בקשה למחיקה מחוסר מעש

1. בתיק העיקרי הוגשה תביעה של המבקשים נגד מפעלי המים והניקוז, ולאחר הליכים מקדמיים שונים שהתקיימו, התביעה נותרה תלויה ועומדת נגד רשות ניקוז כנרת הגליל העליון ונגד מפעלי המים והניקוז בגליל העליון אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ. הצטרפו להליך 5 צדדים שלישיים ו-8 צדדים רביעיים. 2. ביום 12.5.02 ניתנה על ידי החלטה שבה הוריתי על פיצול הדיון, באופן שחלק אחד ממנה יועבר לבית הדין לענייני מים, וחלק אחר ידון בבית משפט זה. בסיום ההחלטה נאמר: "לאור כל האמור, כתב התביעה המתוקן וכן כתב ההגנה של המבקשת יועברו לבית הדין לענייני מים המוסמך עניינית לדון בתביעה זו." 3. חלק אחר של התביעה אשר נקבע בהחלטתי האמורה כי בית משפט זה מוסמך לדון בו, ההליכים בו עוכבו לבקשת התובעים עד אשר יסתיים ההליך בבית הדין לענייני מים. 4. משחלפה תקופה ארוכה ולא נמסרה כל הודעה על התקדמות ההליכים בבית הדין לענייני מים, יזמתי פניה לב"כ המבקשים באמצעות המזכירות, כדי לבדוק היכן עומדים ההליכים שם. אז התברר, כי לא קרה דבר מאז מתן ההחלטה, וב"כ המבקשים מסר למזכירות, כי סבר כי כתבי הטענות יועברו על ידה לבית הדין לענייני מים, ולכן לא פעל ולא עשה דבר בענין זה. ב"כ המבקשים ביקש הנחיות, וביום 18.8.03 ניתנה החלטה, לפיה על התובעים, המבקשים בבקשה זו, לפעול על פי החלטה, ולהעביר את כתבי הטענות בצירוף ההחלטה לבית הדין לענייני מים. 5. ביום 18.9.03 הגישה המשיבה בקשה למחיקת התביעה מחוסר מעש (בבש"א 353/03) בטענה, כי לא קיבלה כל הודעה מבית הדין לענייני מים, וכי המבקשים לא יזמו פניה כלשהי בענין זה. בנסיבות אלה, נבצר מבית המשפט כאן לדון בתביעה ככל שמדובר באותו חלק בתביעה שנקבע כי לבית משפט זה יש סמכות לדון, והמבקשים ככל הנראה זנחו את תביעתם גם בבית משפט זה וגם בבית הדין לענייני מים. לאחר שהומצא מכתב לוואי אשר נשלח לב"כ המבקשים ביום 9.9.03 בדבר הגשת הבקשה למחיקה מחוסר מעש, וכן הודעת ב"כ המשיבה, לפיה העבירה לב"כ המבקשים ביום 29.10.03 פעם נוספת עותק מהבקשה ולאחר שלא נתקבלה כל תגובה לבקשה זו, התביעה נמחקה מחוסר מעש עפ"י החלטתי מיום 21.11.03. 6. בבקשה זו מבוקש לבטל את החלטת המחיקה בנימוק, כי ב"כ המבקשים לא ידע על הבקשה שהוגשה למחיקת התביעה, ולפיכך לא הגיב עליה. הבקשה לא הומצאה למשרדו, לא בדואר ולא בפקסמיליה, ואילו היתה מובאת לידיעתו, היה מגיב עליה תוך המועד הקבוע בתקנות. ב"כ המבקשים חוזר וטוען, כי סבר כיחוסר מעש