המבקש הגיש לבית-משפט השלום בהרצליה ערעור על החלטת רשמת בית-משפט השלום לדחות את התנגדותו לביצוע שטר על סך 750,000 ש"ח שהוגש על-ידי המשיבה ללשכת ההוצאה-לפועל. כן הגיש המבקש בקשה למתן צו ארעי לעיכוב הליכי ההוצאה-לפועל שבהם נקטה כנגדו המשיבה על יסוד השטר. בית-משפט השלום קיבל את הבקשה למתן צו ארעי והתנה את מתן הצו בהפקדת ערבות בנקאית בסך של 800,000 ש"ח. המבקש הפקיד את הערבות הבנקאית שנדרשה. ואולם, בבואו לדון בערעור, קבע בית-משפט השלום, כי הערעור אינו מצוי בסמכותו אלא בסמכות בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, והורה על דחיית הערעור, ומשכך, נתבטל גם הצו הארעי לעיכוב הליכי ההוצאה-לפועל. המבקש הגיש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ערעור על ההחלטה לדחות את התנגדותו לביצוע השטר, וכן תקף במסגרת הליך שאותו הכתיר כערעור, את ההחלטה לדחות את ערעורו מחמת חוסר סמכות. בנוסף הגיש המבקש בקשה למתן צו ארעי לעיכוב הליכי ההוצאה-לפועל. בית-המשפט המחוזי דן בבקשה למתן צו ארעי, והורה על מתן צו כאמור כנגד המצאת ערבות בנקאית בגובה של 950,000 ש"ח. כן קבע בית-המשפט המחוזי, כי יש להותיר על-כנו עיקול שהוטל במסגרת הליכי ההוצאה-לפועל על חשבון בנק של המבקש (להלן: חשבון הבנק). או אז הגיש המבקש בקשה להסרת העיקול מחשבון הבנק, שבה טען כי מדובר בחשבון עו"ש שבו משתמש המבקש לכלכלת בני משפחתו, וכי הותרת העיקול פוגעת ביכולתו לספק צרכים בסיסיים שלו ושל בני ביתו. בתאריך 21.11.01 הורה בית-המשפט המחוזי למשיבה להגיב על בקשה זו בתוך עשרה ימים. בטרם נתקבלה תגובת המשיבה הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שבפניי. בבקשתו טען, כי על בית-המשפט המחוזי היה להתנות את מתן הצו הארעי באותם תנאים שנקבעו על-ידי בית-משפט השלום. המבקש הסביר, כי בית-משפט השלום יכול היה להימנע מדחיית ערעורו ולהורות על העברת הערעור לבית-המשפט המוסמך, כך שהצו הארעי - והתנאים שנקבעו לתוקפו - היו נותרים כמות שהם. כן טען המבקש, כי אין זה צודק להותיר עיקול מכביד על חשבון הבנק שבו משתמש הוא למחייתו ולמחיית בני משפחתו שעה שהפקיד ערבות בנקאית שיש בה כדי להבטיח את פירעון חובו. מנגד, המשיבה התנגדה למתן רשות ערעור והודיעה, כי חובו של המבקש עומד כיום על סך של 970,000 ש"ח. יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערעור. ברי, כי כאשר ניתן סעד ארעי במסגרת הליך ערעור, אין בית-המשפט מוגבל לתנאים למתן צו ארעי שנקבעו בגדרי הליך שהתנהל בפני הערכאה הדיונית. בית-המשפט שלערעור רשאי לקבוע תנאים למתן צו ארעי לפי נסיבות העניין ובהתאם לשיקול דעתו. אשר לטענת המבקש לגבי העיקול שנותר על חשבון הבנק, הרי שהחלטה לגופם של דברים טרם נתקבלה על-ידי בית-המשפט המחוזי, ובנסיבות העניין אין מקום להתערבות בית-משפט זה. אך מובן הוא, כי בפני המבקש פתוחה הדרך לפנות לבית-משפט זה באם תידחה בקשתו. הבקשה למתן רשות ערעור נדחית איפוא. צו ארעיצווים