לפני בקשה שהגיש התובע (להלן: "המבקש"), לפסילת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדיה, ד"ר נסים אוחנה (להלן: "המומחה"), במסגרת תביעה שהגיש על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן: "חוק הפלת"ד"). העובדות הדרושות וטענות הצדדים 1. המבקש נפגע בתאונת דרכים מיום 21.03.06 (להלן: "התאונה"). התאונה הוכרה כתאונת עבודה על ידי המל"ל, אשר קבעה ביום 02.11.09 כי למבקש נותרה נכות אורטופדית צמיתה, עקב התאונה, בשיעור של 10%. 2. על פי קביעת המל"ל ובהתאם לסעיף 6 לחוק הפלת"ד, הגיש המבקש תביעה לפיצוי בגין נזקיו מהתאונה, כאמור. 3. הנתבעת (להלן: "המשיבה") הגישה בקשה להבאת ראיות לסתור את קביעת המל"ל אשר נדחתה ביום 10.03.11. על החלטה זו הוגשה בר"ע, ובמסגרת דיון שהתקיים ביום 02.06.11, הוחלט בהסכמת הצדדים כי המשיבה "תהיה רשאית להביא ראיות לסתור את קביעת המוסד לביטוח לאומי בדבר הנכות שנגרמה למשיב כתוצאה מהתאונה מיום 21.03.06." 4. לפיכך, בהחלטה מיום 20.06.11 מונה המומחה על מנת "שיבדוק את התובע ויחווה את דעתו באם נותרה לתובע נכות זמנית ו/או צמיתה כתוצאה מהתאונה נשוא כתב התביעה, ומה שיעורה." 5. ביום 11.11.11 הגיש המומחה את חוות דעתו שעה שקבע כי אין קשר סיבתי בין הנזקים להם טוען המבקש לבין התאונה: "התובע סבל ממחלת גב תחתון שהתקלחה בעקבות מאמץ אותו ביצע בעת עבודתו, כשבועיים לאחר תאונת דרכים בה היה מעורב. התאונה הנ"ל לא גרמה לו לתחלואה משמעותית כלשהי ואין היא אחראית, כגרימה או כהחמרה, למצבו הנוכחי של התובע בכל הקשור לגב התחתון. לפיכך, אני קובע כי התאונה האמורה לא גרמה לתובע לנכות כלשהי, זמנית או צמיתה." 6. לפיכך, הגיש המבקש הבקשה דנן, מן הטעמים שיפורטו להלן. 7. ראשית, לטענת המבקש, המומחה חרג מסמכותו המוקנית והביע דעתו בסוגיה אשר כלל אינה עומדת במחלוקת בין הצדדים. למומחה לא היתה הסמכות להתייחס לשאלת הקשר הסיבתי, שעה שכבר קיימת קביעה מטעם המל"ל בדבר קיומו של קשר סיבתי בין הנכות לבין התאונה. כמו כן, חרג המומחה מסמכותו שעה שקבע כי אין צורך במינוי מומחה נוירולוגי או במינוי מומחה אחר כלשהו בתיק. 8. שנית, המבקש טוען כי לא היה ער לכך, שעה שמונה המומחה, כי כבר נבדק על ידו במסגרת קופת חולים בשנת 2006. בתיעוד הרפואי שהועבר למומחה, על ידי המבקש קיים תיעוד לשני ביקורים של המבקש אצל המומחה. מעיון בתיעוד הרפואי עולה כי המבקש נבדק על ידי המומחה, ביום 13.08.06 וביום 11.05.06 אשר במסגרתם הפנה את המבקש למרפאת כאב וקבע כאבחנה משוערת: DISC LESIONS, INJURY TRAUMATIC. 9. המבקש טוען כי לא היה ער לקיומו של התיעוד ו/או לבדיקתו אצל המומחה בעבר. לטענתו, לו היה ער לכך - היה מתנגד למינויו. כמו כן, כפי שעולה מחוות הדעת, המומחה היה ער לכך כי בדק את המבקש בעבר שעה שקרא את התיעוד שהומצא לו. אולם, לא העביר הודעה כלשהי למי מהצדדים ו/או לבית המשפט. לטענת המבקש, נוכח האמור יש מקום להורות על פסילת חוות הדעת. 10. מנגד, המשיבה טוענת כי בכתב המינוי מיום 20.06.11 נקבע מפורשות כי על המומחה לבדוק את המבקש ולחוות דעתו באם נותרה נכות זמנית ו/או צמיתה כתוצאה מהתאונה. על כן, אין בסיס לטענת המבקש כי המומחה חרג מסמכותו, שעה בפירוש נדרש ליתן חוות דעת באשר לקשר הסיבתי בין הנכות, באם ישנה, לבין התאונה. כמו כן, שעה שהמבקש בעצמו המציא למומחה בקשת הבהרה בנוגע לצורך במינוי מומחה נוירולוגי, אין מקום לטענת המבקש כי הקביעה נעשתה שלא בסמכות המומחה. 