1. בתובענה שמונחת בפניי טוענים התובעים כי הנתבעת חייבת לפצותם על נזקים שנגרמו כתוצאה ממי תהום שעלו בשטחם וגרמו להצפת שטחי התובעים. לטענת התובעים, מוגשת התביעה בתוקף היותם יורשיו של המנוח. לטענתם, למנוח היו שטחים חקלאיים בסמוך למאגר מים של הנתבע, והם ירשו את השטחים הללו מהמנוח. לטענתם, בעבר גרם מאגר המים לעליית מי תהום ולנזקים בשטחים החקלאיים של התובעים. בהסכם שנחתם ביום 18.1.88 בין המנוח ובין הנתבע, התחייב הנתבע לתחזק את יחידות השאיבה של מאגר המים ולתקן כל תקלה שתתגלה בהן. מדובר ביחידות שאיבה שאמורות, לטענת התובעים, לשאוב את מי המאגר ולהעבירם באמצעות צינורות לואדי סמוך. התובעים טוענים כי הנתבע הפר את התחייבותו ולא תיחזק את יחידות השאיבה או מתקנים אחרים הקשורים למאגר, וכתוצאה מכך עלו מי התהום בשנת 2001 וגרמו להצפת שטחי התובעים. כתוצאה מכך, נגרמו לתובעים, לטענתם, נזקים רבים, ובשל כך הוגשה התביעה. 2. הנתבע, בכתב ההגנה שהגיש, טען כי יחידות השאיבה מתוחזקות על ידו באופן שוטף, והוא מכחיש כל קשר סיבתי בין הנזקים הנטענים על ידי התובעים לבין מאגר המים בכלל, ובין תחזוקתו בפרט. לטענת הנתבע, הנזקים, ככל שנגרמו כאלה לתובעים, נגרמו כתוצאה מהעדר ניקוז מתאים בשטחי התובעים, וכתוצאה מרשלנות אחרת של התובעים. הנתבע גם שלח הודעה לצד שלישי לחברת הביטוח שאצלה הוא מבוטח. 3. בדיון ביום 28/10/04 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסכמה לפיה ימנה בית המשפט מומחה מטעמו, והתובעים והנתבע ישאו בהוצאות המומחה בחלקים שווים. על פי אותה הסכמה נקבע כי "המומחה יתייחס גם לשאלה בדבר מקור הנזק, דהיינו כתוצאה ממה ארעה ההצפה, וגם להערכת הנזקים, הן נזקי הייבול והן נזקי השיקום. אם סבור המומחה שנושא זה אינו בתחום חוות דעתו, מאחר שיש לערב אדם שמומחיותו בין היתר הידראוליקה, יודיע על כך לבית המשפט ולצדדים, ובמקרה כזה ישקלו הצדדים למנות מומחה נוסף לנושא זה." בהתאם להסכמה זו מונה מר דב סומפולנסקי כמומחה מטעם בית המשפט. 4. לאחר שחוות דעתו של המומחה הועברה לצדדים, הגישו התובעים את הבקשה נשוא החלטה זו ובה הם עותרים לפסילת המומחה משני טעמים עיקריים: א. המומחה אינו הידרולוג - לטענת התובעים ציין המומחה מפורשות בחוות דעתו כי חוות דעתו ניתנת בתוקף היותו אגרונום ולא כמומחה להידראוליקה או ניקוז, ולמרות זאת התייחס המומחה ארוכות בחוות דעתו לבעיית הניזוק בשטחי התובעים. בשל כך טוענים התובעים כי יש לפסול את חוות דעתו של המומחה, או לכל הפחות את אותו חלק בחוות הדעת שמתייחס לנושא הניקוז. ב. התובעים טוענים כי "ממצאי חוות הדעת העלו ספקות ניכרים לגבי מהימנותה וזאת בשל הערכות נזק נמוכות באופן בלתי סביר המעלה חשד לגבי דרך חישובן." עוד טוענים התובעים כי בשל כך פנו לשמאי מטעמם, על מנת לנסות ולברר מה מקור הפער בין חוות דעתו של מומחה בית המשפט למומחה מטעמם. לטענתם רק אז התברר להם כי מר סומפולנסקי ערך, ועורך עד היום, חוות דעת רבות עבור חברת הביטוח שהיא צד ג' בתיק הנוכחי, וכי בנסיבות אלה קיים חשש ממשי למשוא פנים ולמגמתיות בחוות דעתו של מומחה בית המשפט כתוצאה ממניע שאינו כשר. 5. לפיכך, טוענים התובעים כי אין מנוס מלפסול את המומחה ולמנות אחר במקומו. הנתבעים וצד ג' מתנגדים לפסילת המומחה. 6. במאמר מוסגר אציין כי התובעים התנגדו לתגובתו של צד ג' וביקשו למחוק אותה (בש"א 2060/05) אולם אין יסוד להתנגדותם. צד ג' גם הוא צד להליכים בתיק הזה ואין מקום להתעלם מתגובה שהוא מגיש לבקשה בתיק. 7. ב"כ הצדדים, התייצבו בפני ביום 19/6/05, והמומחה שלח הודעה מטעמו לתיק בית המשפט. 8. