## בקשה למחיקת כותרת והעברת התביעה לסדר דין רגיל ## בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" ולהעביר את הדיון בתביעה לסדר דין רגיל, בהתאם להוראות הדין. ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשים, מר איתן כהן ת.ז _________ וגב' שירלי לוי ת.ז _________ (להלן: "הנתבעים"), הינם הנתבעים בתביעה דנן. 2. המשיבה, חברת "נכסי העמק בע"מ" ח.פ _________ (להלן: "התובעת"), הינה התובעת בתביעה דנן. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ביום 22.10.2020 הגישה התובעת תביעה בסדר דין מקוצר כנגד הנתבעים, בה תבעה פיצוי בהסתמך על חוזה שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 16.6.2019 (להלן: "החוזה"). 4. סכום התביעה הועמד על סך 33,700 ₪, הכולל חוב בגין דמי שכירות בסך 6,000 ₪, פיצוי בגין פינוי מאוחר בסך 7,200 ₪, פיצוי בגין ביוב סתום בסך 500 ₪, ופיצוי מוסכם בסך 20,000 ₪. 5. הנתבעים הגישו בקשה למחיקת כותרת (ובקשת רשות להתגונן) בטענה כי התביעה אינה עומדת בדרישות הדין לעניין הגשה בסדר דין מקוצר, שכן החלק העיקרי מסכום התביעה, קרי הפיצוי המוסכם בסך 20,000 ₪, אינו עולה בבירור מן החוזה. 6. הנתבעים טענו כי החוזה שנחתם בין הצדדים אינו מזכיר כלל "פיצוי מוסכם" במובנו המשפטי, אלא מתייחס להפקדת שיק ביטחון בסך 20,000 ₪ להבטחת קיום התחייבויות השוכר. 7. הנתבעים הוסיפו וטענו כי שיק הביטחון מעולם לא הופקד, וכי הצדדים ויתרו בהתנהגותם על דרישה זו, שכן החוזה התקיים לאורך תקופת השכירות מבלי שהתובעת דרשה את הפקדתו או טענה להפרה. 8. התובעת, בתשובתה, טענה כי הסעיף בחוזה קובע דרישה לתשלום סכום גלובאלי בסך 20,000 ₪ במקרה של אי-תשלום או אי-מילוי התחייבויות, ועל כן יש לראות בכך "פיצוי מוסכם" בהתאם להגדרתו בחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970. 9. בית המשפט הנכבד קבע כי דין הבקשה למחיקת כותרת להתקבל, וכי רכיב הפיצוי המוסכם בסך 20,000 ₪ אינו מהווה "סכום קצוב" כנדרש לצורך תביעה בסדר דין מקוצר. 10. בית המשפט הנכבד נימק את החלטתו בכך שלשון החוזה אינה קובעת פיצוי מוסכם במובנו המשפטי, אלא הפקדת שיק ערבון, וכי התנהגות הצדדים, לפיה השיק מעולם לא הופקד, מעמידה בספק את טענת התובעת. 11. לאור קביעה זו, הורה בית המשפט הנכבד על מחיקת כותרת התביעה והעברתה לדיון מהיר בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## דרישת הסכום הקצוב בתביעה בסדר דין מקוצר ## 12. תביעה בסדר דין מקוצר מחייבת כי הסכום הנתבע יהיה קצוב, כלומר, סכום שאינו מצריך שומה או הערכה וניתן לחישוב אריתמטי פשוט, וזאת על מנת לאפשר הכרעה מהירה ויעילה ללא צורך בבירור עובדתי מורכב. 13. כאשר רכיב משמעותי מסכום התביעה דורש הוכחה, הערכה או שומה, הוא אינו עומד בדרישת הסכום הקצוב, ובכך שומט את הבסיס להגשת התביעה בסדר דין מקוצר, שכן מטרת ההליך היא לטפל במקרים בהם החיוב ברור ואינו שנוי במחלוקת מהותית. 14. במקרה דנן, רכיב הפיצוי המוסכם בסך 20,000 ₪, המהווה את רובו המוחלט של סכום התביעה, אינו עולה בבירור מן החוזה ודורש בירור עובדתי ומשפטי מעמיק, ובכך אינו עומד בדרישת הסכום הקצוב. 