רקע 1. הבקשה העומדת לפני הינה הליך נוסף בסבך ההליכים אשר ניהלו הצדדים זנ"ז במספר ערכאות. מן הצד האחד עומדת משיבה 1 - "משך הנחל להדפסת והפצת ספרי מוהר"ן מברסלב זצ"ל ע"ר 580067858" (להלן: 'משך הנחל' או 'האגודה'), אשר יוצגה בהליכי הבוררות ע"י משיב 2 - אברהם נחמן שמחה ויצהנדלר אשר היה והינו יו"ר האגודה ומכהן גם כמנכ"לה מיום 24.12.01 (על פי החלטת האגודה). מנגד עומדת המבקשת 1 - עמותת בית הכנסת ובית המדרש תפארת הנחל דחסידי ברסלב ברמות ירושלים ע"ר 580303352 (להלן: 'תפארת הנחל' או 'העמותה') אשר יוצגה אל מול הרשויות ע"י מבקש 2 - שלמה זלמן חשין וע"י מבקש 3 - אברהם ישעיהו קרלבך. בהליכי הבוררות יוצגה 'תפארת הנחל' ע"י מבקש 4 - חיים גלבך שהיה מיופה כוחם של ועד העמותה על פי ייפוי כוח מיום כ' אלול תשס"ג. בבסיסה של מחלוקת זו מצוי מגרש הידוע כ - צ' 39 ת.ב.ע 2167 ב', שהוקצה ע"י עיריית ירושלים עבור מתפללי קהילת חסידי ברסלב בשכונת רמות. המחלוקת אשר בגינה נוהלו כל ההליכים הינה השאלה בידי מי מבין הצדדים זכויות החכירה בנכס הנ"ל. אין חולק כי רישום הזכות נעשה על שם משיבה 1, אולם בסיס המחלוקת בה.פ. 3064/04 הוא, בידי מי היתה הסמכות לקבל החלטות הנוגעות לנכס הנ"ל ואולם אין זה המקום לדון בשאלה זו. הבקשה אשר הוגשה לבית המשפט הינה בקשתם של מבקשים 3 - 1 אשר מבקשים לבטל את החלטת בית המשפט מיום 3.5.2004 בה.פ. 3085/04 ובה.פ. 3084/04 לפיה נמחקו משיבים 4 - 2 בה.פ. 3085/04 ובה.פ 3084/04 מכתבי הטענות. כמו כן, ביום 15.12.04 הוגשה השלמה לבקשה זו, ובה ביקשו הנ"ל אף את ביטול מחיקתו של מבקש 4. בתגובתה של המשיבה להשלמה אשר התקבלה ב 20.1.05 חזרה היא על טענותיה הקודמות לגבי מעמדו של מבקש 4. בנוסף, בהשלמת הטיעונים ע"י המבקשים, נוספה תגובתם לבש"א 7704/04 אשר בה התבקש בית המשפט למחוק אף את 'תפארת הנחל' מהיות צד להליך. בתגובתה של 'משך הנחל' מיום 20.1.05 התייחסה היא להשלמת הטיעונים בעניין זה. לעניין בש"א 7704/04 יש להדגיש כי אין חולק שמתפללי תפארת הנחל התאגדו כעמותה בתאריך 14.12.1997 במטרה להקים בית כנסת ובית מדרש לחסידי ברסלב. עמותה זו נמחקה ע"י רשם העמותות בתאריך 17.2.02 והוחייתה מחדש ע"י בית המשפט בתאריך 21.3.04. כמו כן אין חולק כי ביום מתן פסק הבורר (כסלו תשס"ד), היתה 'תפארת הנחל' מחוקה מספרי רשם העמותות. גדר המחלוקות 2. לפני בית המשפט עומדות שתי סוגיות: האחת היא הבקשה לביטול מחיקתם של מבקשים 4 -2. לצורך בירור שאלה זו יש לדון במעמדם של מבקשים 3- 2, אשר אין חולק כי אינם חתומים של כתב ההתחייבות לבוררות עצמו. כמו כן, יש לדון