דוגמא לכתב תביעה של סלקום על חוב

##דוגמא לכתב תביעה## ## א. תיאור בעלי הדין ## 1. התובעת הינה חברת ______ ישראל בע"מ, ח.פ. _________, תאגיד המאוגד כדין בישראל, אשר כתובתה הרשומה הינה _________, _________, והעוסקת במתן שירותי תקשורת סלולרית ואינטרנט ללקוחות פרטיים ועסקיים ברחבי הארץ. 2. הנתבע הינו מר _______, ת.ז. _________, אשר כתובתו הינה _________, _________, והינו לקוח אשר התקשר עם התובעת בהסכם למתן שירותי תקשורת סלולרית. ## ב. הסעד המבוקש ## 3. כבוד בית המשפט מתבקש ליתן פסק דין המורה לנתבע לשלם לתובעת סך של 12,367 ₪, בתוספת ריבית והצמדה כדין מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בתוספת מע"מ. ## ג. העובדות הנחוצות לביסוסה של עילת התביעה ומתי נולדה ## 4. ביום _________ התקשר הנתבע עם התובעת בהסכם למתן שירותי תקשורת סלולרית, במסגרתו קיבל הנתבע קו מנוי פרטי/בתאגיד מספר _________ וכן מכשיר סלולרי, והתחייב לשלם לתובעת תמורת השירותים והמכשיר בהתאם לתעריפים שנקבעו בהסכם. 5. התובעת עמדה במלוא התחייבויותיה על פי ההסכם וסיפקה לנתבע את מלוא השירותים והמכשיר כמתחייב, אולם הנתבע הפר את התחייבויותיו ולא שילם לתובעת את התמורה המגיעה לה בגין השירותים והמכשיר. 6. יתרת החוב של הנתבע לתובעת, נכון למועד הגשת התביעה, עומדת על סך של 12,227 ₪ בגין השירותים והמכשיר, בתוספת ריבית והצמדה בסך 141 ₪, ובסה"כ 12,367 ₪. 7. עילת התביעה נולדה עם הפרת ההסכם על ידי הנתבע, עת חדל מלשלם את התמורה המגיעה לתובעת בגין השירותים והמכשיר, וזאת בניגוד להתחייבויותיו המפורשות והמכללא על פי ההסכם. ## ד. העובדות המקנות סמכות לבית המשפט ## 8. סכום התביעה מצוי בגבולות סמכותו העניינית של בית משפט השלום. 9. מקום מגוריו של הנתבע, או מקום יצירת ההתחייבות, או מקום ביצועה, מצויים בתחום סמכותו המקומית של בית משפט נכבד זה. ## ה. פירוט הטענות ## ## הפרת הסכם למתן שירותים ## 10. הנתבע התקשר עם התובעת בהסכם מחייב למתן שירותי תקשורת סלולרית, אשר כלל אספקת קו מנוי ומכשיר סלולרי, ועל פי הסכם זה התחייב הנתבע לשלם לתובעת תמורה עבור השירותים והמכשיר בהתאם לתעריפים שנקבעו, כפי שפורט בנספחים א' ו-ב' לכתב התביעה. 11. התובעת עמדה במלוא התחייבויותיה על פי ההסכם, סיפקה לנתבע את השירותים המלאים והרציפים, ואף העמידה לרשותו את המכשיר הסלולרי כפי שהוסכם, ובכך מילאה את חלקה בהתקשרות החוזית באופן מלא ותקין. 12. הנתבע, בניגוד להתחייבויותיו המפורשות והמכללא על פי ההסכם, חדל מלשלם לתובעת את התמורה המגיעה לה בגין השירותים והמכשיר, ובכך הפר את ההסכם הפרה יסודית המזכה את התובעת בסעדים המבוקשים. 13. הפרת ההסכם על ידי הנתבע באה לידי ביטוי מובהק באי-תשלום החשבונות החודשיים שהוצאו לו כדין, וזאת למרות קבלת מלוא השירותים והשימוש בקו המנוי ובמכשיר הסלולרי, כפי שניתן ללמוד מדו"ח פעולות הלקוח שצורף לכתב התביעה. 