1. זהו ערעור לפי סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 על החלטת הוועדה לעררים לאי כושר 8.10.13 מיום (להלן: הוועדה), אשר קבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר (להלן: ההחלטה). 2. טענות המערער: 2.1 החלטת הוועדה אינה מובנת ואין בה הסבר לעובדה שלאותה מערערת נקבעה עד ה-31/8/13 דרגת אי כושר בשיעור של 60% כאשר לפתע ללא שיפור במצבה הרפואי, על בסיס ביקור בית של אחות שאירע לאחר דיון בוועדה אשר הופסקה באמצעה בשל חוסר שיתוף פעולה - הופחתה דרגת אי הכושר לפחות מ-50%. הבדיקה של האחות שבוצעה בבית המערערת אינה משקפת את מלוא עבודות הבית, הערכה תפקודית כזאת מתבססת על שטחיות ביותר, לדוגמא להדליק כיריים, לקחת צלחת לשולחן, ללבוש שמלה, לפתוח ברז מים ולרחוץ את הידיים ולסדר מיטה. 2.2 אין גם בדברים האלה כדי להגיע למסקנה אליה הגיעה האחות שהמערערת נמצאת כשרה לבצע את כל עבודות הבית בצורה מוחלטת ללא עזרה. בנסיבות אלה וככל הנראה הוועדה לעניין אי הכושר עוד בדיון עצמו בו נכחה המערערת החליטה כבר בטרם שלחה אחות על גורלו של תיק זה. 2.3 החלטת הוועדה חסרה הנמקה לא ברור באם הוועדה עיינה בכל המסמכים הרפואיים הרלבנטים כשלמערערת נקבעה דרגת נכות צמיתה בשיעור 56%. 3. טענות המשיב: 3.1 הוועדה עשתה מלאכתה כראוי ולא רק זאת אלא שהגדילה לעשות וביקשה לבדוק את תפקודה של המערערת בסביבתה הטבעית עת שלחה את האחות לביקור בביתה בתאריך 23.9.13 והערכת הערכה תפקודית בתנאים האמיתיים בביתה. 3.2 העובדה שקודם לוועדה קיבלה המערערת דרגת אי כושר זמנית בת 60% בהסתמך על נכות רפואית זמנית של 62% כשהנכות עיקרית היתה סכרת לא מאוזנת. לאחר הוועדה רפואית בה קיבלה נכות זמנית קיבלה המערערת נכות זמנית בת 60% לפי המלצת הרופא המוסמך. לאחר תום הזמניות נבדקה המערערת בשנית נכותה הרפואית הופחתה ל- 56% נכות יציבה ולאחריה נקבע כי המערערת לא איבדה 50% מתפקודה כעקרת בית. 3.3 נציין כי אי הכושר הזמני נעשה על ידי רופא מוסמך פקיד שיקום ולא בבדיקת וועדה לעררים. הוועדה ראיינה את המערערת התרשמה מחוסר שיתוף פעולה, הזהירה אותה ולאחר שזכתה בשיתוף פעולה חלקי, עצרה את הדיון וביקשה את ביקור הבית ולאחר מכן התכנסה עם קבלת הדוח וקבעה כי המערערת לא איבדה 50% מכושר תפקודה כעקרת בית. פרוטוקול הערכת התפקוד שנעשתה על ידי האחות מקיפה, המערערת נבדקה בכל העבודות המקובלות בעבודת בית, הדוח מקיף, מציין מה יכולה המערערת לעשות, מה לא ולכן לא נפל פגם בהחלטת הוועדה. לאור האמור לעיל אני קובעת כדלקמן: 4. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד, בוחן בית הדין האם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, התעלמה משיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת (ראה פסק דין בל 114/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע לד 213). 5. על פי עקרון זה תבחנה טענות הצדדים. 6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ונימוקיו, בפרוטוקול הוועדה ובטיעוני ב"כ בעלי הדין, שוכנעתי כי יש לדחות את הערעור. 7. לא מצאתי בנימוקי הערעור כל נימוק משפטי שיצדיק התערבותו של בית הדין בקביעות הוועדה הרפואית לעררים, קביעות אשר הינן קביעות רפואיות מקצועיות שהסתמכו על חומר רפואי שהיה בפני הוועדה ולאחר שעיינה בחוות דעת האחות שבדקה את המערערת במסגרת ביקור פתע בביתה. ולאחר שהוועדה שמעה ורשמה תלונות המערערת ורשמה ממצאיה בהתאם למסמכים שעמדו בפניה. 