רקע עובדתי: 1. ביום 6.2.2012 הגישה חברת דנשר (1963) בע"מ (להלן: "המבקשת") בקשה לחייב את חברת Mewah Brands (S) Pte Ltd. (להלן: "המשיבה") בהפקדת ערובה לשם הבטחת תשלום הוצאות המבקשת ושכר טרחת עורכי דינה באם תדחנה התנגדויות המשיבה לרישום סימני מסחר מספר 222501 ו-226637 (להלן: "הבקשה לחיוב בערובה"). ביום 26.2.2012 הגישה המתנגדת תגובתה לבקשה להפקדת ערובה, וביום 29.2.2012 הוגשה מטעם המבקשת תשובתה לתגובת המתנגדת. עיקרי טענות הצדדים: 2. הבקשה לחיוב בערובה נסמכת על הוראת סעיף 353א לחוק החברות, תשנ"ט-1999 (להלן: "חוק החברות") לעניין הפקדת ערובה על ידי תובעת שהינה חברה. 3. המבקשת טוענת כי המדובר בחברה זרה חסרת משרדים או נציגות בישראל והיא אף לא הצהירה על קיום פעילות מסחרית כלשהי בישראל. לשיטת המבקשת, יש בכך כדי להצביע על העדר יכולת המשיבה לשפות את המבקשת בגין הוצאות האחרונה, במידה שתדחנה ההתנגדויות מטעמה. המבקשת תתקשה להיפרע מן המשיבה אף משום היותה חברה בערבון מוגבל. 4. עוד טוענת המבקשת כי קלושים הם סיכויי ההתנגדות להתקבל. זאת על פי תצהיר שהגישה המשיבה במסגרת ההליך דכאן כמו גם במסגרת הליך מקביל אשר יזמה המשיבה לביטול הסימן הרשום על שם המבקשת. 5. בתגובה טוענת המשיבה כי יש לדחות על הסף את הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה, וזאת נוכח העיתוי המאוחר בהגשתה, היינו רק לאחר שהוגשו ראיות המשיבה. חזקה היא כי לו חששה המבקשת באשר ליכולת פרעון המשיבה, שהרי הייתה מגישה בקשה זו בסמוך להגשת ההתנגדות ולא משתהה יותר משנה בעשותה כן. לשיטת המשיבה המדובר אך ורק במהלך אסטרטגי לשם הפעלת לחץ פסול על המשיבה לאחר שהמבקשת הבינה כי נחותים הם סיכויי הצלחתה בהליכי ההתנגדות לרישום סימני המסחר. עוד טוענת המשיבה כי יש לדחות את הבקשה לחיוב בערובה על הסף בהעדר תצהיר תומך כמחוייב על פי דין. 6. בנוסף נטען כי יש לדחות על הסף את הבקשה לחיוב בערובה בהעדר יריבות בין המבקשת לבין החברה ששמה צויין בבקשה. הבקשה היא לחייב בהפקדת ערובה חברה בשם MEWAH INTERNATIONAL INC., בעוד שיוזמת הליך ההתנגדות היא חברת Mewah Brands (S) Pte Ltd. המאוגדת בסינגפור. המשיבה צירפה לתשובתה תמצית רישום פרטי המשיבה לרבות פרטי מנהליה ובעלי מניותיה אצל רשם החברות בסינגפור, וכן פרטי הרישום אשר לטענתה נגישים לכל. 7. בנוסף טוענת המשיבה כי בבעלותה שני סימני מסחר רשומים בישראל שמספריהם 192334, ו- 208871 וכי ידוע כי סימן מסחר הינו נכס עביר וסחיר לכל דבר ועניין. די בכך לטענתה כדי לסרב לבקשה לחיובה בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המבקשת. 8. לבסוף טוענת המשיבה כי סיכויי ההתנגדות טובים ביותר לדעתה. מכל מקום, לטענתה הפקדת ערובה להוצאות תיעשה במקרים חריגים בלבד מהטעם שחיוב זה פוגע בזכות הקניין של המשיבה שהינה זכות יסוד חוקתית. 9. בתמיכה לתשובת המשיבה צורף תצהיר מטעם מר ברק משיח המועסק במשרדי עו"ד סנפורד קולב ושות' בא כוח המשיבה ובו הוא חוזר על טענותיה העובדתיות. 