בית המשפט הנכבד מתבקש בזאת להורות על מתן צו הבאה כנגד המשיב, מר אלירן כהן, ת.ז. _________, וזאת לצורך התייצבותו לדיון בתיק זה. ## א. הצדדים לבקשה ## 1. המבקשת: מדינת ישראל, באמצעות פרקליטות התעבורה. 2. המשיב: מר אלירן כהן, ת.ז. _________, תושב _________, באר שבע. ## ב. מסכת העובדות ## 3. כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה, פוליסת ביטוח ורישיון רכב תקפים. 4. לדיון שנקבע ליום 4.3.2012 לא התייצב המשיב, ובעקבות זאת הוצא נגדו צו הבאה. הדיון נדחה ליום 5.7.2012. 5. ביום 5.7.2012 התייצבו המשיב ובא כוחו, עו"ד שמעון לוי, וביקשו דחייה. הדיון נדחה ליום 15.11.2012. 6. ביום 15.11.2012, בשל אי התייצבותם של המשיב ועו"ד שמעון לוי, הוצא צו הבאה נוסף כנגד המשיב, והדיון נדחה ליום 7.4.2013 בשעה 08:30. 7. ביום 18.3.2013 הגיש עו"ד לוי בקשה לביטול צו ההבאה, תוך התחייבות כי הוא והמשיב יתייצבו לדיון ביום 7.4.2013. 8. לאור הבקשה, ניתנה ביום 18.3.2013 החלטה על ביטול צו ההבאה. 9. לדיון שהתקיים ביום 7.4.2013 לא התייצבו המשיב ובא כוחו, עו"ד לוי. בעקבות זאת, ניתנה הכרעת דין בהיעדר, בה הורשע המשיב, והוצא נגדו צו הבאה נוסף. הדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 2.9.2013. 10. ביום 7.4.2013 הגיש עו"ד לוי בקשה לביטול צו ההבאה, בטענה כי הבין שהדיון אמור היה להתקיים בשעה 15:00 והופתע מכך שהדיון התקיים בבוקר. בית המשפט ביטל את צו ההבאה. 11. ביום 2.9.2013 לא התייצבו המשיב ובא כוחו, עו"ד לוי. הוצא צו הבאה כנגד המשיב, והדיון נדחה ליום 8.12.2013. 12. ביום 3.12.2013 הגיש בא כוח המשיב, עו"ד קסאב, בקשה לביטול צו הבאה. בתצהיר שהוגש מטעם המשיב (מיום 2.12.2013) צוין כי "למיטב ידיעתי לא קיבלתי את הזימון לדין למשפט שנערך לי ביום 07.04.13..." וכן צוין כי המשיב כלל לא היה מיוצג בהליך שהתנהל ביום 7.4.2013. 13. בהחלטה מיום 3.12.2013 בוטל צו ההבאה. 14. ביום 16.2.2014 עתר בא כוח המשיב, עו"ד קסאב, לביטול הכרעת הדין. בתצהיר שהגיש המשיב מיום 27.4.2014, הצהיר כי עו"ד לוי לא הודיע לו על תאריך הדיון ביום 7.4.2013. 15. בית המשפט קבע כי המשיב היה מיוצג ביום 7.4.2013 על ידי עו"ד שמעון לוי, וכי קיימות סתירות בין תצהיריו של המשיב. בית המשפט ציין כי התנהלות המשיב ובא כוחו מלמדת על זלזול בהחלטות בית המשפט ובהתחייבויות שנטלו על עצמם. 16. בית המשפט דחה את הבקשה לביטול הכרעת הדין, וקבע כי המשיב לא טען ולו ברמז כי יש לו הגנה טובה כנגד האישומים המיוחסים לו. ## ג. הטיעון המשפטי ## ## 17. זלזול מתמשך בהליכי בית המשפט ## 18. המשיב הפגין דפוס התנהגות עקבי של זלזול בהליכים המשפטיים, תוך אי התייצבות חוזרת ונשנית לדיונים שנקבעו, גם לאחר שהוצאו נגדו צווים קודמים, דבר המעיד על חוסר כבוד מוחלט למערכת המשפט ולסדריה. 