החלטה זו הינה בהמשך לדיון שנקבע בבקשות שלהלן: בש"א 3108/09 שעניינה בקשה לתשלום שכ"ט והוצאות לנאמנה לביצוע הסדר הנושים (להלן: "הנאמן"), בש"א 4379/09 שעניינה בקשה למכירת רכב מסוג מרצדס בנץ מ.ר. 23-419-10 (להלן: "הרכב"), ובש"א 3348/09 שעניינה בקשה להעברת הרכב על שם החייב. בדיון הובהר כי בבש"א 3348/09 ניתנה כבר החלטה עוד ביום 30.4.09 על ידי כב' הש' אבניאלי, בה הורתה על העברת הרכב על שם החייב וכי הרכב אף עבר על שמו. בנוסף ובהתאם להסכמת הצדדים בדיון ניתנה החלטה כי הרכב יימכר לקונה שפרטיה פורטו בבקשה תמורת 60,000 ₪, כאשר התמורה תופקד בקופת פשיטת הרגל. עם זאת ב"כ המשיבים 2-4 (להלן: "המשיבים") שב והעלה בדיון טענות שונות ביחס לבקשות דנא ובכלל זה אי ידיעתו על החלטות שניתנו על ידי בית המשפט באשר להעברת הרכב על שם החייב ובית המשפט איפשר השלמת טיעונים בכתב, הן על ידו והן על ידי הנאמן. הבקשה לתשלום שכר טרחה והוצאות (בש"א 3108/09) הנאמן עותר בבקשה זו לחיוב המשיבים בתשלום הוצאות ושכ"ט בגין ערעור המשיבים על החלטת הכונ"ר לדחות את בקשתם להארכת מועד להגשת תביעת חוב (פש"ר 8479/08) - ערעור שנדחה על ידי כב' הש' אבניאלי ביום 3.11.08, ובגין בקשה לביטול ההחלטה בעניין זה (בש"א 5668/08), שנדחתה אף היא על ידי כב' הש' אבניאלי ביום 23.2.09. לטענת הנאמן יש לפסוק לו הוצאות ושכר טרחה בגין הבקשות כאמור ונוכח ההחלטות שניתנו בהן. בדיון בבית המשפט הודיעה ב"כ הכונ"ר כי היא משאירה את הנושא לשיקול דעת בית המשפט, כאשר ציינה כי ממילא אין המדובר בכספים היוצאים מקופת הכינוס. ב"כ המשיבים לא התייחס לעניין זה, אף לא בתגובה המשלימה המפורטת שהוגשה על ידו ביום 20.12.09. נוכח האמור לעיל ונוכח ההחלטות שניתנו בשני הליכים אלו כאשר ערעור המשיבים נדחה ואף הבקשה לביטול ההחלטה נדחתה ובשים לב לכך שהמשיבים לא הגיבו לעניין זה, הנני רואה לנכון להעתר לבקשה בבש"א 3108/09 ולפסוק שכר טרחה והוצאות לנאמן בסכום כולל של 2,500 ₪, אשר ישולם על ידי המשיבים. טענות המשיבים ביחס לרכב ב"כ המשיבים טען כי המשיבים הינם נושים מובטחים של החייב מכוח הנאמר בפסק דין הצהרתי שניתן ביום 9.5.05 בה"פ (ת"א) 201036/05, בו נקבע כי הבעלות על הרכב תועבר לחייב, בכפוף לשעבוד לטובת נוסעים ד.צ. בע"מ (המשיבה 1 בענייננו, להלן: "המשיבה"), בגין סכום השווה ל- 12,000 דולר (להלן: "פסק הדין בעניין הרכב"). מכאן לטענתו מכח היותו נושה מובטח ולמרות שלא הגיש תביעת חוב, זכאים המשיבים לקבל את הכספים שנתקבלו ממכירת הרכב בסכום האמור, ואף אם ניתנו החלטות בעניין זה יש לשנותן. עוד נטען כי הנאמן הטעה את בית המשפט והסתיר ממנו עניין השעבוד הנ"ל והיות המשיבים נושה מובטח. הנאמן טען מנגד כי יש לדחות את בקשת המשיבים, באשר טענותיהם נשמעו והוכרעו זה מכבר על ידי בית המשפט בסדרה של החלטות שהפכו לחלוטות וקיים מעשה בית דין לגביהן ולפיכך אין מקום לדון עוד בטענות אלה וממילא אין ליתן למשיבים את הסעד אותו הם מבקשים, לרבות תשלום כלשהו בגין הרכב. לגופם של דברים נטען כי אין למשיבים כל זכות לקבלת הכספים. לאחר שששקלתי טענות הצדדים, מצאתי כי אין