15. הפסיקה קבעה באופן עקבי כי תביעה לפיצויים על נזקים שגובהם טעון הוכחה אינה יכולה להיות תביעה ל"סכום קצוב", וזאת על מנת לשמור על אופיו המיוחד של סדר הדין המקוצר כהליך מהיר ויעיל למקרים ברורים. 16. אי-עמידה בדרישת הסכום הקצוב מהווה פגם מהותי המצדיק את מחיקת כותרת התביעה, שכן היא פוגעת ביכולת הנתבע להתגונן באופן הולם ומעמיסה על בית המשפט בירור עובדתי שאינו מתאים למסגרת הליך זה. ## פרשנות המונח "פיצוי מוסכם" ## 17. המונח "פיצוי מוסכם" בחוק החוזים (תרופות) מתייחס לסכום שנקבע מראש על ידי הצדדים כפיצוי בגין הפרת חוזה, ללא צורך בהוכחת נזק, וזאת מתוך כוונה ברורה ומוסכמת של הצדדים לקבוע מנגנון פיצוי מוסכם מראש. 18. על מנת שסכום ייחשב כפיצוי מוסכם, יש לבחון את לשון החוזה ואת כוונת הצדדים בעת כריתתו, ולוודא כי אכן הייתה הסכמה מפורשת או משתמעת לקבוע סכום קבוע מראש כפיצוי בגין הפרה, ולא כבטוחה או ערבון. 19. במקרה דנן, לשון החוזה מתייחסת להפקדת שיק ביטחון "להבטחת פינוי המושכר במועד הנזכר ולבטחון מילוי כל התחייבויות השוכר", ולא קובעת במפורש כי סכום זה מהווה פיצוי מוסכם במקרה של הפרה. 20. העובדה שהחוזה אינו משתמש במונח "פיצוי מוסכם" ביחס לסכום של 20,000 ₪, אלא מתייחס אליו כ"שיק השייך לערב בסך 20,000 ₪", מחזקת את הטענה כי לא הייתה כוונה לקבוע פיצוי מוסכם. 21. פרשנות החוזה צריכה להיעשות באופן אובייקטיבי, תוך התחשבות בלשון החוזה, נסיבות כריתתו והתנהגות הצדדים, ואין להרחיב את תחולת המונח "פיצוי מוסכם" מעבר לכוונתם המפורשת של הצדדים. ## היעדר הסכמה על פיצוי מוסכם ## 22. על מנת שסכום ייחשב כפיצוי מוסכם, נדרשת הסכמה מפורשת וברורה של הצדדים על כך, ואין להסיק הסכמה כזו מתוך ניסוחים עמומים או כלליים בחוזה, במיוחד כאשר מדובר בסכום מהותי. 23. במקרה דנן, החוזה אינו כולל סעיף מפורש הקובע פיצוי מוסכם בגין הפרה, אלא מתייחס להפקדת שיק ביטחון, דבר המעיד על היעדר הסכמה מפורשת לקביעת פיצוי מוסכם. 24. העובדה ששיק הביטחון מעולם לא הופקד, וכי התובעת לא דרשה את הפקדתו לאורך תקופת השכירות, מחזקת את הטענה כי הצדדים לא ראו בסכום זה פיצוי מוסכם, אלא בטוחה שניתן לוותר עליה. 25. היעדר הסכמה מפורשת על פיצוי מוסכם מחייב את התובעת להוכיח את נזקיה בפועל, ואינו מאפשר לה לתבוע סכום קבוע מראש ללא הוכחה, ובכך שומט את הבסיס להגשת התביעה בסדר דין מקוצר. 26. כאשר קיימת מחלוקת מהותית לגבי עצם קיומו של פיצוי מוסכם, אין לראות בסכום הנתבע סכום קצוב, שכן בירור המחלוקת דורש דיון עובדתי ומשפטי מעמיק שאינו מתאים למסגרת סדר דין מקוצר. ## התנהגות הצדדים כאינדיקציה לכוונתם ## 27. התנהגות הצדדים לאחר כריתת החוזה מהווה אינדיקציה חשובה לפרשנות כוונתם בעת כריתת החוזה, ובמיוחד כאשר לשון החוזה אינה חד-משמעית, יש לבחון כיצד פעלו הצדדים בפועל. 28. במקרה דנן, העובדה ששיק הביטחון בסך 20,000 ₪, אשר לטענת התובעת מהווה פיצוי מוסכם, מעולם לא הופקד על ידי הנתבעים, וכי התובעת לא דרשה את הפקדתו לאורך תקופת השכירות, מעידה על כך שהצדדים לא ראו בו פיצוי מוסכם. 29. התנהגות זו, לפיה הצדדים ויתרו בהתנהגותם על הפקדת השיק, מחזקת את הטענה כי לא הייתה כוונה לקבוע פיצוי מוסכם, אלא בטוחה שניתן לוותר עליה בהסכמה הדדית. 