הבקשה 1. זוהי בקשה של חברת שורה בע"מ ( להלן:"המבקשת" ), לחייב את אחים כאלדי חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (בהסדר נושים) (להלן: "החברה"), את רו"ח יצחק קרמין, נאמן ההקפאה לביצוע הסדר הנושים, לשלם לה - למבקשת, את מלוא חוב החברה כלפיה בסך של 5,645,229 ₪, זאת בגין עבודות שביצעה המבקשת, מכוח התקשרות עם הנאמן במהלך הקפאת ההליכים, בפרויקט גשרים במקום מפגש 16 במסילת החוף חיפה- ת"א (להלן: "הפרויקט"). כן ביקשה המבקשת לקבוע מועדים וסנקציות במידה ולא יעשה כן. 2. בבקשה נטען, כי אין מחלוקת לגבי קיומו של החוב וגובהו, וכן אין חולק כי החוב נוצר בתקופת הקפאת ההליכים, בגין שירותים שסיפקה המבקשת לחברה. 3. המבקשת ציינה, כי בקשתה דנן, אשר במסגרתה היא גם מבקשת לחייב את הנאמן באופן אישי בתשלום החוב, הוגשה לאחר שניתנה במסגרת תיק זה החלטה, בה חויב הנאמן באופן אישי בתשלום חוב החברה שנוצר בתקופת הקפאת ההליכים לחברת שפיה קליטה ומחזור פסולת בע"מ - בקשה מס' 127. בבקשה נטען, כי עקרון השוויון מחייב לקבל את בקשתה דנן ולחייב את הנאמן באופן אישי. 4. נטען, כי מלכתחילה הנאמן התקשר עם המבקשת בהסכם, כאשר לא היו בידיו המשאבים המספיקים להתחייבויות שלקח על עצמו, ותוך שהוא מתקשר בהסכמים גירעוניים, במקום אשר לא ניתן לו אישור להתקשר בהתקשרויות גירעוניות מול נושי הקפאת ההליכים. המבקשת טענה, כי כאשר נאמן מתקשר בהסכם להספקת שירותים, כפי המקרה דנן, בקופתו צריך להיות כסף עבור מימון ההתקשרות, ואם לא כך, יש לחייבו לשלם את החוב מכיסו. 5. ההסכם עם הנאמן אינו "גב אל גב" כפי שטוען הנאמן. תגובת החברה והנאמן 6. הנאמן טען, כי יש לדחות את הבקשה ככל שהיא נוגעת לחיובו בתשלום החוב באופן אישי, ובין היתר ציין, כי עקרון השוויון עליו מסתמכת המבקשת בבקשתה, מחייב דווקא דחיית הבקשה, זאת לאור החלטות שניתנו ע"י בימ"ש זה בבקשות דומות לחיוב הנאמן באופן אישי בחוב כלפי נושים מתקופת הקפאת ההליכים- בקשה מס' 120 ( שהוגשה ע"י חברת אספלט אלפא בע"מ ) ובקשה מס' 124 ( שהוגשה ע"י חברת אחים חמודה חברה לבניין ופיתוח ), כאשר באחת (בקשה מס' 120 ), ביטל ביהמ"ש החלטה שניתנה על ידו במעמד צד אחד, לפיה חויב הנאמן באופן אישי לשלם את החוב מתקופת הקפאת ההליכים, וביטל את חיובו של הנאמן באופן אישי, ובאחרת ( בקשה מס' 124 ), דחה ביהמ"ש את בקשתה של חברת אחים חמודה בע"מ לחייב את הנאמן, באופן אישי, לשלם לה חוב החברה מתקופת הקפאת ההליכים. 7. הנאמן טען גם לגופו של עניין, ובין היתר ציין, כי ביום 5/5/09 הוא התקשר בהסכם עם המבקשת, לפיו מסר לה ביצוע עבודות הגישור בפרויקט הפרדה מפלסית במעגן מיכאל, אותו מבצעת החברה עבור רכבת ישראל. לטענתו, בהסכם בינו לבין המבקשת הובהר, כי התשלום למבקשת כפוף לכך שמזמין העבודה - רכבת ישראל, שילם לנאמן עבור עבודות שבוצעו עבור הרכבת, ובמילים פשוטות, "גב אל גב". 