מבוא 1. בפניי בקשה, שהוגשה על ידי החייב, יליד 1983, למתן צו הפטר, לפי הוראת סעיף 61 לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 (להלן: "פקודת פשיטת הרגל"). רקע עובדתי 2. מעיון בתיק עולה, כי ביום 28/11/11 ניתן צו כינוס לנכסי החייב לבקשת הנושה היוזם, בנק הפועלים בע"מ. על החייב הושתו תשלומים חודשיים בסך של 300 ₪. 3. הדיון בהכרזת החייב נקבע במקור ליום 29/11/12. במהלך הדיון הודיע הכנ"ר, כי המתין לבקשת הנושה למינוי מנהל מיוחד, בקשה שהוגשה אך בחודש אוקטובר 2012. אי לכך, נטען על ידי הכנ"ר, כי החייב לא נחקר ולא ניתן לדון בהכרזתו, שכן לא הובהר מהי התועלת בהכרזת החייב כפושט רגל. החייב הסכים לדחיית הדיון, למיניו של עו"ד מוטי בן ארצי (להלן: "המנהל המיוחד") כמנהל מיוחד וכן ביקש שהות, על מנת להציע הצעת הסדר. 4. ביום 20/02/13 הגיש החייב הצעת הסדר, במסגרתה הציע לנושיו סך של 70,000 ₪. החייב שיפר את הצעתו, כך שהציע לשלם לנושיו דיבידנד בשיעור של 30% וכן תשלום החוב בדין קדימה והוצאות ההליך. 5. ביום 10/07/13 התקיימה אסיפת נושים בעניינו של החייב. הצעתו של החייב לא זכתה לרוב ערך ומניין, על פי הוראות פקודת פשיטת הרגל 6. בדיון נוסף, שהתקיים בסוגיית הכרזת החייב כפושט רגל ביום 07/11/13, הודיע המנהל המיוחד, כי לא נמצאו נכסים ולכאורה, אין תועלת מהכרזת החייב כפושט רגל. מנגד, נאמר על ידי המנהל המיוחד, כי הצעת החייב, להשלמת הסכום המצוי בקופת פשיטת הרגל לסך של 131,000 ₪ ממקורות חיצוניים של בני משפחה, עשויה להצביע על תועלת מניהול ההליך, כי ראוי לקבל את הצעת החייב ולהכריזו כפושט רגל, בכפוף לביצוע התשלום תוך 60 יום, וכי ברבות הזמן יגיש החייב אף בקשה להפטר מחובותיו. ב"כ הנושה היוזם, בנק הפועלים בע"מ, טען, כי לנוכח העובדה, שחובות החייב בדין קדימה עומדים על 80,000 ₪, ייוותרו הנושים בדין רגיל בלא תמורה ראויה ועל כן, אין תועלת מהכרזת החייב כפושט רגל ואין מקום להכריז על החייב כפושט רגל, גם בכפוף להשלמת הסכום המצוי בקופת הכינוס לסך של 131,000 ₪. ב"כ החייב ציין, כי החייב עומד מאחורי הצעתו, להשלמת הסכום הצבור בקופת פשיטת הרגל לסך של 131,000 ₪, תוך 60 יום. כן הצהיר החייב, שיפנה לרשויות המס ויעשה כמיטב יכולתו לביטול התביעות בדין קדימה. הן המנהל המיוחד והן ב"כ הכנ"ר הביעו עמדתם, כי בכפוף לתנאים האמורים, קיימת תועלת מניהול ההליך וכי ניתן לפעול למינוי רואה חשבון לניהול ההליכים מול רשויות המס, על חשבון קופת הכינוס, כאשר בהמשך תידון בקשת החייב למתן הפטר. יצוין, כי ב"כ הנושה היוזם, בנק הפועלים בע"מ, הסיר התנגדותו להכרזת החייב, החייב הוכרז כפושט רגל ביום 07/11/13, עו"ד מוטי בן ארצי (להלן: "הנאמן") מונה כנאמן לנכסי החייב וניתנה לחייב השהות להגיש בקשה למתן הפטר, תוך 90 יום. 7. יצוין, כי הנאמן הכריע בתביעות החוב ואישר סך של 349,109 ₪, מתוכו סך של 31,126 ₪ בדין קדימה. עוד ציין הנאמן, כי בקופת הכינוס של החייב הצטבר סך של כ-137,000 ₪. 8. יצוין, כי אף מונה רואה חשבון להסדיר את עניינו של החייב מול רשויות המס. 9. באשר לבקשת ההפטר של החייב, נטען על ידי הנאמן, כי על החייב להסדיר תחילה את תביעות החוב בדין קדימה בפני רשויות המס, בטרם תידון בקשתו למתן הפטר. כן נטען על ידי הכנ"ר, כי יש טעם לפגם בכך, שהחייב יקבל צו הפטר מחובותיו בתנאים הנופלים מהצעתו לנושיו. 