1. מדובר בתביעה שהגיש מר שוורצמן חיים (להלן:"התובע"), כנגד החלטת הנתבע מיום 1/5/08 בדבר הפסקת גמלת הבטחת הכנסה החל מחודש 10/07 ועד חודש 3/08, בטענה כי גובה הכנסות התובע עולות על סכום הגמלה המגיעה לו בגין חודש 10/07. העובדות הרלוונטיות והרקע להגשת הבקשה: 2. התובע הגיש תביעה לגמלת הבטחת הכנסה. 3.ביום 1/5/08 הודיע פקיד התביעות לתובע, כי תשלום גמלת הבטחת הכנסה לתובע, תופסק בטענה כי הכנסתו הנחשבת לחודש 10/07 עמדה על סך 9,503 ₪ בעוד שגובה הגמלה לחודש זה היה 1,609 ₪, זאת בשל הפקדות של סכומים שונים בחשבונו. (נספח א' לכתב התביעה) על החלטה זו משיג התובע בתביעתו. 4. התובע, אשר הינו גרוש ואב לשני ילדים, טען כי ההפקדות בחשבונו הינם כספים שגרושתו העבירה לחשבונו לצורך תשלום חלקה במשכנתא בגין הדירה המצויה בבעלותם המשותפת ובה מתגורר התובע בהסכמת גרושתו (נ/2). 5. ביום 16/1/08 פנה הנתבע אל התובע בדרישה להמצאת מסמכים בדבר אופן תשלום המשכנתא מידי חודש וגובה התשלום (נ/7) 6. ביום 25/2/08 נשלחה אל התובע תזכורת להמצאת המסמכים החסרים בדבר אופן תשלום המשכנתא ומכתב הפסקת עבודה (נ/8). 7. ביום 23/3/08 הודיע הנתבע לתובע על הפסקת תשלום הגמלה החל מחודש 3/08 בשל אי שיתוף פעולה מצידו ואי המצאת המסמכים הדרושים (נ/9), כשבפועל לא קיבל התובע תשלום הגמל החל מחודש 10/07. 8. לתובע נוצר חוב בגין התקופה מ- 10/07 (המועד בו נודע לנתבע על ההפקדות האמורות בחשבון התובע ) ועד לחודש 3/08- מועד בו נדחתה תביעתו בגין אי שיתוף פעולה. 9. ביום 23/4/08 המציא התובע לנתבע את המסמכים שנדרשו ביום 16/1/08 ו-25/2/08 (נ/1) ולפיכך תביעתו נדחתה רטרואקטיבית מחודש 10/07 ועד לחודש 3/08 (נ/7). 10. התובע, אשר לא היה מיוצג, לא הגיש תצהירי עדות ראשית אך העיד בפני בית הדין בדיון מיום 20/10/09. לא היו עדים נוספים מטעמו. מטעם הנתבע הוגש תיק מוצגים. 11.מעיון בדפי החשבון שהמציא התובע לנתבע, עולה כי בתקופה הרלוונטית, הופקדו בחשבונו של התובע הסכומים הבאים: מועד ההפקדה סכום ההפקדה 16/10/07 3,700 ₪ (השיק חזר) 24/10/07 3,900 ₪ (השיק חזר) 29/10/07 1,800 ₪ במזומן 20/11/07 150 ₪ במזומן 28/11/07 2,000 ₪ במזומן 21/12/07 3,900 ₪ (שיק חזר) 31/12/07 1,720 ₪ במזומן 30/1/08 1,600 ₪ במזומן 8/2/08 100 ₪ במזומן 29/2/08 1,500 ₪ במזומן 11/3/08 250 ₪ במזומן 31/3/08 1,100 ₪ במזומן טענות התובע 12. התובע טען כי ההפקדות שנעשו לחשבונו הם כספים שגרושתו הפקידה בחשבונו לצורך תשלום המשכנתא של בני הזוג על הדירה הנמצאת בבעלותם ושהתובע התגורר בה. התובע טען כי בהתאם להסכם הקיים בינו לבין גרושתו,זו האחרונה התחייבה להעביר לחשבונו חלק מתשלום המשכנתא, שעמד על סך של 1,700 ₪ לחודש וכסיוע למצבו הכלכלי. בנסיבות אלה טען כי אין לראות בסכומים שהופקדו בחשבונו לצורך תשלום המשכנתא כהכנסה, אשר יש בה לשלול קבלת הגמלה. כן טען שסכומים שונים וחד פעמיים (בסך של 3,700 ₪ ו-3,900 ₪) הופקדו על ידי חבר שהחזיר לו הלוואה שהתובע נתן לו כשנה קודם לכן וממילא ההמחאות שהפקידו חזרו מחמת אי כיסוי מספיק. 