איחוד תיקים בהוצאה לפועל | עו"ד רונן פרידמן

##(1) מה זה "איחוד תיקים" בהוצאה לפועל ?## איחוד תיקים נועד להקל על מצוקת חייב אשר הסתבך שלא בטובתו בחובות ליותר מנושה אחד ומתקשה לעמוד בלחצים המופעלים עליו על ידי הנושים השונים. חייב זה המעוניין באמת ובתמים לסלק את חובותיו תוך פרק זמן סביר, זכאי להגנה מפני נושיו. הדרך לעשות כן הנה צירוף כל חובותיו והכנת תוכנית תשלומים, שתתפרס על פני פרק זמן סביר, שבו יוכל לעמוד (דוד בר-אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק ראשון, מהדורה שביעית (2009) עמ' 491). איחוד תיקיו של החייב מאפשר לו לפרוע את חובותיו לכלל הנושים בדרך של גבייה קולקטיבית, בתשלומים אשר ייקבעו בהתאם ליכולתו הכלכלית (ד' בר אופיר הוצאה לפועל - הליכים והלכות (הוצאת פרלשטיין-גינוסר, מהדורה חמישית, 2002), עמ' 130). משניתן צו איחוד תיקים, נעשים נושיו של החייב - אף שלא מרצונם - שותפים להליך גבייה קולקטיבי אחד. מבחינה זו, קיים דמיון מסוים בין מנגנון איחוד התיקים לבין מוסד פשיטת הרגל (להשוואה בין שני המסלולים ראו ר' חריס "ממאסר להפטר: הצעת סדר-יום חדש לחקיקת דינים לאכיפת חיובים" עיוני משפט כ"ג (תש"ס) 641, עמ' 655). ההוראות בנוגע לאיחוד תיקים מצויות כיום בפרק ז'3 לחוק ההוצאה לפועל. הוראות אלו הוספו לחוק בשנת 1991 (חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 12), התשנ"א-1991, ס"ח 1362, עמ' 184, להלן - תיקון 12), ואילו קודם לכן הוסדר התחום במסגרת התקנות. המנגנון של איחוד תיקים נועד ליתן פתרון למצוקתו של חייב, אשר מספר נושים מנהלים נגדו הליכים במקביל במסגרת מערכת ההוצאה לפועל. כך למשל, ייתכן שהוצאו מספר פקודות מאסר נגד חייב, בשל חובות שונים. ##(2) איך מגישים בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל ?## התקנות קובעות כי בקשה לאיחוד תיקים תוגש לפי טופס מיוחד (תקנה 29א לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם - 1979) והיא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהלים מרבית התיקים כנגד החייב (תקנה 29 לתקנות). חשובה לענייננו תקנה 36ד לתקנות הקובעת כי "אוחדו תיקיו של חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור בסעיף 69ו לחוק, יתנהל תיק האיחוד בלשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגדו, כאמור בתקנה 29(א). חייב לא יגיש יותר מבקשת איחוד אחת; נדחתה בקשת איחוד של חייב, לא יגיש בקשה נוספת אלא אם כן הראה כי בנסיבות הענין חל שינוי יסודי המצדיק זאת. ##(3) כיצד בית המשפט מכריע בבקשה לאיחוד תיקים ?