10. בתשובתה לתגובת המשיבה לבקשה לחיוב בהפקדת ערובה מוסיפה המבקשת וטוענת כדלקמן: א. הסימן הרשום על שם המשיבה הינו חסר ערך כלכלי ולא ניתן להיפרע ממנו מאחר שלא נעשית באמצעותו כל פעילות כלכלית. ב. במסגרת הבקשה לחיוב בערובה צויינה בטעות חברת MEWAH INTERNATIONAL INC. כמשיבה, אולם אין לקבל את טענת העדר היריבות משום שהמדובר למעשה בחברת האם של המשיבה בבעלות מלאה. ג. העיתוי המאוחר בהגשת הבקשה לחיוב בערובה נעוץ בכך שרק מתוך ראיות המשיבה למדה המבקשת כי למשיבה אין כל נכסים או פעילות עסקית בישראל. לטענתה, אילו היו ידועות לה עובדות אלו קודם לכן הייתה מגישה את הבקשה בשלב מוקדם יותר. בקשה לסילוק על הסף 11. איני מוצאת לנכון לקבל את טענת המשיבה כי יש לדחות על הסף את הבקשה בשל העדר יריבות בין מי שכנגדו התבקש הסעד לבין המבקשת. אין בהעדר ציון שמה המדוייק של המשיבה כדי לפטרה מהוכחת יכולת הפירעון במידה ותדרש לשאת בהוצאות המבקשת. מעבר לכך, מתוך תצהירי ראיות המשיבה עולה כי חברת MEWAH INTERNATIONAL INC. אינה אלא חברת האם של המשיבה בבעלות מלאה. 12. אף איני מקבלת את טענת המשיבה לפיה משלא צרפה המבקשת תצהיר לבקשה הרי שיש לסלקה על הסף. תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984, ליתן החלטה בבקשה גם בהיעדר תצהיר שצורף לבקשה ובמידה שהעובדות עולות ממסמכים המצויים בתיק ההליך ראה: אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית, עמוד 759. וכן ראה ע"א 8160/01 הבנק הבינלאומי נ' פאן אל-א סחר בינלאומי, פ"ד נז(6) 579. דיון והכרעה: 13. בסמכותו של רשם הפטנטים להורות על הפקדת ערובה, אם מצא לנכון כי קיים צורך לעשות כן. לעניין זה ראו החלטה בעניין התנגדות לרישום סימן מסחר 151486 ו- 151487 (בקשה למתן ערובה לתשלום הוצאות, מיום 9.4.2008, וכן ההחלטה בעניין סימן מסחר מס' 69909 (בקשה להמרת ערובה להוצאות) מיום 25.1.99. 14. הוראת סעיף 353א לחוק החברות קובעת כדלקמן: "הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות העניין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין". 15. מכאן שקיימת חזקה בדין, הניתנת להפרכה, לפיה על תובע שהינו תאגיד להפקיד ערובה לשיפוי הוצאות הנתבע. ראה גם רע"א 857/11 מועצה אזורית באר טוביה נ' נוריס לפיתוח והובלות בע"מ (לא פורסם, ‏23.5.2011) שם נאמר: "יש לבחון אם נסיבות העניין מצדיקות את חיובה של החברה בהפקדת ערובה, וההנחה היא כי לגבי חברות החיוב בהפקדת ערובה הוא הכלל והפטור הינו החריג". 16. בפסק הדין רע"א 10376/07 ל.נ. הנדסה ממוחשבת נ' בנק הפועלים, (2009) (להלן: "פרשת ל.נ. הנדסה"), נקבעו שלושה שלבים על פיהם ינהג בית המשפט בבואו להכריע בבקשה להורות לתובעת שהיא חברה להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע. בשלב ראשון יבחן מצבה הכלכלי של החברה התובעת. הנטל רובץ על החברה התובעת להראות כי ניתן יהא להיפרע ממנה במידה שתידרש לשפות את הנתבע בסיום ההליך. במידה ויתברר כי החברה התובעת אינה סולבנטית, יבחן היושב בדין בשלב השני האם בנסיבות העניין יש לפטור את החברה התובעת מהפקדת ערובה. במידה שלא מתקיים כל צידוק למתן פטור מחובת הפקדת הערובה, יקבע בשלב השלישי גובה הערובה הראוי. 17. הוראת סעיף 353א לחוק החברות קובעת הלכה החלה הן על חברה מקומית והן על חברה זרה. כבר נקבע לא אחת כי ניתן לחייב אף חזרה זרה בהפקדת ערובה בהתקיים תנאי סעיף 353א לחוק החברות. ראה: רע"א 10671/08 CME Devices LLC נ' קיסריה אלקטרוניקה רפואית בע"מ, (2009). יש לזכור כי על פי אמנות בינלאומיות שמדינת ישראל חתומה עליהן, אין להפלות לרעה חברה זרה לעומת חברה ישראלית בעניין הפקדת ערובה. ראה למשל: ת.א. (מחוזי תל-אביב) 1593-09 NEKAR-GEFEG נ' מיטרוניקס בע"מ, (2010). 