מבוא 1. בפני בקשה למתן צו עשה דחוף על פי הסכם שכירות. 2. המבקש, המשכיר נכס למשיבה, מודיע במסגרת בקשתו כי בכוונתו להשתמש בזכותו על פי הסכם השכירות ולפנות את השוכר מהמושכר בתוך 7 ימים. הצו, שכונה 'צו עשה דחוף' נועד לפי הנטען בבקשה 'כדי למנוע אי נעימות בפינוי' (סעיפים 7 ו- 8 לבקשה). 3. הבקשה למתן הצו הוגשה במעמד צד אחד ביום 11.1.07. לאחר דיון שהתקיים במעמד המבקש ובא כוחו לאחר הגשת הבקשה מצאתי כי אין מקום למתן סעד זמני וקבעתי את הבקשה לדיון במעמד שני הצדדים. החלטה זו ניתנת בתום הדיון שהתקיים במעמד שני הצדדים. 4. בקשה זו היא בקשה שניה המוגשת במסגרת כתב התביעה שהוגש ביום 10.1.07. בקשה קודמת (בש"א 1225/07) בה נתבקש מתן צו מניעה זמני שימנע שינוי במצב הנכס נדחתה בהחלטה שניתנה על ידי כב' סגנית הנשיא, השופטת ר' פרידמן פלדמן. התובענה בגדרה מבוקש הצו 5. המבקש הגיש כנגד המשיבה תובענה לסעד הצהרתי. בתובענה מציין המבקש כי הוא אביו ומיופה כוחו של הרוכש והמחזיק של בית מגורים הנמצא בגבולות משק 40 במושב מסילת ציון (להלן: "המבנה"). המבקש השכיר למשיבה את המבנה לצורך ניהול בית ספר בהתאם להסכם שכירות שנחתם בין הצדדים ביום 27.9.05. 6. לטענת המבקש נכנסה המשיבה למושכר ושילמה דמי שכירות למשך 8 חודשים. לאחר מכן, החל מחודש יוני 2006 התגלעו בין הצדדים חילוקי דעות שהחריפו ובעקבותיהם הפסיקה המשיבה לשלם את דמי השכירות, נמנעה מלשלם חובות שוטפים (מס כפר, ארנונה, מים וחשמל) והיא ממשיכה שלא לשלם את דמי השכירות. 7. המבקש רואה באי תשלום דמי השכירות הפרה של ההסכם ולפיכך הוא הודיע למשיבה על ביטולו ובהתאם להוראות ההסכם הוא מבקש סעד הצהרתי לפיו ההסכם בוטל כדין לצד פינוי מן המושכר בזמן הנקוב בהסכם ובדרישה וכן מתן יתר הסעדים המוסכמים בהסכם (סעיף 13 לכתב התביעה). 8. הסעד המבוקש בתובענה הוא איפוא סעד הצהרתי המצהיר על ביטולו של ההסכם כדין וסעד הצהרתי המאשר את זכותו של המבקש לפינוי המשיבה מן הנכס. הסעד הזמני המבוקש והוראות ההסכם לעניין הפינוי 9. כאמור, בקשתו של המבקש היא למתן צו עשה - הקשור לסמכות המשכיר (המבקש) לפנות את השוכר מן המושכר עפ"י המוסכם בהסכם השכירות בין הצדדדים' (המבוא לבקשה). המבקש עותר לכך שבית המשפט ימנע ממנו 'אי נעימות' בעת שיפעל לפינוי הנכס מכוח זכותו לפי ההסכם. 10. המבקש מסתמך בבקשתו על סעיפים 18 (ו') ו- 20 (ז') להסכם. בסעיף 18 (ו') נקבע כי: "מובהר ומסוכם על השוכר כי במקרה של אי תשלום דמי השכירות, וכל תשלום אחר, בו מחויב השוכר, וזאת תוך 30 יום ממועד הפירעון כאמור בהסכם זה רשאי המשכיר לאחר מתן התרעה לשוכר לתיקון ההפרה ואם השוכר לא תיקן את ההפרה לפנות את השוכר ומי מטעמו ללא כל הודעה או התראה מוסכמת." (סעיף 18 ו'). "בכפוף לאמור לעיל, הודיע המשכיר על ביטול החוזה, לפי תנאי הסכם זה, יפנה השוכר את המושכר תוך 7 ימים מיום שההודעה תקבל תוקף." (סעיף 20 (ז'). 11. לפיכך, מהות הבקשה כי בית המשפט יורה על פינוי המשיבה מהמושכר לאחר שלא שולמו דמי השכירות. טענות המשיבה 12. המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובה מפורטת שהגישה היא מעלה טענות רבות כלפי הבקשה, היריבות בין המבקש לבינה, ניקיון כפיו, הסתרת מידע רב ומהותי בבקשה ועוד. 13. מהתגובה עולה כי בין המבקש למשיבה פרץ סכסוך הנובע מפגמים שנפלו במושכר המצריכים את שיפוצו. בקליפת אגוז טוענת המשיבה כי קיבלה 'חורבה'. עוד היא טוענת כי יש צורך בביצוע עבודות רבות במושכר. 14. מתוך התשובה התברר כי בין הצדדים התקיימו מגעים רבים ובמסגרתם הוגשה חוות דעת מקצועית של המהנדס יהודה לוי שניתנה עבור המבקש. בחוות הדעת מפורטות עבודות רבות אותן יש לבצע במושכר שרובן המכריע הוא באחריות המבקש (נספח ז' לתגובת המשיבה). 15. המשיבה טוענת לפיכך כי לאחר שהמבקש לא מילא אחר שהוסכם בין הצדדים ולא פעל לפי הנחיות המהנדס מטעמו, היא החליטה לקזז את דמי השכירות ולהימנע מתשלומם. לטענתה, שילמה דמי שכירות עבור התקופה המסתיימת ביום 30.9.06 והחל מאותו מועד היא נמנעת מתשלום דמי השכירות ומקזזת אותם כנגד עלות התיקונים שיש לבצע במושכר. תיקונים אלה טרם בוצעו והם עתידים להתבצע בימים הקרובים. 