1. בפני בקשה מטעם יונה לינצר הנתבע בתיק העיקרי (להלן: המבקש) למחיקת סעיפים מתצהירו של התובע, אברהם בן ארצי (להלן: המשיב). 2. טענות המבקש בתמצית: א. לתצהיר המשיב הוספו טענות ועובדות חדשת שזיכרן לא נמצא בכתב התביעה ו/או בתשובה לכתב הגנה. כמו כן לתצהיר נוספו מסמכים שלא פורטו בגילוי המסמכים שהיה בין הצדדים. ב. הסעיפים שהוספו מקומם היה בכתב תשובה, אם בכלל. כתב תשובה לא הוגש לבית הדין. ג. בסעיפים אלה אין בכדי לקדם את תביעתו של המשיב שכן אין הוא טוען כי העובדות הנ"ל הגדילו את היקף עבודתו. ד. לאור חוסר הרלבנטיות ניתן להסיק כי מטרת הכתוב בסעיפים אלו הינו הפעלת לחץ ונסיון סחיטה, אפילו אם סמוי, מצד המשיב. ה. בסעיפים 101-103 לתצהיר מעלה המשיב טענות חדשות וקשות כנגד המבקש כי למעשה עבודתו בעסק היא זו שגרמה לכל תחלואותיו אשר עילתן הינה נזיקית ומיקומן למעשה בתביעת נזיקין. ו. נספחים ו' ו ז' לא צורפו לכתב התביעה ולא לגילוי המסמכים ומשכך יש להוציאם מהתיק. 3. טענות המשיב בתמצית: א. הבקשה מוגשת בשיהוי רב, כחדשיים לאחר קבלת התצהיר אצל ב"כ המבקש. ב. לעניין הוצאת המסמכים- בין הצדדים לא הועברו תצהירי גילוי מסמכים אלא מכתבים בלבד שצורפו לתגובת המשיב ובהם מפורטים המסמכים הנמצאים בידי כל אחד מהצדדים. ג. ביחד עם תצהיר עדות ראשית מטעם המשיב הועבר לידי ב"כ המבקש גם מכתב לגבי גילוי מסמכים, ובו נרשם "כל המסמכים המצוינים בידינו והרלבנטיים לעניין צורפו לתביעה". הכוונה היתה כי כל המסמכים צורפו לכתב התביעה ולתצהיר ושאין מסמכים נוספים והמילה "תביעה" כוונתה היתה כי כל המסמכים צורפו לתיק אשר כולל את כתבי בי דין, כתב תביעה, תצהיר ואין מסמכים נוספים. ד. כל המסמכים נמסרו לידי ב"כ המבקש עוד לפני שעמל על הכנת תצהירים, ועוד לפני שהוגשו בפועל וודאי שאין כל טענה של הפתעה במסמך שלא גילו אותו. תצהירים מוגשים על כל הפלוגתאות העולות מכתבי הטענות קרי מכתב התביעה ומכתב ההגנה. ה. כתב תביעה מנוסח בד"כ בלשון תמציתית והתצהירים הינם מפורטים יותר ונכנסים לפרטי פרטים. ו. בביה"ד אין זכות קנויה להגשת כתב תשובה. ז. על פי פסיקת בתי הדין לעבודה במקרה של עובדות בתצהירים יש לאפשר את הגמישות המתחייבת מחוק בית הדין ולהתיר הבאת הדברים שמחיקתם מתבקשת. ח. ביחס לסעיפים הנוגעים למחלות אין מקום להורות על מחיקתם משהתובע פירטם בתביעתו ואף צירף מסמכים לעניין זה. ט. גם יתר הטענות דינן להדחות. משעלו עניינים מסוימים בכתב ההגנה אין הנתבע (המבקש) יכול להיזעק כאשר התובע (המשיב) בתצהירו רוצה לטעון את העובדות בקשר לפלוגתאות אלו, כפי שהיו באמת. י. התובע יכול בתצהירו להתייחס גם לפלוגתאות בתיק כפי שעולות מכתבי בי דין, לרבות מכתב ההגנה. יא. ביחס לסעיפים בתצהיר המתייחסים לשעות עבודתו של