לפניי בקשת התובע קיזל עאדל (להלן:"המבקש"), לפסילת חוות דעת פרופ' איתן שילוני, שמונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי (להלן:"המומחה"). המבקש הגיש נגד הנתבעת תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, עקב רשלנותם הרפואית של הנתבעת ועובדיה שלא מנעו "לכידת" לולאה עת סגרו את בטנו במהלך ניתוח שבוצע לו על ידם בחודש ינואר 1998. בהחלטה מיום 14.11.2010 מניתי, בהסכמת הצדדים, את פרופ' איתן שילוני, כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הכירורגי. בחוות דעתו מיום 4.8.2011 קבע פרופ' שילוני כי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 10% בהתאם לסעיף 20(ב) שעניינו מצב אחרי פציעה או ניתוח בטן, אם כי לשיטתו לא הייתה התרשלות במהלך הניתוח, שכן הנכות לא נגרמה עקב "לכידת" לולאת המעי במהלך הניתוח, וכי ההידבקות של לולאת המעי לרשת נוצרה במהלך השנים וכחלק מהתופעות הרגילות של ניתוח כאמור. לאחר קבלת חוות דעת זו, הגיש המבקש את בקשתו דנן לפסילת חוות הדעת. נטען, כי נגד המומחה הוגשו בעבר תביעות אישיות בגין רשלנות רפואית, ואף ניתן נגדו פסק דין. לטענת התובע, בנסיבות אלו היה על המומחה ליידע את הצדדים בעובדות הנ"ל, ולשאול אם הם מסכימים למינויו. עוד נטען כי אין ספק שהתביעות נגד המומחה בגין רשלנות רפואית, השפיעו על שיקול הדעת שלו ולפיכך יש לפסול את חוות הדעת שלו. בנוסף טען המבקש כי יש לפסול את חוות דעת המומחה היות והמומחה נתן חוות דעת לטובת המדינה בתביעת רשלנות רפואית נגדה. לבסוף ציין ב"כ המבקש כי עובדות אלו נודעו לו רק סמוך להגשת חוות הדעת ולפיכך הגיש בקשתו רק עתה. בתגובתה התנגדה המשיבה לבקשה. לטענתה, הפסיקה בעניין פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט הינה עקבית וחד משמעית ולפיה, משמונה מומחה מטעם בית המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה, ופסילתו תיעשה רק בנסיבות חריגות. עוד הוסיפה המשיבה, כי המומחה מונה בהסכמת המבקש, ורק לאחר שנתקבלה חוות דעת המומחה אצלו הגיש בקשתו זו. המשיבה הוסיפה, כי אין בשני הטעמים שעמדו בבסיס בקשת המבקש כדי להצדיק את פסילת חוות המומחה. לגישתה, העובדה כי המומחה נתבע בעבר בגין רשלנות רפואית, אינה רלוונטית לעניין שיקול דעתו האובייקטיבי במקרה בו נדרשת חוות דעתו. בהתייחס לטעם השני לפיו המומחה נתן חוות דעת לטובת המדינה במקרים שונים, טענה המשיבה כי בהתאם לפסיקה בעניין זה, הדבר אינו מהווה סיבה המצדיקה פסילת חוות דעת המומחה. דין הבקשה להידחות. מומחה שמונה מטעם בית המשפט משמש, לצורך בירור התובענה במסגרתה נתמנה, מעין זרוע ארוכה של בית המשפט בתחום מומחיותו. לא בנקל יורה בית המשפט על פסילת חוות דעת מומחה אשר מינה. "הכלל הוא כי חוות דעתו של המומחה לא תיפסל אם אין מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין, שיש בו כדי לגרום לעיוות דין" (רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים והרכבות נמל חיפה ). פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט אינה עניין שבשגרה. נקודת המוצא היא, שהמומחה פעל בהגינות ובתום לב ולא כל שגגה או תקלה יביאו לפסילתו (ראו רע"א 6116/97 שוחט נ' ציון חברה לביטוח בע"מ ). אכזבה מחוות דעת המומחה בוודאי שאינה מהווה סיבה לדרוש את פסילת המומחה. ברע"א 5611/07 לינצקי נ' קופ"ח של ההסתדרות הכללית של העובדים בא"י נסקרו הקווים המנחים בנוגע לפסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט ונקבע: "נוכח תפקידו המיוחד של המומחה הרפואי שמונה על-ידי בית-המשפט, מוטלות עליו חובות שונות ובהן החובה לנהוג באובייקטיביות וללא משוא פנים, ותוך הקפדה שהדבר גם ייראה. סטייה מעקרונות אלה והפרת חובת הנאמנות של המומחה כרופא, עשויה להוביל לפסילתו או לפסילת חוות-הדעת שנתן (ראו למשל ע"א 600/96 אדרי נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, (לא פורסם, ניתן ביום 17.7.1996)). יחד עם זאת, כבר נפסק בעבר כי משמונה מומחה מטעם בית-המשפט, חזקה עליו שינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה (השוו: רע"א 1548/06 עדי אטיאס נ' ד"ר בלכר מריאן (טרם פורסם, ניתן ביום 20.4.2006)); וכי לפיכך, פסילתו יכול שתיעשה רק בנסיבות חריגות. כך במיוחד, מקום שזה כבר נתן את חוות-דעתו וכאשר בתוצאת חוות-הדעת יש כדי להשפיע על שיקוליו של בעל-הדין המבקש את פסילתו (ראו: רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' גרינשטיין (טרם פורסם, ניתן ביום 3.7.2006))." המקרה שלפנינו אינו נופל בגדר אותם מקרים חריגים המצדיקים נקיטת הצעד החריג של פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט. ראשית אציין כי הבקשה הוגשה לאחר שהומצאה לידי הצדדים חוות הדעת מטעם המומחה שמונה בהסכמתם. על כן, יש לנקוט במשנה זהירות בבחינת הסיבה העומדת בבסיס הבקשה לפסילת חוות הדעת, שכן "הנטייה של בית המשפט לפסול מומחה מטעמו פוחתת במקום שבו המומחה נתן כבר את חוות דעתו, וכאשר תוכנה של חוות הדעת עשוי לכאורה להשפיע על שיקוליו של מבקש הפסילה" (רע"א 6234/09 חיות נ' הדר חברה לביטוח ([], 17.11.09)). אין ממש בטענות המבקש כי יש לפסול את חוות דעת המומחה היות והוא נתן בעבר חוות דעת לטובת המדינה. ברע"א 5611/07 לינצקי נ' קופת חולים קבע בית המשפט, כי "בעצם העובדה שהמבקשים איתרו חמישה מקרים נוספים שבהם שימש פרופ' הרמן כמומחה מטעם המשיבה, אין כדי להצדיק את התערבותי בהחלטת הערכאה המבררת שלא לבטל את מינויו (השוו: רע"א 7232/06 לויה נ' שירותי בריאות כללית (טרם פורסם, ניתן ביום 11.1.2007)). בהיעדר כל ראייה ממשית בעניין, אינני רואה גם לדון בטענת "ההגנה ההדדית" שהעלו המבקשים. כללו של דבר, לא מצאתי כי במקרה זה נסתרה החזקה בדבר התנהלותו המקצועית של המומחה." וכן ראה רע"א 7232/06 תקוה לויה נ' שירותי בריאות כללית שם נקבע כי:" גם בעובדה שהמבקשת איתרה שלושה מקרים נוספים בהם שימש פרופ' גונן כמומחה מטעמה של המשיבה, אין בנסיבות המקרה די כדי לשנות מהחלטתה של הערכאה המבררת שלא לבטל את מינוי המומחה מטעמה. בהקשר זה, פסקנו לא אחת כי "משמונה המומחה, חזקה היא כי הוא ינהג באופן מקצועי, ויעשה מלאכתו נאמנה". הוא הדין בענייננו. העובדה שהמומחה נתן בעבר חוות דעת לטובת המשיבה אינה צריכה להביא באופן אוטומאטי לפסילת חוות הדעת, מקום שאין בידי התובע להצביע על פגם כלשהו שנפל בחוות הדעת, בשיקול דעתו של המומחה, או במידת האובייקטיביות שלו. גם הטענה שיש לפסול את חוות הדעת היות והמומחה נתבע אישית בעבר בגין רשלנות רפואית וניתן נגדו פסק דין, דינה להידחות. כאמור, על המבקש פסילת חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט להצביע על חשש ממשי כי נפגם שיקול דעתו האובייקטיבי של המומחה, וכי נהג בחוסר יושר והעדר מקצועיות. ברע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אריה גרינשטיין דחה בית המשפט בקשה לפסילת חוות דעת מומחה שנסמכה על הטענה כי המומחה נתבע בעבר וניתן נגדו פסק דין בהעדר הגנה ונקבע: " בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה לפסול את חוות-הדעת. נקבע, כי חזקה על המומחה שהוא פועל על-פי כישוריו המקצועיים וללא קשר לפסק-הדין שניתן נגדו בהיעדר הגנה. בית המשפט קבע כי חזקה זו לא נסתרה וכי נסיבות העניין אין בהן כדי ללמד על מערכת יחסים בלתי-תקינה בין המומחה לבין בא-כוח המבקשת. על החלטה זו משיגה המבקשת. לא מצאתי לנכון להתערב בשיקול דעתה של הערכאה המבררת. בקשה לפסול מומחה רפואי, בעיקר לאחר שזה כבר נתן את חוות-דעתו, צריכה להיבחן בזהירות. במקרה זה, הגיע בית המשפט קמא למסקנה כי המבקשת לא סתרה את החזקה לפיה המומחה יביע את עמדתו ביושר ובמקצועיות. מסקנה זו אינה בלתי-סבירה, מה גם שהמומחה טרם נחקר על חוות-דעתו, ויתכן שהתמונה תשתנה לאחר שתתקיים החקירה." במקרה שבפנינו הסתפק המבקש בציון העובדה, כי המומחה נתבע בעבר בגין רשלנות רפואית וניתן נגדו פסק דין. הוא לא הצביע על קשר או יחס כלשהו בין הרשלנות שיוחסה למומחה בהליך הקודם לבין הרשלנות המיוחסת לנתבעת בתיק דנן ולא פירט מדוע לאותה תביעה שהוגשה נגד המומחה עלולות להיות השלכות כלשהן על מקצועיותו ושיקול דעתו של המומחה במקרה שבפנינו. לא הוכח כי לאור פסק הדין שניתן נגדו בהליך קודם, היה לפרופ' שילוני עניין להרחיק טענת רשלנות נגד הנתבעת, שכן לא נטען ולא הוכח כי המקרה שבו יוחסה לפרופ' שילוני רשלנות בהליך הקודם דומה בנסיבותיו למקרה דנן. סיכומם של דברים - לא מצאתי שנפל פגם כלשהו היורד לשורשו של עניין, אשר פוגע במקצועיותו ויושרו של המומחה, ושיש בו כדי להביא לפסילת חוות הדעת, ואין בעצם קיומו של פסק דין המייחס למומחה רשלנות בעניין אחר כדי לסתור את החזקה כי המומחה פעל באובייקטיביות וללא משוא פנים. אשר על כן, הנני מורה על דחיית הבקשה. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות. פסילת מומחהחוות דעת מומחהפסילת חוות דעתמומחהחוות דעת