13. התובע תובע השבת הגמלה לתקופה מ-10/07- 7/08 שלטענתו נשללה ממנו שלא כדין וכן עגמת נפש (עמ' 8 לפרוטוקול מיום 20/1/09 וסעיפים 1,2,ו-10 לסיכומיו) טענות הנתבע 14. הנתבע טען כי לא הוכח על ידי התובע כי הסכומים שהופקדו בחשבונו בתקופה הרלוונטית הינם כספים שקיבל מגרושתו לצורך תשלום המשכנתא. בסיכום טענותיו ציין הנתבע כי התובע בחר שלא לזמן את גרושתו לעדות וגרסתו לא נתמכה בראייה כלשהי. עוד נטען כי סכום ההפקדות בחשבונו אינו תואם את סכום המשכנתא ובמרבית המקרים מדובר בהפקדות הגבוהות מסכום המשכנתא. 15. עוד נטען כי אף אם מדובר בהפקדות לצורך תשלום משכנתא, הרי שיש לראותם בהתאם לפסיקה, כהכנסה השוללת גמלה. 16. הנתבע אף הוסיף וטען כי מלבד ההפקדות במזומן הופקדו בחשבונו המחאות בסך של 3,700 ₪ ו-3,900 ₪ וגרסת התובע כי המדובר בהחזר הלוואה שנתן לחבר, אינה מתיישבת עם גרסתו כי קיבל מגרושתו כספי סיוע לצורך תשלום המשכנתא. המחלוקת 17. האם קיבל התובע סיוע כספי אשר יש לקחתו בחשבון כהכנסה לצורך בדיקת זכאותו לגמלה. המסגרת המשפטית: 18. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה, תשמ"א-1980 קובע כדלקמן: (א) בחוק זה, 'הכנסה' - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל, ולרבות- (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם אין מופקת ממנו הכנסה; ... (ג) לענין סעיף זה, "נכס" - כל רכוש, בין מקרקעין ובין מיטלטלין, וכן כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות, והכל בין שהם בישראל ובין שהם מחוץ לישראל...ולמעט סכום שאינו מובא בחשבון, למעט זכות החזקה במקרקעין המשמשים למגורי הזכאי ולא לשם השתכרות או ריווח (בסעיף זה דירת מגורים). 'סכום כסף שאינו מובא בחשבון - סכום כמפורט להלן' (1)סכום כסף שאינו עולה על סכום השווה לסכום הבסיסי כפול ארבע, ולגבי מי שעמו ילד או שיש לו בן זוג - סכום שאינו עולה על הסכום הבסיסי כפול שש. 19. הלכה היא כי מטרתו של חוק הבטחת הכנסה היא לאפשר סיפוק צרכיו המינימאליים, של מי שאין לו הכנסה מתאימה. אין החוק מיועד לאלה היכולים להשתכר את המינימום שנקבע בו או היכולים להפיק הכנסה מנכס כלשהו (דב"ע נב/111-04 המוסד לביטוח לאומי נ' מוחמד אל חג'וג'י פד"ע כד 507) . ומן הכלל אל הפרט: 20. נקדים ונציין, כי לאחר ששמענו את עדות התובע ובחנו את הראיות שהונחו בפנינו, הגענו למסקנה כי החלטת הנתבע מיום 1/5/08, התקבלה כדין ואין כל מקום להתערב בה. זאת מן הנימוקים שיפורטו להלן. 21. אין חולק כי מבדיקה שגרתית שערך הנתבע, התברר כי הופקדו בחשבון הבנק של התובע כספים בסכומים שונים. 22. התובע,כאמור טען כי הסכומים שהופקדו בחשבונו במזומן הם כספים שגרושתו העבירה לו, מידי חודש לצורך תשלום המשכנתא. 