30. כאשר התנהגות הצדדים סותרת את הטענה בדבר קיומו של פיצוי מוסכם, יש ליתן משקל רב להתנהגות זו בפרשנות החוזה, ובכך להסיק כי הסכום הנתבע אינו פיצוי מוסכם. 31. התנהגות הצדדים, המעידה על הבנות הדדיות שאינן משתקפות במלואן בלשון החוזה, מחייבת בירור עובדתי מעמיק, ואינה מאפשרת הכרעה מהירה בסדר דין מקוצר. ## ספק בדבר קיומו של פיצוי מוסכם ## 32. כאשר קיים ספק מהותי בדבר קיומו של פיצוי מוסכם, בין אם בשל לשון החוזה ובין אם בשל התנהגות הצדדים, אין לראות בסכום הנתבע סכום קצוב, ועל כן אין מקום לברר את התביעה בסדר דין מקוצר. 33. ספק זה, המבוסס על לשון החוזה שאינה מזכירה "פיצוי מוסכם" אלא "שיק השייך לערב", ועל העובדה שהשיק מעולם לא הופקד, מצדיק בירור עובדתי ומשפטי מעמיק. 34. הפסיקה קבעה כי כאשר קיימת מחלוקת מהותית לגבי עצם החיוב או גובהו, אין מקום להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, שכן מטרת ההליך היא לטפל במקרים בהם החיוב ברור ואינו שנוי במחלוקת. 35. קיומו של ספק בדבר הפיצוי המוסכם מחייב את התובעת להוכיח את נזקיה בפועל, ואינו מאפשר לה להסתמך על סכום קבוע מראש, ובכך הופך את סכום התביעה לבלתי קצוב. 36. בירור הספק דורש שמיעת ראיות, עדויות וטיעונים משפטיים מורכבים, שאינם מתאימים למסגרת הדיונית המצומצמת של סדר דין מקוצר, ועל כן יש להעביר את התביעה לסדר דין רגיל. ## השלכות אי-קציבות הסכום על סדר הדין ## 37. אי-קציבותו של רכיב הפיצוי המוסכם, המהווה את רובו המוחלט של סכום התביעה, שומטת את הבסיס להגשת התביעה בסדר דין מקוצר, שכן תנאי יסודי להליך זה הוא שהסכום הנתבע יהיה קצוב. 38. כאשר רכיב מהותי מסכום התביעה אינו קצוב, התביעה כולה אינה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן לא ניתן להפריד בין הרכיבים השונים ולדון בהם בנפרד במסגרת הליך זה. 39. מחיקת כותרת התביעה והעברתה לסדר דין רגיל תאפשר לצדדים לשטוח את טענותיהם במלואן, להביא את ראיותיהם ולקיים בירור עובדתי ומשפטי מעמיק, כנדרש במקרים בהם קיימת מחלוקת מהותית. 40. העברת התביעה לסדר דין רגיל תבטיח כי הנתבעים יקבלו את יומם בבית המשפט באופן מלא, וכי לא תיפגע זכותם להליך הוגן בשל הגשת תביעה בהליך שאינו מתאים למורכבות העובדתית והמשפטית של המקרה. 41. בית המשפט הנכבד קבע כי גם לו לא הייתה נמחקת כותרת התביעה, ממילא הייתה ניתנת לנתבעים רשות להתגונן, דבר המעיד על קיומה של הגנה לכאורה ועל הצורך בבירור מעמיק של הטענות. ## חשיבות בירור התביעה בסדר דין רגיל ## 42. בירור התביעה בסדר דין רגיל יאפשר לצדדים להציג את מלוא טענותיהם, להביא ראיות, לחקור עדים ולהתמודד עם המחלוקות העובדתיות והמשפטיות באופן יסודי ומעמיק, כנדרש במקרים מורכבים. 43. הליך בסדר דין רגיל יאפשר לבית המשפט הנכבד לבחון את מכלול הנסיבות, לרבות לשון החוזה, כוונת הצדדים, התנהגותם וההבנות ההדדיות ביניהם, ולקבוע האם אכן קיים פיצוי מוסכם. 44. רק במסגרת סדר דין רגיל ניתן יהיה לברר את טענות הנתבעים בדבר ויתור בהתנהגות על הפקדת שיק הביטחון, ואת השלכותיו של ויתור זה על תוקפו של רכיב הפיצוי המוסכם. 