00. בעברו מספר עבירות משמעת. מאז האירוע משמש הנאשם עובד כללי ומפקדו משבח את תפקודו. עמדתם של הצדדים הצדדים נקשרו ביניהם בהסדרי טיעון המכונים "הסדרי טווח". התביעה עתרה להשית על כל אחד מן הנאשמים חמישה חודשי מאסר לריצוי בפועל ואילו סניגורו של סמ"ר צרטניק עתר להסתפק בעונש מאסר בפועל בן 3 חודשים. סניגורו של רב"ט דוידזון עתר להסתפק בעונש בן 110 ימי מאסר לריצוי בפועל. בנוסף, עתרה התביעה להשית על הנאשמים מאסר מותנה ולהורידם לדרגת טוראי. אשר לרכיב הפסילה, עתרה התביעה להשית על הנאשמים פסילה בפועל שלא תפחת מששה חודשים, בהתאם להוראות פקודת התעבורה. התביעה הותירה לשיקול דעת ביה"ד את שאלת פסילתו של רשיון הנהיגה הצבאי של רב"ט דוידזון, נוכח חיוניות תפקידו ביחידה בעת זו. הכרעתנו מעשיהם של הנאשמים וחבריהם פגעו פגיעה חמורה וממשית במשמעת הצבאית. עסקינן בארבעה חיילים אשר חברו להם, לאחר תכנון, לפרוק עול - הארבעה הם נהגים וותיקים ביחידה המצויה בלחימה ובכוננות מתמדת מזה זמן ממושך. רב"ט דוידזון היה מפקדם של שאר הנאשמים וסמ"ר צרטניק היה הבכיר בדרגתו ומי שנבחר כנהג מצטיין לדוגמא. לא זו בלבד שהנאשמים וחבריהם נעדרו מיחידתם ללא רשות, נטלו הנ"ל, למימוש מאווייהם, ללא רשות, שני רכבים של היחידה, אחד מהם משמש ברגיל כחפ"ק בפעילות מבצעית מדי יום והכיל ציוד קשר ואמל"ח מסוכן ויקר ערך. פן חומרה אחר המצוי בהתנהגותם של הנאשמים וחבריהם נעוץ בסיכון לחייהם, הכרוך במעשיהם. כאמור, הארבעה נסעו בציר מסוכן, הנתון מזה תקופה ארוכה תחת איומים ממשיים לחיי הנוסעים בו. בהתאם, קובעות הפקודות, להן היו הנאשמים מודעים - כי חל איסור ברור לנסוע בו בשעת לילה. לא זו אף זו, הנאשמים וחבריהם הפקירו רכב צבאי יקר ערך אשר בין תכולתו נכללו ציוד קשר ואמל"ח מסוכן. הפקרת הרכב הצבאי על תכולתו מהווה אף היא, במציאות הקיימת, סיכון עצום לחיי אדם (כאמור, הנאשמים העידו, כי הבחינו בציוד הקשר שהונח ברכב ה"סופה" וכי כלל לא בדקו האם מצוי בה אמל"ח). במצב דברים זה ראוי היה להשית על הנאשמים עונשי מאסר בפועל ממושכים ומרתיעים. מאידך, אין להתעלם מרמת הענישה שנקבעה בפרשה זו, על אף שעניינם של הנאשמים חמור יותר בהיותם הבכירים מבין הארבעה. בנוסף, יש לזקוף לזכותם של שני הנאשמים את השירות הקשה והחיובי שביצעו עד למועד האירוע, את חרטתם ונסיבותיהם האישיות, לרבות עובדת שחרורו של סמ"ר צרטניק מן השירות הצבאי. באיזון שבין מכלול הנתונים ושיקולי הענישה הנוגעים בעניין, מצאנו לגזור על הנאשמים 140 ימי מאסר לריצוי בפועל, לצד עונשי המאסר המותנה, כמפורט לעיל. אשר לסוגיית הפגיעה בדרגה, הרי ששופטי הרוב סבורים, כי כישלונם של שני הנאשמים, נוכח דרגתו הבכירה של סמ"ר צרטניק ותפקידו הבכיר של רב"ט דוידזון, מהווה כישלון פיקודי חרוץ, המחייב להוריד את הנאשמים לדרגת טוראי. שופט המיעוט סבור, ביחס לסמ"ר X, כי הצטיינותו במהלך שירותו הצבאי, נוכח התפקיד התובעני שביצע ועובדת שחרורו מן השירות הצבאי ללא כל עבירת משמעת, צריכים לקבל משקל של ממש. לו דעתו הייתה נשמעת, היה שופט המיעוט בוחר להוריד את סמ"ר צרטניק בדרגה אחת, לדרגת סמל. בכל הנוגע לשאלת הפסילה, לאחר שבחנו את הוראות פק' התעבורה, את גזרי הדין האחרים שניתנו בפרשה ובהתחשב בנסיבותיהם של הנאשמים, החלטנו להסתפק בעניינו של סמ"ר X, אשר שוחרר זה מכבר מן הצבא, בארבעה חודשי פסילת רנצ"א בפועל. אשר לרב"ט X, החלטנו להעמיד את משך הפסילה הממשית על חצי שנה, אם כי, נוכח הכשרתו ותפקידו בצבא, הוגבלה זו לרשיונו האזרחי. צבאאי ציות אזרחי / סירוב פקודה