11. המשיבה טוענת כי המומחה ציין מפורשות בחוות דעתו כי אין לו כל הכרות אישית עם המבקש ואינו זוכר את עניינו אז כעתה. לכן, בחר להמשיך בכתיבת חוות הדעת. לטענתה, אין מקום לטענה לפיה נוכח העובדה שהמבקש נבדק בעבר על ידי המומחה - דין חוות הדעת להיפסל. יתרה מזאת, ברי, כי היה עדיף למומחה לקבוע קביעות קוהרנטיות לקביעתו עת בדק את המבקש בשנת 2006. אולם, המומחה ציין בהגינותו כי הרישום והאבחנה שקבע כאשר בדק את המבקש בעבר אינה מלמדת על קיומו של קשר סיבתי לתאונה. דיון 12. תקנה 17(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 (להלן: "תקנות המומחים) קובעת כך באשר לפסילת מומחה רפואי מטעם בית המשפט: "נבצר מהמומחה לפעול בהתאם למינויו או שלא עשה, תוך זמן סביר, אחת מהפעולות המוטלות עליו לפי תקנות אלה, רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל דין ולאחר ששמע את טענות הצדדים, למנות מומחה אחר תחתיו; החליט לעשות כן, יחליט גם בדבר שכרו של המומחה שהוחלף כאמור." 13. הלכה פסוקה היא כי חוות דעתו של מומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, ויש בו לגרום עיוות דין לבעל הדין הנוגע בדבר. ראה למשל רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו (4) 673; ע"א 3358/91 סהר בע"מ נ' ציון, תק-על 91(3), 2903 (1991); רע"א 7714/05 כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה, תק-על 2006(1), 1736 (2006); רע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י, (לא פורסם, 21/10/07); אליעזר ריבלין, תאונות דרכים- סדרי דין וחישוב הפיצויים, (מהדורה שלישית, תש"ס- 1999), בעמ' 587. 14. כמו כן, לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה אשר מינה, שעה שנקודת המוצא היא, שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו. ראה רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ,תק-על 97(3), 1051 (1997). 15. נוכח מטרות חוק הפלת"ד ואופיו המיוחד של תפקיד המומחה, מוטל על האחרון לנהוג באובייקטיביות, ללא משוא פנים ותוך הקפדה שכל אלה גם ייראו. לעניין זה יפים הדברים הבאים: "נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות-הדעת שנתן ... יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה ... וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו" [רע"א 5611/07 שני לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י (לא פורסם, 21.10.07)]. 16. השאלה הנשאלת לפני הינה האם בעובדה כי המומחה בדק את המבקש בעבר לצורך טיפול רפואי יש כדי להביא לפסילת חוות דעתו. על שאלה זו מצאתי להשיב בחיוב. 17. המומחה בחוות דעתו מתייחס להכרות המוקדמת עם המבקש וקובע כך: "בעת שעיינתי במסמכים שהעביר אלי ב"כ התובע גילית שתי תעודות אשר נתנו על ידי לתובע בעת שעבדתי במסגרת הרפואה הציבורית בקופת חולים באזור מגוריו. יש לדעתי טעם לפגם על שבא כוח התובע לא האיר את עיני ואת עיני הצד השני לנוכחות מסמכים אלו, אולם מאחר ולא נעשתה פניה מטעמו או מטעם הצד שכנגד אל כב' בית המשפט לפסילתי ומאחר ואין לי כל היכרות אישית עם התובע ואינני זוכר את עניינו אז כעתה, בחרתי להמשיך בהליך של כתיבת חוות הדעת. אדגיש כי המסמכים הנ"ל הופקו במסגרת הרשומה הממוחשבת של קופת החולים, אשר בה, טענת המטופל לקשר אל תאונה כלשהי, מוקלדת אוטומטית מבלי להתייחס לנכונות עובדתית של הפרטים. הרופא המטפל איננו מסוגל או