1. בפני בקשה לתיקון כתב התביעה. 2. התובעת הגישה לבית המשפט כתב תביעה ביום 26.7.05. בסעיף 2 לכתב התביעה תיארה התובעת כי 'כתב תביעה זה מפרט את תביעתה של אלמנה, אשר ביום רגיל ושגרתי, לכאורה, הכה אותה הגורל לא רחם והותיר צלקות עמוקות בנפשה, בכך שללא התרעה נקטף בעלה מבין החיים כתוצאה מתאונת דרכים...'. 3. בתיאור הצדדים בכתב התביעה צוין כי התובעת 'הינה אלמנתו של המנוח חריקר משה ז"ל, 4. הנזקים שנתבעו בכתב התביעה הם: תביעת העזבון הכוללת את הוצאות הקבורה והאבל, הכאב והסבל וכן תביעת תלויים הכוללת הפסדי תמיכה, הפסדי פנסיה, עזרת צד ג' ואבדן שירותי בעל. 5. הנתבעת הגישה כתב הגנה ובמסגרתו טענה, בין היתר, כי המנוח נפגע כתוצאה מהתנגשות חזיתית באוטובוס תוך כדי נסיון התאבדות וכי התובעת לא הייתה תלויה במנוח, נוכח מערכת היחסים העכורה שהתנהלה בין בני הזוג, עובר לפטירתו, במסגרתה דקר המנוח את התובעת ופצע אותה קשות תוך שהוא מותיר אותה מתבוססת בדמה כשהוא יוצא מהדירה ונועל את התובעת בתוכה. 6. הצדדים הגישו את ראיותיהם וכן הגישו תחשיבי נזק. בתביעת העזבון טענה התובעת לזכאותה לפיצוי עבור הפסד ההשתכרות של המנוח בשנים האבודות. הנתבעת התנגדה להרחבת חזית ובעקבות הדברים הוגשה הבקשה שבפני לתיקון כתב התביעה. 7. במסגרת הבקשה מבקשת התובעת להתיר לה לצרף תובע נוסף והוא 'עזבון המנוח משה חריקר ז"ל באמצעות היורשת על פי דין: ענת מונו". עוד מבוקש להוסיף לתביעת העזבון המופיעה בסעיף 11.1 פיצוי עבור הפסד ההשתכרות בשנים האבודות לעבר ולעתיד. 8. לטענת התובעת התביעה לא כללה סעדים מלאים בעניין תביעת העזבון מאחר וצו ירושה בעניין עזבון המנוח, אשר מכריז עליה כעל יורשת יחידה ניתן ביום 14.9.05 והתובעת לא יכולה היתה להמתין עד למתן צו הירושה בשלל החשש להתיישנות. היא סבורה כי תיקון כתב התביעה מתחייב כדי לאפשר הכרעה בשאלות האמיתיות בין הצדדים ולהביא את המחלוקת אל קצה. לשיטתה, אין מדובר בעילה חדשה אלא בסעדים נוספים, המשלימים את החסר בתוך העילה ולא משנים אותה. 9. הנתבעת מתנגדת לבקשה. היא מציינת כי מדובר בהוספת תובע חדש, עזבונו של המנוח וכי תביעתו של העזבון התיישנה. הנתבעת סבורה כי אם הייתה מוגשת תביעה חדשה בשם העזבון לא יכולה הייתה תביעה זו להתגבר על טענת ההתיישנות וכך אין להתיר את התיקון כאשר לו הוגשה תביעה חדשה, הייתה זו נדחית מטעמי התיישנות. בעניין זה מפנה הנתבעת לע"א 728/79 קירור אג"ש נ' זייד, פ"ד לד (4) 126. לשיטת הנתבעת מדובר בעילה נפרדת ושונה מהעילה נשוא כתב התביעה. בעוד שהתביעה עצמה היא תביעת התובעת כתלויה, הוספת העזבון ותביעת פיצוי עבור הפסד ההשתכרות שונים לחלוטין מהעילה המקורית. הנתבעת מסתמכת על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט ג' קלינג) בת.א. (ת"א) 1085/97, בש"א 2069/03 בכר יהודה נ' סהר, (ניתן ביום 27.2.03). 10. כאמור, הבקשה נחלקת לשני ראשים: הראש האחד מתייחס להוספת תובע נוסף הוא עזבון המנוח. הראש השני מתייחס להוספת דרישה לפיצוי עבור הפסד ההשתכרות בשנים האבודות. 11. עיון בכתב התביעה המקורי מעלה כי מופיעה בו תובעת אחת ועזבון המנוח אינו נמנה על התובעים. למרות זאת, כתב התביעה מראה כי התובעת, שבדיאבד התברר כי היא היורשת היחידה של המנוח, תבעה במסגרת כתב התביעה תביעה לפיצוי עבור נזקי העזבון אך תביעה זו הוגשה על ידי התובעת מבלי שצוין בכתב התביעה במפורש כי זו מוגשת על ידה כיורשת יחידה של העזבון אך שתביעת העזבון כלולה בו. 12. מכתב הגנתה של הנתבעת עולה כי אין בו טענה לפיה אין התובעת רשאית לתבוע בשם העזבון. בסעיף 11 ה' נכתב כי 'תביעת התובעת כתלויה ויורשת הנה חלופית ועל התובעת לבחור באחת מבין שתי התביעות'. 13. כפי שנקבע: "הכל מודים שאין בית-משפט מרשה תיקון של כתב טענות אם התיקון עשוי לגרום לבעל הדין האחר נזק שאינו ניתן לפיצוי על-ידי פסיקת הוצאות. לפיכך אם מבקש בעל דין להעלות, על דרך של תיקון כתב התביעה, עילה שהתישנה, תידחה הבקשה, שהרי לו הגיש תובענה אחרת חדשה, היא היתה נדחית מטעם זה, ולא מן המידה הוא להרשות לתובע קבלת יתרון בלתי נאות על-ידי הוספת עילה שהתישנה, אשר מועד הגשתה ייוחס אחורנית למועד הגשת כתב התביעה המקורי." ע"א 728/79 - קירור - אגודה שיתופית חקלאית מרכזית למשקי עמק חפר והשומרון בע"מ נ' עבד אלחפיז זייד, פ"ד לד(4) 126 , 131-132 (1980). 14. בכל הנוגע לרכיב הראשון של הבקשה, אין מקום להיעתר לה ולהוסיף תובע נוסף. ככל שעומדת לתובעת עילת התביעה עבור נזקי העזבון, כפי שכתב התביעה נוסח מלכתחילה, ועל רקע האמור בכתב ההגנה, די בכך ואין צורך בתיקון כתב התביעה. 15. ככל שייקבע כי אין הדבר מספיק והתובעת אינה רשאית לתבוע את תביעת העזבון באופן עצמאי אלא על העזבון להגיש את התביעה, תיקון כתב התביעה בשלב הנוכחי לאחר חלוף תקופת ההתיישנות יוצר עילת תביעה חדשה עבור תובע נוסף ולא ניתן להתירו. 16. מאחר והצדדים לא טענו באופן מפורט ומסודר בעניין זה, איני סבור כי ניתן להכריע בכך במסגרת הדיון בבקשה אך מכל מקום, המסקנה הנובעת מכך היא שאין להתיר את תיקון כתב התביעה על ידי הוספת תובע נוסף. 17. בכל הנוגע לרכיב השני של הבקשה, כפי שנקבע 'כל עוד נשתמרו לאחר התיקון מרכיבי היסוד של העילה המקורית, שמהם השתמעה, אפילו על דרך החסר, חבותו של הנתבע - אין מניעה עקרונית שבית המשפט יתיר את התיקון, אפילו חלפה בינתיים תקופת ההתיישנות' (ע"א 702/86 - איטונג בטרום (אינווג) בע"מ נ' יצחק בן הרוש, פ"ד מד(1) 160 , 166-167 (1989); ר' גם ע"א 772/79 - עיזבון המנוח ארוין שמרון ז"ל נ' נחום וסקביץ, פ"ד לו(4) 78 , 82-83 (1982)). 18. מבלי שיהיה בכך לקבוע מסמרות האם התובעת יכולה לתבוע את תביעת העזבון באופן שבו הוגשה, הרי שניתן להתיר את תיקון כתב התביעה ולהוסיף לו רכיב נזק נוסף המתייחס להפסדי ההשתכרות בשנים האבודות שכן מדובר באחד המרכיבים של תביעת העזבון הכלולה בכתב התביעה. 19. בניגוד לדברים שנכתבו בבש"א 2069/03 הנ"ל בירור התובענה מצוי בתחילתו וטרם נשמעו הראיות. בתצהירי התובעת כלולות הראיות המתייחסות להשתכרותו של המנוח והנתבעת לא הגישה ראיות מטעמה. בנסיבות אלה אין מדובר בעילה חדשה אלא ברכיב נזק נוסף שלא נכלל במסגרת רכיבי הנזק המתייחסים לתביעת העזבון כמו הנזק הלא ממוני והוצאות האבל והקבורה. את הפגם שנפל בכך שרכיב נזק זה לא נכלל מלכתחילה, ניתן לרפא בדרך של פסיקת הוצאות. 20. לסיכום, אני דוחה את הבקשה להוספת תובע נוסף אך מקבל את הבקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספת רכיב הנזק של הפסד ההשתכרות בשנים האבודות. 21. כתב תביעה מתוקן יוגש תוך 15 יום. 22. התובעת תשלם לנתבעת שכר טרחת עורך דין בסכום של 1,000 ₪ בתוספת מס ערך מוסף. 23. הצדדים מוזמנים לישיבת קדם משפט נוספת ליום 26.12.07 בשעה 08:30. צירוף / החלפת בעלי דין