## בקשה לאיחוד תיקים תיבדק במספר מבחנים , אשר חלקם מבחנים מהותיים וחלקם מבחנים טכניים פרוצדוראליים. המבחנים המהותיים העיקריים מתייחסים לזהות עילות התביעה , הרקע העובדתי וזהות הצדדים. המבחנים הפרוצדוראליים החשובים מתייחסים למועד הגשת כל אחד מהתיקים והשלב הדיוני בו מצוי התיק. כאשר מונחית בקשת איחוד תיקים, על בית המשפט לשקול, בנוסף, את השלב הדיוני בו מצויה כל תובענה וכן את התנהלות הצדדים. יש להביא את דברי עב' השופט עמית בתיק בר"ע (חי) 1781/07 קדמני נ' שואח (25/4/2007) [פורסם במאגרים] שנזכר בתגובת התובע: "מעבר לנדרש אומר, כי אחד השיקולים שרשאי בית המשפט לשקול בבואו לדון בבקשה לאיחוד עניינים, הוא השלב הדיוני בו נמצאת כל אחת מהתביעות, והאם האיחוד ביניהן עשוי לגרום לסרבול ולעיכוב הדיון בתביעה המתקדמת - רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ פ"ד נד(2) 69 (2000)" ##(4) מה המטרה של איחוד תיקים בהוצאה לפועל ?## תכליתו של מנגנון ההכרזה שהוסף הינו לאפשר לחייבים אשר אין באפשרותם לפרוע את חובותיהם בתוך הזמן שנקבע לכך בחוק לפרוע חובות אלה תוך שמירה על זכויותיהם ומנגד, להטיל עליהם מגבלות כדי לעודדם לפרוע חובותיהם בפרקי זמן סבירים ולמנוע מהם לצבור חובות חדשים (ראו: דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות (מהדורה שישית,2005) עמ' 348(א)) . במסגרת התיקון הוקם עפ"י סעיף 69ה מאגר פתוח לציבור אשר כולל שמותיהם של החייבים המוגבלים באמצעים, וזאת על מנת שיזהר הציבור הרחב מלהתקשר בהסכמים עם חייב מוגבל באמצעים, עוד נקבע כי במסגרת ההגבלה יאוחדו תיקיו של החייב, כמפורט בסעיף 69 ו לעיל; כאשר שניים הם ההבדלים בין איחוד התיקים "במתווה היזום" (לפי פרק ז' 3) לבין איחוד תיקים "במתווה הכפוי" שקובע סעיף 69 ו הנ"ל; הראשון הוא שהחייב אינו נדרש להפקיד סך המהווה 3% מסך כל חובותיו, והאחר הוא כי החייב אינו נדרש לפרוע חובותיו בתקופה האמורה בסעיף 74ט לחוק - שכן הוא מוכרז כמוגבל באמצעים לאור העדר יכולתו לפרוע חובותיו בתקופה המוגדרת בסעיף 69ג (על היחס בין איחוד תיקים לפי המתווה הרגיל לבין איחוד תיקים לאחר הכרזה כמוגבל באמצעים ראו: ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' פואד חדיד ואילך). ##(5) צו איחוד תיקים בהוצאה לפועל:## צו לאיחוד תיקים התלויים ועומדים נגד חייב איננו ניתן באופן אוטומטי. חייב המבקש כי יינתן צו כאמור, נדרש למלא שורה של דרישות ואף להיות נתון למגבלות שונות. ברי, כי צו איחוד התיקים פועל להגנתו של החייב. אם החייב מעוניין ביתרונות הגלומים באיחוד תיקים, עליו ליתן מעין תמורה, אשר מוצאת ביטוי במילוי תנאים אחדים והטלת מגבלות מסוימות (ספר בר אופיר, עמ' 134). ##(6) היחס בין הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים לבין מתן צו לאיחוד תיקים:## אחת הדרישות למתן צו לאיחוד תיקיו של חייב הינה כי יש באפשרותו לפרוע את מלוא חובותיו תוך פרקי הזמן המירביים. לעומת זאת, תנאי להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים הוא, כי אין ביכולתו להחזיר את החוב תוך פרקי זמן אלו. נוצרת, אם כן, הבחנה בין חייבים בעלי כושר פירעון תוך פרקי הזמן המירביים, לבין חייבים הנעדרים כושר החזר כאמור. בפני חייבים מן הסוג הראשון נפתח המסלול של איחוד תיקים, אם עומדים הם ביתר התנאים הקבועים בחוק. ממילא, לא