18. מתצהיר ראיות המשיבה עולה כי הינה חברה זרה שאין לה נכסים או פעילות כלכלית בישראל. בנוסף, על פניו נראה כי אכן המדובר בחברה אשר התאגדה בתנאי ערבון מוגבל, דבר אשר יקשה על פנייה למנהלי החברה ובעליה לצורך תשלום חובות לנושיה בצו השעה. בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו קבע לא מכבר (12.9.11) כי על חברה זרה אשר אחריות בעליה המניות בה הינה מוגבלת, ואשר הגישה תביעה כנגד חברה ישראלית, להפקיד ערובה, להבטחת תשלום הוצאות התביעה, אם זו תידחה (ת.א. (ת"א) 22286-03-11 מעיינות עדן בע"מ נ' Comite Interprofessionel du vin de Champagne). 19. בעניין חיוב חברה זרה בהפקדת ערובה ראה פסק דין שניתן לאחרונה על ידי ביהמ"ש המחוזי בה"פ 12884-03-11 yendah pty limited נ' סאלפינגר ואח': "לצורך סתירה החזקה שבחוק, היה על התובעת לפרט באמצעות רואה החשבון את רווחיה על סמך הדיווחים לרשויות המס והדוחות הכספיים המבוקרים של החברה; שווי הציוד והמלאי, התייחסות לשעבודים או עיקולים המוטלים על נכסיה בספרי הרישום של החברה, תדפיסים אודות החברה, ואף אישור הבנק בו מצוי חשבונה של התובעת להתנהלותה במסגרת ניהול החשבון ולמידת כיבוד התחייבויותיה, אם בכלל. והכל בצירוף אסמכתאות ולעת הזו. מתצהיר רואה החשבון לא ניתן לגבש תמונה ביחס למידת יציבותה הכלכלית של התובעת, ולצפוי ביחס ליכולתה לפרוע חוב בגין תשלום הוצאות, אם יפסק כנגדה בסיומו של ההליך. המדובר באימרות כלליות בלבד, ללא פירוט וללא אסמכתאות. סבורתני כי אין די בכך כדי לסתור את החזקה הקבועה בחוק." 20. בתגובתה לבקשה לא נטען על ידי המשיבה וממילא לא הוכח על ידה כדבעי כי ביכולתה לשלם את הוצאות המבקשת באם תדחנה ההתנגדויות. לא הוגשו מטעמה דוחות כספיים מאושרים כדין, אלא נסחים המתייחסים לסימני מסחר הרשומים על שמה מבלי שהוכח על ידה מהו ערכם הכלכלי. המסקנה אם כן היא, כי המשיבה לא עמדה בנטל המוטל עליה ולפיכך קמה החזקה לפיה יש לחייבה בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאות המבקשת. 21. כמו כן, לא השתכנעתי כי קיימות נסיבות בגינן יש לפטור המשיבה מחיובה בהפקדת ערובה. בשלב זה יש להביא בחשבון, בין היתר את הזכויות הקנייניות של הצדדים, וכן לתת את הדעת לסיכויי ההתנגדות להתקבל. אולם כבר נפסק בפרשת ל.נ. הנדסה כי יש להיזקק לעניין סיכויי ההליך רק במקרה בו הסיכויים גבוהים במיוחד או קלושים מאוד. סבורני כי במקרה שלפני לא מדובר במקרה מובהק של התנגדות אשר סיכוייה להתקבל הינם גבוהים במיוחד או קלושים. בנוסף, סבורתני כי בנסיבות העניין לו הייתה פטורה המשיבה מהפקדת ערובה, היה בכך כדי לפגוע בזכויותיה הקנייניות של המבקשת אשר נגררה להליכי ההתנגדות בעל כורחה. 22. לגבי טענת המשיבה בדבר השלב המאוחר בו הוגשה הבקשה, הרי שלרשם סימני המסחר ולפוסקים בקניין רוחני שמור שיקול הדעת להורות על הפקדת ערובה לכיסוי הוצאות הנתבע בכל שלב בו מצוי ההליך, אף לאחר קיום דיון הוכחות. זאת אם נסיבות המקרה מצדיקות את הדבר. לטעמי, נסיבות התיק שבפני מקיימות את אותן מקרים בהם יש להורות על הפקדת ערובה אף לאחר הגשת ראיות הצדדים. זאת בעיקר לאור הטענה כי רק בשלב הגשת ראיות הצדדים נודע למבקשת כי למשיבה אין כל נכסים או פעילות עסקית בישראל. 23. לאור כלל השיקולים הרלבנטיים להכרעה בבקשה להפקדת ערובה ובנסיבות העניין שלפני, הריני מורה למשיבה להפקיד סך 30,000 ש"ח ₪ כערובה לכיסוי הוצאות המבקשת. על מנת שלא ייגרם נזק מיותר למי מהצדדים, הריני מורה על המרת הערובה במתן כתב ערבות אישית על ידי מי מבעלי המשיבה. אישור בגין הוצאת כתב הערבות ישלח לבית הדין ברשות הפטנטים כמו גם למבקשת עד ליום 18.7.12 שאחרת תמחקנה ההתנגדויות שהוגשו מטעם המשיבה.ערובה