23. בהצהרת התובע בפני פקיד התביעות מיום 11/12/07, מסר התובע כי מאז גירושיו, אשתו לשעבר עברה להתגורר בשכירות בפתח תקווה ואילו הוא נשאר להתגורר בביתם המשותף. התובע הצהיר כי "אין סכום קבוע ואין הסדר בינינו, זה כבר 10 שנים ככה, כאשר אני עבדתי אני שילמתי וכאשר היא עובדת היא משלמת בגלל שהדירה רשומה על שם שנינו, אין משהו קבוע... כל חודש זה משהו אחר, לפעמים היא משלמת מלא, לפעמים חצי חצי ולפעמים לא משלמת בכלל אני משלם".(נ/3) 24. בעדותו בפנינו התובע העיד כי גרושתו מתגוררת בדירה בשכירות בפתח תקווה ומשלמת דמי שכירות בגובה 500$, היא עובדת שם במאפיה ומכלכלת את ילדיהם. התובע העיד כי הוא אינו משלם לה דמי מזונות בשל מצבו הכלכלי וזאת חרף הסכם הגירושין. התובע העיד כי גובה המשכנתא עומד על סך של 1,700₪ לחודש וכי גרושתו מפקידה לו סכום קבוע בסך של 1,000 ₪ והוא משלים את היתרה בסך 700 ₪. (עמ' 7 לפרוטוקול) יצוין כי אף גרושתו של התובע אישרה הסכומים הנ"ל במסגרת הדיון המוקדם (עמ' 3 לפרוטוקול מיום 8/6/09). בהמשך עדותו בפנינו, התובע הודה כי אין בידיו כל אישור כי גרושתו הוציאה מחשבונה את הסכומים שהופקדו בחשבונו, שכן לטענתו נתנה לו הכספים במזומן. 25. מלבד עדותו של התובע, לא צורף כל מסמך או ראייה אובייקטיבית אחרת היכולים לתמוך בגרסתו. התובע אף נמנע מהבאת גרושתו לעדות בפני בית הדין. 26. יצוין כי במועד בו התקבלה החלטת פקיד התביעות, נשוא תביעה זו, לא היו בידי הנתבע כל המסמכים הדרושים לצורך בירור זכאות התובע לקבלת הגמלה. מחומר הראיות שהונח בפנינו, עולה כי התובע אמנם צרף בסופו של יום את המסמכים הנדרשים, אך לא במועד שהתבקש. 27. סעיף 19 לחוק הבטחת הכנסה מטיל חובה על המבוטח למסור לנתבע כל ידיעה או מסמכים שברשותו או שבאפשרותו לקבלם. לא שוכנעתי כי במועדים הרלוונטיים התובע המציא לנתבע את כל המסכמים הדרושים. התובע אף לא התייחס לטענה זו מפורשות וטען בכלליות "עניתי על כל המכתבים".(עמ' 8 לפרוטוקול) 28. בנסיבות אלה, בהן לא היה בידי הנתבע כל המידע הדרוש לצורך בדיקת זכאות התובע לגמלה בשל אי המצאת מסמכים מטעמו, הרי שבדין נדחתה תביעת התובע לקבלת הגמלה ואין לחייב את הנתבע בהשבת הגמלה שנשללה מאת התובע כפי שתובע בתיעתו הנוכחית. יצוין כי בהתאם לעובדות שהובאו בפנינו, החל מחודש 8/08, התובע סגר את חשבון הבנק ממנו שולמה המשכנתא והחל להפקיד בחשבונה של גרושתו את חלקו בתשלום המשכנתא. במועד זה (24/8/08) התובע הגיש תביעה נוספת וזכאותו לקבלת הגמלה נבחנה ואושרה החל מיום 1/7/08 (מכתב הנתבעת מיום 4/11/08). אף עובדה זו מחזקת מסקנתנו כי בדין נדחתה תביעתו במועד הרלוונטי וכי רק לאחר שהתובע המציא לשביעות רצונו של הנתבע, את כל המסמכים הדרושים, אושרה זכאותו לקבלת הגמלה. 29. עוד יצוין כי אכן על פי הפסיקה, מקום בו מבוטח מקבל תשלומי משכנתא מגרושו או גרושתו בגין דירת מגורים, יראו בתשלומים אלה כהכנסה העשויה לשלול את הזכאות לתשלום הבטחת הכנסה. ראו בעניין זה עב"ל 40026/98 לאה יהוד- המל"ל, לא פורסם וכן בל 2266/02 טייג ברכה - המל"ל, ניתן ביום 23/7/03. 