1. בקשת רשות ערעור על החלטת רשם ההוצאה לפועל (כבוד הרשם גור שי) בתיק הוצל"פ מספר 02-99607-07-02 (להלן: תיק האיחוד) לפיה נדחתה בקשת המבקשת דנן לפיזור צו איחוד תיקים שניתן בעניינו של המשיב. מתן ההחלטה התעכב עקב היעדרותי מחמת מחלה. החלטתי לקבל את הבקשה ולדון בה כערעור על פי הרשות שניתנה. 2. ביום 17.4.97 נתן ראש ההוצאה לפועל צו איחוד תיקים שנוהלו נגד המשיב. חובותיו הסתכמו אז בסך כ-160,000 ₪. הואיל והמשיב טען כי הכנסתו מגיעה לכדי 2,880 ₪ לחודש בלבד חויב לשלם מידי חודש סך של 250 ₪, וסכום זה חולק בין הנושים השונים. 3. המבקשת מנהלת עסק של אירוח בבתי מלון. במהלך חודש אוקטובר 2008 פנה המשיב למבקשת, הציג עצמו כבעל עסק להפקות והזמין מקומות אירוח לששים איש. בין בעלי הדין נכרת חוזה למתן שירותים תמורתם התחייב המשיב לשלם סך של 62,010 ₪. במעמד ההזמנה שילם המשיב 24,000 ₪ במזומן ולתשלום יתרת התמורה מסר שני שיקים על סך 19,000 ₪ כל אחד משוכים על חשבון שהתיימר להיות חשבונו בבנק הפועלים בע"מ, שמועד פרעונם ביום 8.11.08 וביום 2.12.08. 4. לאחר אירוח הקבוצה הודיע המשיב למבקשת כי חבריה לא היו שבעי רצון מהשירות שניתן להם בבית המלון וסירבו לשלם לו תמורתו וכאשר הגיע מועד פרעון השיקים שמסר התברר כי נמשכו מחשבון מוגבל ומטעם זה חוללו באי-פרעון על ידי הבנק הנמשך. בעקבות חילול השיקים התברר למבקשת כי ניתן צו איחוד תיקי הוצאה לפועל שמתנהלים נגד המשיב, וכפועל יוצא, הוכרז כלקוח מוגבל בבנק. 5. על כן הגישה ביום 21.7.09 בקשה לביטול צו האיחוד בטענה שבהתקשרות עמה פעל המשיב בחוסר תום לב מובהק שעה שהסתיר מפניה את העובדות לאשורן ואף יצר חובות חדשים בעודו באיחוד תיקים. 6. ביום 20.9.10 התקיים דיון בפני רשם ההוצאה לפועל. לאחר חקירת יכולת של המשיב החליט כבוד הרשם כדלקמן: "לעניין הבקשה לפיזור תיק האיחוד, הרי שמהתנהלותו של החייב עד כה וגם מהתנהלותו במהלך הדיון עצמו, עולה כי החייב עומד בצו התשלומים שנקבע בעניינו ומשיב לבקשות הזוכים המוגשות לתיק זה ולכן לא מצאתי הצדקה בשלב זה להורות על פיזור תיק האיחוד. יחד עם זאת אני סבור שבנסיבות שתוארו, צו התשלומים הקיים בתיק אינו משקף את יכולתו הכלכלית של החייב, ובוודאי שאינו משקף את יכולת ההשתכרות ופוטנציאל ההשתכרות של החייב. לא ברור מדוע החייב לאחר שהוכח שדרכו כעצמאי לא צלחה, מדוע הוא ממשיך בדרך הזו, ולא מנסה לפתוח בדרך חדשה למשל להתפרנס כשכיר ואני סבור גם מהתרשמות מן הנתונים בתיק וגם מהתרשמות בלתי אמצעית מהחייב, כי יש לחייב כישורים להתקיים ולהתפרנס בכבוד. אין גם להשלים עם מצב בו נפתחים תיקים חדשים לאחר פתיחת תיק האיחוד. לאור האמור לעיל, אני סבור כי יש להורות על העלאת צו התשלומים ולהעמיד אותו על יכולת ההחזר של החייב שאני אומד אותה על סך של 1,000 ₪ בחודש אני מורה כי החל מחודש נובמבר 2010, יעמוד צו התשלומים על סך של 1,000 ₪ לחודש." אין חולק כי מאז מתן החלטה זו משלם המשיב סך של 1,000 ₪ מידי חודש, כפי שקבע כבוד הרשם. 