יוכרזו חייבים אלו כמוגבלים באמצעים. שונים הם פני הדברים ביחס לחייבים מן הסוג השני. אלה עשויים להיות מוכרזים כמוגבלים באמצעים, בין אם הגישו בקשה לצו תשלומים ובין אם לאו. כאשר נגד חייב מוגבל באמצעים מתנהל תיק הוצאה לפועל אחד בלבד, הרי שאין כל רלוונטיות למסלול איחוד התיקים. אולם מהו הדין ביחס לחייב מוגבל באמצעים, אשר תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים - האם ניתן לאחד את תיקיו? התשובה לשאלה זו טמונה בסעיף 69ו(א), אשר זו לשונו: "הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן ראש ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחוייבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו- 74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד". כמובן, שאיחוד תיקים מתייחס, מטבע הדברים, רק לנושים שפתחו תיקים בהוצאה לפועל. לעומת זאת, במסגרתו של הליך פשיטת רגל נכללים כל הנושים שאינם מובטחים, בלא קשר לשאלה אם נקטו הליכי הוצאה לפועל. ראוי לציין, כי ישנם שלושה סוגים של תיקי ההוצאה לפועל אשר אינם יכולים להיכלל במסגרת צו איחוד, ואלו הם: תיקי מזונות; תיקים בעניינים שאינם כספיים; ותיקי הוצאה לפועל של שטרות, בהם הועברה התנגדותו של החייב להחלטת בית המשפט וטרם ניתנה הכרעה סופית (ראו הגדרת המונח "תיק" בסעיף 74א לחוק). ##(7) בקשה לאיחוד תיקים בהוצאה לפועל - דוגמא:## 1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל בחדרה (כב' הרשם א. אחטר) מיום 23.6.10 בתיק מס' 12-08789-08-7, בגדרה נדחתה על הסף בקשה להכרזת המבקש כמוגבל באמצעים ולאיחוד תיקיו (להלן: ההחלטה). בהחלטתו הנ"ל קבע כב' הרשם כי "בהתאם להוראות הדין, חייב יגיש בקשתו להכרזתו כמוגבל באמצעים בלשכה בה מתנהלים מרבית תיקיו, בתיק בו יתרת החוב הנה הגבוהה ביותר". 2. ביום 23.6.2010 הגיש המבקש בקשה, בה עתר להכריז עליו מוגבל באמצעים, ליתן צו תשלומים לפי יכולתו הכספית, לבטל ולחילופין לעכב, את הליכי עיקול מיטלטלין ולהורות על איחוד תיקיו במסגרת תיק ההוצאה לפועל שמספרו 12-08789-08-7. לבקשתו הנ"ל צירף המבקש תצהיר, בו הוא פרס את מצבו הכלכלי ויתרת חובו בתיקי ההוצאה לפועל הפתוחים כנגדו וחובותיו התלויים ועומדים שבגינם טרם נפתח תיק הוצאה לפועל. כאמור, דחה כבוד הרשם את הבקשה על הסף (ראו נספח ב' לבקשה). 3. אין חולקין, כי כנגד המבקש מתנהלים חמישה תיקי הוצאה לפועל, כאשר יתרת החוב בתיק ההוצאה לפועל שבו הוגשה בקשת המבקש היא הגדולה ביותר (סך 84,617 ₪). ארבעת תיקי ההוצאה לפועל הנותרים הם התיקים שלהלן; תיק מס' 12-03210-02-7 (לשכת ההוצאה לפועל בחדרה) שיתרת החוב בו היא 12,180 ₪; ושלושה תיקים נוספים בלשכת ההוצאה לפועל בת"א: תיק מס' 01-10580-57-5, שיתרת החוב בו עומדת על סך 25,423 ₪; תיק מס' 01-79416-08-2 שיתרת החוב בו עומדת על סך 2,820 ₪; ותיק מס' 01-20980-01-7 שיתרת החוב בו עומדת על סך 4,623 ₪. 