14. התנהלות הנתבע, אשר נהנה מהשירותים שסופקו לו אך נמנע מלשלם עבורם, מהווה הפרה בוטה של עקרון תום הלב החוזי ושל חובת תשלום התמורה המוטלת עליו מכוח ההסכם, ועל כן יש לחייבו בתשלום מלוא החוב. ## חובת תשלום תמורה עבור שירותים ## 15. חובת תשלום התמורה עבור השירותים שסופקו הינה עקרון יסוד בדיני החוזים, ומשקיבל הנתבע את מלוא השירותים והמכשיר מהתובעת, קמה חובתו לשלם את התמורה המוסכמת, וזאת ללא קשר לטענותיו בדבר אי-הבנה או אי-שביעות רצון. 16. ההסכם שנחתם בין הצדדים קובע במפורש את התעריפים עבור השירותים השונים, ועל כן הנתבע היה מודע היטב למחיר השירותים אותם צרך, ואינו יכול להתנער מחובת התשלום בטענה של חוסר בהירות או אי-הבנה. 17. התובעת סיפקה לנתבע חשבוניות מפורטות ודו"חות פעולות לקוח, אשר פירטו את היקף השימוש ואת החיובים בגינו, ובכך עמדה בחובתה לספק שקיפות מלאה בנוגע לחוב, ועל כן טענת הנתבע בדבר חוסר הסבר לחישוב הסכומים אינה עומדת במבחן המציאות. 18. אי-תשלום החוב על ידי הנתבע, לאחר שקיבל את מלוא השירותים ונהנה מהם, מהווה התעשרות שלא כדין על חשבון התובעת, ועל כן יש לחייבו להשיב את הסכומים שקיבל ללא תמורה. 19. הפסיקה קבעה כי צד המקבל שירותים מחויב בתשלום עבורם, גם אם אינו מרוצה מהם, אלא אם כן הוכיח פגם מהותי בשירות או הפרה יסודית של ההסכם מצד נותן השירות, דבר שלא הוכח במקרה דנן. ## סכום קצוב וראיה בכתב ## 20. התביעה הינה על סכום כסף קצוב, שכן סכום החוב ניתן לחישוב אריתמטי פשוט על בסיס התעריפים המוסכמים בהסכם ודו"חות השימוש, ואינו מצריך שומה או הערכה שיפוטית, כפי שפורט בנספח ז' לכתב התביעה. 21. התביעה נתמכת בראיות בכתב, הכוללות את טופס "עסק משפחתי Soho 2002", "טופס בקשה למתן שירותים" ו"נספח מכשירים להסכמים", החתומים על ידי הנתבע, המהווים ראשית ראיה מספקת לקיומה של התקשרות חוזית ולבסיס החוב. 22. הפסיקה קבעה כי לצורך סדר דין מקוצר, אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב, ודי ב"ראשית ראיה" הקושרת את הנתבע למסמך, ודרישה זו מתקיימת במלואה במקרה דנן לאור המסמכים החתומים על ידי הנתבע. 23. העובדה שהנתבע אינו מכחיש את ההתקשרות עם התובעת, כפי שעולה מתצהירו, מחזקת את הטענה כי קיימת ראשית ראיה בכתב המבססת את התביעה על סכום קצוב מכוח חוזה. 24. נספח ז' לכתב התביעה מסביר בפירוט כיצד חושב סכום החוב, כולל תיקוני טעויות בחשבון, ובכך מוכיח כי מדובר בסכום קצוב הניתן לחישוב חשבונאי ברור ומפורט. ## טענת קיזוז ## 25. טענת הקיזוז שהועלתה על ידי הנתבע הינה כללית וסתמית, ואינה מפורטת דיה על מנת לבסס הגנה לכאורה, שכן לא צורפו לה כל אסמכתאות או פירוט נזקים קונקרטיים שנגרמו לו, כפי שנדרש על פי הפסיקה. 