חילוקי דעות, בין בעל דין, לבין מומחה של בעל הדין שכנגד או לבין מומחה מוסכם או מטעם בית המשפט, אין בהם משום נימוק למניעת ביקור המומחה, בדירת בעל הדין ואין בהם כדי לבסס עילה לפסול המומחה בטענה של משוא פנים. מניעת ביקור מומחה מטעם בית המשפט, שהוא זרועו הארוכה של בית המשפט, כמוה כמניעת ביקור בית המשפט עצמו. 1. בפני בקשה לפסילתו של מומחה מוסכם ומטעם בית המשפט, המהנדס אחי קליין (להלן: המומחה) ולמינוי מומחה אחר. 2. להלן מהלך האירועים הרלבנטיים לבקשה: 2.1 במסגרת תביעה בגין ליקויי בניה ובהסכמת הצדדים, מיניתי ביום 30.05.00 את המומחה, המהנדס א' קליין, כמומחה מוסכם ומטעם בית המשפט, על מנת שיחווה דעתו בעניין הליקויים, האחראים להם, דרכי התיקון והעלות (ע' 3-4). בין היתר קבעתי, בהסכמת הצדדים, כי "לאחר ביצוע התיקונים, יבדוק המומחה את הנכס/ים פעם נוספת, ויגיש חוות דעת משלימה/עדכנית" (ע' 4 ש' 19-18). 2.2 חוות דעת המומחה מיום 27.11.00 הוגשה לבית המשפט ביום 29.11.00. 2.3 ב"כ המבקשים שלח למומחה שאלות הבהרה, והמומחה השיב עליהן ב-01/01. 2.4 ביום 08.08.01 הגיש ב"כ המבקשים בקשה לזמן את המומחה לחקירה על חוות דעתו, וביום 03.12.01 נחקר המומחה על חוות דעתו. 2.5 בסיום אותה ישיבה טען ב"כ המשיבה: "עד היום לא ניתן לנו לבצע את התיקונים בהתאם לחוות דעת של המומחה מטעם בית המשפט" (ע' 13 ש' 13-12). ב"כ המבקשים טען: "אין לנו אלא להסכים לביצוע התיקונים בהתאם לחוות הדעת של המומחה מר אחי קליין וזאת בלבד שייקבע תאריך... " (ע' 13 ש' 16-15). 2.6 ביום 12.08.02 שלח בית המשפט לב"כ המבקשים הודעה על חוסר מעש. ב"כ המבקשים מסר את תגובתו לבית המשפט ביום 19.09.02, ובה כתב, בין השאר: "1. סוכם בין הצדדים והמהנדס מטעם בית המשפט כי המהנדס יבקר בדירת התובעים ביום 01.09.02 לעריכת חוות דעתו המשלימה. 2. ביום הביקור ה-01.09.02 נתגלע סכסוך בין הצדדים אשר גרם לביטול ביקור המהנדס. 3. עקב כך הצדדים יעבירו לכב' בית המשפט מועדים מוסכמים לקיום דיון כדי שיביאו את עמדותיהם בפני כב' בית המשפט". 2.7 ביום 01.10.02 התקבל בבית המשפט העתק מכתבו של המומחה אל ב"כ הצדדים, בו כתב בין השאר: "ביום 01.09.02 קיימתי, או יותר נכון לומר, נסיתי לקיים, ביקורת חוזרת לתיקונים שביצעה הנתבעת בעקבות חוות הדעת שערכתי כמומחה מטעם כבוד בית המשפט בענין שבנדון. בדיקתי הסתיימה סמוך להתחלה לאחר שהתובע הורה לנציג הנתבעת ולי לעזוב את דירתו תוך שהוא נוקט בלשון בוטה ומשמיצה שמקומה במחוזות אחרים ולא בסיור הנערך לפי הוראות כבוד ביהמ"ש. איני מוצא כי ראוי לחזור עליה. ... לא נוכחתי כי "נתגלע סכסוך בין הצדדים אשר גרם לביטול הביקור" ככתוב בסעיף 2 למכתבו של עו"ד דיסקין. התובע הוא שיזם את "פיצוץ" הביקור ללא כל פרובוקציה לה הייתי נוכח מצד נציג הנתבעת במקום. ... אציין כי עו"ד דיסקין לא פנה אלי בנדון לאחר הביקור או בכל מועד אחר". 2.8 ביום 14.11.02 כלומר חודשיים וחצי לאחר האירוע, הגישו המבקשים בקשה לפסילת חוות דעתו של המומחה ולמינוי מומחה מוסכם אחר, אך ההגשה לא הייתה להוראות בהתאם תקנה 241 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א): לא הוגש תצהיר ולא צורף טופס 25. 