4. בבקשתו בפניי, טוען המבקש כי הוראות הדין - חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז - 1967 להלן: "החוק") ותקנותיו, אינן תומכות בהחלטת הרשם. אדרבא, הוראות סעיף 69ו לחוק והוראות תקנה 36 לתקנות ההוצאה לפועל התש"ם - 1979 (להלן: "התקנות") מצביעות על כך שחייב יוכל להגיש בקשה לחקירת יכולתו ולהכרזתו כמוגבל באמצעים בכל תיק שיחפוץ. המסגרת הנורמטיבית 5. המסגרת הנורמטיבית הנוגעת לענייננו היא זו האמורה בפרק ז1 לחוק ובתקנות 36ה-29 לתקנות. הפרק העוסק בחייבים מוגבלים באמצעים הוסף לחוק בשנת 1994 במסגרת תיקון מס' 15. 6. בהתאם להוראות סעיף 69ג, רשאי רשם ההוצאה לפועל להכריז על חייב שהגיש בקשה למתן צו תשלומים לפי כחייב מוגבל באמצעים, אם ביקש לפרוס את חובו לתקופה העולה על התקופות המפורטות בסעיף, כאשר המחוקק מניח כי חייב אשר מבקש לפרוס את חובו לתקופה ארוכה אינו בעל יכולת לשלם חובו הפסוק. אחת מתוצאות ההכרזה על החייב כמוגבל באמצעים היא הטלת מגבלות על החייב המפורטות בסעיף 69ד שתכליתן, כאמור, בין היתר, למנוע ממנו ליצור חובות חדשים. 7. הסעיף הרלוונטי לענייננו הוא סעיף 69 ו' (א) לחוק הקבוע כדלהלן: "הוכרז חייב כמוגבל באמצעים, והיו תלויים ועומדים נגדו מספר תיקים, יתן רשם ההוצאה לפועל צו לאיחוד התיקים, לפי פרק ז'3, בשינויים המחויבים, אף אם לא נתקיימו ההוראות שבסעיפים 74ו ו-74ט; נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים, יצורף התיק לצו האיחוד." 8. התקנות קובעות כי בקשה לאיחוד תיקים תוגש לפי טופס מיוחד (תקנה 29א לתקנות) והיא תוגש ללשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהלים מרבית התיקים כנגד החייב (תקנה 29 לתקנות). חשובה לענייננו תקנה 36ד לתקנות הקובעת כי "אוחדו תיקיו של חייב שהוכרז מוגבל באמצעים, כאמור בסעיף 69ו לחוק, יתנהל תיק האיחוד בלשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגדו, כאמור בתקנה 29(א). הכרעה: 9. לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה ובתגובת המשיב ולאחר ששמעתי טענות ב"כ הצדדים בעל-פה, החלטתי לתת למבקש רשות ערעור - לדון בבקשה כבערעור ולקבל את הערעור. לטעמי, מקום שבו הוראות החוק והתקנות אינן מגבילות את המבקש מלהגיש בקשה לחקירת יכולתו ולהכרזתו כמוגבל באמצעים ללשכת הוצאה לפועל מסויימת, אין מקום לכפות עליו הגשת בקשתו בלשכה בה מתנהלים מרבית תיקי ההוצאה לפועל כנגדו, אף הוא הוא מבקש מראש, כי לאחר הכרזתו כמוגבל באמצעים יאוחדו כל התיקים המתנהלים כנגדו. 10. הגעתי למסקנה, כי חייב רשאי להגיש בקשתו למתן צו תשלומים ולהכרזתו כמוגבל באמצעים בכל לשכת הוצאה לפועל שבה מתנהל תיק הוצאה לפועל, בכפוף למגבלות אותן אמנה להלן. למסקנה זו הגעתי ממספר טעמים. 11. הטעם הראשון: לפי מטרת ההסדר העוסק בחייב מוגבל באמצעים עליה עמדתי לעיל, רשם ההוצאה לפועל יוכל להכריז על חייב כמוגבל באמצעים בכל תיק שבו מתנהלת כנגדו חקירת יכולת (ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים). לפיכך, איני מוצא טעם מדוע ימנע רשם ההוצאה לפועל מלהכריז על חייב המבקש לקבוע את יכולתו, כמוגבל באמצעים רק משום שהבקשה הוגשה ללשכת ההוצאה לפועל שבה לא מתנהלים מרבית התיקים שנפתחו כנגד החייב. 