א. רקע כללי: לפניי בקשה מטעם התובעת למחיקת חלקים מתצהיר עדות ראשית ולמשיכת חוות דעת מומחה (בקשה מס' 57; להלן - בקשת התובעת), ובקשה מטעם הנתבע למחיקת סעיפים מתצהיר העדות הראשית של התובעת ולמשיכת נספחים מהתצהיר (בקשה מס' 59; להלן - בקשת הנתבע). במסגרת ראיותיו הגיש הנתבע חוות דעת שנערכה על ידי עו"ד פרופ' יצחק הדרי (להלן - חוות הדעת). בפתח חוות הדעת מצוין בין השאר כי פרופ' הדרי הינו משפטן בהשכלתו, העוסק בלימוד משפטים במוסדות להשכלה גבוהה ובעריכת דין בתחום הנדל"ן מזה שנים ארוכות. כמו כן מצוין כי פרופ' הדרי משמש כיושב-ראש פורום המיסים של לשכת עורכי-הדין. ברישא לחוות הדעת נכתב כי היא ניתנת "על-פי המצב המשפטי", ובהמשכה מנותחת המשמעות המשפטית של העסקאות המצוינות בה (ר' בסעיף 3.4 לחוות הדעת). בסיכום חוות הדעת נטען, כי ה"מסקנה המשפטית" במקרה דנא היא שהתובעת יצאה נשכרת מהעסקאות עם חברת יונה נכסים ומבנים בע"מ בסך השווה ליותר משניים וחצי מיליון דולר (ארה"ב). בבקשתה דנא עותרת התובעת למשיכתה של חוות הדעת מתיק בית המשפט בטענה כי מסקנתה הנ"ל מהווה הרחבת חזית פסולה, באשר היא נועדה להוכיח טענה שזכרה לא בא בכתב ההגנה. יתר על כן, מדובר בחוות דעת משפטית בדבר הדין המקומי, שבכל מקרה אין אפשרות להגישה בהליך משפטי. בנוסף ביקשה התובעת, בבקשתה, למחוק מספר סעיפים מתצהיר עדותו הראשית של הנתבע, בטענה שאף הם עניינם בנשוא מסקנת חוות הדעת הנ"ל ועל כן גם בהם יש משום הרחבת חזית פסולה. ב"כ הנתבע התנגדה, בתגובתה, לבקשת התובעת. לשיטתה, לא מדובר כלל בהרחבת חזית, ובכל מקרה הטענה הועלתה רק לאחר שחזית המחלוקת כבר הורחבה בטיעוני הצדדים ובראיותיהם. בנוסף, ולו מתוך זהירות יתרה, עתרה ב"כ הנתבע בתגובתה לתיקון כתב ההגנה באופן שתתווסף בו הטענה כי "התובעת הרוויחה ממון רב ממכירת המקרקעין ו/או מהליך ביטול חלק מהעיסקה, בו נקטה." באשר לחוות הדעת טענה ב"כ הנתבע כי התובעת הסכימה להגשתה, שכן בזמנו הסכימו הצדדים כי עו"ד מוטי בניאן יהיה מומחה מוסכם לצורך בחינת השאלה אם התובעת הרוויחה או הפסידה ממכירת המקרקעין. לחילופין ביקשה ב"כ הנתבע להתיר לנתבע להגיש חוות דעת מתוקנת של פרופ' הדרי, שבה הושמטו המילים "משפטי" או "משפטית", ומסקנת חוות הדעת נוסחה כ"מסקנה" להבדיל מ"מסקנה משפטית" (בחוות הדעת המקורית). כאמור, הנתבע הגיש גם בקשה מטעמו, בה עתר, מצידו, למחיקת סעיפים שונים מתצהיר העדות הראשית של התובעת ולמשיכת נספחים מהתצהיר. בבקשה נטען, כי סעיפים מסוימים מתצהירי התובעת מהווים הרחבת חזית פסולה. כמו כן נטען, כי לתצהיר אחד העדים צורפו שני תצהירים של עדים מההליך הקודם שהתנהל בית הצדדים (להלן - התצהירים הנוספים), שלא ניתן לצרפם ללא זימונם לחקירה על תצהירים מעודכנים. לבקשת הנתבע הגיב ב"כ התובעת בטענה, כי מדובר בבקשה קנטרנית, נעדרת פירוט מינימאלי, שבמהותה לא נועדה אלא לשמש כמשקל נגד לבקשת התובעת. לטענתו, אין בתצהירי התובעת הרחבת חזית כלשהי. בנוסף, התצהירים הנוספים הינם של עדים מההליך הקודם, אשר נחקרו על ידי הנתבע וממילא לא נפגעו זכויותיו. יתר על כן, התובענה דנא יכולה היתה להיות, במהותה, תביעה שכנגד, אזי בוודאי היו התצהירים יכולים להוות ראייה כשרה בגדרה. ב. דיון והכרעה: יש להבחין בין בקשות ב"כ שני הצדדים שעניינן טענות להרחבת חזית או לשינויה, לבין יתר הבקשות. באשר לבקשות הראשונות, בית המשפט רשם לפניו את טענות ב"כ הצדדים והתנגדויותיהם והוא יכריע בהן, כמקובל בתובענות אזרחיות, במסגרת מתן פסק הדין. הכרעה בשלב זה אינה נחוצה ואינה מועילה, ואף יש בה כדי לסרבל את הדיון שלא לצורך (בהקשר זה ר' לאחרונה רע"א (מחוזי ת"א) 8561-01-11 ש.א.ק.ל. חברה לבניה בע"מ נ' לנדאו). עוד יש לציין, בעניין זה, כי אין אפשרות דיונית להגיש "בקשה אגב תגובה", כפי שביקשה ב"כ הנתבע לעשות בתגובתה לבקשת התובעת כאשר ביקשה לקבל היתר, אגב תגובתה, לתיקון כתב התביעה. מעבר לפגם הדיוני שב"בקשה" כזו, בכל מקרה אין מקום בשלב זה, לאחר הגשת ראיות הצדדים, להיעתר ל"בקשה" האמורה לגופה ולהורות על תיקון כתב ההגנה. שונה הוא דינה של הבקשה למשיכת חוות הדעת, שהינה על פני הדברים בקשה מבוססת ומוצדקת. עסקינן בחוות דעת שניתנה על ידי מומחה בתחום המשפטים, שמסקנתה היא מסקנה משפטית. חוות דעת זו הוגשה לתיק בית המשפט, הגם שהכלל המשפטי הידוע הוא כי "החוק או הדין הוא כמפורסמות שאינן צריכות ראיה, זולת דין זר ומנהג אשר אותם יש להוכיח" (ר' א' הרנון, דיני ראיות, חלק ראשון (תשל"ט-1979), בעמ' 17, וכן בהוראות סעיף 57ב לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971), וממילא אין אפשרות לקבל כראייה את חוות הדעת האמורה. על פי האמור בפתח חוות הדעת, לפרופ' הדרי השכלה מרשימה ומעמיקה בתחום המשפטים, הכוללת תואר של דוקטור למדעי המשפט. ואולם, השכלה מרשימה זו - כמו גם ניסיונו המקצועי רב השנים של פרופ' הדרי - הינם כל כולם בתחום המשפטים. בנוסף, בחוות דעתו פרופ' הדרי אינו מתייחס לעובדות כלשהן הידועות לו ממקור ראשון, אלא עורך ניתוח משפטי על סמך עובדות שהוצגו לו, וחוות דעת כזו מקומה לא יכירנה בבית המשפט. לעניין זה גם אין כל משמעות לתיקונים הסמנטיים, שנערכו כאמור בפסקה 7 דלעיל בחוות הדעת המתוקנת. במהותה נותרה חוות הדעת כחוות דעת אודות מסקנה משפטית, אשר נערכה על ידי מומחה משפטי, היינו בנושאים המצויים בתחום סמכותו השיפוטית של בית המשפט שלא ניתן להגיש לגביהם חוות דעת. בנסיבות אלה, אף ספק הוא אם הסכמת הצדדים היתה יכולה להועיל ולהכשיר את קבלת חוות הדעת על ידי בית המשפט, אם כי בכל מקרה לא זו בלבד שב"כ התובעת מכחיש בתוקף קיומה של הסכמה כנטען, אלא שאף לשיטתה של ב"כ הנתבע ההסכמה היתה ביחס להכרעה על ידי עו"ד בניאן ואילו חוות הדעת ניתנה על ידי פרופ' הדרי. נותרה אפוא בקשת ב"כ הנתבע למשיכת התצהירים הנוספים. בעניין זה הדין הוא עם ב"כ הנתבע במובן זה שאין אפשרות - בכפוף לחריגים שאינם רלוואנטיים לענייננו - לצרף תצהיר של עד שלא זומן למתן עדות בבית המשפט. ברי אם כן כי דינו של כל תצהיר, שעורכו לא יתייצב למתן עדות, להימשך מתיק בית המשפט; ולעניין זה אין משמעות לעובדה שמדובר במצהירים אשר נחקרו על ידי הנתבע בהליך הקודם שהתנהל בין הצדדים. כאשר מדובר בהליכים שונים, שבפני מותבים שונים, אין אפשרות להגיש תצהיר, שלא בהסכמה, אלא באמצעות עדות עורכו. לבסוף, באשר לסוגיית ההוצאות בגין הבקשות דנא - בנסיבות העניין היא תוכרע במסגרת פסיקת ההוצאות בתום ההליך. מסמכיםתצהירים