זוהי בקשה למחיקה או דחיה על הסף של התביעה דנן בטענה של העדר סמכות מקומית של בית משפט זה לדון בתביעה, וכן בקשה להארכת מועד להגשת כתב ההגנה עד להכרעה בבקשה. לחלופין מתבקשת העברת ההליך לבית המשפט המוסמך. בקשה זו הוגשה בתאריך 15.8.06 (תיק הבש"א נפתח ב - 24.8.06) ועל פי החלטה מיום 29.8.06 היא הועברה לתגובת הצד שכנגד. בדיעבד התברר, כי בתיק מצויות הן תגובת המשיבה והן תגובת המבקשת לאותה תגובה. בתיק העיקרי קבועה ישיבת קדם משפט ליום 21.9.06, ישיבה שנקבעה בהסכמת הצדדים לאחר שהדיון החל למעשה במסגרת בקשה לצו מניעה זמני בש"א 498/06, צו מניעה זמני במעמד צד אחד ניתן, נקבע מועד לדיון במעמד שני הצדדים, נתבקשו מספר דחיות ולבסוף הוסכם בין הצדדים כי צו המניעה הזמני ישאר בתוקף והמחלוקת תתברר במסגרת התיק העיקרי ומכאן הפיכת ישיבת 21.9.06 לישיבת קדם משפט במקום דיון בצו המניעה הזמני. בין לבין ניתנו ארכות להגשת כתב הגנה בהסכמה כאשר הארכה האחרונה בהסכמה היתה להגשת ההגנה עד 1/9/06. כעת, כאמור, מונחת לפניי בקשה לדחיה או למחיקה על הסף בהעדר סמכות מקומית וכן בקשה נוספת לארכה להגשת כתב הגנה עד להחלטה בבקשה זו. בכתב התביעה שהוגש כתביעה כספית על סך 583,405 ₪ ולמתן צו מניעה קבוע האוסר על המבקשת חילוט ערבות בנקאית שנמסרה לה ע"י המשיבה, צויין כי בית משפט זה קונה סמכות מבחינת המקום לאור מקום ביצוע העבודות נשוא התביעה (סעיף 22 לכתב התביעה). בבקשה שלפניי טוענת המבקשת, כי בין הצדדים קיימת תניית שיפוט יחודית, כך שבהסכם הראשון הנוגע לעבודות באתר בית וגן בנתניה נקבע מפורשות בסעיף 13 לאותו הסכם מקום שיפוט יחודי בבית המשפט המוסמך שבתחום שיפוטו מתבצעת העבודה; בחמשת ההסכמים הנוספים באתר העבודה בשוהם, אתר העבודה בנווה עוז, אתר העבודה בגבעת הרקפות, פרוייקט העבודה באם המושבות ופרוייקט הכרמל, הוסכם מפורשות כי מקום השיפוט היחודי יהיה בבית משפט בתל אביב. לאור קיומן של אותן תניות שיפוט יחודיות ולאור הוראות תקנה 5 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, טוען ב"כ המבקשת, נשללת סמכותו של בית משפט זה לדון בתביעה מבחינת המקום, כך שדין התביעה להדחות על הסף או לחלופין יש להעבירה לבית המשפט המוסמך כפי תניית השיפוט המוסכמת. המשיבה מתנגדת לבקשה לאור הטענה שהמבקשת לא העלתה את טענותיה באשר לסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה, ההליך החל כאמור במסגרת הבקשה למתן צו מניעה זמני, הוגשו מספר בקשות לדחיית מועד הדיון ואורכה להגשת התגובה בלא שתועלה כל טענה שהיא בשאלת הסמכות המקומית. גם כשניתנה הסכמת המבקשת לכך שצו המניעה הזמני ישאר על כנו והמחלוקת תתברר במסגרת התיק העיקרי, לא העלתה המבקשת טענות כל שהן בשאלת הסמכות המקומית, כך גם עת ביקשה מספר ארכות להגשת הגנתה בתביעה העיקרית וכעת, חמישה חודשים לאחר פתיחת ההליך והשגת מספר הסכמות בין הצדדים אודות הסעד הזמני ומתן הארכות להגשת ההגנה, מעלה המבקשת לראשונה את טענותיה בשאלת הסמכות המקומית ומכאן, לשיטת המשיבה, ומשלא הועלתה טענת הסמכות המקומית בהזדמנות הראשונה, אין רשאית המבקשת להעלות טענה זו בשלב מאוחר. המשיבה איננה כופרת בקיומן של תניות השיפוט היחודיות. לטענת המשיבה, מטרתה של הבקשה הנוכחית היא גרימת סחבת ונסיון לניצול לרעה של הליכי משפט, לרבות פתיחת הדיון בסעד הזמני מחדש. התנהלות המבקשת, עד להגשת בקשה זו, לשיטת המשיבה, מהווה ויתור על הטענה בעניין הסמכות המקומית ומכאן שדין בקשתה להדחות. עוד טוענת המשיבה, כי תניית השיפוט מהווה תניה מקפחת בחוזה אחיד וככזו דינה להפסל. לטענת המבקשת, מדובר באתרים בצפון הארץ בהם בוצעה העבודה בעוד שמקום השיפוט נקבע לאזור ת"א, תניה שיש בה משום הכבדה על המשיבה שהינה הצד החלש בהסכם. טענה נוספת שהעלתה המשיבה בתגובה היא שלמבקשת מספר סניפים ברחבי הארץ לרבות עפולה ומכאן שגם בכך ניתן להקנות סמכות לבימ"ש זה לדון בתביעה. הטענה היחידה הראויה לבירור היא, השאלה האם טענת העדר הסמכות המקומית של בית משפט זה הועלתה ע"י המבקשת בהזדמנות הראשונה אם לאו. בכתב התביעה אין התייחסות כלל להיות תניית השיפוט תניה מקפחת בחוזה אחיד ולא ניתן להעלות טענה זו בשלב זה. כך גם הטענה בדבר קיומם של סניפים ברחבי הארץ של המבקשת, לרבות בעפולה ומכאן הקניית הסמכות לבימ"ש זה לדון בתביעה. כל שצויין בכתב התביעה לעניין הסמכות המקומית הוא שבית משפט זה קונה סמכות לאור "מקום ביצוע העבודה" חלופה שהינה בעייתית מאחר והאתרים המפורטים בתביעה אינם בתחום שיפוטו של בימ"ש זה (נתניה, שהם, פתח תקווה, קרית ביאליק וחיפה). נותרה אם כן, שאלה אחת ויחידה והיא, האם טענת הסמכות הועלתה בהזדמנות הראשונה אם לאו. בתיק טרם הוגש כתב הגנה וטרם התקיים דיון כל שהוא אם במסגרת הבקשה לסעד זמני ואם בתביעה העיקרית. האם ההסכמה להשארת הצו הזמני על כנו תוך ויתור על הגשת תגובה והסכמה לבירור המחלוקת בתיק העיקרי מהווה ויתור על הטענה בשאלת הסמכות המקומית והחמצת ההזדמנות להעלאת טענת הסמכות? הכלל הוא שנתבע המבקש להעלות טענתו להעדר סמכות מקומית חייב לטעון אותה בהזדמנות הראשונה שאם לא כן ירפא הפגם ובית המשפט לא יעלה מיוזמתו את שאלת הסמכות המקומית. ההזדמנות הראשונה הינה העלאת הטענה בכתב ההגנה או בהתייצבות הראשונה עת אין צורך בכתב הגנה (ר' א. גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה שביעית עמ' 22). כתב הגנה טרם הוגש, דיון במעמד הצדדים לא התקיים, דיון לגופו של עניין כלל לא התקיים וכל שהוסכם הוא מתן הארכה להגשת ההגנה והסכמה שהמחלוקת תוכרע במסגרת התיק העיקרי ולא הסעד הזמני. מדובר בתניית שיפוט הסכמית שהמשיבה איננה מכחישה את קיומה וטענתה בדבר היות התניה תניה מקפחת בחוזה אחיד מקומה היה במסגרת כתב התביעה ולא בתגובה לבקשה, כך שאין להדרש לה. ב"כ המבקשת הפנה בטיעוניו לפסק דין של כב' השופטת פרוקצ'ה שניסיתי ללא הצלחה לאתרו, מראה המקום לא צויין ע"י ב"כ המבקשת ואף פסק הדין עצמו לא צורף. יחד עם זאת, הנימוקים עליהם מתבסס ב"כ המבקשת הגיונם רב, מדובר בהסכמה בין הצדדים שיש לכבדה לאור עקרון היסוד לפיו הסכמים יש לכבד, דיון לגופו של עניין טרם התקיים, הצדדים לא התייצבו בפני בית המשפט וכתב ההגנה, כאמור, טרם הוגש. לא ניתן לראות במתן ארכות להגשת תגובה או להגשת כתב הגנה בשלב כה מוקדם שהחל כאמור במסגרת הסעד הזמני, כויתור על הטענה בשאלת הסמכות המקומית או החמצת ההזדמנות להעלאת טענת סף זו. מכאן, שניתן לראות בעיתוי הגשת הבקשה כהזדמנות הראשונה ולאור נימוקיה הרי שאכן בית משפט זה לא קנה סמכות מבחינת המקום לדון בתביעה. באשר לסילוק על הסף, הרי אם בית המשפט מגיע למסקנה שאיננו מוסמך לדון בתביעה, הוא לא יורה על סילוקה אלא העברתה לבית המשפט המוסמך, ובמקרה דנן, ולאור תניית השיפוט המוסכמת, בית המשפט המוסמך הינו בית משפט השלום בתל אביב, וכך אני מורה. אין בהעברת התיק כדי לבטל את צו המניעה הזמני שהושאר על כנו בהסכמת המבקשת וכל שבית המשפט הנעבר יצטרך לדון הוא בתיק העיקרי. לאור האמור לעיל, התיק יועבר לבימ"ש השלום בתל אביב וכתב ההגנה מטעם המבקשת, ולאור הסכמת המשיבה בתגובתה, יוגש תוך 30 יום מהיום. למען הסר ספק, צו המניעה הזמני נשוא בש"א 498/06 ישאר על כנו עד למתן פסק דין בתיק העיקרי ו/או ביטול התביעה ו/או מחיקתה. שאלת ההוצאות תוכרע בסיום ההליך. מחיקה על הסףטענות שיש להעלות בהזדמנות הראשונה