30. עם זאת, נסיבות המקרה שלפנינו שונות מאלה שפורטו בפסק הדין בעניין טייג, אליו הפנה הנתבע בסיכומיו ואין להסיק ממנו מה שמבקש הנתבע להסיק. בפרשת טייג דובר על תובעת שהתגרשה מבעלה ובמסגרת הסכם הגירושים דירת המגורים נשארה ברשות התובעת והועברה על שמה ובעלה הגרוש היה צריך לשאת בתשלום המשכנתא הקיימת על הדירה. נקבע כי בנסיבות אלה יש לראות בתשלומי המשכנתא שמשלם הבעל כהכנסה השוללת זכאות התובעת לקבלת הבטחת הכנסה, בעוד שבמקרה שלפנינו כפי שעולה מן העדויות והתשתית העובדתית שהוצגה בפנינו, מדובר בבני זוג שהתגרשו כשהתובע נותר להתגורר בדירה המשותפת שנותרה רשומה על שם התובע וגרושתו גם יחד. עוד עולה מעיון בתדפיסי חשבון הבנק של התובע (נ/1) כי המדובר בתשלום שתי משכנתאות (אחד על סך של כ-1,100 ₪ והשני סך של 600 ₪) , גרושתו של התובע נשאה בתשלום אחת מן המשכנתאות. ואכן, לאחר שהנתבע קיבל לידיו את כל המסמכים שדרש מן התובע, נוכח לדעת כי אכן מדובר בתשלומי משכנתא ולמרו ת זאת, אישר זכאות התובע, מ-1/7/08, ככל שניתן להסיק מטענות הצדדים בנקודה זו. 31. באשר לסכומים שהופקדו בחשבונו של התובע בהמחאות, יצוין כי התובע העיד בעניין זה כי המדובר בסכומים שהלווה לחברו כשנה לפני מועד הפקדת הסכומים בחשבונו ובזמן שהתובע קיבל מן הנתבע תשלומי גמלת הבטחת הכנסה ( עמ' 6 לפרוטוקול). 32. התובע, מלבד העלאת טענה זו, לא פירט את שמו של אותו חבר ולא הביא כל ראייה כי אכן המדובר בסכומים שהופקדו לחשבונו בגין הלוואה שנתן בעבר. אמנם, לא נעלמה מעינינו העובדה כי המדובר בהפקדת המחאות, אשר לא נפרעו במועד בו הופקדו, שכן חזרו מחמת "אי כיסוי מספיק". אולם צודק הנתבע בטענותיו כי המדובר בגרסה מוזרה ותמוהה, בפרט כשהתובע העיד כי הוא מצוי במצב כלכלי קשה ותובע תשלום גמלת הבטחת הכנסה. 33. בשולי הדברים יצוין, כי התובע בסיכומיו (סעיף 9 ואילך), כמו גם במסמכים שצרף במהלך ניהול התיק, לרבות ההתכתבויות בינו לבין הנתבע, מתייחס לתביעה נוספת שהגיש לנתבע ומעלה טענות ביחס לאירועים מאוחרים יותר למועדים הרלוונטיים לתביעה זו (כך למשל דרישת הנתבע להמצאת תדפיס בנק על תנועות עו"ש מבנק הפועלים מיום 7/1/09). למען הסר ספק יצוין כי התביעה דנן מתייחסת להחלטת פקיד התביעות מיום 1/5/08אשר שללה לתובע הגמלה בתקופה שבין 10/07-3/08 בלבד וכך גם פסק דין זה. 34. אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, לא הוכח כי החלטת הנתבע לשלול מאת התובע גמלת הבטחת הכנסה למועדים מ-10/07-3/08 היתה החלטה שלא כדין, לאור הנתונים שהיו בפני הנתבתע במועד קבלת ההחלטה ולאור העובדה כי תשלום הגמלה נשלל גם בשל חוסר שיתוף פעולה של התובע ואי המצאת המסמכים והנתונים שהתבקש התובע להמציא באותה עת. ואכן, לאחר שהוצגו כל המסמכים והנתונים הקשורים לתשלומי המשכנתא הנטענים, זיכה הנתבע את התובע בגמלה, אולם לא ניתן בנסיבות אלה לחייב הנתבע להשיב לתובע את הגמלה שנשללה ממנו כדין בגין תקופת העבר. סוף דבר 35. התביעה נדחית. 36. אין צו להוצאות. 37. ערעור בזכות תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. 38.הבטחת הכנסה