##מה הדין בסוגיית רצח ילדים על ידי הוריהם ?## בית המשפט ציין בפסיקתו כי המגוון העצוב של תיקים של המתת ילדים על-ידי הוריהם בפסיקה מצביע על הקושי העצום בהכרעה. ##חולת נפש שהשליכה את בנה מהחלון:## בע"פ 75/04 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נח(6) 70 (גלגולו השני של ע"פ 5031/01 פלונית נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(6) 625), היה המדובר באם חולת נפש שהשליכה את בנה התינוק בן ארבעה וחצי חודשים מחלון דירה בקומה שלישית, והוא נהרג. בגלגולו הראשון של התיק (ע"פ 5031/01) נדונה המערערת תחילה בבית המשפט המחוזי בעבירת רצח ל-12 שנות מאסר, כעונש מופחת לפי סעיף 300א(א) לחוק העונשין. בית המשפט המיר את ההרשעה בהריגה. בית המשפט המחוזי, שאליו הוחזר הדיון, שב וגזר את הדין – הפעם לעשר שנות מאסר. בערעור בגלגול השני (ע"פ 75/04) החליט בית משפט זה לא להתערב, בציינו מפי השופטת - כתארה אז - ביניש (עמ' 75) "קשה היא מלאכת גזירת הדין וקשה שבעתיים כאשר עומדים אנו אל מול התופעה המחרידה של אם הממיתה את עוללה. מעשי המתה של ילדים בידי הוריהם מזעזעים את נפשו של כל אדם, שכן הם נתפסים כמנוגדים לאינסטינקט אנושי ראשוני ובסיסי - הצורך של הורים להגן על צאצאיהם", בית המשפט סקר את התופעה של המתת ילדים בידי הוריהם, לרבות במשפט המשוה, וציין (פסקה 6) כי "עניינה של המערערת גם אינו נכלל בגדר אותם מקרים בהם ראה בית המשפט להקל בעונשם של הורים אשר המיתו את ילדיהם ממניעים 'אלטרואיסטיים', כדי למנוע מילדם גורל אכזרי, ולגאול אותו מיסורים", וגם ראו מקרה זה כנובע מהפרעה נפשית שהצדיקה הקלה בעונש, אך לא הקלה מופלגת. לכן סבר בית משפט זה שנעשה הוא הנכון. השופט חשין כתב כך: "אודה: בתחילה סברתי כי יש להקל בעונשה של המערערת. מי היא אֵם שתקפח את חייו של בנה הקטון, והרי אינסטינקט האֵם, אינסטינקט הקיום וההישרדות - באדם, בחיה, בעוף ובמיקצת משוכני המים - מה ישווה לו, מה חזק ממנו. ואִם אֵם תיטול נשמתו של בנה, בנה אשר בסבל ובאושר נשאה ברחמה תשעה חודשים, אין זאת אלא שהטבע תיעתע בנו; ואם כך תיעתע בנו הטבע, מה לנו שנגזור על האֵם הרחקה מן החברה לתקופת שנים ארוכה? אלא שחברתי שיכנעה אותי בדבריה כי דרכה היא הדרך הנכונה. שאם לא אנו, בית-המשפט, נזעק את זעקתו של יוהד הקטון, עולל בן ארבעה חודשים וחצי שבִּן יום היה ובן יום אבד - ועד השמיים נזעק - מי יזעק לו?" ##המתת ילד שנולד שלא מנישואין:## נביא עוד מן הפסיקה מן השנים האחרונות, הגם שהיו מקרים נודעים בעבר רחוק יותר ובהם עונשי מאסר קלים יותר שהוטלו בבית המשפט המחוזיים. בע"פ 4147/06 הורשעה המערערת בעבירת רצח בנסיבות סעיף 300א(1); היתה זו שהמיתה את בנה שנולד שלא מנישואין. בית המשפט, ברוב דעות מפי השופט לוי בהסכמת השופטת ברלינר, אישר את ענישתה לשבע שנות מאסר, בעוד המשנה לנשיאה ריבלין הציע להעמיד על חמש שנות מאסר, שכן "במציאות החיים שבה פעלה המערערת הועמדו על הרף זה אל מול זה – כך על פי אמונתה – חיי עוברה אל מול חייה שלה". ##אם שהטביעה את בנה:## בת"פ (ת"א) 1075/08 מדינת ישראל נ' פלונית(לא פורסם) נדון מקרה טרגי בו הטביעה אם את בנה בן הארבע בכוח במימי גיגית והורשעה בהריגה; העונש המוסכם בהסדר היה 12 שנות מאסר. הנאשמת היתה בעלת רקע של מצוקה ופגיעה מינית מסוגים שונים בה, ובעיות נפשיות. בית המשפט אישר את העונש המוסכם. ##הפחתת עונש לאישה שלקתה בהפרעה נפשית:## בע"פ 7215/06 פלונית נ' מדינת ישראל (לא פורסם) הורשעה אשה שלקתה בהפרעה נפשית חמורה ברצח בנה בן השנה תוך ענישה מופחתת לפי סעיף 300א לחוק העונשין, ואף שם נסקרה הפסיקה הרלבנטית: "אין מושגים הסותרים זה את זה ערכית ואנושית באופן חד וכואב כמו אם, מקור החיים והעידוד לאדם ('כאיש אשר אמו תנחמנו' ישעיהו ס"ו, י"ד) מזה ורצח פרי בטנה מזה. המערערת היא שנתנה לבנה חיים, והיא שנטלה אותם באופן אכזרי; אלא שעשתה כן מתוך הפרעה נפשית". העונש הועמד על חמש עשרה שנות מאסר בפועל. ##אב שהרג את בנו על ידי טילטול:## בע"פ 10715/08 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם) הואשם אב בהריגת בנו על-ידי טלטולו בחזקה, ובית משפט זה אישר עונש של שש שנות מאסר. עינינו הרואות כי הפסיקה נעה בין עבירת רצח (על פי רוב בעונש מופחת) לבין הריגה, ובין עונשים של 15 שנות מאסר לעונשים קלים יחסית של שנתיים במקרים חריגים. ##מאסר עולם – במקום עונש מוות:## עיינו גם בחומר אקדמי שהובא לפני בית המשפט קמא לעניין המתת ילדים על-ידי קרוביהם; ראו סקירה "גרימת מוות של ילדים בידי קרוב משפחתם" מאת י' רונן וא' טל, שהוגשה לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת (אלול תשס"ח- ספטמבר 2008), לפיה היו 18 מקרים כאלה בשנים 2008-2003 בישראל. גם הוגשו מאמרים שעסקו בפרשת סוזן סמית (Susan Smith) שהמיתה בטביעה את שני ילדיה הקטנים על-ידי דרדור מכונית שבה היו לתוך אגם; היא נדונה למאסר עולם – במקום עונש מוות. ##לסיכום:## התמונה שלפנינו בקשר לענישה במקרים עצובים כגון דא אינה אחידה; ואולי אינה יכולה להיות אחידה מעצם טבעה, נוכח חריגות המקרים, גם אם הרשימה איננה מבוטלת באורכה.משפט פליליקטיניםרצח