1.מהות הבקשה הבקשה שבפניי הינה בקשה על פי פקודת ביזיון בית משפט בה נאמר כי המשיבה הפרה את צו המניעה הזמני אשר ניתן כנגדה. בבקשה נאמר כי ביום 8.9.08 ניתן במעמד צד אחד צו מניעה כנגד המשיבה בבקשת המבקש בבש"א 15692/08. המשיבה מחקה את בקשתה לביטול צו מניעה הזמני אשר ניתן במעמד צד אחד והוא נותר על כנו. המבקש עצמו נמצא במעצר בגין עבירות הכרוכות בשימוש בסמים. חרף הצו אשר אסר על כל דיספוזיציה בדירה וחרף הסכמת המשיבה על הותרת הצו על כנו, פלשה המשיבה לדירת המבקש ביום 24.2.09 וביצעה בה שינויים שונים אשר תוארו בבקשה. כמו כן, השכירה המשיבה את דירת המבקש לצד ג' בתמורה. בבקשה נאמר, כי לאור היותו של המבקש במעצר מתמשך נהגו אימו גב' שרה כהן ובני משפחה אחרים לבקר בדירה מידי פעם לפעם לשם בדיקתה. ביום 24.2.09 נודע לאם המבקש משיחת טלפון שקיבלה משכנים, כי המשיבה מבצעת עבודות בנייה בדירה. גב' כהן הגיעה לדירה, אימתה את ביצוע עבודות הבנייה ופנתה להגשת תלונה במשטרה. עוד נאמר כי ביום 22.3.09 התייצבה בדירה אם המבקש יחד עם שוטרים ופורץ מנעולים, לצורך פריצת הדירה והחזרת החזקה לידיה עבור המבקש. הדירה לא נפרצה בחסות המשטרה, שכן המשיבה טענה כי רכשה את הדירה כדין וכי יש לה זכות חוקית לתפוס בה חזקה, מבלי שטרחה לציין את צו המניעה. המשטרה הודיעה לאם המבקש לאחר מספר ימים, כי אין בכוונתה להתערב בסכסוך שכן מדובר בסכסוך אזרחי. לאור זאת הוגשה הבקשה הנוכחית. לבקשה זו צורף תצהירה של גב' שרה כהן. 2.תגובת המשיבה בתגובה נאמר כי בבקשה לצו המניעה התבקש סעד שהוא חיוני לשמירת המצב הקיים "שמירת רישום הזכויות בדירה על שם המבקש והפסקת הליך טיפול הרשויות והעברת הזכויות עד להכרעה בתביעה". עוד נאמר בתגובה, כי בבקשה לצו מניעה ציין המבקש כי במסגרת מאזן הנוחות נדחית זכותה של המשיבה להירשם כבעלים של הדירה, מפני זכותו של המבקש לעכב את העברת הזכויות וכי למשיבה לא ייגרם נזק שכן מדובר בדחייה רישומית בלבד של העברת הזכויות בספרי החברה המשכנת. לכן, אין מקום לטענת המבקש כי ניתן צו המונע כל דיספוזיציה. (ההדגשה שלי -ד.ק.). כמו כן, נאמר כי המונח דיספוזיציה איננו חד משמעי ואין לייחס לו קבלת חזקה. יש להתייחס לצו מכח סעיף 6 לפקודת הביזיון כאל בעל אופי מעין פלילי, וכי כל ספק במשמעות צו בית המשפט צריך לפעול לטובת המשיבה. עוד נטען כי בפועל בוצעה העברת החזקה בדירה ביום 24.6.08. זאת כאשר שילמה המשיבה את מלוא התמורה בגין הדירה למבקש במשרדו של עו"ד שקר. המבקש העביר למשיבה את החזקה בבית. לתגובה צורף אישור בכתב ידו של עו"ד שקר ובחתימת המבקש לענין העברת החזקה (נספח א'). עוד נטען כי השינויים אשר נטענו שנעשו על ידי המשיבה אינם נכונים וכי המבקש מטריד את בית משפט. 3.תשובת המבקש בתשובה זו נטען כי המשיבה העלתה טענה חדשה אשר לא הועלתה קודם לכן בכתבי בית דין, על פיה קיבלה את החזקה בדירה ביום 24.6.08. המבקש גם ביקש להוציא את אותו מסמך אשר צורף כנספח א' לתשובה - פרוטוקול מסירת החזקה אשר נכתב על ידי עו"ד שקר ונחתם על ידי המבקש. לתגובה זו צורף תצהיר משלים של גב' כהן ותצהירים נוספים אשר מתייחסים לטענת המשיבה בדבר קבלת החזקה. 4.דיון והחלטה א.