8. נטען עוד, כי במשך למעלה משנתיים מתחילת ביצוע הפרויקט עבור הרכבת, ומתוך זה כשנה בתקופת הקפאת ההליכים, עד סמוך לתחילת שנת 2010, שילמה הרכבת ללא דופי 21 חשבונות מאושרים, והפרויקט הושלם ברמה של 90%. בהתאם, שולמו למבקשת את הסכומים כפי שאלה אושרו ושולמו ע"י הרכבת, בגין עבודות הגישור. 9. הנאמן פירט בתגובתו את השתלשלות העניינים, לאחר שהחלו חילוקי דעות בינו לבין הרכבת, ובתמצית נציין, כי לשיטתו של הנאמן, התנהלותו במהלך ההליך בכלל, וכלפי המבקשת בפרט, היתה ללא כל דופי. כך, עד וכולל חודש 1/10, לא היו כל מחלוקות כספיות בינו לבין הרכבת, והרכבת אף הקדימה תשלומים, ובהתאם גם הנאמן שילם את התשלומים למבקשת במועדם. התנהלות הרכבת שידרה אצל הנאמן את התחושה כי הרכבת מעוניינת לקדם את הפרויקט ולשם כך היא נרתמת ואף מקדימה תשלומים. 10. הנאמן טען עוד, כי במועד ההתקשרות עם המבקשת ואף חודשים לאחר מכן הוא לא ידע, לא צפה ולא יכול היה לצפות, כי קיים חשש כלשהו שמא לא יהא בסופו של יום, מקור כספי למימון ההתחייבות כלפי המבקשת. 11. הנאמן הוסיף וטען, כי לא הפעיל את החברה באופן גירעוני. 12. עוד טען הנאמן, כי חיוב נאמן באופן אישי הינו חריג, ויש לעשות בו שימוש במקרים נדירים ויוצאי דופן. הכרעה 13. בתגובת המשיבים לבקשה לא הועלתה כל טענה, כנגד גובה החוב הנטען ע"י המבקשת. על כן אני קובע, כי חובה של החברה, אשר נוצר בתקופת הקפאת ההליכים, כלפי המבקשת, נכון ליום הגשת הבקשה, עומד על סך של 5,645,229 ₪, לכן חייבת החברה בתשלום סכום זה למבקשת. 14. הסוגיה שבמחלוקת הינה רק שאלת חיובו של הנאמן, באופן אישי, בתשלום חוב זה. בשאלה זו הבעתי את דעתי במספר החלטות שניתנו ע"י במסגרת בקשות של נושים שונים מתקופת הקפאת ההליכים, ואשר נסיבותיהן דומות עד מאד, לנסיבות ולהשתלשלות הדברים בקשר לבקשה דנן. הכוונה לבקשות שהוגשו ע"י אחים חמודה חברה לבניין ופיתוח, חברת אספלט אלפא בע"מ, חברת שפיה קליטה ומחזור פסולת בע"מ וכן חברת אספלט צפון תשתיות בע"מ, כאשר בכולן ההחלטה הסופית הייתה, כי חובות החברה כלפי אותם נושים ,מתקופת הקפאת ההליכים, ישולמו ע"י החברה לא יאוחר ממועד תשלום השיעור הראשון, עפ"י הסדר הנושים שאושר ע"י ביהמ"ש, וככל שהוא לא ישולם עד למועד זה, יהיו אותם נושים רשאים לפתוח בהליך נוסף, לחיוב הנאמן באופן אישי בתשלום החוב, ואז תוכרע חבותו האישית של הנאמן. ( ראה החלטה מיום 12/1/11, בעניינה של חברת אספלט אלפא בע"מ, במסגרתה בוטלה החלטה קודמת שניתנה במעמד צד אחד, ככל שהיא נוגעת לחיובו האישי של הנאמן בתשלום החוב לנושה שם, וכן החלטה מיום 16/1/11 בעניינה של חברת חמודה, והחלטה מיום 27/1/11, שניתנה במסגרת בקשה