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בכתב, ובכלל זה בטענות המומחה ובכל החומר שנמצא בתיק בית המשפט, אני מחליטה לדחות את הבקשה. 9. באשר לשיקולים בדבר פסילת מומחה נקבע כי: "החלטה בדבר פסילת חוות דעת מומחה איננה פשוטה ומחייבת שיקולים שונים. מצד אחד יש לשקול האחריות הכבדה והמיוחדת המוטלת על המומחה אשר מונה ע"י ביהמ"ש במסגרת החוק, המחייבת אותו לנהוג בהגינות ובמקצועיות מצד אחד, ומצד שני, השאיפה לעשות צדק במקרה הקונקרטי, הצורך לשקול כל עניין לגופו והרצון למנוע ביטול חוות דעת בשל פגמים פרוצדורלים בלא פגמים מהותיים מקצועיים. בסוגיה של פסילת מומחה אשר מונה לפי החוק, ניתן לומר שיש מקום להבחין בין שני מצבים. הראשון, מצב בו קיים פגם בעריכת בדיקה לשם כתיבת חוות דעת שיש בו לפסול את ההליך בשל מהות הפגם, והשני, מצב בו קיים פגם שמטבעו אינו מצדיק תוצאה קיצונית של פסילת חוות הדעת באופן אוטומטי אלא ראוי להיבדק במבחן אינדיווידואלי תוך ראיית נסיבות המקרה. במובן מסוים המבחן בשני המצבים הינו זהה, דהינו, האם הפגם יורד לשורשו של העניין. ברם, במצב הראשון, סוג הפגם כשלעצמו מספק לכך תשובה ואילו בשני יש לבדוק, עפ"י עובדות המקרה, אם היקף הפגם מצדיק פסילת הדעת". (בר"ע (באר-שבע) 1529/97 אוחיון שושנה נ' יעקוביאן אסתר, תק-מח (3) 97). 10. לענייננו, אינני מקבלת את הנימוק לפיו יש לפסול את חוות הדעת ו/או חלקים ממנה, מהטעם שהמומחה אינו הידרולוג. על פי הסכמת הצדדים שפורטה בפרוטוקול, מונה שמאי לצורך מתן חוות הדעת. השמאי צריך היה לקבוע אם יש מקום למינוי מומחה נוסף. המומחה לא קבע בחוות דעתו כי יש צורך למנות מומחה נוסף לבירור שאלת הניזוק ודי בכך כדי לדחות את טענות התובעים בהקשר זה, והכל לאור ההסכמה כפי שפורטה בפרוטוקול. 11. בנוסף, הצדדים עצמם הסכימו לביצוע ניסויים שונים לבירור המחלוקות בנוגע לניקוז ולהצפה, ולשם כך אף נדחה הדיון, לבקשת התובעים עצמם. כך בבקשה מיום 18/1/05 ציינו הצדדים כי לצורך מתן חוות הדעת יש צורך לערוך שני ניסויים ושהאחרון צריך להתבצע בעת שהמאגר מלא מגשמי החורף, ובשל כך ביקשו לדחות את הדיון. מכאן שהתובעים עצמם הסכימו כי המומחה, שזהותו והעובדה שמדובר בשמאי ואגרונום היו ידועים להם בשלב זה, יערוך את הניסויים לצורך קביעת מסקנות בנושא הניקוז וההצפה. 12. התובעים מנועים כעת, ולאחר שניתנה חוות הדעת שתוצאותיה אינן רצויות להם, לטעון טענות כנגד אותן קביעות בחוות דעת שנוגעות לניקוז והצפה. 13. יש לזכור כי נדירים המקרים שבהם יפסול בית המשפט את חוות דעתו של מומחה שמינה מטעמו, כך נקבע כבר בכמה וכמה פסקי דין שונים, למשל דברי כב' השופט עזרא קמא בבית המשפט המחוזי בעניין: ת.א. (ירושלים) 1189/95 יעקב אילוז ו- 70 אח' נ' קוטלר עדיקא - חברה לבניה בע"מ: "בקשה לפסילת חוות דעתו של מומחה - בין שהוא מומחה רפואי ובין שהוא מומחה בענינים שאינם בתחום הרפואה - לאחר שהגישה לצדדים ולבית המשפט , השיב על שאלות הבהרה שנשאל על-ידי הצדדים או מי מהם, ולאחר שנחקר בבית-המשפט על חוות דעתו - יש לאבחנה בזהירות רבה. בדרך כלל לא יטה בית - המשפט לפסול חוות דעת כאמור, לפסול את המומחה או למנות אחר במקומו, אלא במקרים נדירים ויוצאים מן הכלל. בית המשפט יפסול את המומחה או יפסול חוות דעת שהגיש, כאשר ברור על פני הדברים ובנסיבות העניין, כי המומחה פעל בניגוד להוראות החוק. ... אף אם דבקו בחוות הדעת של מומחה פגמים, יעשה בית-המשפט, אחר חקירת המומחה, לבחון אפשרות להעריך את חוות הדעת של המומחה במבחנים של משקל ומהימנות. ... אולם, בכל מקרה של בקשת פסילה כאמור, יבחון בית-המשפט את חוות דעתו מן ההיבט המהותי, ויתן משקל אף ל"כמות" של פגמים ושל הטעויות. ... כאשר ניתן ליישב סתירות, או כאשר הפגמים אינם מהותיים, ויש לגביהם הסברים מתקבלים על הדעת - לא יפסול בית-המשפט את חוות הדעת, ויעשה לקיים את שניתן לקיים בה".