בפסק שניתן על ידי ביום 14.4.10 דחיתי את עתירתו של המבקש שעתר כי בית משפט זה יורה למשיב להפעיל את שיקול דעתו וימיר את אמצעי התיקון בן שלושה חודשי פסילת רישיון שהשית עליו בגין 38 נקודות שנצברו לחובתו, באמצעי תיקון אחר חריף פחות. לדחיית העתירה נלווה בנסיבות העניין גם חיוב בהוצאות המשיב בסך של 50,000 ₪ (להלן: "פסק הדין"). פסק הדין הביא להגשתן של שלוש הבקשות הדרושות החלטה; א. "בקשה דחופה לעיכוב ביצוע פסק דין" שהוגשה על ידי המבקש ביום 3.5.10 - בבקשתו זו עמד המבקש על כך כי הוא עתיד להגיש ערעור לבית המשפט העליון ו"למבקש הנחיצות הדחופה בעיכוב ביצוע פסק הדין הואיל ודחיית עתירתו של המבקש משמעה פסילת רישיון הנהיגה של המבקש למשך 3 חודשים וחידושו רק לאחר מבחן עיוני בנהיגה" (סעיף 2 לבקשה לעיכוב ביצוע). בהמשך, ולאחר שעמד המבקש על סיכויי הערעור הטובים, לטענתו, הוסיף כי "במידה ולא יעוכב הביצוע כמבוקש, מובן כי יסוכל ערעור המבקש כולו, שכן אם יפסל רשיון הנהיגה של המבקש בטרם שיוכרע הערעור, לא ניתן יהיה להשיב את המצב לקדמותו" (סעיף 3.2 לבקשה לעיכוב ביצוע). [ההדגשות אינן במקור]. עוד הוסיף המבקש בבקשתו גם טענות לעניין סכום ההוצאות שנפסק לחובתו. הבקשה הועברה לתגובת המשיב בתוך 7 ימים (ראו החלטתי מיום 4.5.10). ב. עוד לא יבשה הדיו על הבקשה לעיכוב ביצוע או על החלטתי, ובטרם היה סיפק בידי המשיב להגיב לה, הגיש המבקש ביום 5.5.10 בקשה נוספת, הפעם כונתה היא "בקשה דחופה לצו מניעה זמני". על הבקשה הוסיף בכתב יד את המילים "בפני כבוד השופט קובי ורדי". בבקשה זו ביקש המבקש צו מניעה זמני עד להכרעה בערעור אותו הוא מגיש, המורה למשיב "להימנע מכל פעולה שהיא בקשר עם פסילת ו/או השהיית ו/או נקיטת כל פעולה פוגעת אחרת ברישיון הנהיגה ... של המבקש" (סעיף א' לבקשה). בנימוקיו הדגיש המבקש כי אם לא יינתן הצו המבוקש יגרם לו "נזק קשה מנשוא - פסילת רשיון הנהיגה לתקופה ממושכת ביותר, דבר שיפגע במקור פרנסתו היחיד" (סעיף 25 לבקשה). גם בקשה זו הועברה לתגובת המשיב שהתבקש גם להתייחס לכפל ההליכים שננקט (ראו החלטתי מיום 6.5.10). ג. בקשת המשיב מיום 10.5.10 "לסילוק על הסף של הבקשה הדחופה למתן צו מניעה זמני" הינה הבקשה השלישית הדרושה הכרעה. נימוקה העיקרי הוא הגשתן במקביל של שתי בקשות שסעדן זהה, למותבים שונים, ומבלי לגלות בבקשה שהופנתה לכבוד השופט ד"ר ורדי כי הוגשה כבר בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. אופן התנהלות זה מצביע, כך על פי המשיב, על חוסר תום לב קיצוני אשר מצדיק סילוקה על הסף של בקשת המבקש לצו מניעה זמני. לעיצומם של דברים, מתנגד המשיב לעיכוב ביצועו של פסק הדין. המבקש אמנם טען כי סיכויי ערעורו טובים, אך באמירה לאקונית זו, שלא נתמכה בכל תשתית עובדתית או משפטית, אין כדי להקים ולו רף מינימאלי של הוכחה. זאת ועוד, השיקול של הקושי בהחזרת המצב לקדמותו אינו יכול לעמוד לבדו במקום בו לא עשה המבקש ניסיון להתמודד עם סיכויי הערעור. אשר לחיוב הכספי בהוצאות המשיב, מסיר הלה כל חשש מליבו של המבקש וככל שיזכה בערעורו, תשיב לו המדינה את כספו. עוד יש להביא את תגובת המבקש לבקשת המשיב לסילוק על הסף. לטענתו, שתי הבקשות שהגיש שונות