8. במסגרת ישיבתה מיום ה-8.1013 שמעה הוועדה את תלונות המערערת ובעלה (סעיף ג' לפרוטוקול), אשר ציינו, כי הסביבה עושה את כל הפעולות במקומה כי רוב שעות היום ישנה במיטה ובוכה הרבה. הכלה והגיסה מבשלות והילדים והבעל עוזרים. פוחדת מכוויות שקיבלה בעבר ונמנעת מפתיחת הגז. מטפולת על ידי פסיכיאטר ופסיכולוג שפוקדים אותה מידי שבוע. נטלה תרופות נגד דכאון אותם הפסיקה עקב סחרחורות. 9. הוועדה עיינה בכל המסמכים שבתיק לרבות תיקנכות כללי, מידע סוציאלי ובמסגרת ממצאיה (סעיף ו' לפרוטוקול), ציינה: "מדובר בתובעת ילידת 1958 הסובלת מסכרת 30% כאבי פרקים 20 הפרעה דכאונית 20. התובעת נכנסת בכוחות עצמה בראשית השיחה לא נוצר כלל קשר עין ולאחר שהוסבר לה שאם לא תשתף פעולה הראיון יופסק החלה לשתף פעולה לענות על השאלות בעברית ולעניין התקשתה בדיוק גיל הנכדים. פרט לכך תיארה את התפקוד הירוד, הופעה מסודרת. הוועדה עיינה בכל המסמכים כולל חוו"ד פסיכולוג המגיע לביתה לצורך טיפולים ומבקשת על מנת להגיע להחלטה ביקור בית פתע. הוועדה מבקשת לבדוק האם התובעת לבדה בבית, מצב תפקודה ומצב הבית" הוועדה התכנסה פעם נוספת לאחר קבלת חוו"ד האחות בביקור פתע בבית וציינה:. "..2.10 הוועדה שבה ודנה בעניינה לאחר קבלת ביקור הבית 23.9.13 המעביד על הגזמה מצד התובעת האחות הבודקת מתרשמת ממגמתיות בזמן הביקור התובעת שהיתה בביתה יכולה לבצע את רוב מטלות משק הבית פרט לעבודות הדורשות מאמצים פיזיים ניכרים. יכולה לטפל בכביסה, נקיון ללא מאמץ, בישול טיפול בכלים. הוועדה דוחה את הערר...". (ההדגשה הוספה א.ק). 10. על פי סעיף 213 לחוק, החלטות של ועדה לעררים ניתנות לערעור, בשאלה משפטית בלבד, בפני בית דין אזורי לעבודה. 11. הוועדה לעררים פועלת בתחום שאינו מחייב ידע מיוחד בשדה הרפואה; היא קובעת עובדות, אשר לבית הדין כלים לבחינתן. בית-הדין ישתמש בסמכותו במקרים קיצוניים הגובלים באי סבירות שכמוהה כטעות שבחוק (דב"ע שם/1-1318 יצחק עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי פד"ע טו 60). 12. באשר לחוות דעת רפואיות המוגשות לועדה על ידי הנפגע, קבעה הפסיקה "שאין ועדה רפואית חייבת לקבל מסקנות שבחוות-דעת רפואית שהוגשה לה על-ידי צד לערעור, אך חייבת היא להתייחס לחוות-הדעת, התייחסות עניינית ומנומקת" (דב"ע ל/0-15 אשר בטרמן - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ב 147). הסדר הטוב מחייב שהועדה הרפואית תנתח את חוות הדעת הרפואית אשר בפניה, תצביע על מה שנחשב בעיניה כטעות בחוות הדעת ובמידה ואינה מקובלת עליה תנמק הסתייגותה ממנה (דב"ע לד/0-258 יגאל הניג - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע ו 225). 13. בעניין חובת ההנמקה של הועדה לעררים כבר נפסק, כי הועדה היא גוף מעיין שיפוטי ובתור שכזאת מוטלת עליה חובה לנמק את החלטתה באופן שגם מי שאינו רופא יבין את החלטתה היטב, (דב"ע נד/0-154 דן יעקב לבל נ' המל"ל פד"ע כז 474). כן נפסק, כי ההנמקה צריכה לאפשר לא רק לרופא אחר לעמוד אחר הלך מחשבתה של הועדה אלא גם לבית הדין לעשות כן כדי לוודא אם הועדה אכן נתנה פירוש נכון לחוק, (דב"ע לה/0-129 שריקי נ'המל"ל פד"ע ז 206). במקרה דנא, החלטת הוועדה מובנת דיה ומאפשרת מעקב אחר הלך מחשבתה של הוועדה מדוע לא איבדה המערערת 50% מכושרה להשתכר. 14. הלכה פסוקה היא שהקביעה אם אדם כשיר לעבוד או לא, מסורה לוועדה, המיומנת לכך ואין בית הדין מחליף שיקול דעתו בשיקול דעתה של הוועדה, אלא אם מדובר בטעות משפטית הגלויה על פי נוסח ההחלטה. 