26. הנתבע לא פירט בתצהירו את מהות הנזקים שנגרמו לו, את אופן חישובם, או את הקשר הסיבתי בינם לבין פעולות התובעת, ובכך לא עמד בנטל להראות הגנה לכאורה המצדיקה מתן רשות להתגונן. 27. הפסיקה קבעה כי טענת קיזוז חייבת להיות מפורטת ומגובה בראיות, ואין די בהעלאת טענה כללית בדבר נזקים, שכן הדבר אינו מאפשר לתובעת להתמודד עמה כראוי ואינו מספק בסיס לדיון משפטי ענייני. 28. הודעת הקיזוז שנשלחה על ידי הנתבע בתאריך _________ הינה מאוחרת באופן משמעותי למועד הפסקת התשלומים, ואינה מפרטת את מהות החוב הנטען כלפי התובעת, ובכך מחלישה את אמינותה ורצינותה. 29. בהיעדר פירוט מספק ואסמכתאות לטענת הקיזוז, אין לראות בה הגנה לכאורה המצדיקה מתן רשות להתגונן, ועל כן יש לדחותה ולאפשר מתן פסק דין בהתאם לתביעה. ## ביטול הוראת קבע ואי-תשלום ## 30. הנתבע הורה לבנק בתאריך _________ לחדול מלפרוע למשיבה את החיוב המתייחס למנוי _________, וזאת ללא כל הצדקה חוזית או משפטית, ובכך יצר את חובו כלפי התובעת. 31. ביטול הוראת הקבע על ידי הנתבע, ללא הסכמת התובעת וללא פתרון חלופי לתשלום החוב, מהווה הפרה בוטה של ההסכם ושל חובת תשלום התמורה עבור השירותים שקיבל. 32. הנתבע לא סיפק כל הסבר מניח את הדעת מדוע לא שילם את החוב בגין השימוש בטלפון לאחר ביטול הוראת הקבע, כפי שעלה מחקירתו בבית המשפט, ובכך חיזק את הטענה כי מדובר בהתחמקות מתשלום. 33. הפסיקה קבעה כי ביטול הוראת קבע באופן חד צדדי, ללא עילה מוצדקת, אינו פוטר את הלקוח מחובת תשלום עבור השירותים שקיבל, וכי עליו להמשיך ולשלם את חובותיו בדרכים אחרות. 34. התנהלות הנתבע, אשר ביטל את הוראת הקבע ונמנע מלשלם את החוב בגין השימוש בטלפון, מעידה על חוסר תום לב ועל ניסיון להתחמק מחובותיו החוזיים, ועל כן יש לחייבו בתשלום מלוא החוב. ## אי-הצגת תחשיב נגדי ## 35. הנתבע טען כי לא ברור לו כיצד חושב סכום התביעה, אך נמנע מלהציג תחשיב חשבונאי נגדי או לפרט אילו סכומים לדעתו שולמו או אינם נכונים, ובכך לא עמד בנטל להראות הגנה לכאורה. 36. התובעת צירפה לכתב התביעה נספח מפורט (נספח ז') המסביר את אופן חישוב החוב, כולל תיקוני טעויות, ועל הנתבע היה להתייחס באופן קונקרטי לחישוב זה ולהציג תחשיב חלופי אם סבר שהוא שגוי. 37. הפסיקה קבעה כי טענה כללית בדבר אי-הבנת חישוב החוב, ללא הצגת תחשיב נגדי או פירוט ספציפי של הטעויות הנטענות, אינה מספקת לצורך מתן רשות להתגונן. 38. הימנעות הנתבע מלהציג תחשיב נגדי, למרות שניתנה לו ההזדמנות לעשות כן, מעידה על כך שאין לו טענות ממשיות כנגד חישוב החוב שערכה התובעת, וכי טענותיו הינן כלליות וסתמיות. 39. על הנתבע היה להראות כיצד חישוב התובעת שגוי, ומשלא עשה כן, יש לקבל את חישוב התובעת כנכון ולחייב את הנתבע בתשלום מלוא הסכום הנתבע. ## אי-צירוף תצהיר מטעם אשת הנתבע ## 40. הנתבע טען כי אשתו הבחינה בחיוב בלתי מובן לגבי המנוי, וכי היא זו שהורתה לבנק לחדול מלפרוע את החיוב, אך נמנע מלהגיש תצהיר מטעמה, ובכך פגע באמינות טענותיו. 