בפני תביעה אשר הגישה חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה") כנגד המבקש על סך 12,367 ₪ בגין הסכם למתן שירות לקו מנוי פרטי/בתאגיד של טלפון סלולרי על יתרת חוב בסך 12,227 ₪, ריבית והצמדה בסך 141 ₪. עפ"י כתב התביעה, הנתבע קיבל את מלוא השירותים כמתחייב מההסכם, אולם בניגוד להתחייבות, הנתבע לא שילם לתובעת בעבור השירותים. תיק זה עבר גילגולים רבים ובהם: ניתן פסק דין בהעדר הגנה, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, נקבע מועד לדיון בבקשה, משלא נכח ב"כ התובע, בוטל פסק הדין והדיון הועבר עפ"י בקשת הנתבע לביהמ"ש השלום בנתניה. הוגשה בקשת איחוד דיון עם תיק אחר שהגיש המבקש נגד המשיבה, אך מאחר וטרם ניתנה לנתבע רשות להתגונן על כן הבקשה נדחתה. בפני כעת בקשה למחיקת כותרת או למתן רשות להתגונן שהוגשה ע"י הנתבע. טענות המבקש: המבקש טוען בתצהירו , כי לכתב התביעה לא צורף שום מסמך אשר על פיו נקבע סכום התביעה, כמו כן אין הסבר הכיצד חושבו הסכומים ע"י המשיבה. בחודש אוגוסט הבחינה אשת המבקש בחיוב בלתי מובן לגבי מנוי מספר 3343551-052, נסיונותיה ונסיונותי לבירור משמעות החיוב אצל המשיבה עלו בתהו. משנואשה אישתו מקבלת מענה מאת המשיבה, הורתה לבנק בתאריך 15.9.03 לחדול מלפרוע למשיבה את החיוב המתייחס למנוי 3343551-052. עוד טוען המבקש, כי עקב הנזקים שנגרמו לו מאת המשיבה, שלח בתאריך 23.5.05 הודעת קיזוז. בתאריך 7.11.05 התקיים דיון אשר בו נחקר המבקש על תצהירו והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. המבקש בסיכומיו מציין, כי מקום בו הועלתה טענת הקיזוז יש ליתן רשות להתגונן עפ"י תקנה 52 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984. הדיון: ראשית, אדון בבקשה למחיקת כותרת. בבוא ביהמ"ש לדון בבקשה למחיקת כותרת עליו לשים לפניו את תקנה 202 (1)א לסדר הדין האזרחי: " ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות - (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;" בכדי שהתובע יוכל לחסות תחת גגה של תקנה 202 וליהנות מין היתרונות הגלומים בה עליו לעמוד בשלוש דרישות: · תביעה על סכום כסף קצוב. · שהסכום הקצוב יהיה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. · תביעה שיש עליה ראיה שבכתב. תביעה שיש עליה ראיה בכתב: המדובר על "מסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו", עוד נאמר, " אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב ו"ראשית ראיה" מספקת" ( אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 303). במקרה דנן, כתב התביעה נתמך בטופס "עסק משפחתי Soho 2002", "טופס בקשה למתן שירותים" ו- "נספח מכשירים להסכמים: עסק משפחתי וטרייד אין וחצי Soho(ספטמבר 2002)" החתומים ע"י המבקש ( ראה נספחים: א' ו- ב' לכתב התביעה ). בכל אופן, אין המבקש מכחיש את ההתקשרות עם המשיבה על כן, אכן קיימת ראשית ראיה ויש לקבוע כי התביעה עומדת בדרישה זו. סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא: עפ"י תקנה 202(1)(א), על "התביעה להתבסס על חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהם ראיות בתכתב"( אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 302). במקרה דנן, אכן מדובר בהתחייבות מכוח חוזה " עסק משפחתי Soho " וכן " טופס בקשה למתן שירותים" אשר צורפו כנספחים לכתב התביעה ומסומנים באות א' אשר חתם עליהם המבקש. על כן, הסכום הקצוב אותו תובע המשיב הינו מכוח חוזה. סכום קצוב: "הדיבור "סכום קצוב" בא לתרגם את המונח האנגלי Liquidated amount. הכוונה היא שהחישוב הסכום יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או הערכה" (ראה ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995 עמ' 657). כלומר שסכום הכסף נשוא התביעה ניתן לחישוב חשבונאי פשוט ואינו ניתן להערכה כל שהיא או לשיקול דעת שיפוטי. הבסיס החשבונאי העובדתי עליו מבוססת התביעה אמור להיות מונח בפני בית המשפט והוא, על ידי פעולה חשבונאית פשוטה, צריך לראות כי הסעד הכספי המבוקש תואם את סך הסכומים המוגשים לבית המשפט. המשיב צירף לכתב התביעה נספחים שונים בניהם: הסכמים עליהם חתם המבקש, דו"ח פעולות לקוח וכן תכתובות שונות בין הצדדים. מעיון בחשבוניות אשר הוגשו ע"י התובע לביהמ"ש, ואשר מהווים לכאורה את הסכומים, שהתובע טוען כי הנתבע חייב לו, עולה כי סכומים אלו הינם ניתנים לחישוב חשבונאי אריתמטי,על אף אם אינו פשוט, נאמר בפסיקה: "אין הכרח שחישוב כזה יהא פשוט, והעובדה שהמבקשים נעזר לשם כך ברואה חשבון אינה גורעת מאופן החישוב, שבגדרו אין שומה או הערכה"( בשא (י-ם) 115/02 תיווך נכסים בע"מ ואח' נ' פולורון סיסטם ישראל בע"מ). כלומר, גם היה והחישוב אינו פשוט והינו מצריך העזרות ביודעי דבר, אין הדבר גורע מהיותו של הסכום להיחשב כקצוב. כך למשל, בנספח ב' שחתום ע"י המבקש צויין עלות המכשיר ואופן התשלום ( 36 תשלומים), בנספח א' צויין בשתי טבלאות תעריפים לשירותים שונים ( טבלה 1 ו- 2). אך יחד עם זאת, צירף המשיב לכתב התביעה נספח המסומן באות ז' המסביר בפרטי פרטים הכיצד חושב סכום הנתבע ותיקון טעויות בחשבון (חיוב בסך 69.90 הופחת ל- 59.90), על כן אכן מדובר בסכום קצוב. מכל האמור לעיל, כתב התביעה והנספחים המצורפים אכן עונים לדרישות התקנות: המדובר בסכום קצוב מכוח חוזה ובעל ראשית ראיה. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. בקשה למתן רשות להתגנון: "כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית 'אינני חייב' אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להתגונן... טענה סתמית "אינני חייב" איננה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית, וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה" (ע"א 146/68 דולגין ואח' נגד שלום ומזל ישועה פד"י כרך כ"ב חלק שני ע' 302). עוד נאמר על כך: " בהליך, שבו נידונה בקשה לרשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה; אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 310). מעיון בתצהיר המצורף לבקשה, לא מצאתי כי המבקש מעלה טענות הגנה מעבר לעובדה כי לא ברור לו כיצד חושב סכום התביעה;אין המבקש מתייחס לחישוב שערכה המשיבה בנספח ג' או מצרף תחשיב חשבונאי נגדי. כמו כן, אין המבקש נותן הסבר מדוע לא משלם את החוב בגין שימוש בטלפון לאחר ביטול הוראת קבע ( ראה ע"מ 3 לפרוטוקול שורה 8 עד הסוף, וע"מ 4 שורות 1 - 8). המבקש אף לא מצרף תצהיר מטעם אישתו אשר היא זו שהשתמשה בטלפון, ואף אין פירוט ביחס לטענת הקיזוז. מכל האמור לעיל אין לי אלא לקבוע כי הבקשה כללית וסתמית ודינה להידחות. אשר על כן, הנני קובעת כדלקמן: 1. דין הבקשה למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן - להידחות. 2. המבקש ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ כדין. 3. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 4. ניתן בזאת פסק דין בהתאם לתביעה, המשיב יגיש פסיקתא לחתימה. סלקוםסלולר (תביעות)חוב