במעמדו של משיב 4 אשר חתום על כתב ההתחייבות לבוררות כמייצגה של 'תפארת הנחל' (בש"א 6062/04). שנית, מהו מעמדה של 'תפארת הנחל' בכתב ההתחייבות לבוררות ומהו מעמדה המשפטי בתקופה שבין מחיקתה ובין החייאתה (בש"א 7074/04). בש"א 6062/04 (בקשה לביטול מחיקת המבקשים) 3. טענות המבקשים 3.1 מעמדם של מבקשים 2,3 מבקשים 3, 2 הינם בעלי הסמכות לגבי כל עניין הנוגע למגרש נשוא הליך זה. סמכותם נובעת מתוקף החלטת 'משך הנחל' אשר מינתה אותם ואת מר ויצהנדלר להיות מורשי החתימה היחידים וזאת מיום 13.2.1986 וכן מכתב ההתחייבות אשר ניתן ביום 16.6.1997 למועצה הדתית ירושלים לפי דרישתה וזאת על מנת לאפשר את רישום המגרש על שם 'משך הנחל'. כתב התחייבות זה קובע את מעמדם הבלעדי והקבוע של הנ"ל לגבי כל עניין הנוגע למגרש. טענה נוספת הינה, כי בכל נושא ובכל התדיינות דרש משיב 2 את חתימתם או השתתפותם של הנ"ל וזאת על מנת לתת תוקף להחלטות אשר יתקבלו. 3.2 מעמדו של מבקש 4 טוענים המבקשים כי מעמדו של מבקש 4 כמייצגם של מתפללי 'תפארת הנחל' הוכר אף ע"י המשיב 2 כצד לבוררות וזאת כשדרש אף את הוספת חתימתו במכתבו מספטמבר 2003. 4. טענות המשיבים 4.1 מעמדם של מבקשים 3 -2 טענתם של המשיבים הינה כי לאור העובדה שעל כתב ההתחייבות לבוררות חתום רק מבקש 4 הרי שאין סמכות לבורר לפסוק בעניינו של מי שאיננו צד להסכם הבוררות. כמו כן טוענים המשיבים כי אין מעמד למי שאינו חתום על הסכם הבוררות והוא אינו יכול להיות צד לבקשה לאישור או ביטול הסכם הבוררות. 4.2 מעמדו של מבקש 4 לדברי המשיבים, מבקש 4 חתום על כתב ההתחייבות לבוררות אך ורק כמייצגם של 'תפארת הנחל' ולא כאדם פרטי ועל כן אין לו מעמד עצמאי בבקשה זו. דיון 5.1 מעמדם של מבקשים 2,3 נכונה טענתם של באי כוח המשיבים לפיה האפשרות לבקש אישור לפסק בורר קיימת רק בידיו של בעל דין, וזאת על פי לשון חוק הבוררות, תשכ"ח-1968 בסעיף 23(א): "בית המשפט רשאי, על פי בקשת בעל-דין, לאשר פסק בוררות; אושר הפסק - דינו לכל דבר, פרט לערעור, כדין פסק-דין של בית המשפט." אולם, בניגוד למצג אשר מצאו לנכון להציג באי כוח המשיבים, הרי שעל אף שלא מתנוססת חתימתם של מבקשים 3, 2 על כתב ההתחייבות לבוררות, הרי שעל פי דרישתו של משיב 2 הוסיפו מבקשים אלו את חתימת ידם לכתב ההתחייבות לבוררות בתאריך כ"ח תשרי התשס"ג. זו לשון ההוספה: "אני הח"מ ... בתוקף סמכותי מכוח החלטת עמותת משך הנחל מתאריך ד' אדר א' ה'תשמ"ו בעניין חברות ומורשי חתימה בנושא ביהכנ"ס וכ"ו מוסיף בזאת את חתימת ידי להסכם הבוררות מיום ג' לסדר אתם ניצבים ה'תשס"ג אצל הרה"צ הרי"מ שכטר שליט"א בין תפארת הנחל ע"י ר' חיים גלבך לבין משך הנחל ע"י ר' א.