19. אי התייצבותו של המשיב לדיונים, גם לאחר ביטול צווים קודמים על בסיס התחייבויות מפורשות של בא כוחו, מהווה הפרה בוטה של חובתו כאזרח וכנאשם להופיע בפני בית המשפט ולכבד את החלטותיו. 20. התנהלות זו של המשיב, הכוללת דחיות חוזרות ונשנות של דיונים ואי התייצבות, גורמת לבזבוז זמן שיפוטי יקר, מעמיסה על עומס התיקים בבית המשפט ופוגעת ביעילות הטיפול בתיקים אחרים. 21. העובדה כי המשיב לא התייצב לדיונים גם לאחר שהוצאו נגדו מספר צווים, וגם לאחר שבא כוחו התחייב מפורשות להתייצבותו, מחזקת את הטענה כי מדובר בזלזול מכוון ושיטתי בהליכי בית המשפט. 22. התנהגות המשיב, כפי שהיא משתקפת מההחלטה השיפוטית, אינה מאפשרת לבית המשפט לנהל את התיק באופן תקין ויעיל, ומחייבת נקיטת צעדים אכיפתיים על מנת להבטיח את קיום הדין. ## 23. הפרת התחייבויות מפורשות לבית המשפט ## 24. בא כוח המשיב התחייב מפורשות בפני בית המשפט, בבקשה לביטול צו הבאה מיום 18.3.2013, כי המשיב יתייצב לדיון שנקבע ליום 7.4.2013, אך התחייבות זו הופרה באופן בוטה. 25. הפרת התחייבות זו, שניתנה על ידי עורך דין המייצג את המשיב, מהווה פגיעה חמורה באמון שבית המשפט רוחש לבאי כוח ובאמינות ההתחייבויות הניתנות בפניו. 26. העובדה כי צו ההבאה הקודם בוטל על בסיס התחייבות זו, וכי המשיב ובא כוחו לא עמדו בה, מחייבת את בית המשפט לנקוט בצעדים חמורים יותר על מנת להבטיח את קיום הדיונים. 27. התחייבות עורך דין בפני בית המשפט אינה בגדר המלצה, אלא התחייבות מחייבת שיש לעמוד בה, והפרתה מערערת את יסודות האמון ההדדי בין בית המשפט לבין הצדדים ובאי כוחם. 28. התנהלות זו של המשיב ובא כוחו, המפרה התחייבויות מפורשות, אינה יכולה לעבור לסדר היום, ויש בה כדי להצדיק את הוצאת צו ההבאה המבוקש. ## 29. סתירות מהותיות בתצהירי המשיב ## 30. המשיב הגיש תצהירים סותרים בנוגע לייצוגו ולמועד קבלת הזימון לדיון ביום 7.4.2013, דבר המעלה חשש כבד לאמינות גרסתו ולניסיון להטעות את בית המשפט. 31. בתצהיר מיום 2.12.2013 טען המשיב כי לא היה מיוצג כלל בדיון מיום 7.4.2013 וכי "למיטב ידיעתו" לא קיבל זימון, בעוד שבתצהיר מיום 27.4.2014 שינה את גרסתו וטען כי עו"ד לוי לא הודיע לו על תאריך הדיון. 32. סתירות אלו אינן סתירות של מה בכך, אלא נוגעות לליבת העניין – האם המשיב ידע על הדיון והאם היה מיוצג, והן מערערות את מהימנותו של המשיב באופן מוחלט. 33. בית המשפט עצמו ציין בהחלטתו כי קיימות סתירות בין התצהירים, וכי המשיב שינה את טעמו, דבר המצביע על חוסר אמינות וניסיון להתחמק מאחריות. 34. כאשר נאשם מגיש תצהירים סותרים, הוא פוגע באמון שבית המשפט יכול לרכוש לגרסתו, ומחזק את הצורך בנקיטת צעדים אכיפתיים על מנת להבטיח את התייצבותו. ## 35. היעדר טענת הגנה מהותית ## 36. המשיב, בכל הבקשות והתצהירים שהגיש, לא טען ולו ברמז כי יש לו הגנה טובה כנגד האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, ולא פירט או העלה אף טענת הגנה קונקרטית. 