לפנינו בקשה לסעדים זמניים שהגישה המבקשת כנגד המשיבה. במסגרת הבקשה, עותרת המבקשת אשר עובדת כיום אצל המשיבה (להלן: "ויסוצקי"), לקבלת צו הצהרתי זמני הקובע כי לא חלה כל מניעה על העסקתה על ידי חברת יוניליוור ישראל בע"מ (להלן: "יוניליוור"), תוך קביעה כי אין תוקף לתניית הגבלת העיסוק הקבועה בהסכם העבודה בין הצדדים. כן עותרת המבקשת לקבלת סעדים זמניים נוספים, נלווים, אשר יפורטו בהמשך החלטה זו. רקע עובדתי בתמצית - 1. המבקשת הינה מהנדסת מזון וביו-טכנולוגיה בהתמחות בהנדסת איכות בביו-תהליכים. המבקשת מועסקת בויסוצקי מזה כ-6 שנים, בתפקיד של מנהלת אבטחת איכות במפעל ויסוצקי באזור התעשייה קדמת גליל. 2. המבקשת מועסקת בויסוצקי בהתאם להסכם עבודה שנחתם ביום 5/8/04 ובמסגרתו נכלל נספח ד' שעניינו סודיות, הגבלת עיסוק וזכויות קניין רוחני. בנספח האמור נכללה בין היתר התחייבות של המבקשת בדבר איסור תחרות. בהתאם לאותה התחייבות: "...במשך תקופת צינון של 12 חודשים לאחר סיום עבודתו, מכל סיבה שהיא, העובד לא יעסוק ולא יהיה מעורב בין במישרין ובין בעקיפין... בחברה או בעסק שהינם מתחרים ישירים של החברה, היינו בחברה או בעסק המפתחים ו/או מייצרים ו/או משווקים מוצרים זהים ו/או דומים ו/או חלופיים לאלו המפותחים ו/או מיוצרים ו/או משווקים ע"י החברה..." 3. בחודש נובמבר 2010 או בסמוך לכך, קיבלה המבקשת פניה מיוניליוור, במסגרתה הוצע לה תפקיד של מנהלת אבטחת איכות באתר יוניליוור בחיפה, בו מיוצרים אבקות מרק ותבשילים, רטבים קרים וחמים, מרגרינה וממרחים שונים. (ראה מכתבה של הגב' גינס מטעם חברת יוניליוור, מיום 22/11/10 ומכתב מפורט יותר מיום 16/1/11 שהוגשו לתיק). 4. לאחר שהביאה המבקשת לידיעת מעסיקתה המיועדת - יוניליוור, את העובדה כי בהסכם העבודה שלה כלולה תניית הגבלת עיסוק, דרשה חברת יוניליוור כי המבקשת תמציא לה מכתב מויסוצקי, לפיו אין לאחרונה התנגדות להעסקת המבקשת ע"י יוניליוור ולצורך כך, נתנה בידה את המכתב שהוזכר לעיל מיום 22/11/10 אשר מבהיר כי המבקשת מיועדת לתפקיד ניהול מערך האיכות והבטיחות באתר יוניליוור חיפה, אשר עוסק כאמור בייצור מוצרים שונים בתכלית, ממוצרי התה אותם מייצרת ויסוצקי. 5. המבקשת יזמה פגישה עם סמנכ"ל משאבי אנוש בויסוצקי, מסרה בידו את מכתב של יוניליוור המבהיר את תחום עבודתה המיועד שם וביקשה מויסוצקי לקבל מכתב הסכמה אשר יאפשר לה לקדם את מהלך המעבר מויסוצקי ליוניליוור. 6. לאחר דין ודברים ומספר פגישות עם גורמים שונים בויסוצקי, פנתה המבקשת אל ויסוצקי באמצעות באי כוחה וקיבלה ביום 16/12/10 מכתב הנושא תאריך 15/12/10 מאת ב"כ ויסוצקי עו"ד ראובן בילט לפיו חברת ויסוצקי אינה מוכנה להיעתר לבקשת המבקשת לאשר בכתב כי אין לה התנגדות למעבר לחברת יוניליוור, זאת בנימוק לפיו קיימת תניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודתה וכי חברת יוניליוור, אליה היא מבקשת לעבור, הינה חברה המתחרה ישירות במוצרי ויסוצקי, בהיותה יבואנית ומשווקת של סדרת מוצרי "תה ליפטון". 