10. יצוין, כי עובר לדיון בבקשת החייב למתן הפטר, אשר נקבע ליום 24/04/14, לא הוגשו התנגדויות נושים. בדיון שהתקיים ביום 24/04/14 נשמעה התנגדותם של ב"כ הנושים, בנק לאומי בע"מ ובנק הפועלים בע"מ. ב"כ הנושה, בנק לאומי בע"מ, טען, כי בהליכי פשיטת הרגל עומדות "שתי תכליות", ביניהן שמירת קניינו של הנושה, ולאור ההגנה החוקתית של זכות הקניין של הנושה, אין מקום ליתן לחייב הפטר. ב"כ הנושה, בנק לאומי בע"מ, ביקש אף להפנות לבית מגורים מפואר, כך נטען, של הורי החייב בטבעון, נימוק נוסף בעטיו אין מקום ליתן לחייב הפטר. ב"כ הנושה היוזם, בנק הפועלים בע"מ, טען, כי יש להעלות את התשלום החודשי המושת על החייב, הבקשה מקדימה את זמנה ואין מקום ליתן לחייב הפטר, שעה שהסכומים המוצעים על ידו נדחו על ידי הנושים במסגרת הצעות ההסדר שהוצעו על ידי החייב. לאחר שיחה לא פורמאלית, שהתקיימה בין החייב והנאמן, הסכים החייב לשפר את הצעתו ולשלם סך נוסף של 30,000 ₪ ב-20 תשלומים חודשיים. בנסיבות אלה, נתנו הנאמן והכנ"ר המלצתם למתן הפטר מותנה לחייב. דיון 11. ראוי לציין, כי הליכי פשיטת הרגל נועדו לאפשר כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך היעילה ביותר וכן ליתן לחייב, שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו, הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו, על ידי קבלת הפטר. ראה: ע"א 6416/01, דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(44) 197 (להלן: "פסק דין בנבנישתי") ; ע"א 4892/91, שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45 ; ע"א 501/67, כונס הנכסים הרשמי נ' לינדה ולנסי, פ"ד כב(1) 23 ; א' פרוקצ'ה, פשיטת רגל על פי בקשת חייב, הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272. הוראת סעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל, המסמיכה את בית המשפט ליתן צו הפטר לחייב, קובעת כדלקמן: "(א) בית המשפט בדונו בבקשה רשאי לשמוע את הכונס הרשמי ואת הנאמן, וכל נושה, ולהציג לחייב שאלות ולקבל ראיות, כפי שימצא לנכון, והוא יביא בחשבון את תסקיר הכונס בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל. (ב) בית המשפט רשאי, בכפוף להוראות סעיפים 63 ו-64, ליתן צו הפטר, להתלות הפטר או להתנותו בתנאים שיש לקיימם לפני מתן ההפטר או לאחריו, לרבות תנאים לעניין תשלומים שעל פושט הרגל לשלמם במשך תקופה שלא תעלה על ארבע שנים מיום מתן צו ההפטר, או, מטעמים מיוחדים שיירשמו, אף למשך תקופה ארוכה יותר; לא מילא פושט הרגל את התנאים שנקבעו - רשאי בית המשפט, מיזמתו, לבקשת הכונס הרשמי, הנאמן או לבקשת נושה של החייב, לבטל בכל עת את צו ההפטר". בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר. בין היתר, יישקלו החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום ליבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב וכן עמדת הנושים. מעל לכל, נדרש בית המשפט לאזן, בין הזכות הקניינית העומדת לנושים לבין זכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו. ראה: פסק דין בנבנישתי וכן פש"ר 24/92, המ' (ירושלים) 982/06, ה.א. נ' שמעון אורי, עו"ד, הנאמן על נכסי הנרי אסרף פושט רגל, 23/12/96. אופן התנהגות החייב בהליכי פשיטת רגל ומידת תום ליבו מהווים שיקול מהותי, בבוא בית המשפט לקבוע באם יש ליתן לחייב צו הפטר. ראה: ע"א 6021/06, דגנית פיגון נ' כונס הנכסים הרשמי, 09/08/09 (להלן: "פסק דין פיגון"), וכן לוין וגרוניס, עמ' 194. הנכונות לאזן בין אינטרס החייב ואינטרס נושיו קמה אך בחייב תם לב, בעוד שחייב, שצבר חובותיו בחוסר תום לב או נהג בחוסר תום לב במהלך הליכי פשיטת הרגל, אינו ראוי להגנת הליכי פשיטת רגל ומתן הפטר ואינו זכאי כי עניינם של הנושים, במיצוי