בקשה להגשת ראיות הזמה שהגיש הנתבע הוא גם התובע שכנגד, (להלן: 'המבקש'), היא הבקשה שלפני. הנתבע מבקש להגיש ראיות "בדמות שני תצהירי תשובה וחוות דעת משלימה לגבי טענות חדשות שהועלו בתצהירי העדות והראיות מטעם המשיב ואשר לא בא זכרן בכתבי הטענות טרם להגשת התצהירים" (הרישא לבקשה). הבקשה הוגשה לאחר ישיבת ההוכחות הראשונה. הנתבע אינו מפרט מהן אותן "טענות חדשות", אלא מציין באופן סתמי כי תצהירי העדות של המשיב הוגשו בסמוך לדיון "ובהן שלל טענות חלקן חדשות לחלוטין... וחלקן המנסות להטיל דופי במהימנות עדי המבקש" (סעיף 1 לבקשה). המבקש צרף את העדויות שברצונו לצרף כחלק מהראיות, כך צרף חוות דעת מומחה שהיא למעשה השלמה של חוות הדעת של העד המומחה מטעמו (שכבר העיד לפני), וכך הגיש תצהירי עדות משלימים של שני עדים, (שטרם העידו בבית משפט). להדגיש כי הנתבע לא קבל רשות לצרף את הראיות שאותן הוא מבקש להגיש 'כעדות הזמה' ובכך נהג שלא בהתאם לדין, שכן תחילה היה עליו להגיש בקשה מנומקת המבהירה את הצורך בהגשת 'עדויות הזמה', היה עליו לנמק כדבעי את הסיבות לבקשה, שאינה שגרתית ונתונה לשיקול דעת בית המשפט, וכן היה עליו לצרף תצהיר ולהפנות את בית המשפט במדויק לטענות שברצונו להזים כדי שבית משפט ישקול את הטענות הנטענות, ולא לצרף את הראיות עצמן כדי שבית משפט יתרשם מהראיות לגופן. המבקש לא עשה כך; תחת זאת הגיש בקשה סתמית ובה טענות כלליות כי התצהירים שהוגשו על ידי המשיב כוללים "שלל טענות חלקן חדשות לחלוטין שלא בא זכרן בכתבי הטענות (ומשום כך העלה הח"מ טענות באשר להרחבת חזית) וחלקן, המנסות להטיל דופי במהימנות עדי המבקש" (סעיף 1 לבקשה). 3. כאמור המבקש לא נימק ולא הבהיר מהן אותן טענות לגביהן מבוקש להציג ראיות מפריכות אלא צרף את הראיות אותן הוא מבקש להוסיף כחלק מראיותיו והשאיר לבית משפט 'לקרוא את העדויות ולהחליט' כך סתם לפי שיקול דעתו למה 'התכוון' כשטען המבקש את טענותיו הכלליות. 4. נראה כי כבר מסיבה זו יש לדחות את הבקשה הבלתי מנומקת שהוגשה, שכן היתר להגשת עדויות הזמה בהתאם לסיפא לתקנה 158(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 נתון לשיקול דעת בית משפט ולשם כך עליו לשקול את השיקולים הרלבנטיים האם "להרשות לתובע להביא ראיות מפריכות" שאינן בסדר הטיעון 'הרגיל' הקבוע ברישא לתקנה 158(א)(1) לתקנות. 5. כאמור לוקה הבקשה בדרך הגשתה שכן, תחת הגשת בקשה מנומקת ונתמכת בתצהיר כדבעי, צרף המבקש לבקשה את הראיות עצמן אותן הוא מבקש להוסיף כראיות הזמה; כפי שציינתי לעיל, אין זו הדרך להגיש בקשות כך שבטרם ניתנת הרשות לצרף ראיות מנימוקים שעל בית משפט לשקול, מוגשות הראיות הללו לבית המשפט כדי שיעיין בהן ויתרשם ולצפות שיתיר צירופם. לא רק ככלל אין להגיש את הראיות הנוספות בטרם ניתנה רשות שבעתיים במקרה זה עת הבקשה היא כללית, סתמית ובית משפט נדרש למעשה לעיין בראיות הללו ולהחליט אם 'עונות' הראיות המצורפות לסיווג כראיות הזמה. 6. עוד לציין כי בדיון מיום 23.3.11 קבעתי את סדר הבאת הראיות וכבר התייחסתי לטענות אותן מותר לטעון בכל שלב משלבי הדיון תוך התייחסות לתביעה ולתביעה שכנגד: "הצדדים יגישו עדויותיהם הראשיות בתצהירים: התובע יגיש תצהיריו עד ליום 20/5/11. הנתבע יגיש תצהיריו בתביעה העיקרית ובתביעה שכנגד עד ליום 20/7/11. הנתבע שכנגד (התובע בתיק העיקרי) יוכל, עד ליום 20/8/2011, להגיש תצהירים בתביעה שכנגד המתייחסים אך ורק לתביעה שכנגד. אני מבהירה כי כל טענה אחרת הרלבנטית לתביעה העיקרית, תימחק מהתצהיר ככל שלא תתייחס לתביעה שכנגד. כל התצהירים יועברו עם העתקים ישירות לצד שכנגד " . משמע - סדר ההליכים נקבע כך שהנתבע שכנגד (המשיב) זכאי היה להגיש ראיותיו לתביעה שכנגד, וככל שתצהירי המשיב חרגו מעבר לחזית המחלוקת, ציין המבקש בפתח שלב הראיות כי הוא מתנגד להרחבת החזית האסורה ומשכך אתייחס לטענות אלה בעת כתיבת פסק הדין לאחר שהמבקש יפנה לאותה הרחבת החזית האסורה הנטענת. 