(ה"ש) עוד נקבע כי: "מינוי מומחה נוסף הינו חריג וכי יש לנקוט בו כאשר חוות דעת המומחה שבפני ביהמ"ש מותירה ספקות שלא ניתן להפיג באמצעים אחרים. (ראה: בש"א (פתח-תקוה) אליהו חב' לביטוח בע"מ ואח' נ' זלצר אליעזר תק-של 2005 (1), 5979). וכי: "פסילתו של מומחה...שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב". (ראו גם: א' רבלין תאונות הדרכים, מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ס), 577-583). ולכן נראה כי בתי המשפט לא נוהגים לנקוט בדרך של פסלות מומחה על הסף וככלל, הנטייה היא שלא לסטות מחוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בהיעדר טעות בולטת. כך, לדוגמא נאמר בע"א 3056/99 שטרן נ' המרכז הרפואי על שם חיים שיבא, פ"ד נו (2) 936: "משממנה בית המשפט מומחה על מנת שחוות דעתו תספק לבית המשפט נתונים מקצועיים לצורך הכרעה בדיון, סביר להניח שבית המשפט יאמץ ממצאיו של המומחה אלא אם כן נראית סיבה בולטת לעין שלא לעשות זאת. אכן עד מומחה כמוהו ככל עד - שקילת אמינותו מסורה לבית המשפט ואין בעובדת היותו מומחה כדי להגביל שקול דעתו של בית המשפט. אך כאמור לא ייטה בית המשפט לסטות מחוות דעתו של המומחה בהעדר נימוקים כבדי משקל שיניעוהו לעשות כן..." . עוד על מעמדו של מומחה מטעם בית המשפט ראה, בין היתר - ע"א 323/85 מדינת ישראל נ. אברהם מזרחי, פ"ד לט(4) 185, 189, ע"א 402/85 מרקוביץ נ. עירית ראשון לציון, פ"ד מא(1) 133, 139, ע"א 821/88 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ. שמי את סמי חמוד, פ"ד מד(2) 771, 779, ע"א 605/88 תבורי בע"מ נ. מעינות הגליל המערבי בע"מ, פ"ד מה(2) 1, 11; ע"א 293/88 חברת יצחק ניימן להשכרה בע"מ נ. רבי, דינים טו 560; ע"א 558/96 חברת שיכון עובדים נ. רוזנטל, פ"ד נב(4) 563 והאסמכתאות שם. 14. אשר לטענה בדבר החשד למהימנותה של חוות הדעת - אני דוחה גם טענות אלה של התובעים. מדובר בטענות קשות ביותר, ופסילת חוות הדעת בשלב הזה כמוה כקבלת הטענות האלה והטלת דופי במומחה בית המשפט. לא שוכנעתי כי התקיימו במקרה שלפני הנסיבות לפסילה כזו ומנימוקים כאלה. אומנם סכומה הסופי של חוות דעת מומחה בית המשפט דומה לסכום של חוות דעת הנתבעים, אולם אופן חישוב הנזקים שונה. מעבר לכך, ממכתבו של המומחה לבית המשפט עולה כי המומחה כלל לא היה ער לכך כי צד ג', שעקב יחסיו של המומחה איתו טוענים התובעים את טענותיהם, הוא אחד הצדדים בתיק וכי הוא מעורב בהליכים נשוא התביעה. 15. לכך יש להוסיף כי חוות דעתו של המומחה מבוססת, בין היתר, על ניסויים שנעשו בהסכמת הצדדים ובנוכחותם. ויש בניסויים אלה ובתוצאותיהם כדי לתמוך במסקנות המומחה. 16. מכל הנימוקים הללו אנו סבורה שאין מקום לפסול את חוות דעתו של המומחה וגם אין מקום לפנות לקבלת חוות דעת נוספת ע"י מומחה להידרולוגיה. 17. אם סבורים התובעים כי הנתונים שעליהם ביסס מומחה בית המשפט את חוות דעתו שגויים, פתוחה בפניהם הדרך לחקור את המומחה בבית המשפט ולנסות בדרך זו לערער את הקביעות שנקבעו בחוות הדעת. 18. אין בטענות התובעים כדי להביא לפסילת חוות הדעת על הסף, ומהנימוקים שפורטו בבקשתם. 19. התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה, וכן את הבקשה שבבש"א 2060/05. התובעים ישאו בהוצאות המשיב בבש"א 2014/05, בסכום של 2000 ש"ח ומע"מ. אין צו להוצאות בבש"א 2060/05 מאחר שלא נדרשה תגובה. מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת