זוהי החלטה בעניין שם משפחתו של הקטין שהוריו אינם נשואים. השאלה התעוררה במסגרת תובענה להכרת אבהות שהגישה התובעת כנגד הנתבע. במקביל לתביעת האבהות, מתנהלות בין הצדדים תובענות נוספות: תובענה למשמורת שהגיש הנתבע, בתמ"ש 9180/06 ותובענות למזונות קטין ולמשמורת, שהגישה התובעת, בתמ"ש 9181/06 ובתמ"ש 9183/06. בתמ"ש 9184/06 תלויה ועומדת, כנגד התובעת וכנגד הנתבע, בקשה להכרזת הקטין כקטין נזקק, שהגישה פקידת הסעד. במסגרת בקשה זו הוכרז הקטין כקטין נזקק. 1. התובעת הינה יהודיה, ילידת ..., אשר עלתה ארצה לפני כ - 11 שנים מרוסיה, ביחד עם אביה ואחותה. לפני כ - 5 שנים נעלם אביה ואיש אינו יודע מקום המצאו. 2. במהלך שנת 2006 שינתה התובעת את שמה מק.ס. למ.א. 3. התובעת והנתבע ניהלו ביניהם מערכת יחסים, בעוד התובעת קטינה ולאחר שהתובע שכר דירה, התגוררה עמו התובעת, באישור ביהמ"ש לנוער. כתוצאה ממערכת יחסים זו, נולד הקטין. 4. מאז חודש דצמבר 2005, עת הגישה התובעת כנגד הנתבע תלונה במשטרה בגין אלימות, אין הצדדים מתגוררים יחד. 5. במועד הגשת התובענה להכרה באבהות, התגוררה התובעת עם הקטין ועם אחותה בדירה שכורה. ביום 13.9.06 הגישה פקידת הסעד, כנגד ההורים, בקשה להכרזה על הקטין כקטין נזקק. בבקשתה טענה פקידת הסעד שהקטין סובל מנטישות חוזרות ונשנות, הזנחה וחוסר תפקוד הורי הולם. עוד נטען שבטרם השמת הקטין באומנה אצל הורי הנתבע, היה הקטין נתון בסיכון, עקב גילה הצעיר של האם, נסיבות חייה והעדר רשת תמיכה מספקת וכי אין אפשרות שיגדל אצל אמו. כיום מתגוררים הקטין, ואביו בבית הורי האב ובהחלטה מיום 14.2.07, ניתנה לאב ההחזקה הפיזית בקטין. 6. עוד קודם לכן, ביום 6.9.06 ניתן פסק דין בו נקבע שהנתבע הוא אביו של הקטין. עוד נקבע שעל הצדדים להודיע מהו שם המשפחה אשר ינתן לקטין ברישומי משרד הפנים. 7. בתגובה, טענה התובעת שהיא עומדת על כך שהקטין ימשיך להיקרא א.א., היות והתובעת והנתבע אינם נשואים ומעולם לא היו נשואים. הנתבע טען שהוא עומד על כך שהקטין יישא את שם משפחתו, דהיינו מ'. 8. בהחלטתי מיום 18.9.06 קבעתי שאמנם על פי סעיף 3 לחוק השמות, תשט"ז - 1956 (להלן: "חוק השמות"), מקבל ילד לאם לא נשואה את שם משפחתה, זולת אם רצתה שהילד יקבל את שם משפחת האב והאב הסכים. עוד נקבע שהואיל והאם לא ביקשה זאת, על כן, לכאורה, יישא הקטין את שם האם. עם זאת, קבעתי שהואיל והקטין דנן אינו מצוי כיום במשמורת האם, על הצדדים להתייחס לשאלה אם יש לעובדה זו השלכות על ההחלטה לעניין שם המשפחה שינתן לקטין. 9. האם חזרה בתגובתה על הקבוע בסעיף 3 לחוק השמות וטענה שאמנם הקטין הוכרז, באופן זמני, כקטין נזקק ונמצא אצל הורי התובע, אולם היא מבקשת להחזירו למשמורתה. לחילופין, טענה שגם אם המשמורת בקטין לא תהיה בידה, אין הדבר משליך לעניין שם משפחתו של הקטין, שצריך להיקרא על שמה, שכן נולד להורים לא נשואים. 10. האב טען שלאור התנגדותה הנחרצת של האם לרשום את שם משפחת האב כשם משפחת הקטין, מבוקש ליתן צו לפיו ירשם שם משפחת האב כשם משפחתו הראשון של הקטין. לטענתו, צירוף שם משפחתו לשם משפחת האם הוא לטובת הקטין, לאור הצורך של הקטין לדעת מי אביו. עוד נטען ששם המשפחה אותו מבקשת האם ליתן לקטין, הינו שם חדש אשר ניתן לקטין חודשים ספורים קודם לכן, על פי בקשת האם למשרד הפנים. לטענתו, על פי סעיף 13 לחוק השמות, לא הייתה האם רשאית לשנות את שם משפחת הקטין על דעת עצמה, ללא הסכמת האב. 11. בפנייתה אל ביהמ"ש ביום 12.10.06 הודיעה האם שלצורכי פשרה בלבד, היא מסכימה ששם משפחתו של הקטין יהיה א' - מ', כך ששם משפחת האב ירשם לאחר שם משפחתה. עוד הודיעה שהיה והאב לא יקבל הצעה זו, היא עומדת על כך שהקטין יקבל אך ורק את שם משפחתה. האב התנגד להצעה זו וביקש ששם משפחתו ירשם כשם משפחתו הראשון של הקטין. 12. בסיכומיה, טענה האם ששינתה את שם משפחתה לשם משפחה עברי - א', שכן שם משפחתה הקודם, שהינו שם רוסי, קשה להיגוי. בעניין זה טענה פקידת הסעד, בדיון מיום 14.2.07, ששם המשפחה א' הינו שם משפחה של בחור עמו יצאה האם בעבר ושברצונה לחזור אליו. לטענתה, אין כל טעם לקרוא לקטין בשם זה. בתגובה, טענה האם ששם משפחה זה הינו שם בו בחרה כשם משפחתה וכי אמנם יש לה ידיד בשם בשם זה, אולם לא זה היה שיקול להחלפת שם משפחתה לשם זה. 13. בסעיף 3 לחוק השמות נקבע: "... אולם ילד שנולד כשאמו אינה נשואה לאביו, מקבל מלידה את שם משפחת אמו, זולת אם רצתה האם שיקבל שם משפחת האב והאב הסכים לכך או שהאם היתה ידועה בציבור כאשתו, ואם הסכימו ההורים, יקבל את שמות המשפחה של שניהם". בסעיף 13 לחוק השמות נקבע: "הוריו של קטין רשאים לשנות את שמו הפרטי, ובאישור בית המשפט גם את שם משפחתו". בסעיף 21 לחוק השמות מוגדרת המילה "הורים": "לענין הסעיפים 13,12 ,9 ,8 "הורים" - שני ההורים ומקום שהדאגה לקטין מסורה לאחד ההורים בלבד - אותו הורה". 14. בתמ"ש (י-ם) 24281/99 פלוני נ' אלמונית תק-מש 2000(3), 271 , קבעה סגנית הנשיא, כב' השופטת מימון, שפירוש מילולי דווקני לסעיף 3 לחוק השמות מביא לכך שמתן שם משפחה של האב לילד שנולד להורים שאינם נשואים זה לזה, ייעשה עפ"י שיקול דעתה של האם ורק בהסכמה שני ההורים יתנו שמות משפחת שני ההורים לילד. עוד נקבע שפירוש דווקני לס' 21 המשליך על סעיף 13, יביא לכך שרק אם שני ההורים יבקשו שינוי שם משפחה של קטין יהא ביהמ"ש רשאי לאשר זאת. לאחר בחינת תפקידו של ביהמ"ש כפרשן חוק, קבעה השופטת מימון שפרשנות מצמצמת לסעיף 3 לחוק השמות, אינה הולמת ואינה מתאימה למקום ולזמן וכי פרשנות בדרך הפוגעת בזכויות האב כהורה, הפוגעת בכבודו כאדם - שהרי אבהות היא מההוויה העמוקה ביותר של אדם כאדם, של כבודו של האדם - איננה ראויה בעיניה. לגרסתה, יש לפרש בצמצום דבר חקיקה אשר פרשנות מילולית דווקנית שלו פוגעת בכבוד האדם, פוגעת ברבדים הנחשבים ביותר בהוויתו ויש למצוא כל דרך פרשנית על מנת להסיר את הגריעה בכבוד האדם ובמעמדו כהורה, בהיותו שווה לאם בהורותו. 15. עוד נקבע בפסק דין זה, שיש לצרף לסעיף 3 לחוק השמות, את האמור בסעיף 13 לאותו חוק, לפיו ניתן לשנות שם משפחתו של הקטין לאחר הלידה, שינוי המתיר גם הוספת שם משפחה, זאת באישור בית המשפט. עוד נקבע שהמסר שבסיפא לסעיף 21, הוא, כי על אף שלקטין שני הורים, מקום שהדאגה לקטין נמסרה רק לאחד מהם יהיה אותו הורה מוסמך לשנות שמו הפרטי של הקטין ובאישור בית המשפט גם את שם משפחתו - ללא ההורה האחר. ההוראה האמורה אינה באה למעט אפשרות פניה לבית משפט של כל אחד מההורים בבקשה לשינוי שם משפחתו של הקטין, כאשר אין מסורה הדאגה לקטין רק להורה אחד, עפ"י סעיף 13 אותו ניתן לפרש כמרשה לכל אחד מההורים לפנות לבית המשפט לשינוי שם המשפחה ולאו דווקא שני ההורים יחד. 16. אשר לשיקולים המנחים את ביהמ"ש בבואו להכריע בענין שינוי שם של קטין, אין חוק השמות אומר דבר. בפסק הדין הנ"ל, קבעה כב' השופטת מימון שעל פי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, משנתגלעו סכסוכים בין הורים בענין מעניני אפוטרופסותם, ומשכחוט השני עובר בפסיקה ובחקיקה כי בבוא בית משפט להחליט בענינו של קטין יהיה "שיקול טובת הילד" השיקול דומיננטי, וכן ההגנה על האינטרסים שלו - יכריעו שיקולי טובת הילד וההגנה על האינטרסים שלו, ע"א 486/72 פלוני נ' אלמונית, פ"ד כז (2) 673, ע"א 209/54 שטיינר נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד ט (1) 251 ,241 וע"א 2266/93 פלוני (קטין) ואח' נ' פלוני, פ"ד מט (1) 221. 17. באמנה הבינלאומית בדבר זכויות הילד, שנחתמה ואושררה ע"י ישראל ב - 4.8.91 נקבע: "מדינות חברות יבטיחו לילד המסוגל לחוות דעה משלו את הזכות להביע דעה כזו בחופשיות בכל עניין הנוגע לו, תוך מתן משקל ראוי לדעותיו, בהתאם לגילו ולמידת בגרותו של הילד". עוד נקבע כי: "בכל הפעולות הנוגעות לילדים, בין אם ננקטות בידי מוסדות רווחה סוציאלית ציבוריים או פרטיים ובין בידי בית המשפט, רשויות המנהל או גופים תחוקתיים, תהא טובת הילד שיקול ראשון במעלה". מכאן, שכל בחינה של ענין הנתון במחלוקת ביחס לילד, ייבדק וייבחן לא רק במישור האינטרסים של המבוגרים הנחלקים, כשהמחלוקת היא בין הורים, כי אם במישור האינטרסים של הילד מול אלה של הורהו, אם אינם מצויים בהרמוניה. 18. לאור האמור לעיל, יש לבחון מהי טובת הקטין ובאיזו דרך יוגנו האינטרסים שלו בצורה האופטימלית. 19. בענייננו, מצאתי שטובתו של הקטין היא באזכור שם משפחתם של שני הוריו, אשר איש מהם לא משך ידיו מרצונו לגדלו ולטפל בו. על כך יש להוסיף שכאמור, תלויות ועומדות בפני בימ"ש זה תובענות הדדיות למשמורת הקטין. 20. לא אוכל לדחות את הערכת פקידת הסעד שהאם בחרה בשם משפחה מסויים זה על מנת ליצור קרבה בינה לבין חברה לשעבר ולא אוכל לקבל את טענת האם שהמדובר כביכול בשם עברי - ישראלי. לא יכול להיות חולק שהקטין זקוק ליציבות ולקביעות גם בשם משפחתו ולא יתכן שהאם, אשר על פי תסקיר פקידת הסעד, אורח חייה אינו יציב, תגרום לשינוי שם משפחתו של הקטין, בכל פעם שהיא מעוניינת בכך. מאותו תסקיר עולה שהאב הינו אדם יציב, אשר טובת הקטין לנגד עיניו. האב מעורב בחיי הקטין, מתעניין ומשתתף בכל פעילויות ההורים המתקיימות בגן. יחד עם זאת, גם אם העילה לבחירת שם משפחתה החדש של האם שנויה במחלוקת, לא יכול להיות חולק שזהו שמה הרשום של האם כיום ובו היא משתמשת. לא רק זאת, אלא שלא נשמעה מצד האב התנגדות נחרצת לשם משפחה זה ועיקר רצונו הוא באזכור שם משפחתו, קודם לשם משפחת האם. על כן, אחד משמות משפחתו של הקטין יהא כשם משפחת האם והמחלוקת שנותרה הינה באשר לסדר הופעת שני שמות המשפחה. כל אחד מההורים מעוניין ששמו יופיע ראשון ואף בדוני במחלוקת זו אעלה את טובת הקטין לנגד עיני. 21. הואיל וכיום נתונה המשמורת בקטין בידי האב, הרי שהוא זה שפונה למוסדות ולגורמים השונים, בעניין הקטין ועל כן מצאתי לנכון ששם משפחתו של האב יופיע ראשון. לא נעלמה מעיני גם העובדה ששם משפחת האב הינו שם בעל משמעות של המשכיות לקטין, בעוד שם המשפחה בו בחרה האם נעדר כל קשר שורשי. הקדמת שם משפחתו של האב לשם משפחת הקטין, תקטין את הפגיעה בקטין, במקרה שהאם תחליט, מסיבה כלשהי, לשנות את שם משפחתה פעם נוספת. 22. סוף דבר: אני קובע ששם משפחתו של הקטין הוא מ' -א'. משרד הפנים יתקן רישומיו בהתאם. שינוי שם