התובע הפלוגתאות כפי שעולות מכתב התביעה ומכתב ההגנה הינם בין היתר מה היו שעות עבודתו של התובע , האם עבד שעות ולא קיבל עליהם שכר מינימום, מתי היה אמור לעבוד, מתי היה מצוי בעסקו , מאיזה שעה עבד התובע ועוד. התובע הרחיב בכתב התביעה הרבה על שעות עבודתו וודאי רשאי הוא לטעון בתצהירו לעניין פלוגתא זו. יב. לעניין הסעיפים בתצהיר המתארים את מצבו הבריאותי של המשיב, מדובר בפלוגתא שעלתה מכתב התביעה והיא קשורה בשאלה של זכאות לפיצויים עקב מצב בריאות. יג. לעניין הטענות בתצהיר המתיחסות למחזור המכירות של המבקש - כיון שהמבקש הכניס פלוגתאות אלה לתוך כתבי בי דין (בכתב ההגנה) אל לא להיזעק כאשר המשיב בתצהירו רוצה לטעון את העובדות בקשר לפלוגתאות. יד. הסעיף המתייחס לאופיו של המבקש - היחס אותו הקרין המבקש כלפי המשיב מהווה חלק מהפלוגתאות בתיק. המשיב, בכתב התביעה ובתצהיר לבקשה לעיקולים זמניים, טוען שעשקו אותו. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, תצהיר התובע , בבקשה, בתגובה לה, החלטתי הינה כדלקמן: 4. לעניין מחיקת סעיפים מתצהיר המשיב סעיף 61 לתקנות סדר האזרחי התשמ"ד-1984, קובע לענין כתב תשובה כך: "תובע רשאי להגיש כתב תשובה לכתב הגנה; המועד להגשת כתב התשובה הוא, אם לא האריך אותו בית המשפט או הרשם - תוך חמישה עשר ימים מיום שהומצא לו כתב ההגנה, או האחרון שבכתבי ההגנה כשיש נתבעים אחדים; לא הגיש התובע כתב תשובה - יראו את העובדות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה כמוכחשות וכשנויות במחלוקת". בעניין זה כותב הנשיא גורן : "כאשר התובע מעונין להשיב בעובדה חדשה על עובדה שנטענה בכתב ההגנה, עליו להגיש כתב תשובה כדי להעלות את העובדה הנוספת לדיון, אולם כאשר התובע אינו אלא מכחיש טענת הנתבע , אין עליו להגיש כתב תשובה שכן העבודות המהותיות הנקובות בכתב ההגנה ייחשבו מימלא למוכחשות וכשנויות במחלוקת". (ההדגשות הוספו - א.ס.) א.גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית) בעמ' 90. בפרוצדורה של בתי הדין לעבודה לא קיימת אפשרות של הגשת כתב תשובה משכך, צד המבקש להגיש כתב תשובה רשאי לפנות בבקשה מתאימה לבית הדין ולבית הדין שיקול הדעת אם להתיר הגשת המסמך אם לאו. ברם, שעה שהתובע כלל לא הגיש בקשה להגשת כתב תשובה אין לו אלא להלין על עצמו ואין הוא רשאי לעשות דין לעצמו ולהעלות עובדות חדשות, עובדות שלא נטענו בכתב התביעה, בתצהיר המוגש מטעמו. במילים אחרות, תשובות ו/או תגובות שהם בגדר עובדות חדשות מקומם לא בתצהיר אלא בכתב תשובה. לעניין הרחבת חזית נפסק לא אחת כי "האיסור "להרחיב חזית" עיקרו בכך שבעל דין אינו רשאי לחרוג מגדר המחלוקת , כפי שהוצבה בכתבי הטענות, אלא אם כן נענה בית המשפט לבקשתו לתקן את כתבי טענותיו, או אם הצד