לפני בקשה לסילוק תביעתם של המשיבים כנגד המבקשים על הסף בהיותה טרדנית וקנטרנית ו/או מחמת העדר עילה והעדר סמכות עניינית לבית משפט זה לדון בה. כתב התביעה עניינו תביעה כספית על סך 843,600 ש"ח ותביעה לביטול שטר משכנתא, שיסודה בהסכם קומבינציה שנחתם בין הצדדים ביום 5/4/03, במסגרתו התחייבו התובעים לבנות בניין על קרקע שבבעלות המנוח נעמאן גרגורה ז"ל (להלן: "המנוח") שעיזבונו הוא המבקש מס' 1, תוך חלוקת הבניין שייבנה בין הצדדים, כך שהתובעים יקבלו 2/3 מהבניין ואילו המבקש מס' 1 יקבל לידיו 1/3 בניין. המבקשים, עיזבון המנוח ובנו, לו הוריש המנוח את חלקו במקרקעין, הגישו בקשה לסילוק התביעה על הסף - היא הבקשה שלפני - בטענה כי מדובר בתביעה קנטרנית משוללת יסוד עובדתי ו/או משפטי שאינה מגלה עילת תביעה ואשר הוגשה שלא לערכאה המוסמכת. מנגד, המשיבים סבורים כי דין הבקשה לסילוק התביעה על הסף להידחות. סמכות בית המשפט למחיקת תביעה על הסף בשל העדר עילה מוסדרת בתקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. ההלכה הפסוקה קובעת, כי לא בנקל ייעתר בית המשפט לבקשה למחיקת כתב טענות של בעל דין וכי מחיקת תובענה או דחייתה הם בגדר אמצעים הננקטים בלית ברירה. אפילו סיכויי התובע קלושים, לא יחסום בפניו בית המשפט את הדרך לבירור תובענתו, אם קיים סיכוי כלשהו, על פי כתבי הטענות הנמצאים לפני בית המשפט, שהתובע יצליח בתביעתו (ראה א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 167-168 (מהדורה תשיעית, תשס"ז-2007)). כמו כן קובעת הפסיקה, כי פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה הוא לעולם עדיף על פני פתרון דיוני פורמליסטי (ראה ע"א 50/89 פרופ' רות ליטן נ' פרופ' חיים אילתה, פד"י מה (4) 18 (1991)). יפים לעניינו הדברים שנאמרו בהקשר זה בע"א 109/84 מנחם ורבר נ' אורדן תעשיות בע"מ, פ"ד מא (1) 577 (1987) כדלקמן: "אין מוחקים תביעה בשל חוסר עילה, אלא אם כן ברור הדבר על פניה, ואף בהנחה שכל האמור בה אכן יוכח כי דינה לכישלון. כל עוד קיים סיכוי על פי כתבי הטענות ולו אך קלוש כי התובע יזכה בתביעתו, אין למחוק אותה". לנוכח המחלוקות הקיימות במקרה דנא בשאלה העיקרית שעניינה מי מבין הצדדים הפר את הסכם הקומבינציה, יש לשמוע ראיות, בין היתר בשאלות מתי בוצעו העבודות בבניין והאם הסתיימו, המועד בו היה הבניין מוכן וראוי לשימוש, אם בכלל, האם נתקבלו כל האישורים לאכלוס הבניין ועוד מחלוקות שדינן להתברר במסגרת התיק העיקרי. אי לכך, ובהתחשב במדיניות בתי המשפט הנמנעים מלהיעתר לבקשות למחיקת תביעה על הסף ומעדיפים לברר את התביעה לגופה, למעט במקרים בהם ברור כי התביעה נידונה לכישלון, סבורני כי אין זה מוצדק להורות על מחיקת התביעה בהעדר עילה כבר בשלב זה מקדמי של הדיון. אשר על כן, הבקשה לסילוק התביעה על הסף מחמת העדר עילה נדחית. אשר לטענה כי התביעה הוגשה לערכאה שאינה מוסמכת, טענה זו דינה דחייה. המבחן לבחינת שאלת הסמכות העניינית של בית המשפט להיזקק לתובענה שלפניו הינו מבחן הסעד (ראה ע"א 510/82 חסן נ' פלדמן, פ"ד לז(3) 1 (1983); ע"א 2846/03 אלדרמן נ' ארליך, פ"ד נט(3) 529 (2004)). במקרה הנדון, התביעה נוסחה כתביעה הצהרתית לביטול שטר משכנתא ולמחיקת רישום המשכנתא מספרי המקרקעין, וכן כתביעה כספית על סך של 843,600 ש"ח. על פי ההלכה הפסוקה, תביעה שעניינה הצהרה על בטלות משכנתא נופלת בגדר "תביעות אחרות הנוגעות למקרקעין", ומשכך, מצויה בגדר סמכותו העניינית של בית המשפט המחוזי (ראה למשל ה"פ (נצרת) 155/02 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' עזבון המנוח ג'מאל סלים סעד ואח' (לא פורסם, 18/3/03); ה"פ (י"ם) 684/97 אוגלי ואח' נ' אביב שגי חברה לשירותים כלליים בע"מ ואח' (לא פורסם, 20/10/99); י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית), עמ' 53). משמוקנית לבית המשפט המחוזי סמכות לדון בתביעה לביטול שטר המשכנתא, ממילא שרוכש הוא סמכות לדון גם בתובענה הכספית שכרוכה אף היא בהסכם הקומבינציה. אשר על כן, ומשעותרים המשיבים בתביעתם כי בית המשפט יצהיר על ביטול שטר המשכנתא ויורה על מחיקת רישום המשכנתא שנרשמה בספרי המקרקעין על זכויות המשיבה מס' 3 במקרקעין, לאחר שמילאו - כך על פי הנטען - אחר כל חיוביהם לפי הסכם הקומבינציה, הסמכות העניינית לדון בהליך זה נתונה לבית המשפט המחוזי, ודין הבקשה להידחות. אשר לטענה לפיה יש להימנע מניהול הליכים מקבילים להליכים המתנהלים בעניין מימוש שטר המשכנתא בלשכת ההוצאה לפועל, גם בטענה זו אין כדי לסייע למשיבים, שכן הסמכות לדון בביטול המשכנתא ומחיקתה, כאמור, מוקנית לבית המשפט המחוזי, ומדובר בתביעה החורגת מטענת "פרעתי" הנמצאת בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל (ראה רע"א 10053/04 עבדי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ (לא פורסם, 7/12/04)). אשר על כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. הוצאות הבקשה תובאנה בחשבון במסגרת פסק הדין הסופי. משכנתאמקרקעין