הן; הבקשה לעיכוב ביצוע מתייחסת לעיכוב ביצוע הוצאות המשפט שהושתו עליו, ואילו הבקשה לצו מניעה זמני מבקשת להורות למשיב להימנע מכל פעולה שהיא בקשר עם פסילת רישיון הנהיגה שלו. משום כך, לדעתו, גם לא היה צורך לציין בבקשה לצו מניעה את דבר הגשת הבקשה הראשונה לעיכוב ביצוע פסק דין. לדבריו, הגשת הבקשה לצו מניעה היתה בתום לב, והיא הופנתה לכבוד השופט ד"ר ורדי אך משום שהוא המותב אשר נתן את צו הביניים שמנע את פסילת הרישיון עת היה התיק תלוי ועומד. עמדתו זו של המבקש ובא-כוחו איננה מקובלת עליי כלל ועיקר. עיון בבקשה לעיכוב ביצוע - שחלקיה הרלוונטיים צוטטו לעיל ולא בכדי - מצביע באופן שאינו משתמע לשני פנים כי מטרתה היה לעכב את ביצוע פסק הדין על כל השלכותיו, הן לעניין פסילת הרישיון שכעת עמדה להיכנס לתוקף, והן לעניין ההוצאות. הבקשה לצו מניעה זמני הינה "אותה גברת בשינוי אדרת" בפרט לגבי הסעד של פסילת רישיון הנהיגה, וגם אם בתום לב נרשם על גביה כי היא מופנית לכבוד השופט ד"ר ורדי, חובה היה על המבקש לציין בגופה כי יומיים קודם לכן הגיש בקשה דומה למותב אחר, ואף קיבל בה החלטה שלא עיכבה את ביצוע פסק הדין, ולו באופן ארעי עד לקבלת תגובת המשיב. הבקשה לצו מניעה זמני נדחית אפוא על הסף. לגופם של דברים, כלל הוא כי הזוכה על פי פסק-דין זכאי בדרך כלל לממשו באורח מיידי, והגשת ערעור אינה מעכבת מימוש כזה, אלא אם כן קיים טעם מיוחד המצדיק עיכוב. טעם מיוחד לעיכוב ביצוע מותנה דרך כלל בהצטברות שני גורמים אלה: סיכוי טוב לקבלת הערעור וקושי בהחזרת המצב לקדמותו אם פסק-הדין ימומש והערעור יתקבל לאחר מכן (רע"א 7576/08 בית חולים מוקאסד נ' דעיס (טרם פורסם, 7.9.08), או כי בצועו המיידי של פסק-הדין יגרום למערער נזק שאינו ניתן לתיקון (ע"א 6626/96, בש"א 8240/96 חנני נ' פקיד השומה פ"ד נ(5) 403 (1997)). הנטל מוטל על המבקש להוכיח תנאים אלו, אך למעט אמירה סתמית כי "על פניו נראה כי בנסיבות העניין לערעור סיכויי הצלחה טובים" (סעיף 3.1 לבקשה לעיכוב ביצוע), לא פרט המבקש ולו ראשיתו של נימוק לקבלת הערעור (אם וככל שיגישו). אין המבקש יכול להשען רק על הטענה בדבר הקושי להחזיר את המצב לקדמותו, כמצדיקה עיכוב ביצוע פסק הדין. אשר להוצאות, פסק-דין לתשלום כסף אינו בגדר אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית-המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע, שהרי מימוש פסק-דין לתשלום כסף הינו בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל שיווק מוצרים והפצתם בע"מ פ"ד נו(4) 178, 182 (2002)). בודאי כך הם פני הדברים כשהמדינה הינה הצד שכנגד. הבקשה לעיכוב ביצוע, נדחית. הבקשה לצו מניעה זמני נדחית אף היא, על הסף ולגופה. אני רואה בחומרה רבה את התנהלות המבקש ובא כוחו, שהטריחה הן את המשיב והן את בית המשפט לסדרת בקשות זהות וגררה הליכים מיותרים, ואני מוצאת לנכון להשית על המבקש הוצאות לטובת המשיב בגין שלוש הבקשות בסך של 15,000 ₪. בשולי הדברים אציין כי תגובת המבקש מיום 12.5.10 לא הועברה לעיוני באמצעות מערכת נט-המשפט, אלא רק היום עם קבלת בקשתו ליתן החלטה בבקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. צו מניעה זמניצוויםצו מניעה