## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקש, מר משה סרנגל, ת.ז. _________, תושב _________, _________, הינו התובע בתיקים עב ______ ודמ _______ 2. המשיבה, "דן" חברה לתחבורה ציבורית בע"מ, ח.פ. _________, הינה הנתבעת בשני התיקים הנ"ל. ## ב. מסכת העובדות ## 3. ראשיתו של תיק עב______בשתי תביעות שהגיש המבקש כנגד המשיבה בבית המשפט לתביעות קטנות, אשר אוחדו והועברו לדיון בבית הדין לעבודה במסלול רגיל, בהתאם להחלטת הנשיאה מיום 23.3.08. 4. אחת מהתביעות שהוגשו בבית המשפט לתביעות קטנות הוגשה בסכום מוגבל של 17,800 ₪, וזאת בשל מגבלת הסמכות של בית משפט זה, בעוד שלטענת המבקש, חובה האמיתי של המשיבה כלפיו באותה תביעה עמד על סך של 37,000 ₪. 5. ביום 18.6.08, הגיש המבקש כתב תביעה נוסף, הוא תיק דמ______ בסך 19,200 ₪, המהווה לטענתו את ההפרש שלא נכלל בתביעה המקורית שהוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות. 6. כתב תביעה זה הוגש במסלול של דיון מהיר, ובו נכללו גם טענות נוספות שלא נטענו בכתבי התביעה המקוריים, כגון טענת אפליה. 7. המבקש הגיש בקשה לאיחוד הדיון בתיק דמ______ עם תיק עב דמ______ בטענה כי מדובר באותן נסיבות, אותם צדדים, וכי איחוד הדיון יביא לבירור מלא ואמיתי של המחלוקות ויחסוך זמן שיפוטי והטרחת עדים. 8. המשיבה מתנגדת לבקשה לאיחוד הדיון ומבקשת למחוק את כתב התביעה בתיק דמ דמ______ על הסף, בטענה כי מדובר בתיקון דה פקטו של כתב תביעה קיים, שנעשה שלא בדרך המקובלת וללא קבלת רשות. 9. המשיבה טוענת כי כתב התביעה הנוסף הוגש לאחר הגשת כתב הגנה מטעמה בתיק עבדמ______ , וכי הוא כולל טענות חדשות וסעדים לא מכומתים, וכי הגשתו במתכונת של דיון מהיר עלולה לסרבל את הדיון ולפגוע בזכויותיה. 10. המשיבה מוסיפה וטוענת כי המבקש פעל בחוסר תום לב, וכי מחיקת התביעה לא תשלול ממנו את זכותו לברר את עניינו בערכאות, אלא תמנע פגיעה בערכים דיוניים, ביציבות וביעילות. 11. המבקש מצידו טוען כי מטרת הבקשה למחיקה היא להתיש אותו ולגרום להתיישנות חלק מתביעתו, וכי אין לו התנגדות שהתובענה החדשה תידון בסדר דין רגיל, שכן היא מבוקשת לאיחוד עם תביעה קיימת בסדר דין רגיל. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## עקרון בירור המחלוקת לגופה ## 12. הפסיקה קבעה כי סעד של סילוק על הסף יינתן במשורה ובמקרים חריגים בלבד, וכי בתי המשפט יעדיפו תמיד בירור התובענה לגופה על פני מחיקתה על הסף, וזאת מתוך עקרון יסוד של גישה לצדק ומתן אפשרות לכל צד להציג את מלוא טענותיו בפני הערכאה השיפוטית. 13. מחיקת תביעה על הסף, במיוחד כאשר מדובר בפגם פרוצדורלי שאינו מהותי, עלולה לפגוע בזכות החוקתית לגישה לערכאות ולמיצוי הדין, זכות המהווה נדבך מרכזי במערכת המשפטית הדמוקרטית, ועל כן יש לנקוט בה בזהירות רבה ורק במקרים קיצוניים. 14. במקרה דנן, מדובר בתביעה שהיא למעשה השלמה לתביעה קיימת, ואין כל הצדקה למנוע מהמבקש את יומו בבית הדין רק בשל דרך הגשה שאינה אידיאלית, כאשר ניתן לרפא את הפגם בדרכים פחות דרסטיות. 15. בית הדין לעבודה, במיוחד, נוקט בגישה גמישה יותר בסדרי הדין, מתוך הבנה כי יש לאפשר לעובדים למצות את זכויותיהם, וכי פגמים פרוצדורליים לא יעמדו בדרכם של עקרונות מהותיים של צדק ושוויון. 