בפני בקשה למחיקת כתב אישום, בשל טענה מקדמית של "הגנה מן הצדק". עובדות המקרה ביום 29.7.11, נערכה כנגד המבקש הזמנה לדין וכתב אישום בגין עבירה על תקנה 23(א)(1) לתקנות התעבורה, שעניינה, אי ציות להוראת שוטר במדים. בעקבות האירוע נשוא כתב האישום, הגיש המבקש תלונה למח"ש כנגד עורך הדו"ח, פקד גולדברג אלון. על פי החלטת מח"ש, נסגר תיק התלונה כנגד השוטר האמור מחוסר ראיות. תמצית טענות הצדדים ב"כ המבקש עותר למחיקת כתב האישום, מן הטעם של "הגנה מן הצדק". לשיטתו, משנסגרה תיק התלונה כנגד השוטר מחוסר ראיות, יש למחוק גם את כתב האישום כנגד המבקש שכן מדובר בפגיעה בהליך הפלילי הראוי ובזכויותיו של המבקש, המצדיקה מחיקת כתב האישום נגדו. ב"כ המבקש הפנה לפסק דין בעניין דומה והוסיף כי במקום היו מספר ניידות משטרה, אך איש מהשוטרים לא ערך תרשומת בתיק, למעט עורך הדו"ח. ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה למחיקת כתב האישום מהטעם כי מדובר בעבירות שונות, שלהן יסודות עובדתיים שונים ולא ניתן להשליך מסגירת תיק התלונה במח"ש לעניין שבפני. דיון והכרעה לאחר שנתתי דעתי להשתלשלות העניינים בתיק ולטיעוני הצדדים, סבורה אני כי דין הבקשה להידחות. בית המשפט העליון קבע בע"פ 4855/02, מדינת ישראל נ' בורוביץ, כי טענת "הגנה מן הצדק", תתקבל אך לעיתים נדירות : "ביטולו של הליך פלילי מטעמי הגנה מן הצדק מהווה אפוא מהלך קיצוני שבית-המשפט אינו נזקק לו אלא במקרים חריגים ביותר. בדרך-כלל יידרש הנאשם להראות שהתקיים קשר סיבתי בין התנהגותן הנפסדת של הרשויות לבין הפגיעה בזכויותיו, עם זאת אין לשלול אפשרות שהפגיעה בתחושת הצדק וההגינות תיוחס לא להתנהגות שערורייתית של הרשויות, אלא למשל לרשלנותן, או אף לנסיבות שאינן תלויות ברשויות כל-עיקר אך המחייבות, ומבססות, בבירור את המסקנה כי במקרה הנתון לא יהיה ניתן להבטיח לנאשם קיום משפט הוגן, או שקיומו של ההליך הפלילי יפגע באופן ממשי בתחושת הצדק וההגינות. אך נראה כי מצב דברים כזה אינו צפוי להתרחש אלא במקרים חריגים ביותר". באותו מקרה נקבע מבחן משולש לבחינת טענת "הגנה מן הצדק", אשר ממשיך להנחות את בתי המשפט גם לאחר עיגון הדוקטרינה בחוק סדר הדין הפלילי "יש לבחון בשלב הראשון מהם הפגמים שנתגלו בהליך המשפטי שננקט כנגד הנאשם ומהי עוצמתם; בשלב השני יש לקבוע האם ניתן לקיים את ההליך הפלילי, בצורה הוגנת וצודקת, חרף הפגמים שנתגלו בו. בשלב זה על בית המשפט לאזן בין האינטרסים הרלוונטיים השונים תוך התחשבות בנסיבות כל מקרה ומקרה והתייחסות, בין היתר, לחומרת העבירה המיוחסת לנאשם, למידת הפגיעה ביכולתו להתגונן כראוי ולמידת אשמתה של הרשות. בשלב השלישי על בית המשפט לבדוק, במידה והשתכנע כי ההליך אכן נוהל באופן אשר נוגד את עקרונות הצדק וההגינות, האם ניתן לנקוט באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב-האישום על-מנת לרפא את הפגמים." (ראו ע"פ 7014/06 מדינת ישראל נ' לימור ([], 4.9.2007); פרשת בורוביץ, 807-808). בדיקת נסיבות המקרה שבפני, על פי המבחן המשולש לעיל, מביאה למסקנה כי אין כל הצדקה לביטולו של ההליך המתנהל כנגד המבקש. טענתו של המבקש הנה לגופן של ראיות ולפיכך, מצווה בית המשפט לבחון את אותן ראיות, במסגרת ההליך הפלילי ולקבוע אם אכן נעברה עבירה אם לאו. צודקת ב"כ המשיבה בטענתה כי מדובר בעבירות שונות והיסודות העובדתיים הנדרשים להוכחתן אינם זהים ולכן לא ניתן להקיש דבר מהחלטת מח"ש לסגור את תיק התלונה כנגד עורך הדו"ח, ביחס לכתב האישום שהוגש כנגד הנאשם. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה למחיקת כתב האישום. משפט פליליביטול רישום פלילי / מחיקת רישום פלילי