7. המבקשת עתרה לבית דין זה ביום 19/12/10, בבקשה דחופה למתן צו הצהרתי זמני הקובע כי לא חלה כל מניעה להעסקתה ע"י יוניליוור וכי אין תוקף להגבלת העיסוק (תניית אי תחרות) הקבועה בהסכם העבודה בין הצדדים. כן דורשת המבקשת בבקשה הזמנית, להורות לויסוצקי להודיע בכתב ליוניליוור כי אין מניעה להעסקת המבקשת וכן לאסור על ויסוצקי או מי מטעמה, לפעול כדי למנוע מהמבקשת להיות מועסקת ע"י יוניליוור. כן מבוקש ליתן כל צו על פי שיקול דעתו של בית הדין, אשר יאפשר למבקשת לעבור לעבוד ביוניליוור, ללא כל מניעה. 8. בהתאם להחלטת בית הדין, הגישה ויסוצקי את תגובתה ביום 26/12/10 במסגרתה הודיעה כי היא מתנגדת לבקשה וזאת מהטעמים שיפורטו בהמשך החלטה זו. 9. ביום 10/1/11 התקיים דיון בבקשה במעמד הצדדים, במסגרתו הציע בית הדין למבקשת לבחון את האפשרות לצרף את יוניליוור כצד להליך, זאת על מנת שניתן יהיה לברר את הדרוש, תוך ניסיון לקדם את הצדדים להסדר כולל בהליך. מפאת רגישות הדברים במצב שנוצר, קרי, החלטה בעניין צירוף יוניליוור, אשר למעשה טרם קיבלה את המבקשת לעבודה, סבר בית הדין כי יהיה זה נכון להותיר את ההחלטה בעניין לשיקול דעת המבקשת, בוודאי בשלב הזמני בו אנו מצויים. בהמשך להצעת בית הדין כאמור, ביקשו באי כוח המבקשת שהות בת מספר ימים, על מנת לשקול עמדתם בדבר הדרך בה ימשיכו בהליכים בתיק זה. 10. ביום 17/1/11, הודיעה המבקשת כי היא מעוניינת בבירור בקשתה לצו זמני, תוך שהיא בוחרת שלא לצרף את יוניליוור כצד להליך. יחד עם זאת, צרפה המבקשת להודעתה כאמור, מכתב עדכני ומפורט יותר מיום 16/1/11, מטעם יוניליוור ביחס למהות התפקיד המיועד לה, אשר נועד לתת מענה לחששות שהעלתה ויסוצקי בתגובתה בהליך זה, כמו גם בישיבה שהתקיימה. מפאת חשיבות הדברים, נביא להלן חלקים מהאמור במכתב: "הנדון: תאור התפקיד המיועד באתר חיפה, יוניליוור ישראל 1. חברתנו תעסיק את גב' רויטל אבישי בתפקיד מנהלת SHEQA של אתר חיפה בלבד. אתר חיפה הינו אתר המייצר אבקות מרק ותבשילים, רטבים חמים וקרים, מרגרינה וממרחים שונים בלבד. 2. במסגרת תפקידה תנהל גב' אבישי צוות עובדים במחלקת אבטחת איכות באתר חיפה בלבד המונה כ-14 איש. 3. התפקיד כולל: א. ניהול מערך האיכות ובטיחות מזון באתר חיפה בלבד. ... ב. ניהול מערך הבטיחות והגהות. ... ג. ניהול נושא איכות הסביבה. ... 4. במסגרת תפקידה לא תהיה לגב' אבישי כל נגיעה לתחום התה ככלל ולליפטון בפרט, לרבות לא לתוכניות השיווק של ליפטון. גב' אבישי לא תשתתף בישיבות אסטרטגיה ככלל, ובפרט לא תשתתף בישיבות אסטרטגיה ובישיבות כלשהן בנוגע למוצרי ליפטון. כמו כן לא תהיה גב' אבישי שותפה לישיבות סיעור מוחות בנושא ליפטון. מה גם ששיווק ליפטון נמצא באתר קש"ת (קריית שדה התעופה - נתב"ג), בעוד שתפקיד המוצע הוא באתר חיפה. 5. נציין כי אנו ממתינים להחלטת בית הדין האזורי לעבודה בבקשה שהגישה הגב' אבישי בהנחה כי הכרעה תינתן בזמן הקרוב ביותר. בכבוד רב, אורלי גינס מנהלת SHEQA קונצרנית" 11. בעקבות האמור נקבעה ישיבה נוספת ליום 20/1/11, אלא שזו נדחתה לבקשת ויסוצקי והתקיימה אתמול - 1/2/11. 