12. הטעם השני: המשיבה טענה בפניי כי מטרת הבקשה היא לאיחוד תיקים ויש לראותה ככזו משום שהוכתרה כך. איני מוצא מקום להבחין בין בקשה שהוכתרה במילים "בקשה לחקירת יכולת חייב" או "בקשה להכריז על החייב כמוגבל באמצעים" לבין בקשה שהוכתרה בכותרות הנ"ל והתווספו אליה המילים "ובקשה לאיחוד תיקיו של החייב". המשיבה מסכימה, כי אילו הבקשה היתה מוכתרת במילים "בקשה להכרזה על החייב כמוגבל באמצעים" הרי היתה קמה לכב' הרשם סמכות לדון בבקשה, ואולם משהתבקש איחוד התיקים, הרי אין לרשם סמכות לדון בבקשה. כאמור, אני דוחה פרשנות זו, מאחר ואיני מוצא הבדל מהותי בין שתי הבקשות, מקום שסמכות הרשם לאיחוד התיקים לפי סעיף 69ו קמה לו בין אם ביקש החייב לאחד התיקים ובין אם לאו, ובמיוחד כאשר מחויב הרשם לאחד תיקי החייב במסגרת ההכרזה ואין הדבר מסור לשיקול דעתו (ראו: בר אופיר, 352). 13. הטעם השלישי: הפרשנות לפיה הסמכות לדון בבקשה להכרזה על חייב כמוגבל באמצעים תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית התיקים - אינה מוצאת עיגונה בלשון החוק .כאמור, המחוקק הפריד בין הוראות פרק ז1 המסדיר את ההכרזה על חייב מוגבל באמצעים במסגרתה יתבצע איחוד תיקים כפוי לבין הוראות פרק ז3, העוסקות באיחוד תיקים יזום. הפרדה זו נובעת מן התכליות השונות העומדות בבסיס ההליכים השונים; כאשר מטרת פרק ז1 היא להביא לאיחוד התיקים לאחר הכרזת החייב כמוגבל באמצעים, ואילו מנגנון איחוד התיקים היזום טומן בתוכו תועלת רבה לחייבים, מאחד ומנגנון זה נועד לרכז את ההליכים והגבייה במסגרת תיק אחד, ומשום כך במסגרתו מפקידים חייבים סך 3% מחובם. על כן, אך טבעי הוא שאיחוד יזום יוגש בלשכה בה מתנהלים מרבית התיקים, שכן עניינה של הבקשה מבט כולל על חובות החייב. לעומת זאת, לא נקבע כי בקשה לקבוע את יכולת החייב שמובילה להכרזתו כמוגבל באמצעים תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית התיקים, שכן מטרת הבקשה הינה פריסת החוב בתיק בו מוגשת הבקשה. עוד ניתן לומר כי הכרזה על חייב כמוגבל באמצעים תוכל להיעשות גם ללא בקשה מצד חייב, ויכול שהיא תיעשה בעקבות חקירת יכולתו של החייב על פי סעיף 69יג(ב)(2) לחוק (ראו: בר אופיר 348(ב)), ולא בלשכה בה מתנהלים מרבית תיקיו. 14. הטעם הרביעי: הפרשנות לפיה יש להגיש בקשה להכריז על המבקש כמוגבל מצעים ולאחד התיקים כנגדו תוגש ללשכה בה מתנהלים מרבית התיקים אינה מוצאת עיגון בתקנות. על פי התקנות בקשה לאיחוד תיקים יזום, תוגש ללשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית התיקים, ואילו תקנה 36ד הנ"ל קובעת כי "אוחדו תיקיו של החייב לאחר שהוכרז כמוגבל באמצעים יתנהל תיק האיחוד בלשכת ההוצאה לפועל בה מתנהלים מרבית התיקים. דהיינו, תיק האיחוד יתנהל בלשכה מה מתנהלים מרבית התיקים, אך ההכרזה (בין שניתנה לבקשת המבקש, ובין אם ניתנה מיוזמת רשם ההוצאה לפועל) יכול שתינתן במקום אחר. אעיר עוד, כי עצם הכתרת הבקשה כ-"בקשה להכרזת החייב מוגבל באמצעים ולאיחוד התיקים כנגדו" אינה הופכת את בקשה זו לבקשה לאיחוד תיקים "יזום" עליה חלות הוראות תקנה 25 ו- 25 א לתקנות. 