16. מחיקת התביעה עלולה להוביל להתמשכות הליכים מיותרת, שכן המבקש יוכל להגיש תביעה מתוקנת או חדשה, ובכך תסוכל מטרת היעילות הדיונית, בעוד שאיחוד הדיון יביא לפתרון כולל ומהיר יותר של המחלוקות. ## גמישות סדרי הדין בבית הדין לעבודה ## 17. הגישה המקובלת בפסיקה היא כי סדרי הדין בבתי הדין לעבודה יהיו גמישים ופשוטים יותר מאשר בבתי המשפט האזרחיים, וזאת מתוך הכרה באופי המיוחד של דיני העבודה ובצורך להקל על הצדדים, ובמיוחד על העובדים, במיצוי זכויותיהם. 18. פגם פרוצדורלי, ככל שקיים, לא יפגע בזכות החוקתית למיצוי הדין, אלא אם כן מדובר בפגם חמור במיוחד הפוגע באופן מהותי בזכויות הצד שכנגד או בסדרי הדין באופן בלתי הפיך, ואין זה המקרה כאן. 19. במקרה זה, הגשת התביעה הנוספת, אף אם לא נעשתה בדרך המקובלת של בקשה לתיקון כתב תביעה, אינה מצדיקה סנקציה כה חמורה של מחיקה, שכן מהותית היא מהווה השלמה לתביעה קיימת ואינה יוצרת עילה חדשה לחלוטין. 20. בית הדין צריך לשקול את התכלית העומדת מאחורי הגשת התביעה הנוספת, שהיא בירור מלוא המחלוקות בין הצדדים, ולא להתמקד אך ורק בדרך הפרוצדורלית בה ננקטה הפעולה, במיוחד כאשר ניתן לרפא את הפגם באמצעות חיוב בהוצאות. 21. הגישה הגמישה מאפשרת לבית הדין להתאים את סדרי הדין לנסיבות המקרה הספציפי, תוך שמירה על עקרונות הצדק והיעילות, ובמקרה זה, איחוד הדיון הוא הפתרון היעיל והצודק ביותר. ## איחוד דיונים למען יעילות וחיסכון ## 22. איחוד דיונים הוא כלי דיוני חשוב שמטרתו לחסוך בזמן שיפוטי יקר, למנוע הכרעות סותרות, ולהקל על הצדדים והעדים, כאשר מדובר בתיקים בעלי תשתית עובדתית ומשפטית דומה וזהות צדדים. 23. במקרה דנן, קיימת זהות מלאה בין הצדדים בשני התיקים, התשתית העובדתית זהה, והשאלות המשפטיות המתעוררות הינן זהות, כאשר תיק דמ _____מהווה למעשה השלמה לתיק עב _____. 24. איחוד הדיון יאפשר לבית הדין לדון במכלול המחלוקות בין הצדדים באופן מרוכז ויעיל, למנוע כפל דיונים והגשת ראיות חוזרות, ובכך יתרום לקיצור משך ההתדיינות ולחיסכון במשאבים. 25. העובדה כי תיק דמ ____הוגש במתכונת של דיון מהיר אינה מהווה מכשול לאיחוד, שכן המבקש הסכים כי התיק יידון בסדר דין רגיל, ובכך נפתרת הסוגיה הפרוצדורלית של סוג הדיון. 26. השיקולים שהנחו את הנשיאה בהחלטתה לאחד את התיקים המקוריים ולהעבירם למסלול דיון רגיל, תקפים גם במקרה זה, ומחזקים את הצורך וההצדקה לאיחוד הדיון בתיק הנוסף. ## תיקון כתב תביעה לעומת הגשת תביעה חדשה ## 27. אף אם הדרך המקובלת לתיקון או עדכון סכומים בתביעה קיימת היא באמצעות הגשת בקשה לתיקון כתב תביעה, אין בכך כדי להצדיק מחיקת תביעה שהוגשה בדרך אחרת, במיוחד כאשר התוצאה המהותית זהה. 28. טענת המשיבה כי הגשת התביעה הנוספת מהווה "תיקון דה פקטו" של התביעה המקורית, מחזקת דווקא את העמדה כי מדובר באותה מסכת עובדתית ומשפטית, וכי אין מדובר בעילה חדשה לחלוטין המצדיקה מחיקה. 29. בית הדין אינו נדרש לשאלה מדוע התביעה המקורית לא כללה את מלוא הסכום, שכן מרגע שהתיק הועבר לבית הדין, יש להתמקד בבירור המחלוקות הקיימות כיום, ולא ב"היסטוריה" הפרוצדורלית של התיק. 30. מחיקת התביעה רק בשל דרך הגשה שאינה אידיאלית, תהווה סנקציה בלתי מידתית ובלתי פרופורציונלית, במיוחד כאשר ניתן לרפא את הפגם באמצעות חיוב בהוצאות, כפי שנקבע בפסיקה. 