1 .זוהי בקשה לעיכוב הליכי בוררות בקשר לסכסוך בין המבקש, יואל עמרני (להלן - עמרני) לבין המשיב 1, שמואל ענב (להלן - ענב), המתנהלים בפני המשיב 2, עו"ד משה גליק (להלן - עו"ד גליק). 2 .ביום 16.7.09, במסגרת ה"פ 8291/09, הגיש עמרני לבית משפט זה בקשה למינוי בורר בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן - חוק הבוררות). הבורר התבקש לדון ולהכריע במחלוקת שנתגלעה בין עמרני לענב באשר להסכמים שנחתמו ביניהם ביום 20.12.07 וביום 30.1.08 בעניין מקרקעין באזור הכפר נעלין. במסגרת הבקשה, התבקש בית המשפט להורות גם על בטלותו של הליך הבוררות המתנהל בין הצדדים בפני עו"ד גליק. לחלופין, נתבקש בית המשפט לפסול את עו"ד גליק מלשמש כבורר בין הצדדים במחלוקת האמורה. 3 .בד בבד עם הבקשה למינוי בורר, הגיש עמרני את הבקשה דנן, במסגרתה הוא עותר לעיכוב את הליכי הבוררות המתנהלים בין הצדדים. בנוסף עותר עמרני להאריך את המועד להגשת כתב הגנה מטעמו נגד כתב התביעה שהגיש ענב לעו"ד גליק במסגרת הליכי הבוררות, וזאת עד לאחר החלטה בבקשה למינוי בורר. ביום 17.7.09 הוצאתי מלפניי צו מניעה ארעי לעיכוב כל הליכי הבוררות המתנהלים בפני עו"ד גליק עד למתן החלטה אחרת. תמצית הרקע העובדתי וטענות הצדדים 4. ביום 20.12.07 חתמו עמרני וענב על הסכם בעניין המקרקעין הנ"ל, לפיו ירכוש עמרני מענב את מלוא זכויותיו בקרקע. בסעיף 10 להסכם הראשון נקבע כי "במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים ימנו הצדדים בהסכמה בורר מוסכם אשר יכריע בכל סכסוך ביניהם". ביום 30.1.08 חתמו הצדדים על הסכם חדש, לפיו ירכוש עמרני מענב מחצית מזכויותיו בקרקע. בסעיף 9 להסכם השני נקבעה תנית בוררות הזהה בלשונה ללשון סעיף 10 להסכם הראשון. אולם, להסכם השני נוסף סעיף חדש (סעיף 12), בו נקבע כי "בכל חילוקי דעות בין הצדדים בקשר להסכם זה יכריע הבורר עו"ד משה שישמש כבורר מוסכם והוראות חוק הבוררות והתקנות יחולו על החלטותיו. הבורר יפסוק בבוררות בהתאם להוראות הסכם זה" (ההדגשה במקור שלי - ד'ח'). עוד נקבע כי עו"ד משה גליק הוא אשר יטפל בביצוע האמור בהסכמים. 5 .לאחר פרוץ הסכסוך בין עמרני לענב, פנה ענב לעו"ד גליק בבקשה כי הלה ישמש כבורר בסכסוך. עו"ד גליק זימן את הצדדים לישיבה בפניו, אולם עמרני לא התייצב לישיבה. לאחר דין ודברים בין הצדדים, הודיע עמרני לעו"ד גליק ביום 27.10.08 כי "אם הצד השני [קרי - ענב] יהיה מעוניין למרות זאת לקיים בוררות בינינו, ברצוני כי הבוררות תעשה ע"י בורר ניטרלי ולא על ידי עו"ד גליק". בהמשך, ביום 25.5.09, התקיימה ישיבת בוררות בין הצדדים בפני עו"ד גליק. במסגרת הישיבה, העלה עמרני את הטענה לפיה עו"ד גליק לא הוסמך לשמש כבורר בין הצדדים. בתגובה, קבע עו"ד גליק כי הוראות ההסכם השני מעידות על כך שהצדדים הסכימו במפורש למינויו, ולפיכך דחה את טענת עמרני בעניין סמכותו כבורר. לאור זאת, הורה עו"ד גליק לצדדים להגיש לו כתבי טענות במועדים שנקבעו על ידו. ביום 28.6.09 הגיש ענב לעו"ד גליק כתב תביעה נגד עמרני. בתגובה, הגיש עמרני את בקשתו למינוי בורר. 6 .