שכנגד נתן לכך את הסכמתו, במפורש או מכללא" (ע"א 6799/02 יולזרי משולם ואח' נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ-סניף בורסת היהלומים ואח' , פ"ד נח (2) 145 וכן ע"א 759/76 צביה רמי ומשה פז נ' יצחק נוימן פ"ד לא (2) 169). על פי הפסיקה, הרחבת חזית הוא העלאת טענה חדשה שלא נטענה קודם לכן בכתבי הטענות ושלא באה בגדר הפלוגתאות בתיק. משכך יש לעיין בכתב התביעה. ובתצהיר המשיב ולבחון האם בתצהיר נטענות טענות שלא נטענו קודם בכתב התביעה יצויין כי פירוט טענה ללא הוספת טענה חדשה או ללא שינוי מהות הטענה אינו מהווה הרחבת חזית. ביחס לסעיפים 10, 26 101, 102,103, 121 לתצהיר סעיפים אלה עוסקים בטענות ביחס למצב בריאות ומחלות שהתפתחו אצל המשיב, לטענתו, במהלך עבודתו אצל המבקש. טענה זו נטענה בסעיפים 26 ו-28 לכתב התביעה ובתצהירו פירט המשיב ביתר פירוט את טענותיו לעניין זה. משכך אין להורות על מחיקת סעיפים אלה מהתצהיר. ביחס לסעיפים 78, 79,80,81,82 לתצהיר סעיפים אלו דנים בעבודות נוספות שביצע המבקש ושלא באו בחשבון בדוח המכירות. טענה זו לא נטענה בכתב התביעה וככל הנראה היא נרשמה כתגובה לאמור בסעיפים 4 ו 5 לכתב ההגנה של המבקש. כאמור מקומם של סעיפים אלה היה בכתב תשובה לו היה מוגש, משהמשיב בחר שלא להגיש בקשה להגשת כתב תשובה , אין הוא יכול לטעון טענות אלה בתצהיר. משכך אני מורה על מחיקת סעיפים אלה מתצהיר המשיב. ביחס לסעיפים 87,88,89,91,92, לתצהיר סעיפים אלה עוסקים, בין היתר, בשעות עבודתו של המשיב אצל המבקש ומשליכה לסעד הנתבע בגין הפרשים בגין אי תשלום שכר מינימום. לעניין זה טען המשיב בסעיפים 17 ,18 60, 66, ו-75 לכתב התביעה. אמנם בתצהיר נטענו הטענות ביתר פירוט אך לעניין זה כבר נאמר כי אין לראות בטענה הנטענת ביתר פירוט כהרחבת חזית. ביחס לסעיפים 97 ו-110 לתצהיר סעיפים אלה מתייחסים, בעיקר, למצב בריאותו של המשיב ואיזה פעולות נקט בעקבות כך. משכך אין להורות על מחיקתם מהתצהיר. ביחס לסעיף 112 לתצהיר סעיף זה הינו תגובה לאמור בסעיף 4 לכתב ההגנה והוא בגדר עובדה חדשה משכך אין מקומו בתצהיר ויש להורות על מחיקתו. ביחס לסעיף 115 לתצהיר הטענות העולות מסעיף זה כבר נזכרו בסעיף 20 לכתב התביעה ומכך אין להורות על מחיקת הסעיף. ביחס לסעיף 117 לתצהיר סעיף זה הוא תגובה לאמור בסעיף 12 לכתב ההגנה. המשיב עצמו מפנה בסעיף זה לכתב ההגנה . "וכעת מציג עצמו בכתב ההגנה כאיש אדיב, לא דובים ולא יער". משכך יש להורות על מחיקת הסעיף. 