16. המשיבה פירטה במכתבו של בא כוחה את הסכומים המקוזזים לשיטתה ובהם עלות התיקון, עלות פלישתו של בנו של המבקש לתוך נכס שאמור להיות חלק מהמושכר, הפחתת דמי שכירות בשל היעדר טופס 4 וחיבור קבוע לחשמל תלת פאזי, עלות המהנדס, עלות החלפת מנעולים ותיקון צנרת המים. הסכום אותו סבורה המשיבה כי היא זכאית לקזז מסתכם בסכום של 27,400 דולר בתוספת מע"מ. 17. במכתב נוסף ששיגר בא כוח המשיבה לבא כוח המבקש מודיעה המשיבה למבקש כי הקבלן ששכרה יחל בביצוע העבודות באופן מיידי וכי היא תקזז מחצית מדמי השכירות החל מחודש ינואר 2007 ואילך לצורך עלות ביצוע העבודות. מתן צו עשה 18. כאמור, בפני בקשה למתן צו עשה זמני. הסעד המבוקש עניינו שינוי המצב הקיים ופינוי המשיבה מהמבנה. 19. בעניין זה נקבע לא אחת כי מתן צו עשה זמני המיועד לשנות את המצב הקיים ייעשה במשורה ובמקרים חריגים: "מטרת הסעד הזמני היא שמירת המצב הקיים, על מנת להבטיח את קיומו התקין של ההליך המשפטי או ביצועו היעיל של פסק הדין, "לרבות צו עשה ... " (תקנה 1 לתקנות). במסגרת שיקוליו האם ליתן סעד זמני, יביא בית המשפט בחשבון את מאזן הנוחות בין הצדדים (תקנה 362(ב)(1) לתקנות). בית משפט קמא פסק צו עשה זמני לטובת המשיבה 1. צו כזה, אשר מטבעו ניתן בטרם הוגשו כל הראיות ולפני הכרעה במחלוקות באופן סופי, משנה את המצב הקיים, ועל כן יינתן במשורה ורק במקרים חריגים." רע"א 5946/06 - עדנאן ג'ומעה קרש נ' Lowell Investment Ltd, E24286תק-על 2006(4), 4477 , 4479 (2006). 20. בין השיקולים אותם יש לשקול הוא הנזק שייגרם אם לא יינתן הצו ומולו השאלה האם הנזק אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם: "הלכה היא, כי על בית המשפט לנקוט משנה זהירות טרם שיצווה על צו עשה זמני המשנה את המצב הקיים, עוד לפני שניתנה ההכרעה הסופית בתובענה. צו עשה זמני המשנה מצב קיים ראוי שיינתן במקרים חריגים, אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הינה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם." רע"א 5843/05 - איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, תק-על 2005(4), 2843 , 2845 (2005). 21. הלכה זו נקבעה עוד לפני שנים רבות : "בית המשפט אינו ממהר ליתן צו-זמני שהוא בעל אופי מנדטורי ואשר כמוהו כסעד המלא שנדרש בתובענה, כי אם ינקוט זהירות יתירה בשימוש בשיקול-הדעת ויימנע מלתת את הצו אלא אם ישתכנע שלכאורה קיימת עילה לכך, הן מבחינת הזכות הסובסטנטיבית, אשר מבקש הצו טוען לה בתובענתו, והן מבחינת השיקול, כי יגרם לו נזק בל יתוקן אם לא יינתן הצו" (ע"א 213/64 חיים ברא"ז נ' נציב המים פ"ד יח (3) 647, 653-4(1964)) 22. לפיכך, בבואו של בית המשפט לבחון האם לתת צו זמני עליו לבחון את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני (ר' תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984). כאשר הסעד הזמני הוא מתן צו עשה המשנה את המצב הקיים, השאלה אותה יש לשאול היא האם הנזק שיכול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם. 23. עיון בבקשה ובתצהיר התומך מעלה כי המבקש כלל אינו דן בהשוואת הנזק שיגרם לו אם לא יינתן הצו לעומת הנזק שייגרם למשיבה אם הצו יינתן. בתצהיר המבקש אין מילה וחצי מילה בעניין זה. 24. לעומת זאת, בתצהירו של מנהל המשיבה, יוחנן למביאסי, מסביר המצהיר כי אם יינתן הצו הזמני, הדבר יגרום לנזק בלתי הפיך שיביא לקריסת המשיבה. המשיבה הקימה במושכר בית ספר ללימודי בישול כשר. בבית הספר לומדים כיום עשרות תלמידים ושנת הלימודים מצוייה רק בתחילתה. 25. מכאן, שבבחינת שיקולי מאזן הנוחות המיוחדים הנדרשים לצורך מתן צו עשה, המאזן נוטה בבירור לטובת המשיבה. המבקש לא הצביע על הנזק שעלול להיגרם לו ועל כך שהנזק שייגרם, אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם. סיכום 26. לאור האמור לעיל, הבקשה נדחית. 27. נוכח המסקנה אליה הגעתי התייתר הצורך בדיון בשאלות אחרות שהעלו הצדדים. 28. המבקש ישלם למשיבה שכר טרחת עורך דין בסכום של 5,000 ₪ בתוספת מס ערך מוסף. צוויםצו עשה