נ.ש. וויצהנדלר. ומסכים על כל הנאמר בו. וע"ז באעה"ח .........." לאור זאת ברור כי על אף טענותיהם של המשיבים הרי שכתב ההתחייבות לבוררות נושא אף את חתימתם של מבקשים 3, 2. בנוסף, עובדה היא כי מבקשים 3, 2 צורפו כחברים ב'משך הנחל', ומונו להיות מורשי החתימה לגבי כל דבר ועניין הנוגעים למגרש הנדון. נראה, הן מתצהיריהם של בעלי הדין, הן מכתב ההתחייבות שניתן למועצה הדתית והן מפסקי הבוררות השונים, כי מטרת צירופם של מבקשים 3, 2 היתה שמירת זכויותיהם של 'תפארת הנחל' במגרש אשר הוקצה לה אולם נרשם על שם 'משך הנחל'. ככאלה ניהלו מבקשים 3, 2 את כל המשא ומתן מול העיריה לקבלת המגרש המבוקש וככאלה עמדו מול הבוררים בהליכים השונים. הלכה פסוקה היא כי קיים השתק לגבי טענת העדר סמכות בדיעבד, כאשר הטוען לה הינו צד להסכם, חתם עליו, ניהל מו"מ ובהתנהגותו ראה בצד השני בעל מעמד וסמכות. (ראו ת"א (חיפה) 9943/93 חנן מרום נ' אליהו דואק. תק-מח 98(3), 367) בת"א 248/53 + 176/59 האב פייר דה קונדה בתור מנהל מסדר האבות של נוטר-דם-דה ציון בירושלים נ' מדור חברה לבניין ולפיננסים בע"מ, פ"מ לב' 277) נאמר: "הלכה היא שמי ששכר נכס מאדם, אינו יכול לכפור בזכויותיו של המשכיר בנכס". (שם, עמ' 372) לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומבטל את מחיקתם של משיבים 3, 2 בהליך הנדון. 5.2 מעמדו של מבקש 4 מוסכם ע"י שני הצדדים כי מבקש 4 הינו מיופה כוחה של 'תפארת הנחל' וזאת על פי ייפוי כוח אשר ניתן לו בכ' אלול התשס"ג ע"י חברי ועד 'תפארת הנחל'. לאור זאת נכונה טענתם של המשיבים כי מבקש 4 היה מייצגם של העמותה ולא "אדם פרטי". אולם, היותו בעל מעמד בהליך זה אינה פרי מעמדו כאדם פרטי אלא כמיופה הכוח של העמותה אשר חתם בשמה על כתב הבוררות. ברור, אפוא, כי על החתום על כתב ההתחייבות לבוררות להיות צד להליך זה, ולו מהטעם שייתכן שתעלה שאלת סמכותו וללא מעמד תיוותר שאלה זו ללא תשובה. נוסף, אין לקבל טענה מפי המשיבים כי מצד אחד העמותה אינה פעילה ועל כן אינה יכולה להיות צד בהליך (להלן), ומנגד יטענו כי גם למיופה כוחה של העמותה אין מעמד וכי הוא רק מייצגה. כן, כפי שטענו המשיבים, רק האדם אשר חתום על כתב ההתחייבות לבוררות יש בידו להגיש בקשה לאישור או ביטול פסק בורר. אין המבקשים יכולים לאחוז את החבל בשתי קצותיו. מצד אחד למחוק את מבקשים 3 - 2 עקב חיסרון חתימתם, ומאידך גיסא לטעון כי לחתום על כתב ההתחייבות לבוררות אין מעמד. לאור האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה ומבטל את מחיקתו של משיב 4, מההליך הנדון. בש"א 7704/04 (בקשה למחיקת המשיבה) 6. טענות המבקשים העמותה אינה יכולה להיות צד בהליך משום שבעת קיום הליך הבוררות היתה בגדר "עמותה שחדלה לפעול" מאחר שנמחקה ע"י רשם העמותות ביולי 2002 וזאת עקב היותה עמותה ללא פעילות. במסמכים שצורפו לה.