5. לעניין בקשת המבקש להוצאת נספחים ו' ו-ז' לתצהיר מתיק בית הדין משלא צויינו במכתב גילוי המסמכים - לעניין זה יצויין כי הצדדים לא העבירו ביניהם תצהירי גילוי מסמכים אלא הסתפקו במכתבים בלבד. בהקשר זה טען המשיב כי כל המסמכים נמסרו לידי ב"כ המבקש עוד לפני שעמל על הכנת תצהירים ועוד לפני שהוגשו תצהירי המבקש בפועל ומשכך לא יכולה לעלות כל טענה של הפתעה במסמך שלא גילו אותו. סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה התשכ"ט - 1969 קובע כי בהליכים אזרחיים 'בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות. על דיני הראיות בבית הדין לעבודה נפסק בפרשת בדב"ע נז/268-3 ראדא תעשיות אלקטרוניות - אורי תדמור עבודה ארצי, כרך ל (9), 245, כפי שצוטט בע"ע 270/99 עמותת בית החולים הכללי משגב לדך נ' רמי לוי, עבודה ארצי כרך לב(2)365) בין היתר הדברים הבאים: ...."הוראה זו נקבעה בחוק בשל האופי המיוחד של יחסי העבודה המתבררים בבית הדין לעבודה, המושתתים על נורמות משפטיות שונות, בעלות אופי כלכלי-חברתי: החוק; הסכם קיבוצי; צו הרחבה; חוזה אישי. מטרת המחוקק היתה להביא לאכיפה מירבית של נורמות אלה. להשגת מטרה זו בחר המחוקק לשחרר את בית הדין מהמסגרת של דיני הראיות, ואיפשר לבית הדין, וכן לצדדים להליך האזרחי, גמישות בעניין הסייגים והתנאים לקבלת ראיות... ברוח זו נפסק שבבית הדין לעבודה אין מקום ל 'משחק פורמלי' בסוגיית דיני הראיות (דב"ע לו/1-0 המוסד לביטוח לאומי - קרול שוורץ, פד"ע א 14, 16). יחד עם זאת, ההלכה מקדמת דנא היא כי 'בתי הדין לעבודה קשורים וקשורים בעקרונות הצדק לעניין ראיות בהליך שיפוטי' (דב"ע לא/8-0 פרלה נגד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 93 98). בשל כך הודגשה חשיבותו של הדיון המוקדם בהליך, ונקבע כי 'חיוני הוא שימצו את האפשרויות שבסעיף 18(ד) לחוק גם על מנת להתוות את מהלך הדיון ולמנוע בכך הפתעות מהצדדים בתחום הראיות וסדר הדין' ... אין מקום להטיל נוקשות על הגמישות בדיני הראיות אשר המחוקק ציוה בסעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה. יש, על כן, לבחון כל עניין שבראיות המתעורר בבית הדין לעבודה, על-פי מטרת המחוקק וכן המטרה להשגת הצדק בסכסוך שבין הצדדים". עיון בנספחים ו' ו-ז' לתצהיר מעלה כי הם רלוונטים לפלוגתאות כפי שעולות מכתבי הטענות. לאור האמור ולאור מטרת המחוקק ממנה ניתן ללמד כי המחוקק ראה חשיבות בכך שכל המסמכים יהיו בידי הצדדים בשלב הכנת התצהירים דוקא, הרי שאין להוציא מסמכים אלה מתיק בית הדין. יצויין עוד כי עד היום לא הוגשו תצהירים מטעם המבקש. אמנם הפעולות מטעם המשיב לא נעשו באופן הכרונולוגי והרגיל של סדר הדברים אך אין בכך עילה המצדיקה משיכת המסמכים מהתיק. סוף דבר - ככל שהבקשה מתייחסת למחיקת סעיפים 78, 79, 80, 81, 82, 112, 117 הבקשה מתקבלת. ככל שהבקשה מתייחסת למחיקת סעיפים 10, 26, 97, 101, 102, 103, 110, 115 ו-121 הבקשה נדחית. הבקשה להוצאת הנספחים מהתיק-נדחית. לאור התוצאה אליה הגעתי- אין צו להוצאות. כתב תשובהמסמכים