41. הפסיקה קבעה כי כאשר טענות הגנה מבוססות על עובדות הידועות לצד שלישי, יש לצרף תצהיר מטעמו, ובהיעדר תצהיר כזה, יש להתייחס לטענות אלו בחשדנות. 42. אי-צירוף תצהיר מטעם אשת הנתבע, שהייתה מעורבת באופן פעיל באירועים הנטענים, מונע מהתובעת לחקור אותה על גרסתה ועל העובדות שהיא טוענת להן, ובכך פוגע ביכולתה להתגונן. 43. בהיעדר תצהיר מאשת הנתבע, טענותיו בדבר פעולותיה נותרות בגדר עדות שמיעה, שאינה קבילה כראיה, ועל כן אין לייחס להן משקל לצורך מתן רשות להתגונן. 44. על הנתבע היה להוכיח את טענותיו באמצעות ראיות קבילות, ומשלא עשה כן בנוגע לפעולות אשתו, אין לקבל את טענותיו כבסיס להגנה לכאורה. ## חוסר פירוט טענות הגנה ## 45. טענות ההגנה שהועלו על ידי הנתבע בתצהירו הינן כלליות וסתמיות, ואינן מפורטות די הצורך על מנת לבסס הגנה לכאורה, כפי שנדרש על פי הפסיקה. 46. הפסיקה קבעה כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, וכי טענה סתמית "אינני חייב" אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להתגונן. 47. הנתבע לא פירט אילו סכומים לדעתו אינם נכונים, אילו שירותים לא סופקו, או אילו תקלות התרחשו, ובכך לא סיפק בסיס עובדתי מספק לטענותיו. 48. חוסר הפירוט בטענות ההגנה מונע מהתובעת להתמודד עמן באופן ענייני, ואינו מאפשר לבית המשפט להתרשם מקיומה של הגנה לכאורה, ועל כן יש לדחות את הבקשה למתן רשות להתגונן. 49. על הנתבע היה להציג תמונה עובדתית ברורה ומפורטת של טענותיו, ומשלא עשה כן, יש לראות בבקשתו למתן רשות להתגונן כבקשה סתמית וחסרת בסיס. ## התקשרות חוזית והכחשה ## 50. הנתבע אינו מכחיש את עצם ההתקשרות החוזית עם התובעת, כפי שעולה מפורשות מתצהירו ומחקירתו, ובכך מאשר את קיומו של הסכם מחייב בין הצדדים. 51. העובדה שהנתבע חתם על טפסי ההתקשרות, לרבות "עסק משפחתי Soho 2002" ו"טופס בקשה למתן שירותים", מהווה ראיה חותכת לקיומו של הסכם מחייב ולמודעותו לתנאיו. 52. הפסיקה קבעה כי חתימה על מסמך מהווה אישור לתוכנו, וכי צד החותם על הסכם אינו יכול להתנער ממנו בטענה שלא קרא או לא הבין את תנאיו, אלא אם כן הוכח פגם מהותי בכריתה. 53. הנתבע נהנה מהשירותים שסופקו לו מכוח ההסכם במשך תקופה ארוכה, ובכך אישר בהתנהגותו את תוקפו של ההסכם ואת התחייבויותיו על פיו. 54. משאין מחלוקת על עצם ההתקשרות החוזית, הנטל עובר לנתבע להוכיח כי קיימת עילה מוצדקת לאי-תשלום החוב, ונטל זה לא הורם במקרה דנן. ## חוסר תום לב בהתנהלות הנתבע ## 55. התנהלות הנתבע, אשר נהנה משירותי התובעת אך נמנע מלשלם עבורם, ובמקביל ביטל הוראת קבע ללא הצדקה, מהווה חוסר תום לב מובהק בביצוע ההסכם. 