בפני בקשה למתן פסק דין ודחיית בקשתה של הנתבעת למתן ארכה להגשת כתב הגנה. המשיב טוען כי הנתבעת הגישה את כתב ההגנה לאחר שהתובע הגיש פסיקתא לבית המשפט ועל כן אין לקבל את כתב ההגנה וכי על בית המשפט ליתן פסק דין בהעדר הגנה. רקע: ביום 27/6/2004 הוגשה בקשה מאת התובע להוספת בעל דין. בבקשתו טען התובע כי הנתבעת הגישה בקשה להעביר את התביעה לבית המשפט בתל אביב וכי המבקש ברוב אדיבותו לא התנגד לבקשה וכי ביום 20/6/04 הועברה התובענה לבית המשפט השלם בתל אביב. (השרברב - מר דני כהן). בסעיף 2 לבקשתו טען התובע משלא הוגש כתב הגנה במועד הקבוע בתקנות ומשלא נתקיים דיון לגופו מבקש התובע להוסיף נתבע נוסף (השרברב - בני כהן). כב' הרשם יוחנן גבאי אישר את בקשת התובע ביום 11.7.04 התובע לא הגיש כתב תביעה מתוקן. ביום 29.6.04 נתקבל בבית המשפט בקשה למתן פסיקתא מאת התובע. כב' השופטת עידית ברקוביץ קבעה בהחלטתה מיום 14.7.04 : "החלטה: הבקשה הובאה בפני היום. ככלל, כאשר לא בוצעה מסירה לידי הנתבע יש לצרף תצהיר ולפרט את נסיבות המסירה. לאחר הגשת הבקשה עתר התובע לתיקון כתב התביעה ונענה (החלטה מיום 11/7/04) יבהיר התובע מדוע לא הוגש כתב תביעה מתוקן. הוגשה בקשה להארכת מועד ראה החלטה מהיום." ביום 15/7/04 הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד להגשת כתב הגנה עד ליום 31/7/04 . ביום 26/7/2004 הוגש כתב הגנה מאת הנתבעת. התובע טען בתגובתו כי דין הבקשה להדחות וכי על בית המשפט לחתום על הפסיקתא. לטענתו הגשת הפסיקתא הינו קו עליון הסוגר את המועדים על הנתבעת שלאחריה אין לקבל בקשה זו מטעם הנתבעת. התובע, עו"ד במקצועו מבסס את בקשתו על שנקבע בע"א 392/89 אברהם עינצ'י נ' הסוכנות היהודית לארץ ישראל. (להלן: "פס"ד עינצ'י") דיון: פס"ד עינצ'י ניתן לפני חקיקת חוקי היסוד . לאחר שחוקקו חוקי היסוד הנטייה הינה לראות בזכות האזרח לפנייה לערכאות כזכות יסוד המוגנת עפ"י חוקי היסוד ומשלא הוגשה פסיקתא "מושלמת", דעתי היא שאין לחסום את דרכו של הנתבע. יפים דבריו של כב' הרשם אוקון בה"פ 6857/00 - יוליה רוטה נ' מרק נצבטייב ואח' . תק-על 2000(3), 718 ,עמ' 720. "דעתי-שלי היא, כי זכות הגישה לבית-המשפט אין היא זכות-יסוד במובנו הרגיל של המושג זכות-יסוד. שייכת היא למיסדר נורמות אחר בשיטת המשפט. ניתן לומר - וכך אומר אני - כי נעלה היא על זכות-יסוד. לא עוד, אלא שקיומה הינו תנאי הכרחי וחיוני לקיומן של שאר זכויות-היסוד. זכות הגישה לבית -המשפט הינה צינור החיים של בית-המשפט. התשתית לקיומם של הרשות השופטת ושל שלטון החוק." לאור הנ"ל סבורני כי ההלכה בפס"ד עינצ'י אינה ישימה במקרה דנן שכן קביעת כב' השופטת עידית ברקוביץ מיום 14.7.04 הייתה כי על התובע לצרף תצהיר ולפרט את נסיבות המסירה. הלכת עינצ'י ישימה במצב דברים בו התובע מילא את כל חובותיו ולשופט הדן בבקשה נשאר "רק" לאשר בקשה זו. הנתבעת כבר הגישה כתב הגנה והתובע אף לא מילא אחר החלטה זו של כב' השופטת. משכך הבקשה לפסיקתא אשר חסר היה בה נסיבות מגובות בתצהיר אינה חוסמת את הנתבעת מהגשת כתב הגנה. התובע טען בפני בית המשפט כי עליו לאשר פסיקתא אשר הגיש ולא לקבל את כתב ההגנה שהוגש כאשר יומים לפני הגשת הפסיקתא הגיש בקשה להוספת בעל דין נוסף אשר אושרה ע"י כב' הרשם יוחנן גבאי. בית המשפט אינו "כלי משחק" ואינו שותף אסטרטג למהלכיהם של מי מהצדדים. תפקידו של בית המשפט להתייחס ענינית לבקשות הצדדים ומשביקש להוסיף בעל דין נוסף יומיים לפני הגשת הפסיקתא דן בית המשפט בבקשה זו ואף כב' השופטת בהחלטתה בקשה הבהרה מדוע לא הוגש כתב התביעה המתוקן, וההבהרה על כך לא ניתנה בעצם עד היום. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הבקשה המקדמית למחוק את כתב ההגנה. כיוון שמחד גיסא, הבקשה נדחתה, אך מאידך גיסא, אכן כתב ההגנה הוגש באיחור בגין מחדלי הנתבעת, אינני רואה מקום לפסוק הוצאות בגין ההליך, וההוצאות יילקחו בחשבון בסיום ההליך ומתן פסק הדין. מאחר ועמדות הצדדים קוטביות ומאחר ואין בקשות נוספות לדיון בתיק, אינני רואה שיש טעם לקבוע קדם משפט נוסף ולכן הנני מורה על הגשת תצהירי עדות ראשית בתיק והעברתו לשמיעת הוכחות. התובע יגיש תצהירי עדות ראשית מטעם כל עדיו תוך 45 יום מהיום עם העתק ישירות לצד שכנגד. הנתבעת תגיש תצהירי עדות ראשית מטעם כל עדיה תוך 45 יום לאחר מכן, עם העתק ישירות לצד שכנגד. הצדדים יצרפו לתצהירם את כל המסמכים עליהם מעוניינים להסתמך בהוכחות. הנני קובע את התיק להוכחות ליום 29.5.2005, שעה 18:30. צירוף / החלפת בעלי דין