2.9 ביום 30.12.02, כלומר ארבעה חודשים לאחר הארוע, הוגשה הבקשה מחדש ונפתח תיק בש"א 9668/02 ובו בקשת התובעים לפסול את המומחה ולמנות מומחה אחר. בהחלטה מיום 16.01.03 הוריתי גם למומחה להגיש תגובתו לבקשה, וזאת אכן הוגשה ביום 09.02.03. 3. הדיון 3.1 טענתם הראשונה והעיקרית של המבקשים היא כי "במהלך הביקורת נתגלו חילוקי דעות קשים בין התובע לבין המהנדס כפי שיפורט להלן, והתובע דרש להפסיק המשך הבדיקה". בעניין זה טוענים המבקשים כי נדרש מעקב של המהנדס בעניין ליקויי רטיבות אך ביקורת כזו לא נערכה על ידיו. המבקשים גם טוענים כי המהנדס קבע בחוות דעתו כי על הנתבעת היה לתקן תעלה בסיום גגון הרעפים, אך בשל חילוקי דעות בין התובעים לנתבעת לא בוצע התיקון, ובשל כך קבע המהנדס כי התובעים מוותרים על התיקון, אף כי לטענת התובעים הם מעולם לא וויתרו על התיקון (ס' 2,3 לבקשה). כמו כן טוענים המבקשים כי המומחה קבע כי רק בדירת התובעים קיימת בעיה של ליקוי באספקת המים החמים, וזאת בהסתמך על גרסת הנתבעת בלבד בלי שבדק דירות אחרות, דבר שהעלה חשד בלב התובעים בגין משוא פנים (ס' 5 לבקשה). ועוד מלינים המבקשים על כך כי המומחה קבע בסעיף 1.3.א לחוות דעתו, כי אין המדובר בקיר לבנים חיצוני אלא בקיר בלוקים, אשר בוודאי מעביר רעשים ומהווה מפגע אקוסטי, בלא שערך בדיקה מטעמו לאימות הסוגיה (ס' 6 לבקשה). בסעיף 7 לבקשה טוענים המבקשים כי מחקירתו של המומחה בבית המשפט עולה כי הנתבעת לא תיקנה כראוי את הליקויים אך הוא לא התייחס לכך. 3.2 תפקידו של המומחה, כפי שהוגדר בהחלטה מיום 30.05.00, בין השאר, לחוות דעתו אם קיימים בדירת התובעים ליקויים, פגמים או אי-התאמות, כמפורט בחוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, מהנדס יגאל ברגמן מיום 29.09.99. חילוקי דעות אינם עילה לפסלות מומחה. אך טבעי הדבר כי יתגלעו חילוקי דעות בין מומחה מוסכם או מטעם בית המשפט, לבין אחד מבעלי הדין ואף שניהם, במיוחד לנוכח הפערים שבין חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, לבין חוות הדעת של המומחה המוסכם או מטעם בית המשפט. יצוין כי במקרה זה הפערים מבחינה כספית בין חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים לבין חוות הדעת של המומחה המוסכם ומטעם בית המשפט, עומדים על יחס של כ-1/3 (חוות דעת המומחה המוסכם ומטעם בית המשפט) מול כ-2/3 (חוות דעת המומחה מטעם התובעים). אין תפקידו של המומחה למצוא חן או לרצות מי מבעלי הדין, כי אם לשמש זרועו הארוכה של בית המשפט, ולחוות דעתו בנושא שהוטל עליו ע"י בית המשפט. 3.3 לעניין ביקור בחורף כתב המומחה בתגובתו: "לעניין ביקור בחורף לצורך מעקב אין מניעה מצדי לערוך ביקור כזה לכשיתעורר הצורך" (ס' 15 לתגובה). הצדדים סיכמו כי הבדיקה המשלימה של המומחה תתבצע ביום 01.09.02. לנוכח סיכום זה תמה אני כיצד טוענים המבקשים כי לא בוצעה בדיקה של המומחה בחורף, שהרי המומחה ניסה לבצע בדיקה במועד מוסכם ולא הייתה כל מניעה כי הבדיקה תיערך במועד אחר או גם במועד אחר אם היה בכך צורך. לעניין תיקון התעלה בסיום גגון הרעפים, כתב המומחה בתגובתו: "חוות דעתי המשלימה מעולם