7. איחוד תיקים נועד להקל על מצוקת חייב אשר הסתבך שלא בטובתו בחובות ליותר מנושה אחד ומתקשה לעמוד בלחצים המופעלים עליו על ידי הנושים השונים. חייב זה המעוניין באמת ובתמים לסלק את חובותיו תוך פרק זמן סביר, זכאי להגנה מפני נושיו. הדרך לעשות כן הנה צירוף כל חובותיו והכנת תוכנית תשלומים בהם יוכל לעמוד. כדברי המלומד בר אופיר בספרו "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מטרת איחוד תיקים הנה "להקל על מצוקתו האמיתית של חייב אשר נתון ללחצים נפרדים של כל אחד מנושיו, ולאפשר לו לשלם לכל נושיו לפי תוכנית של תשלומים שיתפרסו על פני פרק זמן סביר, וייקבעו לפי יכולתו האמיתית. תכלית החקיקה של פרק "איחוד תיקים" בחוק ההוצאה לפועל באה להגביר ולייעל את אכיפת החיובים, לקבוע אמות מידה סטטוטוריות למתן הצו, ולאפשר לחייב לפרוע את חובותיו בדרך של גבייה קולקטיבית על פי יכולתו האמיתית, ללא לחצים גוברים של נושיו ובתקופת זמן מוגבלת. קיימת הצדקה להסדר של איחוד תיקים עבור חייב שפעל בתום לב, נכשל בעסקיו, הסתבך עם יותר מנושה אחד ואיננו מסוגל באמת ובתמים לפרוע באופן מיידי את כל חובותיו. נושיו מפעילים עליו לחץ מסיבי, פועלים בו-זמנית ועותרים למאסרו ולעיקול ומכירה של נכסיו". ראה ד' בר-אופיר, הוצאה לפועל הליכים והלכות", חלק ראשון, מהדורה שביעית (2009) בעמ' 491. 8. עם זאת, "צו האיחוד מהווה הטבה אשר קבלתה "מותנית" במחיר התנהגותי מסוים, בבחינת שטר ושוברו בצדו, ואין סיבה שלא לדרוש זאת אף מחייבים מוגבלים באמצעים" ע"א 2097/02 איטונג בע"מ נ' חדיד, פ"ד נז (4) 211 [2003]). חייב אשר אינו עומד בתנאי ההתנהגות הנדרשים ממנו לא יוכל לחסות בצלו של איחוד תיקים ואם ניתן צו כזה, רשאי רשם ההוצאה לפועל לבטלו. 9. בסעיף 74טו לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: חוק ההוצאה לפועל או החוק) רשימה בלתי ממצה של טעמים לפיהם רשאי רשם ההוצאה לפועל - ביוזמתו או לפי בקשת צד מעוניין - להפעיל את שיקול דעתו ולהורות על ביטול צו האיחוד או לשנות את תנאיו. כך, נקבע בין היתר כי אם היה יסוד סביר להניח כי החייב עשה או מתכוון לעשות מעשה שיש בו כדי לסכל את ביצוע הצו (סעיף 74טו(1) לחוק); החייב לא מילא אחר תנאי מתנאי הצו (סעיף 74טו(2) לחוק); נפתח נגד החייב תיק נוסף ורשם ההוצאה לפועל נוכח כי החייב לא יוכל לפרוע את כל חובותיו בתיקים שעליהם חל צו האיחוד ובתיק הנוסף תוך פרקי הזמן הקבועים בסעיף 74ט (סעיף 74טו(5) לחוק); היה לרשם יסוד להניח כי התקיימה עילה לדחיית בקשה לאיחוד תיקים לפי סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל (סעיף 74טו(6) לחוק) יהווה הדבר עילה לביטול צו האיחוד. 