31. יש לזכור כי המבקש פעל מתוך רצון להביא לבירור מלא של המחלוקות, וכי הגשת התביעה הנוספת נועדה להשלים את הסכומים שלא נכללו בתביעה המקורית בשל מגבלות סמכות, ולא מתוך כוונה לפגוע בסדרי הדין. ## השלכות מחיקת התביעה על התיישנות ## 32. מחיקת כתב התביעה בתיק דמ _____ עלולה להוביל לכך שחלק מתביעת המבקש תיתפס בהתיישנות, וזאת בניגוד לעקרון הצדק המהותי המבקש לאפשר לכל אדם למצות את זכויותיו המשפטיות. 33. טענת המשיבה כי מחיקת התביעה לא תשלול מהמבקש את זכותו להביא את עניינו לדיון, אינה מדויקת, שכן היא מתעלמת מהסיכון הממשי להתיישנות חלק מהתביעה, סיכון שעלול לפגוע באופן בלתי הפיך בזכויותיו. 34. בית הדין צריך לשקול את האינטרס של המבקש למנוע התיישנות, אל מול האינטרס של המשיבה לשמירה על סדרי דין, ובמקרה זה, האינטרס של המבקש גובר, במיוחד כאשר ניתן לרפא את הפגם הפרוצדורלי בדרכים אחרות. 35. מניעת התיישנות היא עקרון יסוד בדיני ההתיישנות, ואין לאפשר למשיבה להשתמש בטענות פרוצדורליות כדי להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן ולמנוע מהמבקש את זכותו המהותית. 36. במצב בו המבקש נאלץ לפצל את תביעתו מלכתחילה בשל מגבלות סמכות, אין להעניש אותו על כך באמצעות מחיקת תביעה שעלולה להוביל להתיישנות, אלא יש לאפשר לו להשלים את תביעתו. ## טענת חוסר תום לב של המשיבה ## 37. טענת המבקש כי תכלית הבקשה למחיקת כתב התביעה היא להתיש את כוחו, הינה טענה שיש לבחון בכובד ראש, שכן שימוש לרעה בהליכי משפט מהווה חוסר תום לב דיוני. 38. המשיבה טוענת לחוסר תום לב מצד המבקש, אך יש לבחון האם בקשתה למחיקה, במקום להציע פתרון יעיל יותר כגון תיקון כתב הגנה, אינה מהווה בעצמה חוסר תום לב דיוני. 39. העובדה כי המשיבה תידרש להגיש כתב הגנה מתוקן גם אם התביעה תתוקן בדרך המקובלת, מחלישה את טענתה בדבר טרחה והוצאות מיותרות, ומחזקת את הטענה כי מטרת הבקשה היא להתיש את המבקש. 40. בית הדין צריך לבחון את התנהלות שני הצדדים לאור עקרון תום הלב הדיוני, ולקבוע האם בקשת המשיבה למחיקה מוגשת בתום לב ונועדה לשמור על סדרי דין, או שמא היא נועדה להשיג יתרון דיוני בלתי הוגן. 41. במקרה זה, כאשר ניתן לרפא את הפגם הפרוצדורלי באמצעות חיוב בהוצאות, בקשת המשיבה למחיקה נראית כצעד קיצוני ובלתי מידתי, שעלול לפגוע בעקרונות הצדק והיעילות. ## פיצוי בגין הוצאות וטרחה ## 42. בית הדין קבע כי הנזק שנגרם למשיבה כתוצאה מהגשת התביעה בדרך שאינה מקובלת, ניתן לריפוי באמצעות חיוב המבקש בהוצאות, ובכך נותן מענה הולם לטענות המשיבה בדבר טרחה והוצאות מיותרות. 43. חיוב בהוצאות הוא סעד מקובל במקרים בהם צד פועל בדרך שאינה אידיאלית, אך אין בכך כדי להצדיק סנקציה חמורה של מחיקת תביעה, במיוחד כאשר ניתן לרפא את הפגם בדרך זו. 44. קביעת בית הדין כי המבקש יישא בהוצאות המשיבה, מעידה על כך שבית הדין מצא פגם בהתנהלות המבקש, אך לא מצא כי פגם זה מצדיק את מחיקת התביעה, אלא פיצוי כספי. 45. בכך, בית הדין מאזן בין האינטרסים של הצדדים – מחד, הוא מכיר בפגם הפרוצדורלי ופוסק הוצאות, ומאידך, הוא מאפשר את בירור התביעה לגופה, ובכך מקיים את עקרון הצדק המהותי. 