12. לאחר שלא עלה בידי בית הדין בישיבת אתמול להביא את הצדדים להבנות, בהתבסס בין היתר על המכתב לעיל, נשמעו המצהירים בהליך והצדדים סיכמו את טענותיהם בע"פ בסיום הישיבה. תמצית טענות המבקשת - 13. המבקשת טוענת כי סעיף הגבלת העיסוק בהסכם העבודה עליו הוחתמה, אינו תקף בנסיבות העניין, באשר אין בידי ויסוצקי אינטרס לגיטימי כלשהו המונע מאת המבקשת להיות מועסקת בתפקיד המוצע לה ביוניליוור. המבקשת מסבירה כי התפקיד המוצע לה ביוניליוור, אין בו כדי להתחרות באופן כלשהו עם ויסוצקי ובוודאי שאין בו פגיעה באינטרסים לגיטימיים של ויסוצקי. המבקשת מדגישה כי מדובר בשני מפעלים העוסקים בתחומים שונים לחלוטין. המבקשת מוסיפה וטוענת כי העובדה כי חברת יוניליוור הינה יבואנית ומשווקת של מוצרי תה ליפטון, אין בה די ואין בכוחה, היא כשלעצמה, להגביל חופש העיסוק של המבקשת. המבקשת מסבירה כי יוניליוור הינו קונצרן ענק, המנהל מותגים בתחומים שונים ומגוונים וכי הפעילות של יוניליוור בישראל בנושא תה ליפטון, מתרכזת אך ורק ביבוא ושיווק של המוצרים מחו"ל, כאשר אין כלל פעילות יצרנית בישראל של מוצרים אלה, ובוודאי לא באתר בחיפה. המבקשת מוסיפה וטוענת כי כלל לא תעבוד בתחום התה ביוניליוור, וממילא כמנהלת אבטחת איכות באתר יוניליוור חיפה, לא תהיה לה נגיעה לתחום זה, באשר האתר בחיפה הוא יצרני ואינו עוסק בתה, לא במישרין ולא בעקיפין. 14. המבקשת טוענת, כי אין בידיעתה סודות מסחריים של המשיבה וגם אילו היו בידה כאלה, הרי שאין בכך כדי למנוע ממנה לעבוד בחברה מתחרה, אלא אם יש הסתברות סבירה כי תעשה שימוש בסודות כאמור, כאשר במקרה הנדון, כפי שתואר לעיל, אין כל רלוונטיות לעבודה הקודמת. 15. המבקשת, המתבססת על הלכת צ'ק פוינט, מבהירה כי לא קיבלה כל תמורה מיוחדת עבור חתימתה על הגבלת העיסוק, לא קיבלה הכשרה מיוחדת מויסוצקי ופעלה לכל אורך הדרך, בתום לב, בניגוד להתנהלות ויסוצקי אשר לטענתה, מבקשת להגביל את חופש עיסוקה, ללא כל הצדקה. 16. המבקשת מוסיפה וטוענת כי תניית אי תחרות היא כוללנית וגורפת ומתייחסת לכל המעסיקים הפוטנציאליים העוסקים בתחום עיסוקה של המבקשת, זאת, בניגוד לאינטרס הלגיטימי של עובד, לעבוד בתחום עיסוקו, מומחיותו והכשרתו. בשים לב לכך כי המבקשת היא מהנדסת מזון וניהול אבטחת איכות במפעל הוא מקצועה, הרי שמשמעות הוראות ההגבלה, כפי שהיא, אינה אחרת מאשר מניעת כל אפשרות עיסוק במקצועה, שכן בארץ קיים מספר מועט של חברות מזון גדולות. 17. באשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת, כי התפקיד המוצע הוא נדיר, ואם לא יינתן הצו המבוקש, לא תישאר המשרה פנויה ותוצע לאחר. כך, תחמיץ המבקשת הזדמנות לתעסוקה המבטיחה לה אתגר וקידום מקצועי תוך שיפור ניכר בשכרה ובתנאי העסקתה. תמצית טענות ויסוצקי - 18. ויסוצקי טוענת כי המבקשת, מבקשת ליצור מצב עובדתי חדש, וזאת בניגוד לעיקרון העומד בבסיס סמכותו של בית משפט בנוגע לסעדים זמניים, שהינו שמירת המצב הקיים עד להכרעה בתיק העיקרי. ויסוצקי מוסיפה וטוענת כי כאשר המבקשת התקבלה לעבוד אצלה, לא היה לה כל ניסיון בתחום אבטחת איכות ואת הכשרתה והתמקצעותה בתחום זה, רכשה בתקופת עבודתה בויסוצקי. לצורך כך, השתתפה בכנסים והשתלמויות שונות. 