56. הפסיקה קבעה כי על צדדים לחוזה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, וכי התחמקות מתשלום חובות תוך ניצול שירותים שסופקו, מהווה הפרה של עקרון תום הלב. 57. ניסיונות הנתבע לטעון לאי-הבנה או חוסר פירוט, מבלי להציג תחשיב נגדי או פירוט קונקרטי של טענותיו, מעידים על ניסיון להתחמק מחובותיו ולא על רצון אמיתי לברר את החוב. 58. התובעת פעלה בתום לב לאורך כל הדרך, סיפקה שירותים, הוציאה חשבוניות וניסתה לברר את החוב עם הנתבע, אך נתקלה בהתחמקות ובחוסר שיתוף פעולה. 59. על בית המשפט להוקיע התנהלות של חוסר תום לב מצד לקוחות המבקשים להתחמק מתשלום חובותיהם, ולחייב את הנתבע בתשלום מלוא החוב בתוספת הוצאות. ## דחיית בקשה למחיקת כותרת ורשות להתגונן ## 60. לאור כל האמור לעיל, התביעה עומדת במלוא הדרישות של סדר דין מקוצר, שכן מדובר בסכום קצוב מכוח חוזה וקיימות ראיות בכתב המבססות אותה. 61. טענות ההגנה שהועלו על ידי הנתבע הינן כלליות, סתמיות ובלתי מפורטות, ואינן מקימות הגנה לכאורה המצדיקה מתן רשות להתגונן. 62. הפסיקה קבעה כי רשות להתגונן תינתן רק כאשר הנתבע מראה הגנה לכאורה, ואין די בטענות בעלמא או בניסיון להתחמק מתשלום חוב. 63. בהיעדר הגנה לכאורה, אין מקום למתן רשות להתגונן, ועל כן יש לדחות את בקשת הנתבע למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן. 64. דחיית הבקשה למחיקת כותרת ולמתן רשות להתגונן תאפשר מתן פסק דין בהתאם לתביעה, ובכך תמנע סחבת מיותרת ותבטיח את זכויותיה של התובעת. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, יהא זה מן הדין ומן הצדק לקבל את התביעה על כל חלקיה. ##דוגמא לפסק דין## בפני תביעה אשר הגישה חברת סלקום ישראל בע"מ (להלן: "המשיבה") כנגד המבקש על סך 12,367 ₪ בגין הסכם למתן שירות לקו מנוי פרטי/בתאגיד של טלפון סלולרי על יתרת חוב בסך 12,227 ₪, ריבית והצמדה בסך 141 ₪. עפ"י כתב התביעה, הנתבע קיבל את מלוא השירותים כמתחייב מההסכם, אולם בניגוד להתחייבות, הנתבע לא שילם לתובעת בעבור השירותים. תיק זה עבר גילגולים רבים ובהם: ניתן פסק דין בהעדר הגנה, הוגשה בקשה לביטול פסק הדין, נקבע מועד לדיון בבקשה, משלא נכח ב"כ התובע, בוטל פסק הדין והדיון הועבר עפ"י בקשת הנתבע לביהמ"ש השלום בנתניה. הוגשה בקשת איחוד דיון עם תיק אחר שהגיש המבקש נגד המשיבה, אך מאחר וטרם ניתנה לנתבע רשות להתגונן על כן הבקשה נדחתה. בפני כעת בקשה למחיקת כותרת או למתן רשות להתגונן שהוגשה ע"י הנתבע. טענות המבקש: המבקש טוען בתצהירו , כי לכתב התביעה לא צורף שום מסמך אשר על פיו נקבע סכום התביעה, כמו כן אין הסבר הכיצד חושבו הסכומים ע"י המשיבה. בחודש אוגוסט הבחינה אשת המבקש בחיוב בלתי מובן לגבי מנוי מספר 3343551-052, נסיונותיה ונסיונותי לבירור משמעות החיוב אצל המשיבה עלו בתהו. משנואשה אישתו מקבלת מענה מאת המשיבה, הורתה לבנק בתאריך 15.9.03 לחדול מלפרוע למשיבה את החיוב המתייחס למנוי 3343551-052. עוד טוען המבקש, כי עקב הנזקים שנגרמו לו מאת המשיבה, שלח בתאריך 23.5.05 הודעת קיזוז. בתאריך 7.11.05 