לא ניתנה (כזכור בגלל שהתובע הפסיק את הביקורת לבדיקת התיקונים) ולפיכך כיצד מהין עו"ד דיסקין לקבוע כי "... בשל כך קבע (ההדגשה במקור) המהנדס כי התובעים מוותרים על התיקון". מהיכן יודע עו"ד דיסקין מה אחליט בענין זה בחוות דעתי המסכמת?" (סעיף 11 לתגובתו של הנ"ל). אכן חוות דעת משלימה טרם הוגשה על ידי המומחה, ועל כן אין מקום, בשלב זה, לטענה בנוגע לעמדתו של המומחה באשר לתיקונים. לעניין אספקת המים החמים למערכת ההסקה, בסעיף 1.1 לחוות הדעת הראשונה אכן כתב המומחה את המשפט הבא: "נמסר לי ע"י נציג הנתבעת כי הבעיה נקודתית בדירת התובע וכי בעיה דומה לא הופיעה בדירות אחרות בבניין". מדבריו הגלויים של המומחה, לא עולה חשש למשוא פנים. בסוף אותו סעיף לחוות הדעת הראשונה, כתב המומחה במפורש "לא ניתן להתייחס בשלב זה לעלות התיקון", כך שהוא לא ביסס כל קביעה על דברי המשיבה, וכל שרצה להסיק מהם היא עלות הבדיקה הנדרשת בכדי להציג בפני בית המשפט הערכה לבדיקה מקיפה ויסודית של נושא ההסקה. האם המבקשים טענו טענה שונה בפני המומחה? אין לדעת, כיון שהמבקשים שותקים ואינם מפרטים בנקודה זאת. לעניין המפגע האקוסטי, מדובר בעניין שבמומחיות והרי לשם כך מונה מומחה מוסכם ומטעם בית המשפט. בנוסף, המומחה לא קבע מסמרות בסוגייה זו, אלא ציין שטענת התובע בדבר צינורות מים המותקנים בקירות לא אומתה. המומחה מוסיף וכותב כי "באם עומד התובע על דעתו כי המפגע קיים ויש לקיים הבדיקה תבוצע הבדיקה בהתאם להחלטת כבוד ביהמ"ש שיתייחס גם לעניין התשלום בגין הבדיקה" (ס' 1.3א לחוות הדעת הראשונה). לפיכך, איני סבור כי מסעיף 1.3א לחוות הדעת הראשונה עולה חשש למשוא פנים. לעניין אי התייחסות המומחה לתיקון הליקויים כראוי, כתב המומחה בתגובתו: "סעיף 7 בבקשה סתום בעיני. חקירתי היתה קודם לבדיקתי את התיקונים. כיצד קובע עו"ד דיסקין... " (סעיף 14 לתגובת המומחה) (ההדגשה לא במקור- י.מ.). תגובתו של המומחה מדברת בעד עצמה ואין לי אלא לאמצה. 3.4 הטענות בדבר משוא פנים וחוסר ניטרליות בנוגע לחוות הדעת הראשונה, נגועות בשיהוי רב, ובהעדר כל הסבר וטעם לשיהוי ומשום כך בלבד, דין הבקשה להידחות, ולו מטעם זה בלבד. חוות הדעת הראשונה של המומחה מיום 27.11.00 הוגשה כבר ב-29.11.00. מדוע לא "זעק" ב"כ המבקשים, מיד לאחר קבלת חוות הדעת לידיו, על היותה נגועה בחוסר ניטרליות ומשוא פנים?! ב"כ המבקשים חקר את המומחה בבית המשפט ביום 03.12.01, כשנה לאחר הגשת חוות הדעת הראשונה. במהלך החקירה ולאחריה לא נטענה כל טענה כי חוות הדעת לא נייטרלית, לא מפי ב"כ המבקשים ולא מפי המבקש - התובע 1, שנכח בחקירה. יתירה מזאת, בסוף חקירת המומחה, התחייב ב"כ המבקשים בשמם, לבצוע התיקונים בהתאם לחוות הדעת (ע' 13 ש' 15-16). בכך גילו המבקשים דעתם, באופן פוזיטיבי, כי יפעלו על פי חוות הדעת. כל זאת כשנה לאחר הגשת חוות הדעת. כאמור, רק בתגובה להודעה על חוסר מעש, מצד התובעים, הוגשה הבקשה לפסילת חוות הדעת. בקשה לפסול מומחה ובמיוחד בטענה של משוא פנים, יש להגיש מיד שנודעת העילה, ולא להשהותה ולכובשה זמן רב. 3.5 טענתם השניה של המבקשים היא כי "מיד לאחר הביקורת שהופסקה, ראה התובע את המהנדס ואת נציג