19. ויסוצקי טוענת כי המבקשת משמשת בתפקיד בכיר, כאשר בשנת 2007 צורפה להנהלה המורחבת דרג ב', תוך שהיא משתתפת בפגישות ההנהלה המורחבת בראשות המנכ"ל. 20. ויסוצקי מוסיפה וטוענת כי המבקשת נחשפה לסודות המסחריים של ויסוצקי, תוכניות שיווק מפורטות רב שנתיות, לרבות פיתוח מוצרים, ואסטרטגיית שיווק. לטענתה, מדובר במידע סודי, שרק המשתתפים נחשפים אליו. 21. ויסוצקי טוענת כי חברת יוניליוור אליה מעוניינת המבקשת לעבור, הינה יבואנית ומשווקת של מוצרי תה ליפטון ובהיותה כזו, היא המתחרה העיקרית של ויסוצקי במוצר הליבה, קרי - תה. כן נטען כי, הגם שהתפקיד המוצע הינו באתר המייצר אבקות מרק ותבשילים, רטבים וממרחים, כטענת המבקשת, הרי שמוצרי מרק הינם מוצרים חורפיים וכך גם מוצרי תה ולפיכך, לטענת ויסוצקי, יש להניח שהמבקשת בתוקף תפקידה תהיה שותפה לאסטרטגיה כללית של יוניליוור בכל הקשור לשיווק מוצרי החורף אשר יכללו גם את מוצרי התה של החברה. 22. ויסוצקי פרטה בתגובתה את השתלשלות האירועים הנוגעת להתייעצויות הפנימיות בכל הנוגע לבקשת המבקשת לעבור לחברת יוניליוור, תוך שהיא מציינת כי פעלה באופן ענייני עד אשר התקבלה החלטה שלא ליתן בידי המבקשת את המכתב המבוקש. 23. ויסוצקי טוענת כי התפקיד המוצע (ניהול אבטחת איכות במזון) אינו נדיר כטענת המבקשת וכי באזור הצפון מצויים כ-65 מפעלי מזון, כך שהמבקשת יכולה למצוא לעצמה עבודה בתחום עיסוקה, בנקל. 24. ויסוצקי טוענת כי על מנת שבית הדין יתן צו זמני, על המבקשת להוכיח את זכותה הוודאית ולא זכות לכאורית בלבד, בעוד בענייננו, לא הוכיחה המבקשת זכות לכאורית, קל וחומר זכות וודאית כלשהי. דיון והכרעה - כללי 25. בקשות לסעדים זמניים הנוגעים להגבלת עיסוק - איסור תחרות, באים לפתחו של בית הדין, דרך כלל, ביוזמת המעסיק הקודם, אשר מבקש למנוע את העסקתו של העובד ע"י המעביד החדש. במסגרת זו, נכללים בהתדיינות המשפטית שלושת הגורמים הרלוונטיים: המעסיק הקודם, העובד והמעסיק הנוכחי. 26. המקרה שלפנינו, שונה בהיבט זה, וזאת לנוכח העובדה כי המבקשת, כמו גם המעסיקה המיועדת - יוניליוור, פעלו בתום לב מובהק, עת נמנעו השניים מביצוע פעולות חד צדדיות אשר יעמידו את ויסוצקי בפני עובדה מוגמרת ובמקום זאת, ביקשו לקדם את המהלך בדרכי נועם, תוך מתן מענה לסוגיות המטרידות את ויסוצקי, על דרך מכתב כוונות שבנוסחו מיום 16/1/11, מפרט בהרחבה את התפקיד המיועד למבקשת, במפעל העוסק במוצרים שונים בתכלית מאלה המיוצרים ע"י ויסוצקי. 27. כפי שצויין לעיל, סברנו בתחילת ההתדיינות, כי נכון יהיה לצרף את יוניליוור כצד להליך, וזאת על מנת לקדם הבנות אשר תייתרנה את ההתדיינות. יחד עם זאת, מאחר שיוניליוור טרם קיבלה את המבקשת לעבודה, ומדובר בסיטואציה אשר אינה שגרתית, הותיר בית הדין בידי המבקשת, את ההחלטה האם לצרף להליך משפטי את מי שטרם קיבלה אותה לעבודה. כאמור, המבקשת בחרה, מטעמים שניתן להבינם, שלא לכרוך את מעסיקתה המיועדת בהליך משפטי, והודיעה כי היא מבקשת להסתפק באותו מכתב מיום 16/1/11 שחלקים ממנו צוטטו לעיל. 28. במצב דברים זה, נדרשים אנו לדון בהליך הזמני, בהתבסס על החומר המצוי בתיק כמו גם על העדויות שנשמעו מפי המבקשת ומפי מר שמואל רוזנפלד - סמנכ"ל שרשרת אספקה בויסוצקי. סמכות בית הדין למתן סעד זמני 29. לנוכח טענות ויסוצקי ביחס למהות הסעדים המבוקשים, כמו גם למסגרת סמכותו של בית הדין ביחס לסעדים זמניים, מוצאים אנו לנכון להתייחס בקצרה לסוגיה זו, בטרם נידרש להכריע לגופה של הבקשה. 30. סעיף 29 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט - 1999, קובע כי בית דין אזורי מוסמך לתת כל סעד שבית משפט מחוזי מוסמך לתיתו, ובתחום סמכותו כוחו של בית הדין, ככוחו של בית המשפט המחוזי. 