פ. 3064/04 לא מופיע שמה של העמותה כפי שמופיע בכתב הטענות. 7. טענות המשיבה מחיקת עמותה מספרי רשם העמותות הינה פעולה טכנית אשר אינה מפקיעה את כשרותה המשפטית של העמותה. גם לו פעולה זו היתה מפקיעה את כשרותה המשפטית הרי שכל הפעולות שנעשו ב-20 השנים שלאחר המחיקה הינן בכשירותה כעמותה. מאחר והעמותה הוחייתה הרי שהדיון במעמדה מתייתר, משום שלאחר החייאתה רואים אותה כאילו לא נמחקה מעולם. טענת 'משך הנחל' כי בתצהיר מופיע כי לא התנהלה כל פעילות בעמותה הינה נכונה אולם הסיבה לכך היא כי מאחר שלא קויים פסק הבורר לא ניתן היה לנהל את בית הכנסת ובית המדרש שהן מטרות העמותה. דיון 8.1 מעמד העמותה בהליך זה השאלה הצריכה דיון הינה שאלת מעמדה המשפטי של עמותה מחוקה אשר הוחייתה. סעיף 369 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983 נשאר בתוקפו גם לאחר כניסת חוק החברות לתוקף. הסעיף קובע את מעמדה של חברה, וזו לשונו: "...ומשהוגש לרשם העתק מאושר של הצו יראו את החברה כאילו המשיכה בעסקיה וכאילו לא נמחק שמה..." סעיף זה חל גם על החייאתה של עמותה וזאת על פי סעיף 59 (ג) לחוק העמותות, תש"ם-1980, וזה לשונו: "(ג) על ביטול מחיקת עמותה יחולו, בשינויים המחוייבים, הוראות סעיף 369 פקודת החברות והתקנות שהותקנו על פיו." בדרך זו נקט גם בית המשפט בתא (ת"א) 31501/01 ס.ק. מגל בע"מ נ' אלמרו הדסה בפסקה 16 לפסק דינו בציינו: "...הסוגיה אינה מצומצמת לשאלה האם ניתן להחיות את החברה ולהכשיר את פעולותיה. אפשרות זו קיימת, לפי סעיף 369 לפקודת החברות ניתן להחיות את החברה והחברה יכולה לאשרר בדיעבד את פעולות החברה בתקופת המחיקה, במקרים המתאימים..." אף לו היה מצוייר כי העמותה אשר עליה נסוב דיוניינו זה, לא היתה מוחיית ע"י בית המשפט, הרי שגם במקרה כגון דא כבר קבע בית המשפט כי הליך המחיקה אינו פירוק החברה, ויתכן כי עמותה כזו תמשיך ותפעל כגוף "מעין המת החי". כך קבע בית המשפט בה"פ (נצרת) 434/97 לוי יפת ו-8 אח' נ' עזרא מכפש ו-2 אח'. תק-מח 97(3), 1756: "...יש לשים לב לכותרת הסעיף "מחיקת שם חברה" רק השם הוא שנמחק. סעיף 368 (ה) ממשיך ואומר כי עם פרסום הודעת המחיקה, תחוסל החברה ובית המשפט רשאי לפרקה. כלומר קיימים מקרים בהם הגוף המשפטי ממשיך להיות בעל נכסים למרות ששמו נמחק, מעין המת החי, וקיימים מקרים שהוא גם ממשיך בעסקים ובמקרים אלה ניתן לבטל את המחיקה..." (שם, עמ' 1759). כן נקבע כי גם לאחר קבלת חוק החברות החדש, מחיקת חברת אינה מבטלת את אישיותה המשפטית. בבש"א (צפת) 1470/04 עירית צפת נ' איתן חומרי בניין נאמר: "...