האם תינתן רשות, בלא הסכמת החסויה, לביצוע הליך רפואי בלתי הפיך, של "קשירת חצוצרות" בגופה, במהלך ותוך כדי ניתוח קיסרי מתוכנן, זו השאלה עליה נדרש בית המשפט להשיב בהחלטה זו. ראשית דבר 1. ביום 11.6.2013 הוגשה לבית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה בקשה אשר הוכתרה בכותרת: "בקשה דחופה להכריז על פסול דין ולמינוי אפוטרופוס לגוף". 2. המבקשים הינם אמה ואחיה של אישה כבת 40 (להלן: "החסויה"), אשר היתה באותם ימים בשבוע ה- 30 להריונה. בית המשפט התבקש להכריז על האישה כפסולת דין וזאת בכל העניינים הנוגעים לגופה, לרבות אישור ביצוע ניתוח קיסרי ואשפוזה בכל מוסד נדרש. בסעיף 30 ב' לבקשה, התבקש בית המשפט למנות את אמה ואת אחיה של האישה, ביחד ולחוד, כאפוטרופוסים עליה, וזאת לצורך טיפול בגוף ולרבות העברתה של האישה לכל מוסד נדרש לחסויים במצבה, והכל על מנת לממש ולהגן על זכויותיה. עוד עתרו המבקשים בפני בית המשפט כי "בינתיים ועד למינוי הקבוע מתבקש בזאת כב' בית המשפט באופן דחוף ביותר ליתן מינוי זמני למבקשים בגלל דחיפות העניין ועל מנת שניתן יהיה לטפל בענייניה של החסויה, לחתום בשמה ו/או במקומה ככל שיידרש לרבות לצורך ביצוע ניתוח קיסרי כמפורט לעיל". המינוי הזמני התבקש ל-6 חודשים או עד למינוי קבוע. צו המינוי 3. ביום 12.6.2013 ניתנה החלטת בית המשפט מפיה של כב' השופטת רבקה מקייס אשר קבעה כי: "בשלב זה, צו מינוי למבקשים לגופה של החסויה יינתן בנפרד. מתבקשת תגובתו של בא כח היועמ"ר בתוך 15 יום". המזכירות התבקשה להעביר עותק ההחלטה לבא כח היועמ"ר. מוצא אני להדגיש, כי הבקשה למינוי אפוטרופוס לגוף נתמכה בחוות דעת פסיכיאטרית ובה הודגש, כמו גם בבקשה עצמה, כי מינוי אפוטרופוס נדרש ובדחיפות כדי לאפשר ביצוע ניתוח קיסרי מתוכנן. ביום 12.6.2013 ניתן כאמור, צו האפוטרופסות המבוקש. הבקשה לאישור הליך "קשירת החצוצרות" 4. ביום 21.7.2013 הוגשה בקשה נוספת לבית המשפט. הבקשה הוגשה ע"י אמה ואחיה של החסויה, אשר מונו כאמור, במינוי זמני לשנה, כאפוטרופסים לגופה של החסויה. בקשה זו הוכתרה בכותרת "בקשה בהולה מבית המשפט הנכבד". במסגרת הבקשה האמורה, התבקש בית המשפט "להורות לאפוטרופסים שמונו לתקופה של שנה בשלב זה לבצע בגופה של החסויה קשירת חצוצרות". בבקשה שניה זו, פירטו המבקשים כי מדובר בחסויה שהינה בת 40 המאובחנת כסובלת מסכיזופרניה, אשר אושפזה עקב מצב פסיכוטי חריף ונמצאת בשבוע 36 + 3 להריונה. בבקשה האמורה פירטו המבקשים בהרחבה את ההיסטוריה הרפואית העגומה של החסויה אשר אושפזה לראשונה בשל מצוקות נפשיות עוד בשנת 2004. 5. גם לבקשה זו צורפה חוות הדעת הפסיכיאטרית אשר צורפה עוד קודם לכן לבקשה למינוי אפוטרופוס. בחוות הדעת הודגש כי זקוקה החסויה למינוי אפוטרופוס בדחיפות כדי לאפשר ביצוע ניתוח קיסרי מתוכנן. בבקשה בהולה זו, הובאה לידיעת בית המשפט כי במרפאת מעקב אם וילד הוחלט על ביצע ניתוח קיסרי המתוכנן ליום 30.7.2013. 6. האפוטרופסים הזמניים לחסויה ביקשו "בצער רב ובכאב גדול" כי במעמד הניתוח הקיסרי תבוצע לחסויה קשירת חצוצרות בשל 3 סיבות עיקריות: הראשונה, החסויה חולה במצב קשה כמפורט במסמכים הרפואיים ובאופן כזה שאיננה מסוגלת לגדל ילד ובוודאי שלא תינוק. השניה, האפוטרופסים מבקשים באמצעות הליך קשירת החצוצרות למנוע מצב בו תיכנס החסויה פעם נוספת להריון ותמצא עצמה שוב במצב של חוסר יכולת לגדל ילד. שלישית, האפוטרופוסים מבקשים באמצעות קשירת החצוצרות למנוע הריון נוסף אשר בסופו יימסר הילד לאימוץ כפי שעתיד לקרות עם הילד אשר ייוולד בניתוח הקיסרי המתוכנן ליום 30.7.13. 