התקיים דיון אשר בו נחקר המבקש על תצהירו והצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. המבקש בסיכומיו מציין, כי מקום בו הועלתה טענת הקיזוז יש ליתן רשות להתגונן עפ"י תקנה 52 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד 1984. הדיון: ראשית, אדון בבקשה למחיקת כותרת. בבוא ביהמ"ש לדון בבקשה למחיקת כותרת עליו לשים לפניו את תקנה 202 (1)א לסדר הדין האזרחי: " ואלה תביעות שהתובע יכול להגישן לפי סדר דין מקוצר: (1) תביעות על סכום כסף קצוב, בריבית או בלי ריבית, הבאות - (א) מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא, ובלבד שיש עליהן ראיות שבכתב;" בכדי שהתובע יוכל לחסות תחת גגה של תקנה 202 וליהנות מין היתרונות הגלומים בה עליו לעמוד בשלוש דרישות: · תביעה על סכום כסף קצוב. · שהסכום הקצוב יהיה מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא. · תביעה שיש עליה ראיה שבכתב. תביעה שיש עליה ראיה בכתב: המדובר על "מסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו", עוד נאמר, " אין צורך במערכת מלאה של ראיות בכתב ו"ראשית ראיה" מספקת" ( אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 303). במקרה דנן, כתב התביעה נתמך בטופס "עסק משפחתי Soho 2002", "טופס בקשה למתן שירותים" ו- "נספח מכשירים להסכמים: עסק משפחתי וטרייד אין וחצי Soho(ספטמבר 2002)" החתומים ע"י המבקש ( ראה נספחים: א' ו- ב' לכתב התביעה ). בכל אופן, אין המבקש מכחיש את ההתקשרות עם המשיבה על כן, אכן קיימת ראשית ראיה ויש לקבוע כי התביעה עומדת בדרישה זו. סכום קצוב מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא: עפ"י תקנה 202(1)(א), על "התביעה להתבסס על חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ובלבד שיש עליהם ראיות בתכתב"( אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 302). במקרה דנן, אכן מדובר בהתחייבות מכוח חוזה " עסק משפחתי Soho " וכן " טופס בקשה למתן שירותים" אשר צורפו כנספחים לכתב התביעה ומסומנים באות א' אשר חתם עליהם המבקש. על כן, הסכום הקצוב אותו תובע המשיב הינו מכוח חוזה. סכום קצוב: "הדיבור "סכום קצוב" בא לתרגם את המונח האנגלי Liquidated amount. הכוונה היא שהחישוב הסכום יהא עניין אריתמטי גרידא, ללא צורך בשומה או הערכה" (ראה ד"ר יואל זוסמן "סדרי הדין האזרחי" מהדורה שביעית 1995 עמ' 657). כלומר שסכום הכסף נשוא התביעה ניתן לחישוב חשבונאי פשוט ואינו ניתן להערכה כל שהיא או לשיקול דעת שיפוטי. הבסיס החשבונאי העובדתי עליו מבוססת התביעה אמור להיות מונח בפני בית המשפט והוא, על ידי פעולה חשבונאית פשוטה, צריך לראות כי הסעד הכספי המבוקש תואם את סך הסכומים המוגשים לבית המשפט. המשיב צירף לכתב התביעה נספחים שונים בניהם: הסכמים עליהם חתם המבקש, דו"ח פעולות לקוח וכן תכתובות שונות בין הצדדים. מעיון בחשבוניות