הנתבעת מסתודדים וכשהבחינו בו, נפרדו. התנהגותם זו העלתה חששות כנים בלב התובעים לגבי משוא פנים מטעם המהנדס" (ס' 4 לבקשה). גרסת נציג המבקשת, מר אילן יונה: "הריני דוחה בתוקף האשמות המבקשים לענין הסתודדות ו/או כל דבר אחר ביני לבין המומחה, ולאחר שגורשנו מהדירה ללא כל הסבר נפרדנו לשלום וחזרתי למשרדי" (ס' 2.6 לתצהירו). גרסת המומחה: "מכוניותינו חנו אחת בסמוך לשניה, בדרכנו החוצה, כזכור לאחר שגורשנו ע"י התובע מדירתו, שאל אותי מר יונה: ומה עכשיו? כיצד יהיה המשך הטיפול בתיק? ועניתי שאיני יודע ואני צריך לחשוב על זה. נפרדנו לשלום. הא ותו לא" (ס' 9 לתגובת המומחה) (ההדגשה במקור- י.מ.). גם אליבא דב"כ המבקשים הבדיקה הופסקה על ידי המבקשים. נציג המשיבה והמומחה נאלצו לעזוב את הדירה לאלתר ולחזור כלעומת שבאו. מילות פרידה בודדות, בדרך למכוניות החונות, אינן עולות כדי "הסתודדות". המבקשים אף לא טוענים כי שמעו את תוכן הדברים שהוחלף בין השניים, ואף לא טוענים כי המומחה ונציג המשיבה שוחחו במשך זמן מסוים, ארוך מכפי, שמתחייב בנסיבות אלה. טענתם של המבקשים מסתכמת בדברים הבאים: "מיד לאחר הביקורת שהופסקה, ראה התובע את המהנדס ואת נציג הנתבעת מסתודדים וכשהבחינו בו נפרדו" (ס' 4 לבקשה). משמע, נראה כי כל "האירוע" ארך מספר שניות, וזה מתיישב באופן הגיוני עם תגובות השניים. הגעתי למסקנה כי "האירוע" המתואר על ידי המבקשים אינו מבסס חשד ממשי ואף לא חשד סביר למשוא פנים מצד המומחה. מקבל אני את דברי המומחה ונציג המשיבה, אשר מתיישבים עם ניסיון החיים והשכל הישר, על רקע הפסקת הביקור של המומחה בדירת המבקשים. שניהם מצאו עצמם מחוץ לדירת המבקשים, בלא כל סיבה, להחלפת מילות תמיהה או פרידה, בנסיבות שכאלה, אינה מבססת כל חשד למשוא פנים. 4. מכל האמור לעיל עולה, כי אין בבקשה - לפסילת המומחה ולמינוי מומחה אחר - אף לא לכאורה, על מה שתסמוך. לא הוכח חשש אובייקטיבי ואף לא חשש סובייקטיבי למשוא פנים מצד המומחה, ובוודאי לא חשד סביר או ממשי. למעלה מהצורך, אציין כי ממכלול הנסיבות ומתגובת המומחה, התרשמתי כי המומחה טרם גיבש עמדתו הסופית והוא טרם "ננעל" בדעתו. 5. משנתמנה מומחה מוסכם או מטעם בית המשפט, על הצדדים לשתף עמו פעולה בתום לב, ולאפשר לו לבצע את תפקידו. במקרה דנן, לא הוכחה אף לא לכאורה, כל סיבה למניעת הביקור של המומחה בדירה. חילוקי דעות, מקומם להתברר ולהידון בבית המשפט. מניעת ביקור המומחה, שהוא זרועו הארוכה של בית המשפט כמוה, בנסיבות העניין, כמניעת ביקור בית המשפט עצמו. 6. הבקשה נדחית. 7. המומחה ישוב ויבדוק את הדירה, בתיאום עם ב"כ הצדדים, ויגיש את חוות דעתו המשלימה בכל ההקדם, בכפוף לתיאום מועד הביקור, כאמור. בנסיבות הענין, סבור אני כי יש לעשות צדק עם המומחה, ולהתיר לו לכלול בחשבונו בענין חוות הדעת המשלימה את עלות ביקורו שהופסק ואת טרחתו בענין הגשת תגובתו. בענין זה מאשר אני למומחה לכלול בחשבונו סכום של 1,180 ש"ח (כולל מע"מ). בנושא הוצאות לזכות המשיבה, אדון, ככל שיהיה צורך בכך, במסגרת פסק הדין. 8. לאחר קבלת חוות הדעת המשלימה, יפעלו הצדדים בהתאם להוראות סעיף 9 להחלטה מיום 30.05.00. 9.מומחה מוסכםמומחהחוות דעת