1.בקשה זו הינה דוגמא מובהקת לבזבוז זמנו של ביהמ"ש, בגין מחדלים ואי קיום הליכים כראוי, והמעיין בתיק יכול להתרשם מריבוי הבקשות הפרוצדוראליות, אשר כבר הצטברו בתיק, עד כי יש צורך, לשם ההתמצאות, להכתיר כל בקשה בשם מזהה, וכל זאת, עוד טרם התקיים בו ולו דיון אחד. 2. ביום 8.5.06 הגיש המבקש בקשה למחיקת התביעה על הסף (להלן: "הבקשה"). הבקשה הובאה בפני, ביחד עם בקשת המשיבה להורות למבקש לבצע מסירה של כל ההודעות והבקשות המוגשות על ידו בפני ביהמ"ש (להלן: "בקשת המסירה"), כולל בקשת רשות להגן אשר הוגשה על ידו, והבקשה למחיקה על הסף. בבקשת המסירה נרשם, כי רק מהחלטה אשר ניתנה (ע"י כב' הרשמת ספרא-ברנע), ביום 23.5.06, למדה המשיבה כי הוגשה בר"ל, וכי הוגשה גם בקשה למחיקה על הסף. בהחלטתי מיום 28.5.06 קבעתי, כי המבקש ימציא את המבוקש וכן ימציא אישור מסירה לתיק ביהמ"ש, לא יאוחר מיום 31.5.06. לאחר שלא הומצא דבר, ולאור אישור המערכת כי ההחלטה שוגרה, בהצלחה, בפקס, אל המבקש, נמחקה הבקשה, בהחלטתי מיום 19.6.06, היא ההחלטה אשר ביטולה מתבקש כעת. 3. כעת מונחת בפני בקשת המבקש, הכתובה על שלושה עמודים מלאים וצפופים, ובה שוטח המבקש מערכת שלימה של הסברים וכן טענות כנגד המשיבה (להלן: "הבקשה דנן"). לטענתו, לא המציאה לו המשיבה את בקשת המסירה. עוד טוען המבקש, כי החלטת ביהמ"ש מיום 29.5.06 לא הומצאה לו, ומסביר, כי המידע הנמצא במערכת ביהמ"ש, לפיה שוגרה אליו הההחלטה בפקס, אין בו כדי ללמד שההחלטה אכן הגיעה אליו, וזאת - לאור מערכת היחסים העכורה בינו לבין שותפו למשרד, ולאור כך שהם חולקים אותו פקס. האם גם בכך על ביהמ"ש לדון ? כנגד המשיבה טוען המבקש חוסר תום לב, בכך שהמשיבה עצמה לא המציאה לו, לדבריו, את הבקשות וההודעות, אשר הוגשו על ידה לתיק ביהמ"ש, ועוד כהנה וכהנה, ולא אוסיף. בנוגע לטענה בדבר אי המצאת הבר"ל לידי המשיבה, מודה המבקש כי אין בידו אישור להמצאה, ומוסיף: "אך אין ודאות שהכתב לא נשלח בדאר רגיל" (!) הסבר נוסף של המבקש למחדל זה הוא שינויים פרסונאליים במשרד המבקש, כפי המפורט בבקשה. יאמר מייד, כי על המבקש חלה חובה להוכיח המצאת מסמכים כדין, ובחובה זו המבקש לא עמד. 4. המשיבה, אף היא הגישה, כמובן, תגובה ארוכה ועמוסה, ובה טענות רבות כנגד המבקש ואי המצאת כתבי בי-דין לידיה, אולם, בניגוד למבקש, צירפה המשיבה לתשובתה שלושה אישורי מסירה, לפיהם אכן נמסרו הבקשות אשר הגישה לביהמ"ש, גם למבקש. 5. אמנם, לא הומצא אישור מסירה של הבקשה להורות למבקש למסור לידיה את המבמכים המוגשים על ידו לביהמ"ש (אשר לגביה טענה המשיבה כי הומצאה בדאר אלקטרוני, ללא אישור המצאה), אולם בכך אין ולא כלום, שכן, ההחלטה אשר ניתנה בבקשה זו הומצאה למבקש ע"י ביהמ"ש, ולעניין זה כבר התייחסנו לעיל. 6. בנסיבות הענין, ראוי היה לה לבקשה זו שתידחה, אולם, לפנים משורת הדין, ועל מנת שלא לחסום את המבקש, בשלב כה מוקדם, מאפשרות לפרוש הגנתו בפני ביהמ"ש, נעתרת אני, חלקית, לבקשה - רק לחלקה בו מתבקשת רשות להתגונן, וגם זאת - בכפוף לתשלום הוצאות המשיבה בסך 2,500 ₪ בתוספת מע"מ כחוק, נכון להיום. ההוצאות ישולמו בתוך 21 ימים. 7. לאחר עיון בבקשה סבורה אני שאין כל מקום למחיקת התובענה על הסף. טענות המבקש יכולות לבוא, ככל שיש צורך בכך, על פתרונן בדרכים אחרות אשר קבועות בתקנות סדר הדין האזרחי, ואין הן מצדיקות מחיקה על הסף. יחד עם זאת, כאמור, אני מבטלת את החלטתי מיום 19.6.06, ככל שהיא מתייחסת למחיקת הבקשה למתן רשות להתגונן. בקשה זו תועבר לדיון בפני הרשמים. מחיקה על הסף