37. הטענה הכללית שהועלתה בסיכומים, לפיה "אנו סבורים כי יש פגמים חמורים בתיק הראיות", אינה מהווה טענת הגנה מהותית ואינה מתייחסת לגופו של עניין, כפי שקבע בית המשפט. 38. היעדר טענת הגנה ממשית מצד המשיב מחזק את המסקנה כי מטרת אי ההתייצבות החוזרת ונשנית היא למשוך זמן ולהתחמק מהדין, ולא נובעת מסיבות לגיטימיות. 39. כאשר נאשם אינו מציג כל טענת הגנה, ובוחר להתחמק מהתייצבות לדיונים, אין מקום לאפשר לו להמשיך ולזלזל בהליכים, ויש להבטיח את התייצבותו באמצעות צו הבאה. 40. בית המשפט קבע מפורשות כי לא מצא כל בסיס המקיים עילת ביטול שעניינה מניעת עיוות דין למשיב, דבר המעיד על חוסר תום לב בהתנהלותו. ## 41. אחריות המשיב למעשיו ## 42. המשיב אינו יכול לטעון כי בא כוחו לא עדכן אותו במתרחש בתיק, שכן חלה עליו חובה אקטיבית להתעניין ולפנות לעורך דינו ולברר בקשר להתפתחויות בתיק. 43. אחריותו של נאשם להתייצב לדיונים אינה ניתנת להעברה באופן מוחלט לבא כוחו, ובמיוחד כאשר מדובר בדפוס חוזר של אי התייצבות. 44. גם אם הייתה תקלה בתקשורת עם עורך הדין, אין בכך כדי לפטור את המשיב מאחריותו האישית להופיע בפני בית המשפט ולכבד את החלטותיו. 45. התנהלות המשיב, המנסה להטיל את האחריות על בא כוחו, אינה עולה בקנה אחד עם חובתו כאזרח וכנאשם, ומחזקת את הצורך בנקיטת צעדים אכיפתיים. 46. בית המשפט קבע מפורשות כי "אם יש לו טענה הרי שאין לו להלין אלא על ב"כ", ובכך הטיל את האחריות על המשיב עצמו. ## 47. פגיעה בסדרי הדין ובאמון הציבור ## 48. התנהלות המשיב, הכוללת אי התייצבות חוזרת ונשנית וזלזול בהחלטות בית המשפט, פוגעת באופן חמור בסדרי הדין התקינים ובאמון הציבור במערכת המשפט. 49. מתן אפשרות לנאשם להתחמק מהתייצבות לדיונים באופן שיטתי, ללא נקיטת צעדים אכיפתיים, עלול ליצור תקדים שלילי ולעודד נאשמים אחרים לנהוג באופן דומה. 50. שמירה על כבוד בית המשפט ועל סדרי הדין היא עקרון יסוד במערכת המשפט, ואי אכיפתו במקרים כגון זה עלולה לכרסם באוטוריטה של בית המשפט. 51. הציבור מצפה שמערכת המשפט תפעל ביעילות ובנחישות על מנת להבטיח את קיום הדין, ואי נקיטת צעדים במקרה זה עלולה לפגוע בתדמיתה של המערכת. 52. צו הבאה הוא כלי חיוני בידי בית המשפט על מנת להבטיח את קיום הדיונים ולשמור על סדרי הדין, ובמקרה זה השימוש בו הכרחי. ## 53. הצורך באכיפת החלטות שיפוטיות ## 54. בית המשפט הוציא מספר צווים כנגד המשיב, אשר בוטלו על בסיס התחייבויות שהופרו, דבר המעיד על חוסר יכולת לאכוף את החלטותיו ללא נקיטת צעדים נוספים. 55. אי אכיפת החלטות בית המשפט פוגעת בעקרון שלטון החוק ובאפקטיביות של המערכת המשפטית כולה. 56. צו הבאה הוא אמצעי אכיפה לגיטימי וחיוני, המאפשר לבית המשפט להבטיח את התייצבותם של נאשמים שאינם מכבדים את החלטותיו. 