מהותו של הליך הביזיון בע"פ 517/06 מנור נ' KPMG הבהיר בית המשפט פעם נוספת כי הליך הביזיון על פי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט משנת 1929 הוא הליך מיוחד המצוי "באיזור הדימדומים שבין ההליך האזרחי לבין ההליך הפלילי". מטרת ההליך היא להביא לקיומו של צו שיפוטי והוצאותו מהכח אל הפועל באמצעות קנס או מאסר. הליך הביזיון אינו הליך עונשי, אלא מטרתו העיקרית היא אכיפת ההחלטה השיפוטית שניתנה במבט צופה את העתיד. בסעיף 13 לפסקה דין קבע בית משפט "הליך ביזיון בית משפט הוא הליך אכיפה קיצוני שהשלכותיו בדרך של הטלת קנס מתמשך או מאסר עלולות להיות פוגעניות עד מאוד... על רקע זה, השימוש באמצעי אכיפה על פי הפקודה, צריך להיעשות במשורה כעניין חריג המוגבל למצבים בהם כל יתר האמצעים כבר מוצו ולא הועילו, ולא נותרה אלא דרך הליך ביזיון בית משפט כדי להבטיח את אכיפתה של ההוראה השיפוטית." (ההדגשה שלי - ד.ק.). עוד הבהיר בית משפט כי "חשוב במיוחד לענייננו הוא העיקרון כי צו שיפוטי שאכיפתו מתבקשת צריך להיות בעל תוכן ברור, וחד משמעי, ומבוסס על אדנים מוצקים. צו הלוקה בדו - משמעות ויש בו ערפול, או שמשמעותו אינה נהירה די הצורך, אין מפעילים כלפי הפרתו את המנגנונים של הליך ביזיון בית המשפט." (סעיף 13 סיפא). ב.מהות הצו במקרה הנוכחי במסגרת תביעת המבקש כנגד המשיבה ונתבעים נוספים, התבקש ביטולם של שני הסכמי מכר - אחד בין המבקש לבין המשיבה והשני הסכם לרכישת זכות בעלות בדירה בין המבקש לבין רשות הפיתוח, באמצעות עמידר חברה לאומית לשיכון בישראל. הסכמים אלה מתייחסים לדירת מגורים ביפו הרשומה בפנקסי רשות הפיתוח. במקביל להגשת התביעה הוגשה על ידי המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני, שהיא נשוא הבקשה שבפניי. הבקשה הוכתרה בכותרת "בקשה דחופה לצו מניעת דיספוזיציה בדירה". בבקשה עצמה התבקש בית המשפט ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד "למניעת דיספוזיציה בזכויות בדירה ברחוב גר צדק 8/2 יפו" בין היתר טען המבקש בכתב התביעה ובבקשה לצו מניעה, כי לא חתם על הסכם המכר מרצונו החופשי שכן הוא מכור לסמים ואין הוא מסכים לתנאיו ואין הוא מוכן למכור את דירתו. עוד נאמר כי המשיבה איימה על המבקש ושלחה אליו בריונים, ובעקבות זאת אף הוחתם על הסכם מכר נוסף. המבקש גם טען כי לא קיבל מהמשיבה את התמורה הנקובה בהסכמים, וכי עירב את אימו גב' שרה כהן בפרטים המצויינים לעיל. פרק ב' לבקשה מוכתר בכותרת "השיקולים למתן צו למניעת דיספוזיציה בזכויות המבקש בדירה". בסעיף 34 נאמר כי "מתן הסעד המבוקש חיוני לשמירת המצב הקיים - שמירת רישום הזכויות בדירה על שם המבקש והפסקת הליך טיפול הרשויות בהעברת הזכויות עד להכרעה בתביעה. בנסיבות המתואורת בבקשה ובתביעה קיימת הצדקה להתערבות שיפוטית לפני בירור התביעה על מנת לשמר את המצב הקיים ומניעת העברת הזכויות בדירה שתאפשר מכירתן על ידי המשיבה 1 לצד ג'". המבקש חזר וטען כי הוא חתם על כל המסמכים תחת עושק וכפיה, כשהוא נתון תחת השפעות של תסמונת גמילה. בסעיף 36 לבקשה נאמר כי "במסגרת מאזן הנוחות - זכותה של המשיבה 1 להירשם כבעלים של הדירה נדחית מפני זכותו של המבקש לעכב את העברת הזכויות עד להכרעה בתביעה... למשיבה 1 לא ייגרם נזק ממשי בדחיית מועד רישומה כבעלים של הדירה במשך ההליך המשפטי ועד להכרעה, שכן עסקינן בדחיה רישומית גרידא של העברת זכות בספרי החברה המשכנת, הרושמת, המשיבה 3". בהעדר תגובה מטעם המשיבים, ניתן צו זמני כמבוקש במעמד צד אחד, כנגד המשיבה. הבקשה כולה וכן הסעד המתבקש בה מתייחסים באופן מפורש לנושא רישום הזכויות בלבד. אין בבקשה התייחסות כלשהי להעברת חזקה. לכן, למרות שניתן בהחלט לומר כי המונח דיספוזיציה כשלעצמו רחב דיו כדי לכלול שינויים במצב החזקה של הנכס, הרי שבנסיבות המקרה שבפניי אין לראות את הצו כמתייחס לתפיסת חזקה בדירה, אלא לשינוי ברישום בלבד אותו ביקש המבקש למנוע. המבקש אף הדגיש כאמור כי מדובר בדחייה רישומית בלבד של העברת הזכויות בספרי החברה המשכנת הרושמת. אין לכן בטענות המועלות בבקשה לעניין תפיסת החזקה בדירה על ידי המשיבה, כדי להוות בסיס להגשת בקשה על פי פקודת הביזיון. ג.