31. הסמכות הכללית למתן סעד בבית המשפט הדן בעניין אזרחי, נקבעה בסעיף 75 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד - 1984, לפיו: "כל בית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתת פסק דין הצהרתי, צו עשה, צו לא תעשה, צו ביצוע בעין וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו". 32. תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, החלה על בית דין זה מכוח תקנה 129 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב - 1991, קובעת כדלקמן: "א. הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תובענה, רשאי בית המשפט ליתן את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות לכאורה בקיומה של עילת התובענה...". 33. עולה מן האמור, כי בניגוד לטענת ויסוצקי בהליך זה, מוסמך בית הדין ליתן כל סעד שיראה לנכון בנסיבות שלפניו. לא זו אף זו, בניגוד לטענת ויסוצקי, אין כל צורך בהוכחת ראיות באופן וודאי, אלא די בראיות מהימנות לכאורה. העקרונות המנחים שהותוו בהלכה הפסוקה 34. הזכות לחופש עיסוק, אשר עוגנה בחוק יסוד חופש העיסוק, כזכות יסוד חוקתית, הוכרה עוד קודם לכן כזכות "על חוקית". בהתאם לכך, פסק בית המשפט הגבוה לצדק, עוד בימיו הראשונים, כי לכל אדם קנויה זכות טבעית לעסוק בעבודה או במשלח יד, אשר יבחר לעצמו, כל זמן שההתעסקות בעבודה או במשלח היד, אינה אסורה על פי החוק (בג"צ 1/49 בזרנו - שר המשטרה, פ"ד ב(1) 80). 35. פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, כמו גם בית המשפט הגבוה לצדק, קבעה במהלך השנים כי חופש העיסוק, ככל זכות אחרת, אינו בלתי מוגבל, כך שבתי המשפט נדרשו לברר כל מקרה לגופו תוך בחינת נסיבות העניין וביצוע האיזונים הנדרשים. הגישה הכללית שמצאה ביטויה בהלכת "יבין פלסט", שונתה לאחר שנים בפרשת "סער", שם קבע בית המשפט העליון כי תניות המגבילות את חופש העיסוק של העובד מעבר לאינטרסים הלגיטימיים של הצדדים, נוגדות את תקנת הציבור (ע"א 6601/96 AES SYSTEMS INC. נגד סער, פ"ד נ"ד (3) 850). 36. מאוחר יותר, נדרש בית הדין הארצי לעבודה, לדון בעניינו של דן פרומר ו"צ'ק פוינט", שם נקבע, ברוב דעות, כי אין לתת משקל רב לתנייה המגבילה את חופש העיסוק בחוזה אישי, כשלעצמה, אלא יש לבחון את סבירות התנייה והאם היא מגינה על האינטרסים ההדדיים של שני הצדדים (ע"ע 164/99 דן פרומר ואח' נגד רדגארד בע"מ, פד"ע ל"ד 249). בפסק הדין האמור, קבע בית הדין כי בטרם יגביל את עיסוקו של עובד, עליו לבחון את הנסיבות שלהלן: א. סוד מסחרי - יש להגביל את חופש העיסוק של עובד כדי למנוע ממנו מלהשתמש, שלא כדין, בסוד מסחרי השייך למעסיקו הקודם. ב. הכשרה מיוחדת - במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרה העובד, ובעקבות זאת התחייב העובד לעבוד אצלו במשך תקופה מסויימת, ניתן להצדיק את הגבלת העיסוק של העובד למשך תקופה מסויימת. ג. תמורה מיוחדת עבור הגבלת העיסוק - יש לבחון האם העובד קיבל תמורה מיוחדת עבור התחייבות מצידו שלא להתחרות במעסיק הנוכחי. ד. חובת תום הלב וחובת האמון - יש ליתן משקל לתום הלב של העובד ו/או המעסיק החדש. כן נקבע באותו פסק דין, כי ארבעת הנסיבות הללו אינן מהוות רשימה סגורה ועל בית הדין לשקול כל מקרה לגופו, על פי מכלול נסיבותיו. נקבע כי הכלל המנחה הוא, כי אין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק בחוזה עבודה אלא אם כן מתקיימת אחת מהנסיבות המפורטות לעיל. כן נקבע, כי אין בקיומה של אחת מהנסיבות הנ"ל, כדי לחייב את בית הדין ליתן תוקף לתניית הגבלת עיסוק וההכרעה תיעשה על פי מכלול העקרונות והאינטרסים הנוגעים לעניין. מן הכלל אל הפרט 37. בחינת חוזה עבודתה של המבקשת בויסוצקי, מלמד כי כלולה בו תניית הגבלת עיסוק, כפי שצוטטה לעיל, שהינה רחבת היקף. בבואו של בית הדין לפרש את התנייה, בהתבסס על כוונת הצדדים, ובמקרה זה כוונתה של ויסוצקי אשר ניסחה את ההסכם, מביא למסקנה כי עסקינן באיסור תחרות על דרך מעבר לחברה אחרת שעוסקת בתחום עיסוקה של ויסוצקי ובמקרה הנדון - ייצור ושיווק תה. 38. בענייננו, המבקשת מיועדת לעבור לחברת יוניליוור, אשר הינה חברת ענק, המפעילה מפעלים שונים המייצרים מותגים שונים בתחומים מגוונים, בישראל ומחוצה לה. לפיכך, הכללתה של חברת ענק שכזו, אשר בין יתר עשרות המותגים יתכן אף מאות או אלפים, מייבאת לישראל תה תחת שם המותג "ליפטון", אין בו כשלעצמו די כדי להפוך את יוניליוור בכללותה לחברה המתחרה בויסוצקי, ובתוך כך, לראות את עבודתה האפשרית של המבקשת במפעלים אחרים של התאגיד, המייצרים מוצרים שונים בתכלית כדוגמת מרקים, ממרחים ואבקות שונות, כמפעל הנכנס בהגדרת "מתחרה", אליו התכוונו הצדדים בתניית הגבלת העיסוק בחוזה העבודה. 39. לפיכך, סבורים אנו כי מקום בו עסקינן בתאגידי ענק, אשר חולשים על חברות שונות המייצרות מוצרים שונים, הרי שיש להסיר את המעטפת הכוללת אשר במקרה הנדון הינה תאגיד יוניליוור העולמית, ולבחון לגופו של עניין את המפעל הספציפי אליו מבקש העובד לעבור, בתוך תאגיד הענק האמור, אשר בבעלותו מפעלים בתחומים שונים, החל מייצור שוקולד וכלה בייצור חומרי ניקוי וכדומה. לפיכך סבורים אנו כי בחינת הגבלת עיסוק במעבר עובד, לעבודה בתאגיד שכזה, מחייבת בחינת מהות התפקיד והמפעל הספציפי אליו הוא מיועד, ורק אותו יש לבחון בגדר "חברה מתחרה", אליה התכוונו הצדדים בחוזה העבודה בנוגע לתניית הגבלת העיסוק, שאם לא כן, הרי שעסקינן בהגבלה רחבת היקף, אשר משתרעת על תחומים רחבים ושונים שאין להם כל רלוונטיות להגבלה האחרונה. 40. אשר על כן, מאחר שבנסיבות העניין, מיועדת המבקשת לעבוד במפעל המייצר מוצרים שונים בתכלית מאלה אותם מייצרת ויסוצקי, ובשים לב לכך כי מהות התפקיד המרכזי, הנוכחי והמיועד, נוגע לתחום אבטחת איכות, תחום לגביו התרשמנו כי המבקשת הוכשרה בלימודיה האקדמיים, ובניגוד לטענת ויסוצקי, לא קיבלה כל הכשרה מיוחדת בתחום זה, אצלה, הרי שאין לראות את תניית הגבלת העיסוק בחוזה העבודה, כתנייה אשר חלה בנסיבות העניין. הגם שבכך יכולנו לסיים את הדיון, מצאנו לנכון לבחון את תניית הגבלת העיסוק ותוקפה, לגופו של עניין, זאת על מנת לתת מענה מלא ומקיף לטענות ויסוצקי בהליך, מתוך מטרה להבהיר לצדדים בהליך, כמו גם למעסיקתה המיועדת של המבקשת, את עמדתו של בית הדין בסוגיה הנדונה. 