לפניי בקשת הנתבעת להורות למומחה שמונה מטעם בית המשפט בתחום האורטופדי - ד"ר ניסים אוחנה להתעלם ממסמכים שהומצאו לו ע"י התובע: מכתב פיטורין מיום 20.11.08, מסמכים ממרכז הגמילה "ויקטוריה" מיום 07.02.13, 13.07.12, 15.02.12, 16.03.12 ו - 06.05.13 ומסמכים מאגף הרווחה בעיריית אשקלון מיום 25.03.12 ו - 01.12.10. לטענת הנתבעת, עסקינן בחוות דעת האסורות בהמצאה העשויות להשפיע על שיקול דעתו של המומחה או לחילופין במסמכים שאינם מהווים תיעוד רפואי שנערך במסגרת טיפול בתובע ושאינם רלבנטיים לתחום האורטופדי. עוד ציינה הנתבעת, כי יכול ומטרת המצאת המסמכים היתה לגרום למומחה להמליץ על מומחה נוסף וככל הנראה בתחום הנפשי שעה שבית המשפט דחה בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום זה. התובע ציין בתגובתו, כי המסמכים נשוא הבקשה נשלחו למומחה ולנתבעת עוד ביום 02.12.13 ורק בחלוף חודשיים ולאחר שהמומחה ביצע חלק מהנדרש הימנו, הוגשה בקשה זו תוך שהבהיר, כי לא היה כל ניסיון מצידו להטות את חוות הדעת או להגיש מסמכים שאינם נוגעים לעניין הרפואי. לטענת התובע, מומחה אף מוסמך ליתן חוות דעתו בדרכי שיקומו של הנפגע והמסמכים נשוא הבקשה רלבנטיים הינם לצורך חוות דעת בעניין דרכי שיקום וטיפול ללא קשר להיבט הנפשי. הנתבעת ציינה במסגרת כתב תשובה כי הבקשה לפסילת מסמכים לא הוגשה מלכתחילה בשל טעות וכי רק בעת האחרונה נוכחה לדעת כי המדובר במסמכים אסורים שאינם רלבנטיים וחששה הינו כי יפגעו הם בשיקול דעתו העצמאי של המומחה, ככל שיחשף הוא אליהם. תקנה מס' 8 (א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 קובעת: "תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". לאחר עיון במסמכים האמורים, לא מצאתי כי כוללים הם אלמנטים המצדיקים סיווגם כחוות דעת. עם זאת, מדובר במסמכים נעדרי קשר לכאורה לתחום בו ניתן היתר למינוי מטעם בית המשפט, הלא הוא התחום האורטופדי ומשכך, לא ברור פשר העברתם מלכתחילה למומחה שמונה. לשון התקנה מתייחסת באופן חד משמעי למסמכים בדבר טיפול רפואי הנוגעים לענין שבמחלוקת ולכן המסמכים שעניינם הפסקת עבודה, תיעוד בדבר מצבו במרכז הגמילה וטיפול בשירותי רווחה נוכח בעיות סוציואקונומיות אין בהם לכאורה כדי להועיל למומחה לצורך הכנת חוות דעת. היות ועסקינן במסמכים אשר לא רלבנטיים לתחום בו ניתן היתר למינוי מומחה מטעם בית המשפט ומשאינם עונים על הגדרת הוראת התקנה כמפורט לעיל, יתעלם המומחה ממסמכים אלה. לעניין טענת התובע כי המומחה צריך ליתן דעתו בעניין דרכי טיפול ושיקום יוער, כי ד"ר אוחנה לא נדרש ליתן דעתו להיבטים שיקומיים, כי אם ולכל היותר, לטיפולים אפשריים. משכך, לכל היותר, לאחר קבלת חוות הדעת ולאור ממצאיה והמלצותיה באם ימצא התובע רלבנטיות כלשהי לנסיבותיו האישיות הנזכרות במסמכים דנן, למשל בהתייחס לטיפול תרופתי ספציפי שיוצע, ניתן לשקול הסתייעות בהם במסגרת שאלות הבהרה. שימת לב הנתבעת כי בקשתה הוגשה בשיהוי ניכר ונכון למצב הדברים בתיק, יכול והמומחה כבר נחשף למסמכים נשוא בקשה זו, אולם אף אם כך, סבורתני כי אין במסמכים האמורים כדי להצדיק חשש בדבר הטיית שיקול דעתו של המומחה, שכן אין בהם לכאורה כל רלבנטיות לנדרש הימנו. בכל הנוגע לחששה של הנתבעת כי יכול ובעקבות החשיפה למסמכים, ימליץ המומחה על מינוי מומחה רפואי בתחום אחר יוער, כי המומחה כלל לא נדרש במסגרת החלטת המינוי מיום 09.09.13 לחוות דעתו בדבר הצורך במינוי מומחה בתחום אחר. בשולי ההחלטה יובהר, כי בית המשפט לא נתן דעתו לתגובה שהוגשה מטעם התובע ביום 11.03.14 משלא ניתן היתר להגיש תגובה נוספת בעניין זה ולהבא יש להימנע מכתבי טענות מיותרים. העתק מהחלטה זו יועבר למומחה.פסילת חוות דעתמסמכיםמומחהעיון במסמכיםפסילת מומחהחוות דעת מומחהחוות דעת