7. אחיה של החסויה, אשר מונה כאמור ביחד עם אימו כאפוטרופוס לגופה של אחותו, חתם בבית החולים על טופס מתאים לביצוע הפרוצדורה הרפואית של קשירת חצוצרות. 8. היות והמינוי אשר ניתן על ידי בית המשפט הינו מינוי זמני למשך שנה ואילו ההליך הרפואי המתבקש של קשירת חצוצרות הינו הליך רפואי בלתי הפיך, הרי שעל פי דרישת היועץ המשפטי של קופת החולים, נדרשו האפוטרופסים לפנות לבית המשפט על מנת לקבל אישור לביצוע ההליך הרפואי האמור. זו הסיבה בעטיה הוגשה ביום 21.7.2013, הבקשה השניה לבית המשפט, בקשה אשר רק במסגרתה נתבקש בית המשפט לאפשר ביצוע הליך רפואי, בלתי הפיך בגופה של החסויה, הליך קשירת חצוצרות, וזאת תוך כדי ובמהלך ניתוח קיסרי מתוכנן. ההליך בפני בית המשפט 9. ביום 25.7.2013 קיים חברי, כב' השופט בנימין יזרעאלי, דיון בשאלה אשר הועלתה בבקשת האפוטרופסים לביצוע הליך רפואי בלתי הפיך של קשירת חצוצרות. בדיון בפני כב' השופט יזרעאלי נכחו עו"ד יוריסטה - אפוטרופוס לדין לחסויה, עו"ד אפרת זילברבוש - בא כח היועמ"ש, האם, האח ובא כוחם, עו"ד בן-צבי. בהחלטתו של כבוד השופט יזרעאלי אשר ניתנה באותו יום, לא הוכרעה הסוגיה ולא נקבע האם ניתנת הרשות לביצוע ההליך הרפואי של קשירת חצוצרות, אם לאו. חרף זאת, הורה כב' השופט יזרעאלי כי יוגשו חווֹת דעת משלימות, הן מבית החולים "גהה" והן מבית החולים "בילינסון" לעניין השפעתו של ההליך הרפואי המתבקש על מצבה של החסויה בשתי סוגיות - הסוגיה הראשונה, מצבה הנפשי של החסויה והשפעות ההליך בהווה ובעתיד, והסוגיה השניה עסקה בשאלה האם ניתן למנוע, או להקטין, את הסיכוי שתיכנס החסויה להריון נוסף, בלתי רצוי מבחינתם של האפוטרופסים לגוף, באמצעים נוספים, אחרים, שתוצאתם רכה יותר והפיכה. 10. בא כח היועץ המשפטי לממשלה הודיע כי איננו מתערב בבקשה ובהודעתו ציין והדגיש כי תפקידם וחובתם של האפוטרופסים אשר מונו לפעול מתוך ראיית טובתה ורווחתה של החסויה. חוות הדעת המשלימות הוגשו לבית המשפט ביום 28.7.2013 ומשום שהניתוח הקיסרי במסגרתו שואפים האפוטרופסים לגוף כי יבוצע גם הליך קשירת החצוצרות קבוע ליום 30.7.2013 הרי שהחלטתי כשופט תורן צריכה להינתן עוד היום וכך ייעשה. דיון 11. הפסיקה אשר דנה בסוגיית אישור פרוצדורות רפואיות בגופם של חולים בניגוד לרצונם ובניגוד לדעתם, קבעה תנאים להתערבותו של בית המשפט בשאלות רפואיות אשר יש לבצען שלא כפי רצונו והסכמתו של המטופל. 12. עיקר הצידוק להתערבות בית המשפט בהליך רפואי לטובתו של חולה ובניגוד לדעתו, נסוב על ערך קדושת החיים ממנו נובעות הוראות וציוויים, הן לחולה והן לרופאו. 13. גישה זו המפקיעה מן הפרט את האוטונומיה להחליט על מותו שלו, מצאה לה תימוכין בפסיקת בית המשפט העליון, כך לדוגמא, בע"א 506/88 יעל שפר (קטינה) נ' מדינת ישראל, פד"י מ"ח(1) 87. בפסק דין זה נקבע כי הסכמתו של חולה לגרימת מותו איננה מעלה ואיננה מורידה, שכן בעלותו של החולה על גופו כפופה לאינטרס הציבורי של הגנה על קדושת החיים. הלכה זו צוטטה ע"י חברי, כב' השופט יהורם שקד, בהחלטה שנתן בתמ"ש 26442-04-11. 