10. סעיף 74י לחוק ההוצאה לפועל קובע לאמור: רשם ההוצאה לפועל רשאי, ביוזמתו או על פי בקשה, לדחות את בקשת האיחוד; בין היתר רשאי הוא לדחותה אם היה לו יסוד להניח כי נתקיים אחד מאלה: (1) החייב מסר בבקשתו או במסמכים שצורפו אליה, בתצהירו או במהלך חקירת היכולת פרטים כוזבים, או העלים פרטים; (2) החייב לא גילה או לא המציא את מלוא המידע על נכסיו או את הפירוט המלא של חובותיו כאמור בסעיף 74ז; (3)לאחר שהגיש החייב את בקשת האיחוד, הוא קיבל על עצמו חיוב כספי או הוציא הוצאה כספית שלא לצרכים חיוניים שלו או של משפחתו, או שלא לצורך ייצור הכנסה שממנה אמורים להיפרע חובותיו; (4) נפתח נגד החייב תיק נוסף לאחר שהגיש את בקשת האיחוד, והחייב לא הודיע על כך בכתב לרשם ההוצאה לפועל שבלשכתו הוגשה הבקשה מיד לאחר שהדבר נודע לו". 11. כאמור, רשימת העילות לביטול צו איחוד אינה ממצה, מה שמותיר בידי רשם ההוצאה לפועל שיקול דעת נרחב בסוגיה (ראה בר-אופיר, שם, בעמ' 507-505). 12. במקרה דנן, הגעתי למסקנה כי מן הראוי להתערב בהחלטת הרשם, לקבל את הערעור ולהורות על ביטול צו האיחוד, שכן התקיימו כל העילות בעטיין רשאי רשם ההוצאה לפועל לדחות בקשה לאיחוד תיקים - וכפועל יוצא, אם ניתן צו, להורות על פיזור תיק האיחוד והתנהגות המשיב אינה מצדיקה ליתן לו ליהנות מיתרונות איחוד התיקים. המשיב הסתיר מרשם ההוצאה לפועל ומנושיו את עיסוקו האמיתי, לא דיווח על הכנסותיו האמיתיות ומסר פרטים כוזבים בתצהיר תשובות על השאלון שהופנה לו. למותר לציין, כי נוכח הצהרת המשיב על הכנסה זעומה נקבע לו בתיק האיחוד תשלום חודשי זעום גם הוא. ואם נניח שבמועד ההצהרה מסר נתונים נכונים אזי לא דיווח על השינוי שחל במצבו הכלכלי ובעיסוקו. לא זו אף זו, לאחר מתן צו איחוד תיקים צבר המשיב חובות נוספים (גובה חובותיו כיום כ-880,000 ₪) ולמצער נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל נוסף (על ידי המבקשת דנן) עליו לא דיווח לרשם ההוצאה לפועל. כמו-כן, לא הונחה תשתית עובדתית ממנה ניתן להסיק כי צבירת חובות חדשים נועדה לצרכים חיוניים שלו או של בני משפחתו או לשם יצירת הכנסה שתאפשר לו לפרוע את חובותיו. כאן המקום לשוב ולציין, כי המשיב לא דיווח לרשם על פעולותיו העסקיות ולולא בקשת המבקשת היה ממשיך לשלם מידי חודש 250 ₪ לסילוק כלל חובותיו נושא תיק האיחוד. די באמור לעיל כדי לקבל את הערעור ולהורות על פיזור תיק האיחוד. 13. המשיב גם פעל בחוסר תום לב שעה שהתקשר בחוזה עם המבקשת בסכום לא מבוטל מבלי ליידע אותה על מצבו הכלכלי וכי הוא מצוי באיחוד תיקים ואף מסר לידיה שיקים ביודעו כי החשבון עליו נמשכו מוגבל. 14. העובדה שהמשיב עמד ועומד גם כיום בתשלום החודשי שנקבע לו בתיק האיחוד אינה יכולה להיזקף לזכותו, שהרי באצטלה של אדם חסר אמצעים על סמך מידע בלתי נכון שמסר, זכה לכך שייקבע לו תשלום חודשי נמוך למדיי. התנהגות המשיב אינה מעידה על רצון לסלק את חובותיו בצורה יעילה ותוך זמן סביר אלא על ניצול לרעה של צו איחוד למטרותיו הוא בלבד. 15. הערעור מתקבל אפוא בזאת. אני מורה על פיזור תיק האיחוד. המשיב ישלם למבקשת הוצאות בסך 3,000 ₪. התיק מוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לטיפול בפיזור התיק בהתאם להוראות תקנה 36 לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם-1979). איחוד תיקים