אשר הוגשו ע"י התובע לביהמ"ש, ואשר מהווים לכאורה את הסכומים, שהתובע טוען כי הנתבע חייב לו, עולה כי סכומים אלו הינם ניתנים לחישוב חשבונאי אריתמטי,על אף אם אינו פשוט, נאמר בפסיקה: "אין הכרח שחישוב כזה יהא פשוט, והעובדה שהמבקשים נעזר לשם כך ברואה חשבון אינה גורעת מאופן החישוב, שבגדרו אין שומה או הערכה"( בשא (י-ם) 115/02 תיווך נכסים בע"מ ואח' נ' פולורון סיסטם ישראל בע"מ). כלומר, גם היה והחישוב אינו פשוט והינו מצריך העזרות ביודעי דבר, אין הדבר גורע מהיותו של הסכום להיחשב כקצוב. כך למשל, בנספח ב' שחתום ע"י המבקש צויין עלות המכשיר ואופן התשלום ( 36 תשלומים), בנספח א' צויין בשתי טבלאות תעריפים לשירותים שונים ( טבלה 1 ו- 2). אך יחד עם זאת, צירף המשיב לכתב התביעה נספח המסומן באות ז' המסביר בפרטי פרטים הכיצד חושב סכום הנתבע ותיקון טעויות בחשבון (חיוב בסך 69.90 הופחת ל- 59.90), על כן אכן מדובר בסכום קצוב. מכל האמור לעיל, כתב התביעה והנספחים המצורפים אכן עונים לדרישות התקנות: המדובר בסכום קצוב מכוח חוזה ובעל ראשית ראיה. לאור האמור לעיל, דין הבקשה להידחות. בקשה למתן רשות להתגנון: "כלל גדול הוא כי נתבע המבקש רשות להתגונן חייב להיכבד ולהיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו. טענה סתמית 'אינני חייב' אינה מספקת ואינה מזכה ברשות להתגונן... טענה סתמית "אינני חייב" איננה טענת עובדה שניתן להוכיחה בראיות אלא מסקנה משפטית, וספק אם בכלל מקומה בתצהיר בלי שהונחו היסודות העובדתיים לביסוסה" (ע"א 146/68 דולגין ואח' נגד שלום ומזל ישועה פד"י כרך כ"ב חלק שני ע' 302). עוד נאמר על כך: " בהליך, שבו נידונה בקשה לרשות להתגונן, די אם הנתבע מראה הגנה לכאורה; אין בודקים בשלב זה כיצד יצליח להוכיח את הגנתו ואין בודקים את טיב ראיותיו" (אורי גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שביעית, ע"מ 310). מעיון בתצהיר המצורף לבקשה, לא מצאתי כי המבקש מעלה טענות הגנה מעבר לעובדה כי לא ברור לו כיצד חושב סכום התביעה;אין המבקש מתייחס לחישוב שערכה המשיבה בנספח ג' או מצרף תחשיב חשבונאי נגדי. כמו כן, אין המבקש נותן הסבר מדוע לא משלם את החוב בגין שימוש בטלפון לאחר ביטול הוראת קבע ( ראה ע"מ 3 לפרוטוקול שורה 8 עד הסוף, וע"מ 4 שורות 1 - 8). המבקש אף לא מצרף תצהיר מטעם אישתו אשר היא זו שהשתמשה בטלפון, ואף אין פירוט ביחס לטענת הקיזוז. מכל האמור לעיל אין לי אלא לקבוע כי הבקשה כללית וסתמית ודינה להידחות. אשר על כן, הנני קובעת כדלקמן: 1. דין הבקשה למחיקת כותרת ומתן רשות להתגונן - להידחות. 2. המבקש ישא בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 750 ₪ בתוספת מע"מ כדין. 3. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. 4. ניתן בזאת פסק דין בהתאם לתביעה, המשיב יגיש פסיקתא לחתימה. כתב תביעהמסמכיםסלולר (תביעות)סלקוםחוב