15. הטעם החמישי: פרשנות המשיבה עלולה להביא לתוצאות שהמחוקק לא התכוון אליהן. טול דוגמא בה כנגד חייב פלוני מתנהל תיק הוצאה לפועל בלשכת הוצאה לפועל בחדרה כאשר יתרת החוב בו עומדת על מיליון ₪, וכנגד אותו חייב מתנהלים חמישה תיקי הוצאה לפועל נוספים בלשכת ההוצאה לפועל בת"א שיתרת החוב בכל אחד מהם 1,000 ₪. במקרה זה לא יוכל החייב להיות מוכרז כמוגבל באמצעים, שכן בכל חמשת התיקים יוכל לפרוע את חובותיו בתקופות קצרות מאלה המפורטות בסעיף 69ג. ברור, כי לגבי חייב מן הסוג הנדון, ככל שאינו בר יכולת לפרוע את יתרת החוב בתיק "הגדול", הרי ראוי להכריז עליו כמוגבל באמצעים ואף לאחד התיקים כנגדו. הדבר לא יוכל להיעשות אם יהיה חייב להגיש בקשתו להכרזתו כמוגבל באמצעים בלשכת ההוצאה לפועל שבה מתנהלים מרבית התיקים. 16. ער אני לטענה שפרשנותי הנ"ל עלולה להביא לכך שחייב יוכל להגיש בקשתו בכל לשכת הוצאה לפועל שיחפוץ וע"י כך יוכל הוא להטריד בבקשות דומות מספר לשכות הוצאה לפועל, וכלשון העם "בשיטת מצליח" . לטעמי, קושי זה קיים גם לשיטת המשיב, שכן אף הוא מסכים כי חייב יכול להגיש בקשה לחקירת יכולתו ולהכרזתו כמוגבל באמצעים בכל לשכה שיחפוץ ובלבד שלא יעתור לאיחוד תיקיו, כאשר השאלה אם יאוחדו תיקיו של חייב אם לאו אינה נתונה לשיקול דעתו של רשם ההוצאה לפועל ובוודאי שאינה תלויה בעתירת המבקש. 17. נוסף על האמור לעיל, נדמה שקושי זה, בהנחה והוא קיים, נובע הוא מלשון החוק, ועל כן הוא עניין למחוקק או למחוקק המשנה לענות בו (ייתכן וראוי שמחוקק המשנה ייתן דעתו לקושי זה). אין לפתור קושי זה באמצעות "חקיקה שיפוטית" כאשר לפתרון אין כל עיגון בהוראות החוק, אשר אינן מגבילות, כאמור, את המבקש בהגשת בקשה לעריכת חקירה ליכולתו בתיקים המתנהלים כנגדו. כך או כך, נראה כי פתרון לקושי זה ניתן למצוא בכך שכל אימת שמוגשת בקשה הדומה במהותה לבקשת המבקש, יורה רשם ההוצאה לפועל לחייב להעביר בקשתו לכל הזוכים בכל תיקי ההוצאה לפועל המתנהלים כנגדו, מאחר וכל זוכה וזוכה הינו בעל זכות טיעון בבקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים לאור העובדה כי עלול הדבר להביא לאיחוד התיקים. כך ידעו הנושים על כל בקשה להכרזת החייב כמוגבל באמצעים וע"י כך תסוכל אפשרות להגיש יותר מבקשה אחת מן הסוג הנ"ל, מבלי שהדבר יוודע לכלל הנושים, וכפועל יוצא מכך, ללשכות הנוספות אליהן תוגש בקשה כאמור. 18. מסקנתי היא, כי לרשם ההוצאה לפועל היתה נתונה הסמכות לדון בבקשת המבקש לגופה, ועל כן אני מקבל את הערעור. הבקשה תובא בשנית בפני כבוד הרשם על מנת שידון בה. 19. המשיב ישלם למבקש סך 1,500 ₪ בגין הוצאותיו ושכ"ט עו"ד. הוצאה לפועלאיחוד תיקים