57. במקרה זה, כאשר כל הניסיונות הקודמים להבטיח את התייצבות המשיב כשלו, אין מנוס מלהורות על הוצאת צו הבאה. 58. מתן צו הבאה ישדר מסר ברור למשיב ולציבור כולו כי בית המשפט לא יסבול זלזול בהחלטותיו ויפעל בכל האמצעים העומדים לרשותו על מנת לאכוף את הדין. ## 59. מניעת שיבוש הליכי משפט ## 60. התנהלות המשיב, הכוללת אי התייצבות חוזרת ונשנית, מהווה שיבוש של הליכי המשפט ופוגעת ביכולת בית המשפט לנהל את התיק באופן תקין ורציף. 61. שיבוש הליכי משפט אינו רק עבירה פלילית, אלא גם פגיעה מהותית ביכולתה של מערכת המשפט למלא את תפקידה ולעשות צדק. 62. צו הבאה נועד למנוע שיבוש הליכים על ידי הבטחת התייצבות הנאשם, ובכך לאפשר את המשך הדיון בתיק באופן סדיר. 63. אי הוצאת צו הבאה במקרה זה תאפשר למשיב להמשיך ולשבש את הליכי המשפט, ותפגע ביכולת בית המשפט להגיע להכרעה בתיק. 64. יש חשיבות עליונה למנוע מצב שבו נאשמים יכולים להתחמק מהתייצבות לדיונים באופן שיטתי, ובכך לשבש את עבודת בית המשפט. ## 65. עקרון השוויון בפני החוק ## 66. מתן אפשרות למשיב להמשיך ולהתחמק מהתייצבות לדיונים, בעוד שאזרחים אחרים נדרשים לכבד את החלטות בית המשפט, פוגע בעקרון השוויון בפני החוק. 67. על בית המשפט להבטיח כי כל אדם, ללא קשר למעמדו או לנסיבותיו, יכבד את החלטותיו ויתייצב לדיונים כנדרש. 68. אי נקיטת צעדים אכיפתיים במקרה זה עלולה ליצור תחושה של איפה ואיפה, ולפגוע באמון הציבור במערכת המשפט. 69. צו הבאה הוא כלי שוויוני, המופעל כנגד כל נאשם שאינו מכבד את החלטות בית המשפט, ואין מקום להבחין בין המשיב לבין נאשמים אחרים. 70. שמירה על עקרון השוויון בפני החוק מחייבת את בית המשפט לנקוט בצעדים הדרושים על מנת להבטיח את התייצבות המשיב. ## 71. חומרת העבירות המיוחסות למשיב ## 72. המשיב מואשם בעבירות חמורות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רישיון נהיגה, פוליסת ביטוח ורישיון רכב תקפים, עבירות שיש בהן סכנה ממשית לציבור. 73. עבירות אלו, במיוחד נהיגה בפסילה, מעידות על זלזול בחוק ובבטיחות הציבור, ומחייבות טיפול נחוש מצד מערכת המשפט. 74. אי התייצבות המשיב לדיונים, כאשר מיוחסות לו עבירות כה חמורות, מעלה חשש כי הוא ימשיך לבצע עבירות דומות אם לא יובא בפני בית המשפט. 75. יש אינטרס ציבורי מובהק להבטיח את התייצבותו של המשיב לדיון, על מנת שניתן יהיה למצות עמו את הדין ולמנוע ממנו להמשיך ולסכן את הציבור. 76. חומרת העבירות מחזקת את הצורך בנקיטת צעדים אכיפתיים על מנת להבטיח את התייצבות המשיב לדיון. ## ד. סיכום הסעד ## 77. לאור האמור לעיל, בית המשפט הנכבד מתבקש להורות על מתן צו הבאה כנגד המשיב, מר אלירן כהן, ת.ז. _________, וזאת לצורך הבאתו בפני בית המשפט לדיון בתיק זה. יהא זה מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה.צו הבאהצווים