לעיון חוזר ( בקשה מס' 142 ) בהחלטה שניתנה על ידי ביהמ"ש בעניינן של חברת אספלט צפון תשתיות בע"מ, וחברת שפיה קליטה ומחזור פסולת בע"מ, ולפיה ביטלתי את חיובו של הנאמן באופן אישי, הכל כמפורט לעיל. הנימוקים שהביאו לתוצאת בבקשות הנ"ל, כפי שצויין לעיל וכפי שאלה פורטו בהחלטות הנ"ל, ובמיוחד בהחלטה שניתנה ביום 12/1/2011, בבקשה 120, טובים לבקשה דנן ,לאור הזהות בנסיבות בין שני המקרים, על כן איני רואה חובה או צורך לחזור ולפרט את הנימוקים שהביאו לתוצאה בבקשות הנ"ל, יחד עם זאת אציין בקצירת האומר כי חיוב נאמן שמונה ע"י ביהמ"ש בחיוב אישי, הינו חריג וניתן במקרים מתאימים, כגון הולכת ביהמ"ש שולל ע"י הנאמן ע"י דיווחים לא נכונים, כגון הצבעה על מקורות מימון שבפועל לא קיימים, או הפרת הנאמן הפרה ברורה להוראות ביהמ"ש,או ניהול גרעוני של החברה בין אם במודעות ובין אם מתוך התרשלות חמורה אובמקריםשל נטילת סיכון לא סביר בניהול החברה בתקופת ההקפאה. בענייננו, אמנם קבע סעיף 18 לצו הקפאת ההליכים, כי בתקופת ההקפאה תפעל החברה בתזרים מזומנים חיובי ולא תכנס לגרעונות, וניתן לטעון כי עצם אי יכולת הנאמן לשלם את הסכומים להם התחייב, מעיד על ניהול גרעוני של החברה. יחד עם זאת, בהזמנת העבודות אצל המבקשת הסתמך הנאמן על תקבולים הצפויים מאותה עבודה שהמבקשת תבצע. לכאורה, היה לנאמן יסוד סביר להניח כי רכבת ישראל תמשיך לשלם את החשבונות שהוגשו לה על ידו ואושרו על ידה, כפי שנהגה עד לאותו שלב, כך שבשלב זה אין אפשרות לקבוע בוודאות הדרושה כי הנאמן ניהול במודע או מתוך התרשלות חמורה את החברה בתזרים גרעוני בניגוד לאמור בסעיף 18 לצו ההקפאה, או שנטל סיכונים בלתי סבירים בניהול החברה. בסוף ההליך, וכאשר יחול מועד תשלום ראשון ע"ח הסדר הנושים, ניתן לערוך השוואה בין המצב בו קיבל הנאמן את החברה לניהולו לבין מצבה לאותה עת, ולקבוע אם אכן מדובר בניהול גרעוני במודע או בנטילת סיכונים לא סבירים בניהולה. בנסיבות אלה, נראה לי כי מוקדם כעת לקבוע באם הנאמן נושא באחריות אישית בחוב שהחברה חבה למבקשת אם לאו. שאלה זו ראוי שתוכרע כאשר יחול מועד התשלום הראשון ע"ח הסדר הנושים, היה והחוב של המבקשת לא ישולם , מקופת ההקפאה/ההסדר עד אז, תהיה המבקשת רשאית לנקוט בהליך מתאים לחיוב הנאמן באופן אישי. לפיכך, ולאור כל האמור לעיל, אני מחייב את החברה לשלם למבקשת את הסך של 5,645,229 ₪, וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪. הסכומים הנ"ל ישולמו לפני שישולם סכום כלשהוא ע"ח הסדר הנושים, ולא יאוחר מהמועד בו יחול תשלום השיעור הראשון עפ"י הסדר הנושים שאושר ע"י ביהמ"ש. היה והסכום לא ישולם עד המועד האמור, המבקשת תהיה רשאית לנקוט בהליך מתאים לחיוב הנאמן באופן אישי בסכום הנ"ל או בכל חלק ממנו שלא שולם. אחריות אישית