בפניי בקשה למחיקה על הסף. טענות המבקש ביום 20.03.05 הוגשה בקשה לביצוע שטר מטעמו של המשיב. המבקש המופיע שני בעמודת פרטי החייב, נמחק בקו והתיק כלל לא נפתח כנגדו. מבירורים שנערכו מול מרכז המידע ומווידוא האינפורמציה שנתקבלה הן ממרכז המידע והן מלשכת ההוצאה לפועל בהרצלייה, הוברר לב"כ המבקש על ידי מרכז המידע כי המבקש אכן אינו מופיע כחייב בתיק. המבקש עצמו ערך בירור נוסף במרכז המידע והובהר לו כי לא היה בעל דין בתיק ממועד פתיחתו. אין כל יריבות בין המבקש למשיב. ההמחאות נשוא תיק ההוצאה לפועל והתביעה אינם המחאות של המבקש ועל כן אין למשיב כל עילה נגדו. היות וכך והיות שהמבקש אינו בעל דין בתיק הוצאה לפועל המהווה למעשה את כתב התביעה, או בהעדר יריבות בין המבקש למשיב ובשל שהתביעה אינה מראה עילה כנגד המשיב שאינו צד לה כאמור, מבוקשת מחיקת התביעה נגדו ולחייב את המשיב בהוצאות משפט ובשכר טרחה לרבות הוצאות בסך 7000 ₪ שנפסקו בהחלטת בית המשפט מיום ה-06.07.05 . טענות המשיב הבקשה לביצוע המחאות הוגשה על ידי המשיב כנגד חברת סקאיליפט תעשיות 2004 בע"מ כמושכת ההמחאות וכנגד המבקש כערב מכוח כתב ערבות עליו חתם המבקש כלפי המשיב. ההמחאות הוגשו על ידי המשיב לביצוע לאחר שחוללו מחמת היות החשבון מוגבל. בפרטי החייב (סעיף ב' לבקשה לביצוע שטר) נרשם המבקש כערב. אף המבקש עצמו הגיש התנגדות לביצוע שטר הן מטעם חברת סקאיליפט תעשיות והן מטעמו, כערב. טענתו היחידה של המבקש בהתנגדות, כי אינו חתום על ההמחאות וכי לא ערב לחברת סקאיליפט תעשיות. לאחר דיון בהתנגדות ניתנה למבקש בלבד רשות להתגונן בטענה כי אינו ערב להמחאות. הטענה כי המבקש אינו מופיע כבעל דין בבקשה לביצוע שטר לא הועלתה על ידי המבקש לא במסגרת ההתנגדות אשר הוגשה על ידו באופן אישי ואף לא במסגרת הדיון בהתנגדות. כאמור, לא רק שהמבקש לא העלה את הטענה במסגרת ההתנגדות אלא שהוא אף הגיש התנגדות לביצוע השטר באופן אישי בנוסף להתנגדות החברה, החייבת העיקרית. עוד במסגרת הדיון בהתנגדות לביצוע שטר התברר כי המבקש ניסה לברוח מערבותו לחברת סקאיליפט בע"מ ולהתחמק מתשלום חובותיו וכלפי נושים ובכללם המשיב על ידי הקמת חברה חדשה חברת סקאיליפט תעשיות בע"מ. המבקש חתם כלפי המשיב על כתב ערבות כלפי כל החובות של חברת סקאיליפט בע"מ, אשר אף רכשה סחורה בהיקפים ניכרים מאת המשיב אשר הסתמך על כתב הערבות. לשם פירעון החוב מסר המבקש המחאות משוכות על ידי חברה חדשה אשר הוקמה על ידו זמן קצר קודם לכן, חברת סקאיליפט תעשיות בע"מ. כפי שהתברר מעדות המבקש עצמו והמסמכים אשר הוצגו בדיון בהתנגדות, שתי החברות סקאיליפט בע"מ וסקאיליפט תעשיות בע"מ, הוקמו על ידי המבקש אשר הינו בעל מניות יחיד בשתיהן, המבקש הינו מנהל יחיד בשתי החברות ושתי החברות עוסקות באותו עיסוק - מתן שירות למעליות. הלכה פסוקה היא כי כאשר קיים חשש ממשי כי הקמת החברה האחרת נועדה להבריח נכסים או להעתיק פעילות מתוך מטרה להתחמק מתשלום חוב פסוק ניתן בשתי החברות כגוף אחד וזאת גם לצורך גביית החוב הפסוק במסגרת הליכי הוצאה לפועל. נקבע כי יש לראות בחברה החייבת ובחברה החדשה "גוף אחד" לצורך הטלת עיקולים במסגרת הליכי הגבייה בתיק ההוצאה לפועל, בר"ע (ת"א) 2417/05 גל יד בע"מ נ' ט.א מכונות מזון וקידוד (טרם פורסם). יצוין, כי המבקש אחראי לפירעון החוב כלפי המשיב, אף מכוח העילה החוזית וכן מכוח עילת הרשלנות ועילת התרמית. דיון מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות. ע"א 292/68 יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608. השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו, היא אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה. הכלל הוא שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה. כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות. לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה, יש להניח שכל מה שנטען ב”כ התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש. ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358. ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף רק כאשר ברור, כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן. ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724. ע"א 16/65 בורגר נ' מ"י פד"י י"ט (2) 228, 233. ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ' נ' מקורות בע"מ ואח' פד"י כט (2) 141. עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש. כאשר ברור על פני הדברים שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו, עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה. ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם ואח' פד"י לז' (4) 337. ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8. ע"א 831/79 וקסלמן בע"מ נ' חב' חלקה בע"מ פד"י ל"ה(2) 533, 538. מן הכלל אל הפרט במקרה שבפני, לטענת המבקש, ההמחאות נשוא תיק ההוצאה לפועל והתביעה אינם המחאותיו ועל כן, אין למשיב כל עילה כנגד המבקש. מנגד, המשיב טוען, כי הבקשה לביצוע ההמחאה כנגד המבקש מכוח כתב הערבות עליו חתם המבקש כלפי המשיב. אכן, עפ"י נספח א' לתגובת המשיב, המבקש ערב באופן אישי לחברת סקאיליפט בע"מ, אך השאלה היא, האם המבקש הציג עצמו כערב לחברת סקאיליפט תעשיות 2004 בע"מ. כאשר יש טענה בכתב התביעה, המעלה עילה אשר אם תוכח תהווה עילה לקבלת סעד, אין להיענות לבקשה למחיקה על הסף, יש לתת למשיב את יומו בבית המשפט. הבקשה למחיקה על הסף נדחית. המשיב יגיש כתב תביעה מתוקן ובו יפרט את העילה כלפי המבקש וזאת, תוך 14 יום מהיום. דיון מקדמי יתקיים ביום 14.12.05 בשעה 15:00. העדר עילהמחיקה על הסף