בבקשתו למינוי בורר טוען עמרני כי מעולם לא הסכים שעו"ד גליק ישמש כבורר בסכסוך שבינו לבין ענב, וזאת בשל הקשרים הקיימים בין ענב לעו"ד גליק. לטענת עמרני, הוראת ייחוד הבורר בסעיף 12 להסכם השני הוספה להסכם שלא בידיעתו, לוקה בחוסר מסוימות, באשר היא מציינת את שמו הפרטי בלבד של הבורר, ומנוגדת לתניית הבוררות הכללית בסעיף 9 להסכם השני. בנסיבות אלו, סבור עמרני כי אין לראות בעו"ד גליק כמי שמונה בהסכמת הצדדים לשמש כבורר בסכסוך ביניהם, וכי ראוי היה שעו"ד גליק לא ייענה לבקשת ענב לשמש כבורר בסכסוך. משכך, טוען עמרני כי יש להורות לעו"ד גליק שלא לשמש כבורר בסכסוך, ולמנות בורר אחר במקומו בהתאם לסעיף 8 לחוק הבוררות. כאמור, בד בבד עם בקשתו למינוי בורר הגיש עמרני את הבקשה דנן, לעיכוב הליכי הבוררות ולהארכת המועד להגשת כתב הגנה מטעמו, הנסמכת על טעמיה של הבקשה העיקרית. 7 .ענב הגיש תגובה לבקשה העיקרית למינוי בורר, המתייחסת למעשה אף לבקשה לעיכוב הליכים, כפי שהבהיר בהודעתו לבית המשפט מיום 13.10.09. בתגובתו, מקדים ענב וטוען מספר טענות סף: הבקשות הוגשו בחוסר סמכות מקומית, שכן ההסכמים נחתמו בתל-אביב; הבקשות הוגשו בשיהוי, דהיינו 57 ימים לאחר החלטת עו"ד גליק בישיבת הבוררות מיום 25.5.09; והבקשה למינוי בורר אינה נתמכת בתצהיר שנחתם בפני עו"ד. לגופו של עניין טוען ענב, כי עמרני לא העלה בהזדמנות הראשונה את טענתו לעניין סמכותו של עו"ד גליק, ואף שיתף פעולה בהליך הבוררות. עוד טוען ענב כי תניית הבוררות הכללית נותרה בהסכם השני מתוך "טעות סופר", וכי הוראות סעיף 12 הספציפיות העוסקות ב"עו"ד משה" - שהוא בוודאי עו"ד גליק, עורך ההסכם - עדיפות על הוראות סעיף 9 הכלליות. לבסוף נטען כי עו"ד גליק ראוי לשמש כבורר בסכסוך שנתגלע בין הצדדים. 8 .בתשובתו לתגובת ענב, טוען עמרני כי הבקשה הוגשה לבית המשפט בירושלים כיוון שעניינה בסכסוך הנוגע למקרקעין המצויים באיו"ש, וכי אין מקום לטענת השיהוי, משום שהבקשה הוגשה עם הגשת כתב התביעה מטעם ענב ביום 28.6.09. בנוסף, צירף עמרני לתגובתו תצהיר מתוקן החתום בפני עו"ד. הכרעה 9 .לאחר ששקלתי העניין, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לעיכוב ההליכים - להתקבל. 10 .סעיף 8(א) לחוק הבוררות מורה: "נתגלע סכסוך בענין שהוסכם למסרו לבוררות ולא נתמנה בורר לפי ההסכם, רשאי בית המשפט, על פי בקשת בעל-דין, למנות את הבורר; בית המשפט רשאי לעשות כן בין שהבורר צריך היה להתמנות על ידי בעלי-הדין או אחד מהם, ובין שצריך היה להתמנות על ידי הבוררים שנתמנו או על ידי צד שלישי." לעניין מינוי בורר על-ידי בית המשפט, נקבע בפסיקה כי "בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הבוררות מוסמך בית המשפט למנות בורר בין הצדדים בעניין שהוסכם למסרו לבוררות מקום בו לא נתמנה בורר לפי הסכם הבוררות, וזאת גם אם הבורר היה צריך להתמנות על ידי שני הצדדים או אחד מהם... אומנם נכון הדבר, כי בית המשפט אינו חייב למנות בורר בהתאם לסעיף 8(א) לחוק הבוררות ומסור לו שיקול הדעת לעשות כן וכן להחליט אם מועמד פלוני מתאים לשמש בורר בעניין שנדון בפניו... אולם, בית המשפט יחליט שלא להפעיל סמכותו הנ"ל רק מקום בו קיימים שיקולים כבדי משקל שלא למנות בורר... אם היה ברצון הצדדים להסכם הבוררות למנוע מבית המשפט את אפשרות הפעלת סמכותו מכוח סעיף 8(א) לחוק הבוררות, היה עליהם לציין זאת במפורש בהסכם הבוררות. ככלל, אין זה מספיק לציין שמו של בורר בהסכם הבוררות על מנת להבטיח שלא ימונה אחר במקומו, אלא על הצדדים להסכם להדגיש במפורש את יחודו עבורם" (רע"א 4707/08 תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ נ' אלמישלי (טרם פורסם, 7.9.08)). במקום אחר הובהר כי "בראש ובראשונה יודגש כי סמכותו של בית-המשפט על פי סעיף 8(א) לחוק הבוררות היא סמכות שבשיקול דעת" (רע"א 10603/08 יצחק נ' חברת "פסגת ההלכה בע"מ" (טרם פורסם, 10.3.09)). הינה כי כן, בבואו לדון בבקשה למינוי בורר, נתונה לבית המשפט סמכות רחבה המבוססת על שיקול-דעתו למנות בורר חיצוני, וזאת, במקרים מסוימים, אף בניגוד להוראות ההסכם. 11 .הבקשה העיקרית שהגיש עמרני נושאת את התואר "בקשה למינוי בורר" לפי סעיף 8 לחוק הבוררות, אולם היא כוללת במשתמע גם בקשה להעברת בורר מתפקידו לפי סעיף 11 לחוק ולמינוי בורר חליף לפי סעיף 12 לחוק. מבלי שהדבר יתפרש חלילה כהטלת דופי כלשהו בעו"ד גליק, הרי שהבקשה מעוררת שאלות כבדות משקל באשר למעמדו של עו"ד גליק כבורר בין הצדדים. לפיכך, יש להכריע תחילה בשאלות החוזיות, העולות ממערכת ההסכמים שנערכו בין הצדדים, בעניין זהותו של הבורר בסכסוך. בהמשך, אף אם יוכרע כי עו"ד גליק הינו הבורר המוסכם, יש להכריע האם ראוי למנות במקומו בורר אחר. דין שאלות אלו להתברר במסגרת הדיון בבקשה העיקרית, ובמסגרת זאת אף ידונו הטענות המקדמיות שהעלה המשיב. 12 .לעומת זאת, במסגרת הבקשה דנן, יש לשים לב בעיקר לסיכויי ההליך העיקרי כמו גם למאזן הנוחות בין הצדדים. באשר לסיכויי ההליך, סבורני כי השאלות כבדות המשקל הנוגעות למערכת ההסכמים בין עמרני לענב מספיקות כדי להצביע על כך שסיכויי ההליך העיקרי אינם קלושים (ראו: ע"א 10570/05 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' דביר (טרם פורסם, ניתן ביום 8.3.06)). באשר למאזן הנוחות, השאלה המרכזית הנבחנת בגדרו היא האם עלול המבקש להיתקל בקושי להשיב את הגלגל לאחור, לו יזכה במבוקשו בסופו של יום (ראו: ע"א 2841/07 מינהל מקרקעי ישראל נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה ת"א (טרם פורסם, ניתן ביום 25.8.08)). בענייננו, הבקשה למינוי בורר הוגשה בשלב התחלתי יחסית של הליך הבוררות, בטרם הוגש כתב הגנה מטעם עמרני, ובטרם ניתן פסק בוררות הקובע מסמרות בזכויות הצדדים. בשלב זה של הליך הבוררות, סבורני כי לא ייגרם נזק למשיבים מעיכוב ההליכים עד להכרעה בבקשה למינוי בורר. מנגד, הותרת הליכי הבוררות על כנם תסכל למעשה את הבקשה למינוי בורר. 13 .לסיכום: הליכי הבוררות המתנהלים בפני עו"ד גליק יעוכבו עד למתן החלטה אחרת. בד בבד עם עיכוב הליכי הבוררות, יעוכב הדיון בתביעתו של ענב שהוגשה במסגרתם, וממילא יוארך המועד להגשת כתב הגנה מטעם עמרני עד למתן החלטה אחרת. 14 .הוצאות בקשה זו, בסך 3,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ואילך, ישולמו לפי תוצאות הדיון בתובענה העיקרית. יישוב סכסוכיםבורר