החלטה זו עניינה בבקשת הנתבע 3 (להלן: "הנתבע") לסילוק התביעה על הסף ולחילופין למחיקת כותרת. לטענת הנתבע התביעה אינה עומדת בדרישות של תביעה בסדר דין מקוצר שכן התובעת לא צירפה את המסמכים המוכיחים את תביעתה. עוד טען הנתבע כי חתימתו זוייפה על ההסכם ושטר החוב נספחים א' ב' לכתב התביעה ועל כן התביעה נגדו דינה להידחות מחמת היעדר יריבות. לעניין זה הוסיף כי השטר אינו מציין תאריך ואינו מפרט בגין מה ניתנה הערבות. עוד טען הנתבע כי הכרטסת אשר צורפה לתביעה אינה מתייחסת לבית העסק של הנתבע. לטענתו הוא והנתבעים ניהלו שותפות אשר התקשרה עם התובעת ולא נותרה חייבת להם דבר, כאשר מנגד קיים עסק נוסף של הנתבעים האחרים ממנו אף יצאו השיקים אשר חוללו בגין אי פרעון ואשר מהווים חלק מכרטסת הנהלת החשבונות שצורפה לתביעה. עוד טען הנתבע כי התובעת לא צירפה לכתב התביעה פירוט של מתי נוצרו החובות וכן חשבוניות אשר יוכיחו כי הנתבע לקח סחורה ולא שילם בעדה, ורק טענה בעלמא כי הנתבעים לא רכשו ממנה סחורה במידה הנדרשת. דיון והכרעה לאחר עיון בבקשת הנתבע ובתגובת התובעת ותשובת הנתבע אני קובעת כי דין הבקשה להדחות. בהתייחס לבקשה לסילוק התביעה, הרי בשלב המקדמי של בקשה לסילוק התביעה על הסף, בוחן בית המשפט את כתב התביעה בלבד והאם בהנחה שהתובע יוכיח את העובדות הנטענות בתביעתו, יהיה זכאי לסעדים הנתבעים בתביעה. לכן, בשלב זה לא נשמעות טענות ההגנה ואינן נלקחות בחשבון (גם אם מדובר בטענות בעלות משקל). על כן ובשלב זה של הדיון אין מקום לטענות הנתבע לפיהן הוא אינו חתום על שטר הערבות וההסכם וכי חתימתו זוייפה. כך גם טענתו של הנתבע כי החובות הנתבעים הם חובות שאינם שייכים לו, אלא ליתר הנתבעים - היא טענה עובדתית אשר יש מקום לבררה במסגרת הדיון, וככל שתינתן רשות להתגונן, ולא במסגרת בקשה לסילוק התביעה על הסף. בהתייחס לבקשה למחיקת כותרת אני קובעת כי גם דין בקשה זאת להדחות. בהתאם לתקנה 202א' לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 תביעה כשירה להתברר בסדר דין מקוצר אם היא על סכום קצוב, מכוח חוזה או התחייבות מפורשים או מכללא ויש עליהן ראיות בכתב. המבחן להיותו של סכום קצוב על-פי הפסיקה הוא, כי הסכום ניתן לחישוב אריתמטי פשוט ללא צורך בשומה או בהערכה. עוד נקבע בפסיקה כי כשירותה של תביעה להתברר בסדר דין מקוצר צריכה להיבחן על ידי בית המשפט, לפי האמור בכתב התביעה ונספחיו וכי אין צורך בחקירת הנתבע על תצהירו, כדי להכריע בבקשה למחיקת כותרת (ראו לעניין זה ספרו של ד"ר יואל זוסמן, סדר הדין האזרחי, מהד' שביעית, עמוד 665). בבירור הבקשה למחיקת הכותרת, יש להיזקק אך לכתבי הטענות ולמסמכים המצורפים אליהם ואין להיכנס בפרטי העובדות (לעניין זה ראו ע"א 465/89 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ . פ"ד מה(1) 69, 70). במקרה הנדון די במסמכים אשר צירפה התובעת לכתב התביעה (הסכם, שטר חוב, חשבונית בגין מענק וכן כרטסת הנהלת חשבונות- נספחים א-ד) מהם עולה כי ישנה התקשרות בין התובעת לנתבע, כדי להוות ראשית ראיה בכתב מטעם התובעת, וכן כי המדובר בתביעה על סכום קצוב. בהתייחס לטענת הנתבע כי הוא אינו חתום על ההסכם ושטר החוב, וכי חתימתו זויפה, הרי שטענה זו אינה מצדיקה מחיקת הכותרת, שכן בשלב בו בוחן בית המשפט האם התביעה מתאימה להתברר בסדר דין מקוצר הוא אינו דן בטענות עובדתיות כפי שהועלו על ידי הנתבע לעניין מי חתם על ההתחייבות, אלא הוא מקבל בשלב הבדיקה את הטענה בכתב התביעה כי החתום על המסמך הוא הנתבע, כאשר בירור הטענה של הזיוף מקומה להתברר במסגרת בקשת הרשות להתגונן. הנתבע 3 ישלם לתובעת הוצאות בקשה זו בסך של 750 ₪. דיני חברותשותפות