7. לציין כי לאחר שעיינתי בבקשה, ובטענות הצדדים במסגרת התגובה והתשובה, מקובלת עלי עמדת המשיב כמפורט בתגובתו, במיוחד אדגיש כי מקובלת עלי טענתו לפיה הבאת ראיות מפריכות תתאפשר בנסיבות בהן התובע מופתע מראיות הנתבע טענה הנתמכת בפסיקה שגם הובאה בתגובת המשיב, ולמשל בדברי כבוד השופטת ארבל ברע"א 1412/06 סופרגז חברה ישראלית להפצת גז נ. ש פרידמן ש. לנדסמן הנדסת בניין בע"מ [13.7.06] כי: " הנה כי כן, הבאת ראיות הזמה היא עניין הנתון לשיקול דעת בית המשפט. עניין שעל התובע הנטל להוכיחו לא תותר לגביו הבאת ראיות מפריכות אלא בנסיבות יוצאות דופן בהן הוא הופתע מטיעון או מראיות של הנתבע". (ההדגש אינו במקור- א.נ.ח) בעניננו, לא רק שהמבקש לא הבהיר את 'הנסיבות יוצאות הדופן' בהן 'הופתע' מראיות המשיב, כפי שכבר ציינתי לעיל, בהעדר כל פירוט בבקשה, הרי שלשיטת המבקש בעצמו עולה כי מדובר בטענות 'חדשות' החורגות מחזית המחלוקת, ולהן כבר התנגד המבקש, ולהתנגדות זו ינתן ביטוי בפסק הדין, ככל שאכן מדובר בהרחבת חזית אסורה, אך בודאי אין הדרך להתייחס לטענות המרחיבות את חזית המחלוקת בדרך של ראיות הזמה שתוצאתן היא הרחבת אותה חזית מחלוקת לה התנגד המבקש, והתמשכות ההליכים מעבר למחלוקת המקורית שהובאה בכתבי הטענות. ואשר לטענות כי יש להזים את תצהירי עדות הראשית של המשיב שכללו לטענת המבקש 'הטלת דופי במהימנות עדי המבקש', אחזור ואומר כי לא רק שלא הופניתי באופן פרטני לאותו דופי נטען שאותו מבוקש להזים, אלא שיאמר שמהימנותו או אי מהימנותו של עד היא עניין להתרשמות בית המשפט ו"תשובותיו של העד בקשר למהימנותו תחשבנה כתשובות "סופיות" ולא תותר הבאת ראיות נוספות להזים ולהפריך" (י. קדמי, על הראיות חלק רביעי, מהדורה 2009, 1966) ו"כחריג לכלל האמור, מותרת הבאת ראיות נוספות להפרכת תשובה... כאשר המדובר בעובדה שיש לה השלכה 'מיידית וישירה' על מהימנותו של העד; והיא ניתנת להוכחה פשוטה ברורה וחד משמעית" (שם, 1970) (וראו גם רע"א 3547/10 אוריון נ. הועדה לתכנון ובניה ת"א [15.7.10]). מרפרוף על נספחי הבקשה דנא, קרי, על העדויות שצרף המבקש לבקשה ואותן ביקש לצרף כעדות הזמה, עולה כי אין הן מתיישבות כלל עם הדרישה ל'הוכחה ברורה וחד משמעית' בהתאם לחריג הנזכר לעיל, שכן מדובר בהשלמת חוות דעת המתייחסת באופן פרטני לחוות דעת הצד השני ואליה מצורפים נספחים, וכן בהשלמת תצהירי עדות ראשית גם אליהם מצורפים נספחים, ואין לדבר כלל על עדויות הזמה אלא על הגשת ראיות נוספות לאחר המועד ובניגוד לסדר הטיעון הכללי ואף זה שקבעתי אני בישיבת ק.מ. לאור האמור, בהעדר פירוט כנדרש ומאחר שממילא לא הובא כל הסבר רלוונטי לראיות אותן מבוקש להגיש וממילא לא ניתן לבחון אם הן ממלאות אחר התנאים הרלבנטיים למתן היתר להגשת עדויות הזמה, ומאחר שלמעלה מן הצורך אף עברתי ברפרוף על 'הראיות' הללו הכל כמפורט לעיל, אני דוחה את הבקשה. אני מחייבת את המבקש לשלם למשיב הוצאות הבקשה בסך 5,000 ₪. הגשת ראיותראיות הזמה / עדות הזמהראיות