יכול לאמת את הטענות של המטופל לקשר כזה. לפיכך, על אף שבמסמכים הנ"ל, מופיע תאריך התאונה, אין בזה כדי לקבוע אמת עובדתית כלשהי. קביעה זו יכולה להיעשות רק לאחר חשיפת המסמכים כולם, כפי שהדבר נעשה במסגרת חוות דעת זו." 18. סבורני כי שעה שאף לשיטת המומחה עצמו יש טעם לפגם בכך שב"כ המבקש לא האיר את עיניו לכך שהמבקש נבדק בעבר על ידו, היה מקום כי המומחה יאיר את עיני בית המשפט בדבר עובדה זו ויפנה לבית המשפט בבקשה לקבלת הוראות בנושא זה, טרם כתיבת חוות הדעת. 19. זאת ועוד, ניתן לעשות הקש לענייננו מהוראות תקנה 126 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, הקובעת כי: "126. מומחה שיעץ עצה מומחה שיעץ עצה או חיווה דעתו לאדם בעניין שבתחום מומחיותו, לא יוזמן מטעם בית המשפט כמומחה באותו עניין כשאותו אדם צד בו." 20. מטרת התקנה הינה "למנוע ניגוד עניינים מצידו של מומחה שנתן שירות לבעל דין ועתה מתבקש לחוות דעתו בהליך המתקיים בבית המשפט. לא זו אף זו, אלא שבעל דין המעורר את הטענה אף אינו חייב להביא ראיות מטעמו לכך שקיים חשש ממשי או אחר למשוא פנים או לניגוד עניינים מצידו של המומחה, שכן גם אם המומחה פעל בתום לב, אין בכך כדי להכשיר את חוות דעתו (ראו רע"א 8000/04 רשות הנמלים והרכבות נ' עמיקם, תק-על 2004(4) 712). אם כן, מצוות התקנה היא שדי בכך שהמומחה בא במגע עם אותו אדם ויעץ עצה או חיווה דעה בעניין שבתחום מומחיותו, על מנת לפסול אותו מלשמש כמומחה מטעם בית המשפט, ולאחרון אין שיקול דעת בעניין [רע"א 4072/06 הירשפלד נ' אלחטיב (לא פורסם, 03.07.06), וראה גם רע"א (מרכז) 8172-04-11 כהן נ' יוסף חביב חביף (לא פורסם, 02.06.11)]. 21. כך גם בענייננו, טיפול רפואי בנפגע בעבר מחייב את פסילת חוות דעתו של הרופא, אף אם הבקשה לפסילת חוות הדעת מוגשת לאחר שחוות הדעת ניתנה והצד המבקש את הפסילה עושה כן לאחר שנודעו לו תוצאותיה. תא (ת"א) 61849/07 קרן נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 24.03.11). 22. גם ריבלין בספרו קובע כי "תהא זו עילה מספקת לפסול מינוי של מומחה אם יתברר כי הוא עצמו טיפל בנפגע קודם למינויו כמומחה מטעם בית המשפט." (שם, בעמוד 580). 23. לא מצאתי לקבל את טענת המשיבה כי, שעה שהמומחה לא קבע בחוות דעתו קביעה קוהרנטית לקביעתו עת בדק את המבקש בשנת 2006, יש בכך להשמיט את הקרקע מתחת לטענת המבקש. אינני סבורה כי אחד מן השיקולים בבואו של בית המשפט להחליט באם לפסול חוות דעת מומחה מטעמו, צריך שיהא השיקול לפיו יש קוהרנטיות בין ממצאי בדיקת המטופל בעבר, לבין הממצאים בבדיקה לצורך כתיבת חוות הדעת, או באם לאו. אין מקום להכיר בענין זה את מבחן התוצאה. תפקידו של בית המשפט, בנושא זה, בין היתר, הינו להקפיד על שמירת מראית פני הצדק. 24. על סמך האמור לעיל ובנסיבות העניין, מצאתי, כי דין חוות הדעת להיפסל שעה שהמבקש נבדק בעבר על ידי המומחה. 25. יובהר, כי אין בדברים האמורים כדי להטיל חלילה כל דופי בהתנהלותו של המומחה. לצד זאת, נוכח הדברים שנאמרו לעיל, אין מנוס מלפסול את חוות הדעת ולמנות מומחה אחר תחתיו. סוף דבר 26. אני מורה על פסילת חוות הדעת. 27. החלטה בדבר מינוי מומחה אחר תישלח בנפרד. בשכר טרחת המומחה יישא המבקש, שעה שהיה באחריותו להסב תשומת לב בית המשפט כי נבדק בעבר על ידי המומחה, ובפרט שעה שהעביר למומחה תיעוד רפואי שתומך בכך. פסילת חוות דעתנוירולוגיהמומחהפסילת מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת