1. השאלה העומדת לדיון בפנינו מתיחסת לפירוש הוראת ס' 3א(ה)(2)(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (להלן-חוק ביטוח בריאות), לענין החזר תשלום דמי ביטוח ששילם מבוטח, ביתר, עבור ביטוח רפואי. 2. העובדות הרלבנטיות שאינן שנויות במחלוקת בין הצדדים הן כדלקמן: א. התובע נמצא בארץ כאזרח זר בעל רשיון עבודה מאז 1997. התובע רכש מאז, ישירות מקופת חולים, ביטוח רפואי (להלן-התשלום לקופה). לדבריו, הסכום ששילם היה כ-100$ לחודש. ב. התובע הוא בעל רשיון לישיבת קבע בארץ מיום 29.3.01. ג. ביום 17.8.04 הגיש התובע לנתבע (להלן-המוסד לביטוח לאומי) בקשה לקביעת תושבות. מעמדו כתושב הוכר רטרואקטיבית ממועד קבלת הרשיון לישיבת קבע, דהיינו, מ-29.3.01. 3. תביעת התובע הנסמכת על הוראת ס' 3א(ה)(2)(א) לחוק ביטוח בריאות הינה להחזר תשלומים ששילם לקופה בניכוי סכום ביטוח בריאות שבו יש לחייבו, והכל בגין התקופה שבה הוכר מעמדו רטרואקטיבית כתושב קבע, דהיינו מאז 29.3.01 ועד 17.8.04 , הוא המועד שבו הגיש בקשתו למוסד לביטוח לאומי לקביעת התושבות. יצוין כי אין חולק כי חובת ההחזר היא על המוסד לביטוח לאומי. 4. לצורך הבנת המחלוקת שבין הצדדים נציג כאן את הוראת ס' 3א' לחוק ביטוח בריאות, ומתוכה נצטט בשלמותה את הוראת ס'ק (ה)(2)(א) וכן מהוראות נוספות שבאותו סעיף, וכל זאת להבנת התמונה בשלמותה:\ "3א(א) מי שאינו רשום בקופת חולים ומבקש להירשם בקופת חולים, יגיש למוסד בקשה לקבלת אישור כי הוא תושב (להלן - מגיש הבקשה), וכן בקשה לרישום בקופת חולים, לרבות בקשה לרישום ילדו הקטין, בטופס שקבע המוסד (להלן - בקשה לקביעת תושבות). .... (ד) קבע המוסד כי מגיש הבקשה הוא תושב, יקבע גם את המועד שממנו יש לראותו כתושב (להלן- מועד תחילת התושבות) ואת... (ה) קבע המוסד כי מועד תחילת התושבות קדם למועד מתן הודעת המוסד, יחולו, על אף האמור בחוק זה, הוראות אלה: .... (2) (א) שילם מגיש הבקשה לקופת חולים תשלום עבור ביטוח רפואי (להלן - תשלום לקופה) בעד חודש קלנדרי שחל בתקופה שממועד תחילת התושבות עד למועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות זכאי מגיש הבקשה להחזר סכום התשלום לקופה, עד לסכום דמי ביטוח בריאות שהיא חייבת בתשלומו לפי חוק זה בעד אותו חודש; (ב) שילם מגיש הבקשה תשלום לקופת חולים בעד חודש קלנדרי שחל בתקופה שממועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות ועד למועד מתן הודעת המוסד, זכאי מגיש הבקשה להחזר סכום התשלום לקופה עד לסכום מרבי שקבע שר הבריאות בהסכמת שכר האוצר ושר העבודה והרווחה" (ההדגשה שלי ר.ר). 5. המחלוקת שבין הצדדים מתיחסת לפירוש המילים, מתוך הוראת ס' 3א(ה)(2)(א) לחוק, כדלקמן: "זכאי מגיש הבקשה להחזר סכום התשלום לקופה, עד לסכום דמי ביטוח בריאות שהוא חייב בתשלומו לפי חוק זה בעד אותו חודש". לטענת התובע, המחוקק בחר במנגנון התחשבנות פשוט ויעיל במקרה שבו התושבות הוכרה רטרואקטיבית. משמעותו של הביטוי האמור הינו כי על המוסד להשיב לתובע כל סכום ששילם מעבר לדמי הביטוח שהיה חייב בהם על פי חוק. לדוגמא, אם דמי ביטוח הבריאות על פי החוק הם 100 ₪ ותשלום עבור הביטוח (העצמי) לקופת חולים היה 400 ₪, ההחזר לו התובע זכאי על פי חוק הוא של 300 ₪. המוסד לביטוח לאומי טוען לעומתו, כי התובע זכאי להחזר עד לגובה סכום דמי הביטוח שהוא חייב בתשלומם על פי החוק, ובהתייחס לדוגמא שהוצגה - הסכום המירבי שהתובע יהיה זכאי לו יעמוד על 100 ₪. עיקרי טענות הצדדים לביסוס עמדותיהם יובאו להלן. 6. עיקרי טענות התובע הן אלו: א. מטרת מנגנון ההתחשבנות בחוק היא להביא, בדרך פשוטה ויעילה את התושב, קופת החולים והמוסד, למצב כאילו לא היתה שום רטרואקטיביות בקביעת התושבות. המוסד לביטוח לאומי משלם לתובע את ההחזר לפי פירושו של התובע ואינו מפסיד דבר. מי ש"מפסיד" מההכרה הרטרואקטיבית היא קופת החולים אבל ההפסד מתבטא בכך שהקופה קיבלה תשלום עבור שירותי בריאות שסיפקה לפי מפתח של תושב ולא לפי מפתח של מי שאינו תושב. ב. התנהגות המוסד היא התנהגות פסולה מאחר שאינו משיב לתובע את מלוא הסכום שהתובע זכאי לו, ומנגד אינו מנכה את ההחזר מאת קופת החולים. 7. עיקרי טענות המוסד לביטוח לאומי הינם כדלקמן: א. נוסח החוק הוא ברור ויש להבינו על פי הכתוב. התובע זכאי להחזר עד לגובה סכום הביטוח שהוא חייב בתשלומו על פי החוק. ב. שונה המצב על פי הוראות ס' 3א'(ה)(2)(ב) לחוק. שם נקבע כי ביחס לתקופה שממועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות ועד למתן הודעת המוסד, יש לקבוע את החזר סכום התשלום לקופה, לפי תעריף אחר - עד לסכום שקבע שר הבריאות. מקום שהעיכוב בהכרה בתושבות נגרם על ידי המוסד, ולא על ידי מגיש הבקשה. סכום ההחזר יהיה אחר, וסביר שגבוה יותר, אף כי גם במקרה זה אין החוק קובע זכאות להחזר כל התשלום לקופה בניכוי סכום דמי הביטוח כפי שהתובע טוען. ג. ההגיון העומד מאחרי שתי ההוראות הוא, כי מי שהשהה את בקשתו לקביעת תושבות יישא במלוא הנזק שנגרם בשל עיכוב זה. מי שהגיש הבקשה לקביעת תושבות, והמוסד התעכב במתן הודעות והחלטתו בענין, יקבל החזר גבוה יותר, וגם הוא לא יהיה במלוא התשלום לקופה בו נשא, אלא עד לתעריף שיקבע השר. ד. תוצאה זו אף מתישבת עם האופן שבו מתחשבן הנתבע עם קופת החולים לפי המפורט בס' 17 ו-18 לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. עד כאן עיקרי טענות הצדדים. ההכרעה 8. המחלוקת שבין הצדדים הינה בנוגע לפירוש הוראת חוק. בפירוש הוראת חוק תבדק ראשית כל לשונו של החוק, ואם זו אינה ברורה דיה, ינסה בית הדין לעמוד על הפירוש הנכון מתוך ההסדר שבחוק בכללותו (ראה על כך בספרו של הנשיא א. ברק פרשנות במשפט, כרך שני, בעמ' 146-148, וההפניות שם). 9. נמצאנו למדים שלשונו של החוק סובלת את שני הפירושים, הן את פירושו של התובע, כמו גם את הפרוש שנותן לו המוסד לביטוח לאומי. ההסדר הכולל שנקבע בחוק מטה את הכף, ולטעמנו בצורה חד משמעית, לפירוש עליו מצביע המוסד לביטוח לאומי, כפירוש שהוא הפירוש הנכון והמחייב. לענין זה מקובלת עלינו גישת ב"כ המוסד, כפי שהיא מוצאת ביטוי בסיכומים, כי המפתח לפרשנות הנכונה הינו בהסדר השונה כפי שקבע המחוקק, לענין החזר תשלום ששולם ביתר בהתיחס לשתי תקופות - תקופה אחת היא התקופה שבין מועד תחילת התושבות ועד מועד הגשת הבקשה לקביעת התושבות ,בהנחה שמועד תחילת התושבות נקבע רטרואקטיבית. (להלן - התקופה הראשונה). התקופה האחרת היא התקופה שמאז הגשת הבקשה ועד למועד מתן החלטת המוסד (להלן - התקופה השניה). מתוך ההסדר שנקבע לתקופה השניה בס' 3א(ה)(2)(ב) והתקנות שהותקנו מכוחו, אנו למדים ומסיקים כי הפירוש הנכון להוראת ס' 3א(ה)(2)(א) הוא זה של המוסד לביטוח לאומי, ופירושו של התובע לעומת זאת, לא יוכל לעמוד. נבהיר דברנו. 10. בסעיף 3א(ה)(2)(ב) נקבע כי אם שילם מגיש הבקשה תשלום לקופת חולים בעד חודש קלנדרי שחל בתקופה שממועד הגשת הבקשה לקביעת תושבות ועד למתן הודעת המוסד, זכאי מגיש הבקשה להחזר התשלום לקופה עד לסכום מירבי שקבע שר הבריאות בהסכמת שר האוצר ושר העבודה והרווחה. מתוך הוראת החוק לא ניתן ללמוד ולהסיק על ההסדר לגופו. כל שניתן ללמוד מעצם הוראתו של החוק בסעיף זה הוא כי לתקופה השניה נקבע הסדר שונה ואחר מזה שנקבע לתקופה הראשונה. ההסדר עצמו נקבע, ובצורה מפורטת וברורה בתקנות ביטוח בריאות ממלכתי (החזר תשלום בעד ביטוח רפואי) התש"ס-2000. יצוין כי אף אחד מן הצדדים לא הפנה את בית הדין אל הוראות התקנות. וזהו ההסדר כפי שנקבע בתקנות, לענין החזר תשלום דמי ביטוח בהתיחס לתקופה השניה: "בתוקף סמכותי לפי סעיף 3א(ה)(2)(ב)ו-60(א) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי התשנ"ד-1994 (להלן - החוק), ובהסכמת שר האוצר ושר העבודה והרווחה, אני קובע לאמור: 1. בתקנות אלה - "בקשה" - בקשה לקביעת תושבות, כמשמעותה בסעיף 3א(א) לחוק: "תשלום לקופת חולים" - סכום ששולם לקופת חולים בעד ביטוח רפואי, כמשמעותו בסעיף 3א(ה) (2)(ב); "השכר הממוצע" - כהגדרתו בסעיפים 1 ו-2 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. 2. (א) הסכום להחזר של תשלום לקופת חולים, לא יעלה - (1)לגבי החודש שבו הוגשה הבקשה וששת החודשים שלאחריו - על סכום השווה לדמי ביטוח הבריאות החלים לפי החוק בחודש שלגביו התבקש ההחזר. על עובד שהכנסתו שווה לשכר הממוצע כפול שתיים. (2) לגבי תקופה שמתום התקופה האמורה בפסקה (1) על סכום השווה לדמי ביטוח הבריאות החלים לפי החוק. בחודש שלגביו התבקש ההחזר על עובד שהכנסתו שווה לשכר הממוצע כפול שלוש. (ב) היה סכום דמי ביטוח הבריאות מבקש ההחזר חייב בתשלומם בעד חודש מסוים (להלן-סכום הביטוח) גבוה מסכום ההחזר המרבי הקבוע בתקנת משנה(א), יראו בסכום הביטוח את תקרת הסכום להחזר, על אף האמור באותה תקנת משנה". 11. הנה כי כן, הדברים מדברים בעד עצמם. מתקין התקנות קבע הסדר מדורג. ככל שחולף ומתארך הזמן מאז שהוגשה הבקשה לקביעת התושבות ועד למתן החלטת המוסד, מועלה שיעורו של החזר התשלום ששולם לקופת חולים. בשום מקרה אין חיוב בהחזר תשלום לפי הנוסחה אותה מציע ב"כ התובע לפירוש הוראתו של ס' 3א(ה)(2)(א) לחוק. 12. מתוך הוראת המחוקק בס' 3א לחוק, עולה כוונתו בדבר עצם הצורך בהבחנה בין שתי התקופות. מתוך ההסדר שבתקנות עולה התכלית הטמונה בעצם ההבחנה - אם היה זה התובע שהתעכב בבקשתו לקביעת התושבות, כך שתושבותו נקבעה רטרואקטיבית על ידי המוסד, סכום ההחזר שלו הוא יהיה זכאי צריך יהיה להיות נמוך מן ההחזר שלו זכאי יהיה אותו מבוטח שהמוסד לביטוח לאומי הוא שמשהה תשובתו בנוגע לבקשתו. ככל שחולף הזמן, ותשובת המוסד אינה ניתנת, תקרת סכום ההחזר תהיה גבוהה יותר. 13. הנה כי כן, מתוך ההסדר הכולל שבחוק ובתקנות עולה הפרשנות הנכונה שיש לתת לו. אימוץ הפירוש שלו טוען התובע יביא לתוצאות בלתי סבירות באשר לפי אותו פירוש, אפשרי יהיה מצב בו מי שעיכב בקשתו, ואף במשך שנים ארוכות, יזכה להחזר גבוה יותר ממי שהגיש בקשתו בסמוך למועד ההכרה בתושבותו מטעם משרד הפנים, והמוסד לביטוח לאומי אף לא התעכב בתשובתו. תוצאה זו איננה מתישבת עם ההסדר הכולל, כפי שנקבע על ידי המחוקק ומתקין התקנות. פירושו של המוסד לביטוח לאומי ,הוא המתיישב עם ההסדר שנקבע בחוק ועם תכלית החקיקה. 14. מקובלת עלינו אף הפניית ב"כ המוסד בסיכומים להוראות ס' 17 ו-18 לחוק ביטוח בריאות, בהם נקבעה נוסחת חלוקת התקבולים בין קופות החולים, כמבססת אף היא את הפירוש של המוסד. הסכום המתחלק בין הקופות נלקח מתוך סך התקבולים בשנת כספים, לאחר ניכוי ההוצאות, ובהתאם למספר המבוטחים. כך יוצא שמי שנושא בהוצאות ההחזר הכספי הן כל קופות החולים, לפי מפתח חלוקת הכספים ביניהן, ולאו דוקא הקופה שבה היה התובע מבוטח. נכון אם כך שאין הצדקה להטיל על כלל קופות החולים את נטל ההחזר של התשלום לקופה, תשלום שאותו שילם התובע בעת שהיה תושב, ומטעמים שלו השהה את פנייתו למוסד. הנה כי כן, לאור הדברים האמורים, נקבע בזאת כי על המוסד לחשב את סכום ההחזר שהתובע זכאי לו בהתאם להוראת ס' 3א'(ה)(2) ולפי הפירוש כפי שהמוסד טען לו. בשולי הדברים נציין כי אין עומדת בפנינו לדיון השאלה בדבר שיעור דמי הביטוח בהם צריך היה התובע להיות מחויב בתקופה נשוא הדיון. סוף דבר התביעה נדחית בכפוף לאמור. דמי ביטוח בריאותרפואהביטוח בריאות