אינטרס נשייתם כלפיו, ייגרע. ראה: פסק דין פיגון. נסיבותיו האישיות של החייב מהוות אף הן שיקול, אשר יש לקחתו בחשבון שעה שנבחנת בקשה למתן צו הפטר. באשר לכך ראה: ע"א 3004/07, עזריה דוד נ' כונס הנכסים הרשמי, 05/11/08: "דעתנו היא כי אכן ראוי ליתן הפטר למערערים. נראה כי בית המשפט המחוזי ראה לנכון ליתן משקל יתר לעניינם של הנושים על פני האינטרס של המערערים-החייבים. עצם העובדה שהדיוידנד שישולם יהא בשיעור של כ-10% בלבד אינה בגדר טעם מספיק לדחייתה של הבקשה להפטר, על רקע הנתונים השונים הנוגעים למערערים. בין היתר נציין כי מדובר באנשים מבוגרים הסובלים מבעיות רפואיות שונות, אשר לפי ממצאיו של הכונס הרשמי פעלו בתום לב". 12. אין חולק, כי לחייב אין נכסים או רכוש כלשהו ואף בידי הנושים המתנגדים לא עלה להצביע על רכוש כלשהו שיש לחייב. עד לדיון בבקשת ההפטר, הפקיד החייב סך של 127,000 ₪, כספים שהועמדו לרשות החייב מידי צדדים שלישיים, ובכך השלים את הסך הצבור בקופת פשיטת הרגל לסכום של 131,000 ₪. מעיון בתיק ומדברי ב"כ החייב אפשר להיווכח, כי החייב אף עושה כמיטב יכולתו, על מנת לבטל את החוב בדין קדימה לרשויות המס ו/או לצמצמו, ולצורך כך אף מונה רואה חשבון על ידי הנאמן, אשר יטפל בעניינו של החייב לצמצום תביעות החוב בדין קדימה או לביטולן. בנוסף, עולה מתסקיר הכנ"ר, כי החייב משלם את התשלומים החודשיים כסדרם והוא אף הגיש דו"חות בדבר הכנסות והוצאות דו-חודשיים. 13. מכל האמור עולה, אפוא, כי התנהלות החייב במהלך ההליך הינה אכן תמת לב. 14. הגם שבמסגרת בקשת נושה לא נבחן אופן הסתבכותו של החייב בחובות, עלה בין השיטין, כי החייב הסתבך בחובות במהלך פעילות עסקית רגילה ולא הועלו כנגדו טענות על ידי מי מהנושים, לפיהן דבק בהסתבכותו בחובות חוסר תום לב, ובאופן שאף היה בידי החייב להגיש בקשת חייב להכרזתו כפושט רגל. 15. בפועל, גייס החייב עבור נושיו סך של 127,000 ₪ וכן הינו מציע תשלום נוסף בסך של 30,000 ₪, אשר באלה כדי לגלם עשרות שנים של שהות בהליך פשיטת רגל וספק אם היה בידי הנושים לגבות סכומים אלה מידי החייב, ככל שהיה מגיש בקשה להכרזה ולא מציע סכומים אלה, מתוך רצון לפתוח בדף חדש, כאשר מסכת חובותיו והליך פשיטת הרגל מאחוריו. 16. התנהלות החייב במהלך ההליך הינה, כאמור, תמת לב, החייב מצוי בהליך מזה כ-3 שנים והינו מציע סכום נוסף של 30,000 ₪, המגלם שהות של לפחות 20-30 חודשים נוספים בהליך. 17. משהחייב אף חסר נכסים ורכוש ולא מסתמנת תועלת מהמשך ניהול ההליכים כנגד החייב, מעבר לתשלום המשמעותי שהפקיד החייב בהליך ומציע לשלם לנושיו תמורת הפטרו, מקובלת עליי עמדת הנאמן והכנ"ר, כי יש מקום להיעתר לבקשת החייב למתן הפטר. סבורני, כי באיזון, בין הזכויות הקנייניות של הנושים לגביית חובות ובין זכותו של חייב להשתחרר מעול חובו ומהליכי פשיטת רגל בטווח זמן כלשהו נראה לעין, התשלום הכספי ששולם ומוצע כעת על ידי החייב מצדיק מתן צו הפטר מותנה לחייב. סוף דבר 18. לנוכח כל האמור, ניתן בזאת לחייב צו הפטר מותנה, בכפוף לתשלום סך נוסף של 30,000 ₪, אותו יהיה החייב רשאי לשלם ב-20 תשלומים חודשיים שווים ועוקבים, החל מיום 01/06/14. כן יפעל החייב על פי התחייבותו וישתף פעולה עם הנאמן, כמיטב יכולתו, על מנת לפעול, במידת האפשר, להקטנת החוב בדין קדימה בסך של 31,126 ₪. מובהר בזאת, כי ככל שהחייב יקדים וישלם את הסך האמור תמורת הפטרו, יהיה החייב זכאי לקבל צו הפטר חלוט עם ביצוע מלוא התשלום. 19. הנאמן יודיע על השלמת התנאי האמור, לצורך מתן צו הפטר חלוט לחייב. 20.הפטרצוויםפשיטת רגל