1. בפני בקשה להארכת מועד להגשת כתב תביעה מתוקן. 2. יצוין כי באמצע ישיבת הוכחות בתאריך 31.5.11, ביקש המבקש לתקן את כתב תביעתו, ובהמלצתי הסכים לכך ב"כ המשיב. בהחלטתי מאותו יום ציינתי כי "אתיר לעו"ד תשובה להגיש כתב תביעה מתוקן, ובלבד שיעשה כן תוך 30 ימים מהיום. תשומת לבו של מר תשובה כי מן הראוי שגם אחיו מר יעקב תשובה יצורף כתובע, וזאת לנוכח נספח ד' לתצהירו של הנתבע" (נספח זה היווה את העילה לבקשת התיקון של המבקש). 3. רק ביום 15.11.11, באיחור של למעלה מ- 5 חודשים, בחר המבקש להגיש כתב תביעה מתוקן, ובעקבות התנגדות המשיב, ציינתי כי יגיש בקשה להגשת כתב התביעה המתוקן באיחור, תוך נימוק מדוע איחר בהגשת כתב התביעה המתוקן. 4. הבקשה דנן היא בקשת המבקש להגיש את כתב התביעה באיחור, תוך שהוא מנמק שהדבר נבע ממחלתו, בהיותו מרותק למיטתו, כאשר בתאריך 5.1.11 מצבו התדרדר והוא אפילו נאלץ להיות מאושפז בביה"ח (לבקשה צורפו מסמכים מתאריכים 8.2.11 ו- 20.11.11). 5. בתשובתו מתנגד ב"כ המשיב להארכת מועד מהנימוקים הבאים: א. האיחור הוא איחור משמעותי ולא איחור קל. ב. עפ"י החלטת ביהמ"ש כתב התביעה המתוקן היה צריך להיות מוגש עד יום 30.6.11, ובאותם מועדים המבקש לא היה חולה ו/או לא נבצר ממנו מכל סיבה אחרת להגיש את כתב התביעה המתוקן, שהרי מחלתו ואשפוזו היו בין החודשים ינואר-פברואר 2011, למעלה מחצי שנה לאחר מכן. ג. לא זו אף זו - עפ"י החלטת ביהמ"ש היה צריך המבקש לצרף כתובע נוסף גם את אחיו מר יעקב תשובה והוא לא צורף לכתב התביעה המתוקן. ד. ההסכמה להגשת כתב תביעה מתוקן באמצע ישיבת ההוכחות, היתה לפנים משורת הדין ובהמלצת ביהמ"ש, אולם המבקש לא השכיל לנצל זאת ואיחר בהגשת כתב התביעה המתוקן, למרות שהתיק כבר נמצא באמצע שלב ההוכחות. היתר לתקן את כתב התביעה כעת יגרום לדחיית מועד ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 15.12.11 (בעוד כשבוע מהיום), ואין הצדקה לכך. דיון והכרעה 6. כל אחד מהטעמים שהעלה ב"כ המשיב להתנגדותו לבקשה, כמפורט בסעיף 5 לעיל, די בו בכדי לדחות הבקשה, ובוודאי שיש בכוחם של כל הנימוקים דלעיל בהצטרפם יחד לדחות הבקשה. 7. צודק ב"כ המשיב כשמציין שקבלת הבקשה, לנוכח מחדלי המבקש כמפורט לעיל, תהווה פגיעה דיונית קשה בעבורו, שתבוא לידי ביטוי בעינויי דין ובדחיית שמיעת ההוכחות (הקבועות לשמיעה בתאריך 15.12.11, בעוד כשבוע ימים) חודשים ארוכים לנוכח יומנו העמוס של ביהמ"ש. 8. תחושתי היא כי למבקש לא אצה הדרך, ועל אף שהיה בכוחו וביכולתו להגיש את כתב התביעה המתוקן במועד שקצבתי בהחלטתי מיום 31.5.11, הוא לא טרח לעשות זאת, כמו שגם לא טרח לצרף את אחיו מר יעקב תשובה כתובע נוסף. כבר נקבע בפסיקה כי בקשה להארכת מועד חייבת להיות מוגשת ללא שיהוי, עוד לפני תום המועד או סמוך ככל האפשר לפקיעתו. מחובתו של עוה"ד לדאוג להמצאת הבקשה להארכת מועד, כשהוא רואה שלא יוכל לעמוד במועד שהוקצב או בסמוך ככל האפשר לאחר חלוף המועד. טעם מיוחד ואפילו טעם סביר לאורכה, שיתכן שהיו קיימים בתוך המועד הקצוב, עלולים לאבד חשיבותם ולפוג, אם הבקשה לאורכה לא הוגשה במהירות סבירה, מיד כשקמה הסיבה שבגינה נתבקשה האורכה. ראה לעניין זה: ע"א 725/81, ענבתאויי נ' ג'מאל סלים חסון (פד"י לו (4) 663). במקרה דנן לא עמד המבקש בתנאים אלה, על אף שהיה יכול לעשות כן, והגיש בקשתו להארכת מועד תוך איחור ניכר. 9. לא כל מחדל של בעל דין ניתן ל"כפרה" בכסף. כשמחדלו של בעל הדין עולה כדי זלזול בביהמ"ש ובצד האחר, לא ייטה ביהמ"ש בקלות להיעתר לבקשה, וכך הוא לטעמי המקרה דנן. 10. על כן, אני דוחה את הבקשה ואינני מתיר הגשת כתב תביעה מתוקן ע"י המבקש. 11. המבקש יישא בהוצאות המשיב בבקשה זו בשיעור של 2,000 ₪, שישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין החל מיום מתן החלטתי זו ועד ליום התשלום המלא בפועל. 12.כתב תביעהמסמכים