מקום לקבל את טענות המשיבים ולא מצאתי בסיס לבקשת המשיבים להורות עתה על העברת הכספים לרשותם , או לשנות החלטות שכבר ניתנו בתיק זה. המדובר במשיבים שהינם נושים שלא הגישו תביעת חוב במועד, כאשר בקשתם להארכת המועד להגשת תביעת החוב נדחתה על ידי הכונ"ר. זאת ועוד, ערעור המשיבים על החלטת הכונ"ר נדחה על ידי בית המשפט עוד ביום 3.11.08 (פש"ר 8479/08) ואף בקשה לביטול ההחלטה כאמור נדחתה ביום 23.2.09 (בש"א 5668/08). זאת ועוד, ביחס לרכב נשוא הדיון דכאן הגישו המשיבים בעבר בקשות שונות בהן נטענו טענות אשר נדחו על ידי בית המשפט זה מכבר, ובכלל זה הטענות המועלות שוב כיום ביחס לזכויותיהם ברכב, הקנייתו לכונס הנכסים מטעמם, תוך הפנייה אף לפסק הדין האמור, עליו מתבססים המשיבים אף כיום בטענות ביחס לזכותם כנושה מובטח לאור ההתיחסות לשעבוד שם. כך למשל הועלו הטענות במסגרת בקשה לצו מניעה זמני (בש"א 4532/08) בה נתבקש בית המשפט להורות לנאמן להימנע מביצוע כל פעולה ברכב ובמסגרת זו אכן ניתן ביום 30.7.08 צו איסור דיספוזיציה לגבי הרכב. דא עקא, בהחלטת כב' השופטת אבניאלי עוד ביום 23.2.09 בוטל הצו, נוכח העובדה שמדובר בנושים -המשיבים כאן- שלא הגישו תביעת חוב ( ראה ההחלטה בבש"א 5798/08). עולה כי הן הטענות בדבר מינוי כונס הנכסים בהוצל"פ והן הטענות בדבר זכויותיהם מכח פסק הדין בעניין הרכב, הועלו על ידי ב"כ המשיבים ופסק הדין אף צורף לבקשה לצו מניעה הנ"ל. יוצא אפוא כי טענות המשיבים הונחו בפני בית המשפט, ובית המשפט דחה בקשתם למתן צו מניעה ובהמשך אישר העברת הבעלות ברכב על שם החייב. ויודגש, משנמצא כי מדובר בנושים שלא הגישו תביעת חוב, לא מצא בית המשפט כי יש מקום שצו איסור הדיספוזיציה יעמוד בתוקפו ולפיכך בוטל הצו כאמור, ואף הבקשה לצו מניעה זמני שלא לבצע כל פעולה ביחס לרכב נדחתה. עינינו הרואות כי המשיבים העלו בעבר טענותיהם בדבר הזכויות ברכב, לרבות במסגרת אותו צו מניעה שנתבקש בבש"א 4532/08 - טענות שנדחו על ידי בית המשפט. ודוק, למעשה המבקשים מנסים היום לתקוף מחדש החלטות אלה. לאחר שבחנתי טענות המשיבים לא מצאתי מכוח מה עותרים המבקשים למעשה לביטול או שינוי החלטות שניתנו זה מכבר על ידי בית המשפט וזאת נוכח כל שנאמר לעיל, וכאשר בית המשפט נעתר לבקשה לרישום הרכב על שם החייב בבש"א 3348/09 עוד בחודש אפריל 2009 וניתנה פסיקתא בהתאם ביום 12.5.09 ולמעשה הדיון בבקשה זו הסתיים. זאת ועוד, יוצא כי המשיבים מבקשים עתה למעשה לקבל את סכום הנשייה הנטען על ידם, וזאת מבלי שהוגשה כל ידם תביעת חוב ומבלי שנרשם לטובתם שעבוד כלשהו. במאמר מוסגר יצוין כי לא רק שהמשיבים הינם נושים שלא הגישו תביעת חוב, אלא המסגרת הדיונית של הבקשות שבפני הינה בקשות שהוגשו על ידי הנאמן המתייחסות להעברת הבעלות ברכב על שם החייב ומכירתו, כאשר אין בפני כל בקשה למימוש שעבוד ואף המשיבים לא נקטו בהליכים הנדרשים בדין לשם מימוש השעבוד ואף מטעם זה יש לדחות את טענותיהם. נוכח כל המקובץ לא מצאתי לקבל טענת המשיבים כי יש להעביר לידם סך של 12,000 דולר מכספי מכירת הרכב. המבקשים ישאו בהוצאות ושכר טרחת הנאמן בסך כולל של 1500 ₪. תביעת חובחוב