41. בחינת קיומם של התנאים כפי שנקבעו בהלכת צ'ק פוינט ופורטו בתמצית לעיל, מביא אותנו לכלל מסקנה, כי אין ולא היה מקום לעמידתה של ויסוצקי על מימוש תניית הגבלת העיסוק תוך שהיא מונעת מן המבקשת לעבור לעבוד בחברת יוניליוור, כפי שיוסבר להלן: א. סוד מסחרי - אין חולק כי מתוקף תפקידה של המבקשת, היא נחשפה לנתונים כדוגמת מתכוני המוצרים, אשר ברור כי הינם מהווים סוד מסחרי מוגן של ויסוצקי. יחד עם זאת, יש לזכור כי כל עוד המבקשת אינה מיועדת לעבוד במפעל יצרני, במסגרתו עשויה להשתמש, שלא כדי, בסוד מסחרי השייך למעסיק הקודם, הרי שלעובדה כי נחשפה לסודות כאלה ואחרים בתחום הייצור, אין כל רלוונטיות לענייננו. נזכיר לעניין זה, כי לא זו בלבד שהמבקשת מיועדת לעבוד במפעל המייצר מוצרים שונים בתכלית, הרי תה ליפטון, המופץ ע"י חברת יוניליוור, כלל לא מיוצר בישראל, אלא מיובא ממדינות זרות. אשר לתפקידה של המבקשת בתחום אבטחת איכות, לא התרשמנו מן הראיות שהביאה ויסוצקי, כי קיימים סודות מסחריים בהם עשויה המבקשת להשתמש שלא כדין, במסגרת תפקיד אבטחת איכות בחברה המייצרת מוצרים שונים ממוצריה. ב. הכשרה מיוחדת - חרף ניסיונה של ויסוצקי ליצור מצג לפיו כביכול הכשירה את המבקשת לתפקידה הנוכחי, הרי שעל פי התרשמותנו, מדובר בהכשרה שהייתה למבקשת במסגרת לימודיה בטכניון, כפי שהעידה בפנינו והעובדה כי ויסוצקי שלחה את המבקשת לכנס כללי של אבטחת איכות בו השתתפו נציגים של חברות שונות במשק, לא רק שאינה תומכת בגרסתה, אלא מלמדת כי מדובר בתחום אשר אין לגביו סודות, בוודאי לא כאלה אשר מצדיקים הגבלת עיסוק בחברה המייצרת מוצרים שונים. ג. תמורה מיוחדת - המבקשת לא קיבלה תמורה מיוחדת עבור התחייבותה עליה חתמה בחוזה העבודה עם תחילת העסקתה. ד. חובת תום הלב וחובת האמון - בניגוד למקרים אחרים, בהם עובר העובד לעבוד בחברה מתחרה, וזו האחרונה מעסיקה אותו תוך שהיא מעמידה את המעסיקה הקודמת בפני עובדה מוגמרת, הרי שבמקרה הנדון, פעלו המבקשת כמו גם יוניליוור, בתום לב מובהק ובהגינות ראויה לציון והערכה, כאשר בטרם פעלו באופן חד צדדי, ביקשו להגיע להבנה בדרכי נועם ומשלא עלה בידי המבקשת לעשות כן, עתרה לבית הדין תוך שהיא מביאה את העובדות כהווייתן. 42. נוסיף ונציין, כי בעניין צ'ק פוינט, נקבעו גם הדברים הבאים הרלוונטיים לענייננו: "37. גם במקרה שהוכח לכאורה, כי בידי העובד מצוי סוד מסחרי", עדיין מתעוררת שאלה מרכזית בתובענות בנושא הגבלת העיסוק והיא: אימתי יש לקבוע כי עובד יעשה שימוש ב"סוד המסחרי" המצוי בידיו במסגרת עבודתו החדשה? עובד שמצוי בידו "סוד מסחרי", אינו מנוע בכל מקרה מלעבוד אצל מעסיק מתחרה. בבוא בית הדין להגביל את עיסוקו של עובד, יש ליתן ל"סוד המסחרי" שבידו משקל משמעותי, רק אם קיימת הסתברות סבירה, כי העובד יעשה בו שימוש וכי הדבר יפגע באופן ממשי במעסיקו הקודם. שאלה זו היא בעלת חשיבות משום שבמקרים רבים עובד מיומן מחפש עבודה בענף שבו עבד, היינו: אצל מעסיק המתחרה במעסיקו הקודם. ... 