14. סעיף 2 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מצווה לשמירה על החיים, הגוף והכבוד. "אין פוגעים בחייו, בגופו או בכבודו של אדם באשר הוא אדם". סעיף 4 לחוק היסוד קובע הגנה על החיים, על הגוף והכבוד של כל אדם ובלשון החוק: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו". 15. סעיף 8 לחוק היסוד קובע במפורש כי "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת". 16. השאלה שבפניי מעוררת לעניות דעתי שאלות יסוד ובהן זכות האדם על גופו, זכות האדם, באשר הוא אדם, להורוּת, זכות האדם, באשר הוא אדם, לשלמות גופו וזכות האדם באשר הוא אדם, לכבוד. מן הכלל אל הפרט 17. בנסיבותיה של הבקשה שבפניי סבור אני כי העתרות לה, בשלב זה, איננה אלא פגיעה בזכויות היסוד של החסויה, במידה העולה על הנדרש. לפיכך, מוצא אני לדחות את הבקשה ולא לאפשר ביצוע הליך רפואי בלתי הפיך של קשירת חצוצרות בגופה של החסויה וזאת, רק משום שממילא עתידה החסויה לעבור מחר, ניתוח קיסרי. 18. מלכתחילה הבקשה שהוגשה למינוי אפוטרופוסים לחסויה הוגשה אך על מנת לאפשר ניתוח קיסרי. רק בשלב מאוחר יותר, למעשה, כחודש וחצי ממועד הגשת הבקשה הראשונה, למינוי האפוטרופוסים לצורך ביצוע הניתוח הקיסרי הוגשה הבקשה השניה והנוספת ועל פיה התבקש כאמור בית המשפט לאשר ביצוע קשירת חצוצרות בד בבד ובמקביל להליך הרפואי של ניתוח קיסרי תוך ניצול העובדה שהחסויה ממילא מורדמת. 19. מחוות הדעת הפסיכיאטרית אשר הוגשה לבית המשפט ביום 28.7.13 עולה כי לא ניתן לנבא את השפעותיו של הליך קשירת החצוצרות על מצבה הנפשי הנוכחי של החסויה ולא ניתן לנבא השפעותיו של ההליך האמור על מצבה הנפשי בעתיד. 20. בחוות הדעת אשר הוגשה מטעם המרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון לנשים ע"ש הלן שניידר, חוות דעת אשר הוגשה גם היא ביום 28.7.13, פורטו לבקשת בית המשפט, אמצעי מניעה חלופיים להליך הבלתי הפיך של קשירת חצוצרות. חוות הדעת פירטה שורה של אמצעי מניעה חלופיים אשר יעילותם גבוהה ואינם פעולה רפואית בלתי הפיכה. כך למשל פירטה חוות הדעת את האפשרות למתן זריקות הנקראות "דפו-פרוברה" אחת לשלושה חודשים או לחילופין שימוש בהתקן תוך רחמי. אכן, נכון כי השימוש באמצעי מניעה אלה נראה שדורש מידה מסוימת של שיתוף פעולה מצד המטופלת בזמן הפרוצדורה. 21. יחד עם זאת, אינני יכול לקבל כי בלתי ניתן לטפל בחסויה באמצעות זריקות "דפו-פרוברה" במינון של אחת לשלושה חודשים כשממילא מטופלת החסויה בטיפול תרופתי פסיכיאטרי, יום יומי, וממושך. סוף דבר 22. לפיכך משסבור אני כי את התוצאה אליה שואפים האפוטרופוסים, אשר אין ספק בליבי כי טובתה של החסויה וזו בלבד אל נגד עיניהם, ניתן להשיג באמצעים רפואיים קלים יותר והפיכים, הרי שלא מצאתי בשלב זה לאשר את הליך קשירת החצוצרות בגופה של החסויה. 23. היה ובעתיד יסבור מאן דהוא כי יש וראוי לטובתה של החסויה, להעלות פעם נוספת את הסוגיה שנדונה בהחלטה זו, הרי שתהא פתוחה בפניו הדרך לעתור לבית המשפט בזמן ובהליך המתאים. 24. משכך, לא נותר לי אלא לאחל לידה קלה, בריאות טובה ולאסור על כך שהליך הניתוח הקיסרי ישמש לביצוע קשירת החצוצרות. 25. החלטה זו תועבר ע"י המזכירות ולאלתר, לב"כ הצדדים ולמרכז הרפואי רבין, בית החולים בילינסון לנשים ע"ש הלן שניידר. החלטה זו ניתנת לפרסום ללא פרטים מזהים. אפוטרופסות