התאמתו של הליך הביזיון לדיון בשאלת פלישה ותפיסת חזקה גם אילו היה הצו מתייחס לכל דיספוזיציה בדירה, כפי שטען המבקש במסגרת הבקשה ולא רק לשינוי ברישום הזכויות כפי שקבעתי לעיל, הרי שלא היה מקום לברר את טענת הפלישה ותפיסת החזקה במסגרת הליך של ביזיון. השימוש בהליך הביזיון אמור כאמור להעשות במשורה כעניין חריג המוגבל למצבים בהם כל יתר האמצעים מוצו ולא הועילו. דרך המלך לברר טענה בעניין פלישה היא בדרך של הגשת תביעת פינוי בערכאה המוסמכת. בעניין זה אף קבע בית המשפט ברע"פ 7148/98 עזרא נ' זלזניאק, כי מטרת סעיף 6 לפקודת הביזיון היא אכיפתית. לשם הגשמת מטרה זו חיוני שהליכי האכיפה לפי סעיף זה יתבררו במהירות וביעילות. באותו עניין נדונה התאמת הליך הביזיון על מנת לאכוף צד מפר לקיים פסק דין, כאשר הצדדים חלוקים בשאלת פרשנותו של ההסכם שבבסיס פסק הדין. כב' השופטת שטרסברג כהן קבעה בסעיף 10 לפסק הדין, כי הצורך לשמוע ראיות ועדויות אשר מטרתן להתחקות אחרי כוונתם של הצדדים עשוי לסכל את מהות ההליך. בפני מי שטוען להפרת הסכם שאושר כפסק דין, שהוא התקשרות אזרחית רגילה בין שניים, פתוחה דרך אכיפה אלטרנטיבית שהיא "בבחינת הדרך החמורה פחות" והיא התדיינות אזרחית רגילה בבית משפט מוסמך בה תתברר שאלת הפרת ההסכם והסעד הראוי . (סעיף 13 סיפא לפסק הדין). כך גם במקרה שבפניי. שמעתי אומנם ראיות מטעם הצדדים בעניין תפיסת החזקה. אולם, אין ספק כי לא הוצגה בפני בית משפט מלוא התשתית הראייתית אשר תאפשר הכרעה חד משמעית בעניין העברת החזקה. כך הוצג בפני בית משפט מסמך אשר מהווה לכאורה פרטוקול העברת חזקה אשר חתום על ידי המבקש. המבקש עצמו המצוי במעצר לא העיד בפניי. המבקש העלה טענות חמורות במסגרת כתב התביעה בדבר מצבו הנפשי בגין גמילה מסמים או התמכרות לסמים. אין ספק כי לטענות אלה עשוייה להיות השלכה על תוקף חתימתו, אותה אישרה אימו כחתימת המבקש לכאורה במהלך החקירה הנגדית. בירור זה טעון גם שמיעת ראיות בעניינים שברפואה, אשר בוודאי שאינם מתאימים לבירור בהליך של ביזיון. באותו הקשר יש לציין כי המשיבה העידה שהמפתח לדירה ניתן לה על ידי בנה של בת זוגו של המבקש, כאשר הלכה עם המבקש יחד לדירה אחרי שחתם על פרוטוקול העברת המסירה. אותו בן לא העיד אף הוא בפניי ואין ספק כי עדותו רלוונטית לשם בירור הטענות בעניין מסירת החזקה. לאור האמור לעיל לא ניתן היה לקבוע קביעות עובדתיות של ממש בעניין החזקה. אף לא היה צורך בכך, שכן לא רק שהצו לא התייחס לעניין זה, אלא שהליך הביזיון איננו ההליך הנכון על מנת לברר את שאלת תפיסת החזקה ואת הסעדים אותם ביקש המבקש במסגרת בקשת הביזיון. גם כאן יש לפעול בדרך החמורה פחות והיא הגשת תביעה מתאימה בערכאה המוסמכת. לאור זאת, אינני רואה אף צורך להתייחס לטענות הצדדים בדבר צירוף אישור המשטרה המתייחס לתלונה בעניין הפלישה. התוצאה מכל האמור היא כי לא היה כל בסיס להגשת הבקשה. המבקש ישא בהוצאות הבקשה בסך 10,000 + מע"מ שישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל. דיספוזיציהצוויםצו מניעה