38. לשיטתנו, יש להכריע בכל מקרה על פי מכלול נסיבותיו. אין לקבוע חזקה לפיה, עובדים אינם ממלאים אחר הקבוע בחוק או שאינם מקיימים את חובת הנאמנות למעסיקם הקודם בדבר "סודות מסחריים". על מנת להגביל את עיסוקו של עובד, על המעסיק הקודם להוכיח, כי קיימות ראיות או נסיבות המצביעות על אפשרות סבירה, כי העובד ישתמש ב"סודות המסחריים" שבידו במסגרת עבודתו אצל המעסיק החדש ובכך יפר את חובת הנאמנות. יש לבחון מהן כוונות העובד ומהן כוונות מעסיקו החדש... האם המעסיק החדש שיבץ את העובד דווקא במחלקה במפעלו הזקוקה למידע בדבר סוד מסחרי המצוי בידיעת העובד ולא באחת מהמחלקות האחרות המצויות במפעל, שבהן היה העובד יכול להשתלב וכו'." דבריו של בית הדין הארצי, בעניין צ'ק פוינט לעיל, יפים ורלוונטיים גם לענייננו, באשר ויסוצקי לא הביאה ראיות כלשהן ולו לכאורה, אשר מלמדות על אפשרות סבירה כי המבקשת תשתמש בסוד מסחרי כלשהו, במסגרת תפקידה במפעל יוניליוור בחיפה. טענתה כפי שבאה לידי ביטוי במיוחד בסיכומיה, במסגרתה הביעה את חוסר אמונה במבקשת (אותה היא ממשיכה להעסיק נכון להיום), ביחס לסודות המצויים בידה, אינה יכולה לעמוד בפני עצמה שכן כאמור, אין לקבוע חזקה לפיה עובדים אינם ממלאים אחר הקבוע בחוק ואחר חובתם בכל הנוגע לסודות מסחריים. לסיכום - 43. הואיל וכפי שפורט לעיל, לא מתקיים בענייננו אף אחד מן התנאים אשר נקבעו בהלכת צ'ק פוינט, ואף לא הובאה בפנינו סיבה אחרת, לרבות אינטרס לגיטימי כלשהו ולו לכאורה המצדיק מתן תוקף לתניית הגבלת העיסוק בנסיבות העניין, הגענו לכלל מסקנה כדלקמן: אין מקום להגביל את עיסוקה של המבקשת באופן שימנע ממנה לעבור באופן מיידי לעבוד בתאגיד יוניליוור, במפעל ובתפקידים הספציפיים אשר פורטו במכתב יוניליוור מיום 16/1/11. לפיכך, אנו קובעים כי המבקשת רשאית לעשות כן. במסקנתנו כאמור, הבאנו בחשבון את מכלול נסיבות העניין לעיל, לרבות העובדה כי ניתן ללמוד ממכתבה של חברת יוניליוור, כי אין בכוונתה להמתין זמן רב על מנת למנות את המבקשת לתפקיד המוצע, ומכיוון שכך, יש הצדקה של ממש למתן סעד זמני, בשים לב לנזק שעלול להיגרם למבקשת. נציין כי לא התרשמנו, ולו לכאורה, כי מעבר המבקשת לעבודה במפעל ובתפקיד המוצע ביונילוור, יגרום לויסוצקי נזק כלשהו. 44. למען הסר ספק, נבקש להבהיר את הדברים הבאים: א. כל הקביעות שפורטו בהחלטה זו, הינן לכאוריות בלבד, כמקובל בהליכים זמניים. ב. בחינת תוקפה של תניית הגבלת עיסוק בחוזה, אינה יכולה להיות כללית, אלא נבחנת לגופה. במקרה שלפנינו נבחנה התנייה בהתבסס על פירוט התפקיד במכתב יוניליוור מיום 16/1/11, כך שהחלטתנו לעיל, מתייחסת לתפקיד הספציפי כאמור, והוא בלבד. 45. מעבר להצהרתנו לעיל, איננו מוצאים מקום להיעתר לאיזה מבין יתר הסעדים המפורטים בבקשה שלפנינו. איננו סבורים כי יש צורך להורות לויסוצקי להגיש הודעות בכתב ליוניליוור, או להורות לה להימנע מביצוע פעולות מסוימות, מקום שבו ניתנת החלטה שיפוטית הקובעת כי אין תוקף להגבלת העיסוק ביחס לתפקיד הספציפי כאמור. 46. כמובן, כי ככל שמי מן הצדדים, ימצא בהמשך הדרך כי יש מקום לעתור בבקשה זמנית חדשה, לנוכח שינוי הנסיבות, כפי שהובאו בהליך זמני זה, הרי שהוא רשאי לעשות כן. 47. ככל שויסוצקי מעוניינת להמשיך בניהול התיק העיקרי, עליה להגיש כתב הגנה בתוך 30 יום מהיום. ככל שלא תגיש כתב הגנה כאמור, יהפוך הצו הזמני לקבוע. 48. ויסוצקי תשלם למבקשת בגין הליך זה, סך של 12,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד, אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום. צו הצהרתיצוויםהגבלת חופש העיסוק