למעשה, הזמן הקובע לעניין פקיעת האישיות המשפטית הוא מועד המחיקה ביחס למצב החקיקתי ששכר ערב המחיקה. כך שבמידה והמחיקה התבצעה קודם לכניסת חוק החברות לתוקפו, היה במעשה המחיקה משום הפקעת האישיות המשפטית. אולם אם המחיקה התבצעה לאחר כניסת חוק החברות לתוקפו, אין משום מעשה המחיקה בכדי להפקיע את אישיותה המשפטית של החברה..." בכל אופן, במקרה דנן המדובר הוא בעמותה אשר הוחייתה כדין, ועל כן רואים אותה כאילו לא נמחקה מעולם והינה בעלת כשרות משפטית בהליך זה. בשולי הדברים, ראוי לציין כי אף המבקשים לא דייקו בטענתם כאשר טענו שכשירותה המשפטית של העמותה תקפה למשך 20 שנה לאחר המחיקה. תקופת עשרים השנה הינה תקופת ההתיישנות לעניין בקשת ביטול המחיקה, ואין בינה ובין שאלתנו מאומה. 8.2 מעמד העמותה בהליך הבוררות בכתב ההתחייבות מצויין במפורש כי מר גלבך הינו "המייצג את הנהלת תפארת הנחל". לאור קביעתי לקמן, לפיה לאחר החייאת העמותה רואים אותה כאילו לא נמחקה מעולם, הרי שברור כי בהליך הבוררות היתה העמותה צד בעל כשרות משפטית אשר יוצג ע"י מר גלבך. יתר על כן, יש לראות בהשתתפות העמותה בהליך הבוררות משום פעולות של העמותה אשר מיועדות למימוש יעודה ומטרותיה. עיון בכלל כתבי הטענות מלמד כי אף בתקופת המחיקה ניהלו מבקשים 3, 2 דיונים בפני הבוררויות השונות, ואף גייסו כספים לטובת העמותה. גם פעולות אלו נועדו לממש את המטרות אשר לשמן הוקמה העמותה. לאור זאת, אני קובע כי העמותה היתה צד להליך הבוררות ובעלת הכשרות המשפטית לכך. 8.3 שם המבקשת בה.פ. 3064/04 טענה נוספת אשר נשמעה מפי המשיבים הינה כי שמה של המבקשת 1 בה.פ. 3064/04, המופיע בכתבי הטענות, אינו שמה כפי שמופיע במסמכים אשר צורפו להמרצת הפתיחה. גם טענה זו דינה להידחות וזאת מהטעם שאילולי נקטה המבקשת בדרך זו והיתה משתמשת בשם אשר נמחק הרי שהיתה עושה שלא כדין. רק לאחר החייאתה ניתן היה כי תתפאר בשם אשר רשום ברשם העמותות. בנוסף, טענה זו לוקה בחוסר תום לב משום שברור היה למשיבים, כאשר ניהלו את הליך הבוררות וכן לאחריו כי 'תפארת הנחל' בשמה זו הינה עמותת 'תפארת הנחל' אשר הינה שותפתה של אגודתם לעניין המגרש. לפיכך יש לדחות אף טענה זו בדבר שם בעמותה. התוצאה 9. לאור כל האמור לעיל, אני מבטל את מחיקתם של מבקשים 4- 2 ודוחה את הבקשה למחיקת מבקשת 1. נושא ההוצאות יידון במסגרת ההליך העיקרי. עמותות