45. בירור התביעה בסדר דין רגיל יבטיח כי ההכרעה השיפוטית תהיה מבוססת על תשתית עובדתית מלאה ועל ניתוח משפטי מעמיק, ולא על בירור חלקי ומהיר שאינו מתאים למורכבות המקרה. 46. העברת התביעה לסדר דין רגיל תמנע עיוות דין ותבטיח כי זכויותיהם של הנתבעים להליך הוגן לא ייפגעו בשל הגשת תביעה בהליך שאינו מתאים למקרה. ## עקרון תום הלב בפרשנות חוזים ## 47. פרשנות חוזים, ובכלל זה סעיפים הנוגעים לפיצוי מוסכם, צריכה להיעשות ברוח עקרון תום הלב, תוך התחשבות בכוונתם האמיתית של הצדדים ובציפיותיהם הסבירות. 48. כאשר לשון החוזה אינה חד-משמעית, וקיימת מחלוקת לגבי פרשנותה, יש לפרש את החוזה באופן המגשים את עקרון תום הלב ומאזן בין האינטרסים של הצדדים. 49. במקרה דנן, טענת התובעת בדבר פיצוי מוסכם, כאשר החוזה מתייחס לשיק ביטחון והשיק מעולם לא הופקד, עשויה לעלות כדי חוסר תום לב בפרשנות החוזה. 50. עקרון תום הלב מחייב את התובעת להציג את מלוא התמונה העובדתית והמשפטית, ולא להסתמך על פרשנות דווקנית של החוזה שאינה משקפת את כוונת הצדדים בפועל. 51. פרשנות החוזה באופן המכיר בפיצוי מוסכם, למרות היעדר אזכור מפורש והתנהגות הצדדים הסותרת, עלולה לפגוע בעקרון תום הלב ובציפיות הסבירות של הנתבעים. ## נטל ההוכחה על התובעת ## 52. על התובעת מוטל נטל ההוכחה כי התביעה עומדת בדרישות סדר דין מקוצר, ובכלל זה כי סכום התביעה קצוב וכי קיים פיצוי מוסכם מוסכם. 53. במקרה דנן, התובעת לא עמדה בנטל זה, שכן לא הוכיחה כי רכיב הפיצוי המוסכם בסך 20,000 ₪ הינו סכום קצוב העולה בבירור מן החוזה. 54. העובדה שלשון החוזה אינה מזכירה "פיצוי מוסכם" והתנהגות הצדדים סותרת את טענת התובעת, מעידה על כך שהתובעת לא עמדה בנטל ההוכחה הנדרש. 55. כאשר התובעת אינה עומדת בנטל ההוכחה הנדרש להגשת תביעה בסדר דין מקוצר, יש להורות על מחיקת כותרת התביעה והעברתה לסדר דין רגיל. 56. נטל ההוכחה המוטל על התובעת בסדר דין מקוצר הוא נטל כבד, שכן מדובר בהליך מהיר המגביל את זכויות הנתבע, ועל כן יש להקפיד על עמידה קפדנית בדרישות הדין. ## השלכות מחיקת הכותרת ## 57. מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" אינה מהווה דחייה של התביעה לגופה, אלא שינוי מסגרת הדיון בה, באופן שיאפשר בירור הוגן ומעמיק של המחלוקות. 58. העברת התביעה לסדר דין רגיל תאפשר לצדדים להגיש כתבי טענות מלאים, לצרף תצהירים וראיות, ולקיים הליך דיוני מלא, כנדרש במקרים בהם קיימת מחלוקת מהותית. 59. מחיקת הכותרת תמנע מצב בו הנתבעים ייאלצו להתגונן בהליך מהיר ומצומצם, כאשר קיימות להם טענות הגנה מהותיות הדורשות בירור מעמיק. 60. בית המשפט הנכבד קבע כי מחיקת הכותרת תאפשר לצדדים לשטוח את טענותיהם ולהביא את ראיותיהם בפני בית המשפט, ובכך תבטיח הליך הוגן ויעיל. 61. ההחלטה על מחיקת הכותרת תואמת את עקרונות הצדק וההגינות, ומבטיחה כי הדיון בתביעה יתנהל במסגרת הדיונית המתאימה למורכבותה. ## ד. סיכום הסעד ## 62. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מחיקת כותרת התביעה "בסדר דין מקוצר" ולהעביר את הדיון בתביעה לסדר דין רגיל, בהתאם להוראות הדין. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.מחיקת כותרת