46. הפסיקה מכירה בכך שחיוב בהוצאות הוא כלי יעיל להתמודדות עם פגמים פרוצדורליים, וכי אין צורך לנקוט בסנקציות חמורות יותר כאשר ניתן לרפא את הפגם בדרך זו. ## מניעת התמשכות הליכים מיותרת ## 47. מחיקת כתב התביעה בתיק דמ ______תוביל להתמשכות הליכים נוספת ומיותרת, שכן המבקש ייאלץ להגיש תביעה חדשה או מתוקנת, ובכך תסוכל מטרת היעילות הדיונית. 48. איחוד הדיון, לעומת זאת, יביא לפתרון כולל ומהיר יותר של המחלוקות בין הצדדים, וימנע כפל דיונים והגשת ראיות חוזרות, ובכך יתרום לקיצור משך ההתדיינות. 49. בית הדין צריך לשקול את האינטרס הציבורי בניהול יעיל של הליכים משפטיים, ולמנוע מצבים בהם סנקציות פרוצדורליות מובילות להתמשכות מיותרת של הליכים. 50. במקרה זה, כאשר מדובר באותם צדדים ואותה מסכת עובדתית, איחוד הדיון הוא הפתרון היעיל ביותר, שיחסוך זמן שיפוטי יקר וימנע טרחה מיותרת מהצדדים. 51. ההחלטה לאחד את הדיונים תואמת את עקרונות היעילות והחיסכון, ותמנע מצב בו הצדדים נאלצים להתמודד עם מספר הליכים נפרדים באותה סוגיה. ## עקרון היציבות והוודאות הדיונית ## 52. אף שהמשיבה טוענת לפגיעה ביציבות וביעילות, הרי שאיחוד הדיון, לאחר שהמבקש הסכים כי התיק יידון בסדר דין רגיל, דווקא יתרום ליציבות הדיונית בכך שיאחד את כל המחלוקות לתיק אחד. 53. מחיקת התביעה, לעומת זאת, עלולה ליצור חוסר וודאות דיונית, שכן המבקש ייאלץ לנקוט בצעדים נוספים, ובכך תתארך ההתדיינות ותפגע היציבות. 54. בית הדין צריך לשאוף ליצור וודאות דיונית עבור הצדדים, ולאפשר להם לדעת כיצד יתנהל הדיון, ואיחוד הדיון תורם לכך בכך שהוא מאחד את כל המחלוקות לפורום אחד. 55. העובדה כי בית הדין קבע כי השופטת יהלום תקבע את סדרי הדין בתיקים המאוחדים, מעידה על כך שניתן לנהל את הדיון באופן מסודר ויעיל, גם לאחר האיחוד. 56. אין לאפשר למשיבה להשתמש בטענות בדבר פגיעה ביציבות כדי למנוע בירור מהותי של המחלוקות, במיוחד כאשר ניתן לרפא את הפגם הפרוצדורלי בדרכים אחרות. ## סמכות בית הדין לעבודה ## 57. מרגע שהתיק הועבר לבית הדין לעבודה, אין לבית הדין כל עניין ב"היסטוריה" של התיק בבית המשפט לתביעות קטנות, אלא יש להתמקד בסמכותו לדון במלוא המחלוקות בין הצדדים. 58. בית הדין לעבודה הוא הערכאה המוסמכת לדון בתביעות מסוג זה, ואין כל מניעה מהותית שידון במלוא הסכומים הנתבעים, גם אם חלקם לא נכללו בתביעה המקורית בשל מגבלות סמכות. 59. העובדה כי התביעה המקורית הוגשה בבית המשפט לתביעות קטנות בסכום מוגבל, אינה צריכה להשפיע על סמכותו של בית הדין לדון במלוא הסכום הנתבע, לאחר שהתיק הועבר אליו. 60. בית הדין צריך לממש את סמכותו המלאה לדון במלוא המחלוקות, ולא לאפשר לטענות פרוצדורליות שמקורן בערכאה אחרת, להגביל את סמכותו. 61. איחוד הדיון יאפשר לבית הדין לממש את סמכותו באופן מלא ויעיל, ולדון במכלול המחלוקות בין הצדדים, ובכך יתרום לפתרון כולל של הסכסוך. ## ד. סיכום הסעד ## 62. לאור האמור לעיל, בית הדין הנכבד מתבקש להורות על איחוד הדיון בתיק דמ _______עם תיק עב ______כך שידונו בכריכה אחת בפני השופטת יהלום, וכן להורות למשיבה להגיש כתב הגנה מתוקן מטעמה בתיקים המאוחדים בתוך 30 יום מהיום, ולקבוע את סדרי הדין בתיקים המאוחדים. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.איחוד דיוןכתב תביעהמסמכיםדיוןמחיקת תביעה / הליך