בפני בקשה לביטול הכרעת דין אשר ניתנה בהעדר ביום 7.4.13 בה הורשע המבקש. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו נהיגה בפסילה ונהיגה ללא רשיון נהיגה, פוליסת ביטוח ורישיון רכב תקפים. לדיון שהיה קבוע ליום 4.3.12 לא התייצב המבקש והוצא נגדו צו הבאה. והדיון נדחה ליום 5.7.12. ביום 5.7.12 התייצבו המבקש וב"כ עוה"ד שמעון בר לב וביקשו דחיה. הדיון נדחה ליום 15.11.12. ביום 15.11.12 בשל אי התייצבות של המבקש ושל עו"ד שמעון בר לב הוצא צו הבאה כנגד המבקש והדיון נדחה ליום 7.4.13 שעה 08:30. ביום 18.3.13 הגיש עו"ד בר לב בקשה לביטול צו ההבאה כשהוא מתחייב כי הוא והמבקש יתייצבו לדיון, ביום 7.4.13. לאור הבקשה ניתנה ביום 18.3.13 החלטה על ביטול צו ההבאה. לדיון שהתקיים ביום 7.4.13 לא התייצבו המבקש וב"כ עו"ד בר לב וניתנה הכרעת דין בהעדר, בה הורשע המבקש, והוצא נגדו צו הבאה והדיון נדחה לטיעונים לעונש ליום 2.9.13. ביום 7.4.13 הגיש עו"ד בר לב בקשה לביטול צו ההבאה בטענה כי הבין שהדיון אמור היה להתקיים בשעה 15:00 והוא הופתע מכך שהדיון התקיים בבוקר. ביהמ"ש ביטל את צו ההבאה. ביום 2.9.13 לא התייצבו המבקש וב"כ עו"ד בר לב. והוצא צו הבאה כנגד המבקש והדיון נדחה ליום 8.12.13. ביום 3.12.13 הגיש ב"כ המבקש עו"ד קישאווי בקשה לביטול צו הבאה. בתצהיר שהוגש מטעם המבקש (מיום 2.12.13) ציין כי "למיטב ידיעתי לא קיבלתי את הזימון לדין למשפט שנערך לי ביום 07.04.13..." כמו כן ציין המבקש כי כלל לא היה מיוצג בהליך שהתנהל ביום 7.4.13. בהחלטה מיום 3.12.13 בוטל צו ההבאה. ביום 16.2.14 עתר ב"כ המבקש עו"ד קישאווי לביטול הכרעת הדין, בתצהיר אשר הגיש המבקש מיום 27.4.14, הצהיר כי עו"ד בר לא הודיע לו על תאריך הדיון ביום 7.4.13. דיון והכרעה: המבקש היה מיוצג ביום 7.4.13 ע"י עו"ד שמעון בר לב, (ראה סעיף 2 לבקשה לביטול הכרעת הדין מיום 16.2.14 ותצהיר המבקש מיום 27.4.14). יצויין כי קיימות סתירות בין התצהירים. בתצהיר מיום 2.12.13 ציין המבקש כי בדיון ביום 7.4.13 הוא כלל לא היה מיוצג כמו כן ציין כי "למיטב ידיעתו" לא קיבל זימון, ולא היה החלטי בענין. בתצהיר האחרון מיום 27.4.14 שינה המבקש את טעמו וציין כי עו"ד בר לב לא הודיע לו על תאריך הדיון. כאמור, מכל האמור לעיל עולה כי אכן המבקש היה מיוצג במועד הרלבנטי ע"י עו"ד בר לב, ואם יש לו טענה הרי שאין לו להלין אלא על ב"כ . כל ההתנהלות של המבקש וב"כ מלמדים על זלזול בהחלטות ביהמ"ש ובהתחייבויות שנטלו על עצמם. המבקש אינו יכול לטעון כי העו"ד לא עדכן אותו במתרחש בתיק. היה עליו להתעניין ולפנות לעו"ד ולברר בקשר להתפתחויות בתיק. יצויין כי בכל הבקשות והתצהירים שהגיש המבקש אין הוא טוען ולו ברמז כי יש לו הגנה טובה כנגד האישומים המיוחסים לו בכתב האישום, הוא גם לא פירט ולא העלה אף טענת הגנה כנגד אותם האישומים. רק בסיכומים (עמ' 12 שורה 16) טען ב"כ המבקש כי :"אנו סבורים כי יש פגמים חמורים בתיק הראיות". מדובר בטענה כללית שאינה מתייחסת לגופו של ענין. כך שלא מצאתי כל בסיס המקיים עילת ביטול שעניינה מניעת עיוות דין למבקש. (ראה רע"פ 5314/13). בנסיבות הענין הבקשה לביטול הכרעת הדין נדחית. צו הבאהצווים