15. לשון אחרת מתפקיד הוועדה לבדוק האם המערערת מסוגלת לעבוד בעבודות משק הבית כלל לאור מצבה הרפואי, ובמידה שכן - באילו עבודות הבית מסוגלת לבצע. 16. באשר לטענת המערערת כי הוועדה לא ביצעה בדיקה מקיפה בעניינה של המערערת הרי שאין בידינו לקבל טענה זו מעבר להלכה הפסוקה לפיה ריבונית הועדה לקבוע את אופן בדיקתו של המבוטח ובית הדין אינו מעביר תחת שבט ביקורתו את הדרך בה בחרה הועדה, ככל שלא נפל בה פגם משפטי, הרי שבעניינה של המערערת הוועדה בדקה סוגיה זו, עיינה במסמכים הרלוונטיים וקבעה לאור ביקור הבית שבוצע למערערת בתאריך 23.9.13 על ידי אחות שהמערערת מסוגלת לבצע להדליק ולכבות גז, לערוך שולחן אוכל, לחתוך ירקות, לסדר מיטות, קיפול בגדים סידור ארונות. המערער לא טען בפני ביה"ד כי בעבודות אלה אותם ציינה האחות כי הערת מסוגלת לבצע על פי בדיקתה בביקור הבית כי אין המדובר בחלק הארי של עבודות הבית וכי את מרבית העבודות אין המערערת מסוגלת לבצע. סבורים אנו כי העבודות אליהן הפנתה האחות הן החלק ארי של עבודות הבית כשהוועדה מציינת בנוסף כי המערערת אינה יכולה לבצע עבודות הכרוכות במאמץ פיזי ניכר. אין אין להבין מקביעת הוועדה כי המערערת מסוגלת לבצע את כל עבודות הבית באשר הן כי אם מסוגלת כאמור לבצע חלק ארי מעבודות הבית כאשר היא מוגבלת כדברי הוועדה לביצוע עבודות הכרוכות במאמץ פיזי וזאת לאור בעיות הפרקים מהם סובלת המערערת שהוועדה היתה ערה לאלה ואף ציינה זאת כחלק מהליקויים מהם סובלת המערערת. 17. אין להתעלם מהעובדה כי נקבעה למערערת נכות גם בגין מצבה הנפשי אולם כעולה מקביעת הוועדה ומדברי המערערת בעצמה היא מטופלת על ידי פסיכיאטר ופסיכולוג כאשר בביקור הבית ציינה האחות כי המערערת התנהגה במגמתיות כאשר גם הוועדה עצמה מציינת כי התרשמה מהדו"ח שהמערערת מגזימה בתיאוריה באשר לאי מסוגלותה - קביעות אלה של הוועדה הינן רפואיות ועל כן ביה"ד לא יתערב בהם. קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנתה כי המערערת לא איבדה 50% מכושרה להשתכר. 18. לציין כי המערערת הציגה במסגרת דיון שהתקיים בתיק חוו"ד רופא מיום 5.3.13 לעניין כושר השתכרותה של המערערת שקבע למערערת 60% אי כושר וציין בטבלה שמולאה על ידו כי הערכת תפקודו את העבודות אותן מסוגלת המערערת לבצע בביתה שהם עבודות מטבח, נקיון, סידור הבית, וטיפול כביסה היא מועטת על פי הערכת הרופא. אלא שהערכה זו ניתנה מבלי שבוצעה בדיקה מפורטת כבדיקת האחות שבוצעה. כאמור בשונה מבדיקת האחות שפירטה את סוגי עבודות המטבח אותן יכולה המערערת לבצע וכך גם לעניין סידור הבית והטיפול בכביסה הערכת הרופא הינה כללית ואינה מפורטת דיה. 19. באשר לטענת המערער, לפיה הועדה לא התייחסה למסמכים הרפואיים שהונחו בפניה - אזי כעולה מפרוטוקול הוועדה זו עיינה בתיק הנכות, בחומר רפואי ובמידע סוציאלי, על פי ההלכה הפסוקה אין הועדה מחויבת להתייחס אלא למסמכים מהותיים כאשר בתיק זה המסמך המהותי שהיווה תשתית להחלטת הוועדה הוא מסמך ביקור האחות שערכה למערער בדיקה מקיפה וקבעה קביעותיה על סמך האמור כשהוועדה אמצה קביעות אלה וקבעה קביעתה על סמך האמור. משכך, לא נפל פגם בהחלטת הועדה. 20. כעולה מהאמור לעיל, הוועדה בחנה ביסודיות את עניינה של המערערת טרם הגיעה למסקנותיה, ועת היו בפניה הממצאים שפורטו מעלה, תוך הסתמכות עליהם הגיעה למסקנותיה, תוך מתן הנמקה מפורטת וברורה. מדובר בהחלטה הנסמכת על מומחיותה המקצועית של הוועדה, תחום שלבית הדין אין סמכות להתערב בו. 21. קביעת הוועדה היא סבירה ומנומקת דיה. ניתן להבין מהפרוטוקול כיצד הגיעה למסקנותיה. 22. לאור האמור לעיל ומשלא נמצאה טעות משפטית בפעולת הוועדה - דין הערעור להידחות. 23. אין צו להוצאות. 24. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לנשיא בית הדין הארצי לעבודה או למי יתמנה לכך על ידו תוך 30 יום מהיום בו יומצא פסק הדין לצדדים. סיעודמבחן תלות (סיעוד)